נחלת דוד בבא קמא כג

דמתניתין דאיירי בהידוס שע"י שינוי וא"כ אין כאן ראיה כלל מדמייתי עלה מהא דהידוס דרבא מיירי בכאורחי' דשפיר מצינן למימר דרבא איירי בצרורות שע"י שינוי והא דמייתי עלה מהא דהידוס הוי סבר לפום סברא דהשתא דמיירי ג"כ בהידוס שע"י שינוי כיון דהוכחנו דפ"כ איכא הידוס גם ע"י שינוי ולעיל דמייתי לה על צרורות כאורחייהו מוקי לה בהידוס כאורחי' כמו שהוא כן מדרך התלמוד בכל דוכתא דמעיקרא מוקי לה להברייתא בגוונא חדא למפשט מינה בעיא חדא ולבתר הכי מוקמינן לה בגוונא אחריתא למפשט מינה בעיא אחריתי ולכך אין מזה ראיה לדבריהם כלל:

אך בעיקר דבריהם במאי דהעלו דבעיא דרבא מיירי בין ע"י שינוי בין בכאורחי' נלענ"ד דדבריהם מוכרחים ממקום אחר והוא ממאי דאמרינן לקמן בסוגיין ת"ש דתני רמי בר יחזקאל תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ותקע בו ושברו משלם נ"ש ואמרי בי רב סוס שצנף וחמור שנער ושיבר את הכלים משלם ח"נ מאי לאו דעבד ג' זימני ובהא קמיפלגי דמ"ס יש העדאה ומ"ס אין העדאה ומשני לא בחד זימנא ובפלוגתא דסומכוס ורבנן וקפריך עלה והא משונה הוא ומשני דאית בי' ביזרני ומשמע להדיא דהא דפריך והא משונה היא למאי דמוקי לה בפלוגתא דסומכוס ורבנן קמיפלגי קפריך אבל למאי דהוי מוקי לה דפליגי ביש העדאה לא הוי קשיא ליה ולא מידי אף דהוא משונה והשתא ניחזי אנן דהא תרנגול שהושיט ראשו הוי משונה לפום סברא דהשתא והך דאמרי בי רב סוס שצנף וחמור כו' לא הוי משונה כלל דהא הך דפריך והא משונה לא פריך רק אתרנגול אבל אסוס שצנף לא פריך מידי וכמו שפירש"י להדיא כן [והא משונה הוא התרנגול שאין דרכו לתקוע בכלי] תדע דהא אסוס שצנף לא משני מידי דהא לא משני רק דאית ביה ביזרני דהוא שינויא לתרנגול א"כ מוכח ע"כ דסוס שצנף לא הוי שינוי כלל וכן הוא באמת בכל הפוסקים דפסקו להך דאמרי בי רב דהוי צרורות כי אורחייהו וכן מוכח מדברי התוס' דשם ד"ה ובהא קמיפלגי שהקשו ומנ"ל דפליגי דילמא אמרי ב"ר איירי בדלא אייעד ותירצו דא"כ מאי קמ"ל אמרי בי רב והשתא אי ס"ד דהוי משונה א"כ טובא קמ"ל דאין שינוי לצרורות ודלא כרב אשי דמספקא ליה הך מילתא ועוד דא"כ למאי דמוקי לה דאית ביה ביזרני א"כ אמאי איצטריך לאוקמי בפלוגתא דסומכוס ורבנן לימא דתרווייהו ס"ל כסומכוס ורמי בר יחזקאל מיירי בלא שינוי ולכך משלם נ"ש כסומכוס ואמרי ב"ר מיירי בשינוי ובהא גם סומכוס מודה דמשלם ח"נ כדאמרינן בסוגיין אלא ע"כ דסוס שצנף לא הוי משונה כלל וא"כ מדחזינן דלפום סברא דהשתא דבעי לאוקמי דפליגי בהעדאה והך דרמי בר"י מיירי בשינוי והך דאמרי ב"ר מיירי בלא שינוי א"כ ע"כ צ"ל דבעיא דרבא מירי בין ע"י שינוי ובין שלא ע"י שינוי וזה ראיה עצומה ותשובה נצחת דלא כפירש"י דמוקי לבעיא דרבא בע"י שינוי דווקא ודו"ק:

