נחלת יעקב יב

בישראל אבל באו"ה שאין בהם אחד שיהיה מוכן לנבואה בכל הענינים הנאותים לה במעלת המדות והשכליות כמ"ש בזה בשערי קדושה לרבינו חיים ויטל ועיי' במורה חלק ב' פל"ב. ולא נעלם ממך דברי התלמוד בשלימות בלעם שהיה נפשו רחבה ורוח גבוה ובא על אתונו עכ"ז גם הוא בנביאים ואמרו במד' שם ובפ' בלק כדי שלא ליתן פ"פ לאומות העולם לעתיד לומר רחקתנו העמיד להם בלעם לנביא ולא חזרו למוטב ולזה היה בלעם נביא כמשה שהיה מעלת נבואתו בלי שום כח הכנה ממנו לקבל. וזהו מאמר הכתוב (ישעי' מ') כל הגוים כאין נגדו מאפס ותוהו נחשבו לו כי האו"ה וחכמיהם הם לפניו ית"ש כמו האין שהיה טרם בריאות העולם שאז פעל הקב"ה בלי שום כח הכנה מלמטה כן האו"ה כל דבר חכמה ונבואה הבאה להם הוא בלי הכנה מהם וכאמור והבן

ואולם אף האיש השלם בשכלו ולבו נכון בטוח להשיג כל דבר הקשה ולא ימצא לו לאות וחולשה בגדולות ונפלאות טרם יגביה עוף לצלול בים החכמה יחזק לבבו לבל ירף כל ימי חלדו כי אם ברבות השפע אלהי עליו בעלותו ההרה תרפינה ידיו מעשות תושי'. יפול מאיגרא רמא לבירא עמיקתא וכבר אמרו ז"ל שנה ופי' יותר מכולם והחוקרים האריכו בזה מענית כי כל מה שיגדיל מעלת האיש כן יגרע מנחלתו בהפסדו ע"כ טרם יכנס לטייל בנן החכמה יסתער עליו אימה ופחד בזה למען יהיה אצלו יתד שלא תמוט לאחוז בסנסני המושכלות כל ימי עולם. וכמדומה אני כי זהו מאמר ר' יהושע בן פרחי' שלהי מנחות בתחלה אם אדם אומר לי עלה אני כופתו ונותנו לפני ארי עתה כל הא מר לי לירד ממנה אני מטיל עליו קומקום של חמין הורה לנו בזה כמה יש להשמר מהנפילה מאיגרא רמא כי בתחלה אם אדם אומר לו עלה במעלת השכליות אם היה שפל בעיניו והיה ירא פן נסתמו ממנו מעיינות בענין זה וע"י השתדלות בדברים אשר לא יאתו לפי שכלו ימצא לאות אף בדברים שבכחו להשיגם יעבור זה היה כופתו ונתנו לפני הארי שיוזק בגרמתו כי תשב בזה שאומר לו עלה יהיה גרם להפסידו במה שידו משגת – ועתה שכבר עלה במעלות השכליות אם אדם אומר לו רד שיסוג אחור ממעלתו היה מטיל עליו קומקום של חמין להזיקו בידים להשיב גמולו בראשו כי בזה יפול לבירא עמיקתא וירד אל ירכתי בור וזהו קשה מהראשונה. וידעתי כאשר יכנס האדם בלבו אימה ופחד משני הענינים פן לא יהיה בכת השכל להשיג ויפסיד שכלו מבראשונה ואם יוכל להשיג פן לא יקום במקום קדשו ויסוג אחור הלא באחת מאלה יניא לבב אנוש לבלתי שני המושכלות מה גם בהצמדם יחד לבב אנוש בקרבו המס ימס – שמע בני בקולי, עמך תשים לבך אל רב התועלת המגיע למעלי העיון והפחיתות המגיע להפתאים המתרשלים אשר יניעו את לבבם לברוח מהטוב האמיתי. ואש התלהבות חמדת התשוקה תבער בחבלי האימה והפחד אשר אסרוך לבלתי אחוז באופני התכמה והיית כאחד האדם לעלות בגרם המעלות השכליות ויבטח לבו בה' כי יהיה בעזרו ושמר רגלו מלכד, ואמרו ז"ל במדרש רבה פרשה לך לך מ"א צדיק כתמר יפרח מה תמרה וארז יש להן תאוה אף צדיקים יש להן תאוה ומה הוא תאוותן הקדוש ברוך הוא שנאמר קוה קויתי ה' א"ר תנחומא מעשה בתמרה אחת שהיה עומדת בחמתן ולא היה עושה פירות עבר דקני אחד וראה אותה ואמר תמרה זו צופה מיריחו כיון שהרכיבו אותה עשתה פירות ונראה להבין הענין השתוות שמצאו חז"ל לדמות תאוות הצדיקים לתאוות התמרה כאשר נתבונן בהבדל שבין תשוקת האדם לדברים גשמים ובין תשוקת נפש המשכלת לדברים שכלים. כבר אמרו ז"ל במ"ר קהלת אין אדם מת וחצי תאוותו בידו. יש לו מנה רוצה מאתים הורו לנו בזה אם כי התאוה לדברים גופנים רבה הוא מאוד עכ"ז יען כי עניני גשמי הוא מוגבל ומשוער כמו כן החמדה אל העצם הזה הוא גבוליי ויש לו מנה רוצה מאתים לא כן בתשוקת השגת השכלי יען כי הוא בלתי בעל תכלית כן החמדה אל ההשגה בלתי מוגבלת כאשר ישתוקק נפש המשכיל להשיג מהות הבורא יתב"ש. אם כי הדבר לא ניתן תחת האפשרות כלל וכשביקש משה הראיני נא את כבודך השיבו לו לא תוכל לראות את פני וכמ"ש הרב המורה ז"ל בזה ח"א ולזה המשילו חז"ל התאוה הלזו הבלתי מוגבלת לתאוות התמרה שהוא צומח ואינו בעל חיים להתנועע כל שהוא ועם כל זה מצאנו תמרה בחמתן מתאוה לציפורי וד"ז יוצא מגבול שיעור תאוות דברים גשמיים כן הצדיק יש לו תאוה בלתי מוגבלת ומה הוא תאותן הקדוש ב"ה אף כי לא יראהו האדם וחי. ואולי יש להעמיס כוונה זו במה שאנו אומרים בקידוש לבנה והוא ממסכת סופרים פרק ך' כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול ליגע בך כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה וכבר הואלנו לדבר בזה בדרושנו לפרש ענין המאמר עפ"י מאמרם ז"ל במ"ר יתרו אנכי ה' אלהיך מלך בו"ד כשהוא יוצא לאמירה יוצא יחידי נלחם יוצאין עמו רבי רבבות והקב"ה אינו כן אלא כשיוצא למלחמה יוצא לעצמו שנא' איש מלחמה וכשהוא יוצא לתת תורה בסיני יוציא עמו רבי רבבות שנ' רכב אלהים רבותים כו' עיניך הרואות כי העירו אותנו בזה בענין נפלא, כי כשבא הקב"ה לגלות אלקותו בשעת בריאת העולם הוכרח להאציל מכחו עילות רבות וכ"א עלול מחבירו למען יוכלו שאת באי עולם גילוי אלקותו ולקבל אורו הגדול לבלתי תכלית ואלמלא השתלשלות האמצעים ממנו היינו בטלים ממציאות וזהו ענין אמרם ז"ל בסנהדרין פ' חלק במחנה