ובכדי שלא יהיו דברי רש"י מוקשי' כ"כ נראה ליישב קצת דבריו בדרך זה והוא דרש"י ס"ל דסוס שצנף נמי משונה הוא ולכך הוי ניחא ליה מתחילה לאוקמי פלוגתייהו בהעדאה משום דתרווייהו מיירי ע"י שינוי ומ"מ הא דפריך והא משונה הוא לא פריך רק אברייתא דרמב"י דמוקמי לה כסומכוס דבשינוי גם לסומכוס אינו משלם רק ח"נ אבל אאמרי בי רב לא קשיא מידי דמה בכך דהוי שינוי כיון דלא משלם רק ח"נ והא דלא מוקי תרווייהו כסומכוס דא"כ מאי קמ"ל אמרי בי רב דעל ידי שינוי וחדא זמנא ודאי דאינו משלם רק ח"נ והא דלא מוקים לה דרמב"י איירי בדאייעד ואמרי ב"ר בדלא אייעד וכקושיית התוס' וליכא לשנויי כתירוצם דמאי קמ"ל דהא טובא קמ"ל דאין שינוי לצרורות יש לומר דלהכי לא בעי לאוקמי בהכי דא"כ מאי קמ"ל אמרי ב"ר ואי דקמ"ל דאין שינוי הא זה כבר שמעינן מברייתא דרמב"י דמדס"ל יש העדאה ש"מ דאין שינוי ואין זה דוחק לומר דאמרי ב"ר יסמוך עצמו אברייתא דרמב"י ולא יצטרך להשמיענו דאימא דלא ידע כלל מהברייתא דרמב"י דהא ע"כ גם להתוס' צ"ל דידע מינה וכמש"כ המהרש"א בדבור התוס' הנ"ל עיי"ש בדבריו כנ"ל קצת ישוב בדברי רש"י אבל מ"מ העיקר כהתוס' חדא דזהו גופא דוחק גדול לומר דסוס שצנף יהי' משונה ועוד דא"כ אמאי לא קפשיט מיני' בעי דרב אשי אי יש שינוי למאי דמוקי לה לאמרי בי רב כרבנן וה"ל לפשוט בעיא דר"א וגם כל הפוסקים נקטו לעיקר דסוס שצנף לא הוי שינוי כלל לכך נראה עיקר בזה כהתוס' דבעיא דרבא מיירי בין ביש שינוי בין באין שינוי ועיין:

דף יט ע"א בגמ' בעי רב אשי כח כחו לסומכוס מהו כו' כתב הרא"ש הרי"ף לא הביא להך בעיא משום דאליבא דסומכוס קמיבעי ליה ולא קיי"ל כוותיה ונ"ל שיש נפקותא גדולה בבעיא זו דמתוך אבעיא זו משמע דלרבנן ודאי כח כחו ככחו דמי ומשלם ח"נ על כח כחו כמו על כחו דליכא למימ' דלרבנן מן הדין פטור וקמיבעיא לי' אי אתיא הלכתא לחייבו ח"נ אע"ג דמן הדין הוא פטור דבהא ליכא לאסתפוקי דהלכתא לגרוע אתא לא לאסופי ולכך לא קאמר לעיל לא דכו"ע כחו לאו כגופו דמי משום דהלכתא לגרוע קאתי עכ"ד בקצרה והנה מש"כ ראיה לדבריו מדלא קאמר לפיל דכו"ע כוחו לאו כגופו דמי נתרשה בזה במע"מ דאיך הוי מצי למימר דכו"ע כוחו לאו כגופו דמי דהא לסומכוס ודאי דכגופו דמי ולענ"ד לא קשה מידי דה"ק הרא"ש דהל"ל כ"ע כוחו לאו כגופו ובהא פליגי דרבנן כברי דהלכתא אתיא לחייבו ח"נ וסומכוס ס"ל דהלכתא אתיא לנ"ש אלא ע"כ דלא ס"ל להש"ס למימר דהלכתא לאוסופי אתא כנ"ל פשוט בכוונת הרא"ש ולא קשה מידי:

מיהו בעיקר ראייתו אינו מוכרח כ"כ דהא דלא קאמר הש"ס דכו"ע לאו כגופו דמי לאו משום דלא מסתבר לי' להש"ס למימר דהלכתא לאוסופי אתי רק משום דהוי ס"ל להש"ס לסברא פשוטה טפי למימר דכחו כגופו דמי גם בעיקר סברתו דלא מסתבר לי' למימר דהלכתא לאוסופי אתיא הנה אשכחן כה"ג בסוכה (ו' ב' לחד שינויא דמ"ס הילכתא לגרועי אתא ומ"ס הילכתא לאוסופי קאתי גם מאי דפשיטא לי' להרא"ש מסברא דכח כוחו ככוחו דמי לכו"ע הנה לענין חיוב גלות אמרינן במס' מכות (ח' א') דלכו"ע בין לר' ובין לרבנן כח כחו לאו ככוחו דמי אלא דפליגי במן העץ המשתבקע דמ"ס דהוי כוחו ומ"ס דהוי כח כוחו וא"כ מנ"ל דלענין נזקין יהי' שוה כח כוחו לכוחו דמנ"ל לפלוגי בינייהו וצ"ע ודעת התוס' יתבאר אי"ה לקמן מיהו פשטא דלשנא דתלמודא ודאי משמע כהרא"ש מדלא קאמר או דילמא לא גמיר הילכתא כלל ופטור משום דלאו ככוחו דמי ודו"ק. שם בעי מיני' רבי אבא בר ממל כו' היתה מהלכת במקום שא"א אא"כ מנתזת ובעטה והתיזה והזיקה מהו כיון דאי אפשר אורחיה הוא או דילמא השתא מיהת מחמת ביעוט קמנתזה צרורות תיקו רש"י פי' להך בעיא דהכי קמבעיא דאת"ל דיש שינוי לצרורות לרביע נזק א"כ אינו משלם רק רביע ועוד פי' בלשון אחר רק שזה הפירוש תפס לעיקר ויש לפרש עוד דנ"מ לענין אי מגופו משלם או מהעלי' משלם דאם אורחי' הוא משלם מהעלי' למאי דקי"ל כר"פ דפשיטא לי' דמעליה משלם וכדאמרינן בריש פירקין קמא וכן תפסו להלכה כל הפוסקים ואם דיינינן לי' כשינוי משום דהשתא מיהת מחמת ביעוט קמנתזה א"כ וודאי דאינו משלם רק מגופו דהא הילכתא ודאי דלרבנן לא אתי לאוסופי וכמש"כ הרא"ש ואפילו לפי מש"כ לעיל דאין דברי הרא"ש מוכרחים בזה מ"מ לרבנן ודאי דהסברא אמת וכן כתב בפ"י לפרש הך בעיא כן והמה על רש"י שלא פירש כן ולפי מה שאכתוב אי"ה לקמן בביאור דברי הרי"ף יהיה מוכרח לפרש כן להרי"ף ועיין והרא"ש כתב דנ"מ בהך בעיא אי פטור בר"ה או חייב כדין קרן:

ולענין הלכה הנה הרי"ף השמיט לכל הנך אבעיות ולא כתב רק בעיא דר' אבא בר ממל והרא"ש כתב עליו דהך אבעיא דיש העדאה השמיט משום דאין העדאה בבבל ומה שלא הביא להך בעיא אי יש שינוי לצרורות היינו משום דאי תפס גובה החצי כיון דסלקא בתיקו ואי לא תפס לא מגבינן כלל בבבל ולכך אין נ"מ באיבעיא זו לדידן וצריך לומר לדבריו הא דהביא להך דר' אבא בר ממל היינו דלא נימא לאידך גיסא דהוי ודאי כאורחי' ופשוט ומהרש"ל ביש"ש כתב דמש"ה השמיט להך איבעיא דיש העדאה משום דס"ל להרי"ף דרבא דקמבעיא ליה הא הוא משום דמספקא לי' אי מגופו משלם אבל למאי דקיי"ל כר"פ דמהעליה משלם א"כ ודאי דאין העדאה ודבריו נכונים אלא שהוא לא כתב כן רק בהך איבעיא דיש העדאה אבל במה שהשמיט להך דיש שינוי חזר לדברי הרא"ש וא"כ לא תיקן כלום ולענ"ד נראה דגם הך בעיא דרב אשי אי יש שינוי ג"כ בהא תליא דאף דבסברא לא תליין אהדדי מידי דשפיר נוכל למבעי אי יש שינוי או אין שינוי אף דיהיה פשיטא לן דאין העדאה דהא הגמ' לא קאמר אלא דאי יש העדאה מכלל דאין שינוי אבל אי אין העדאה אכתי איכא למיבעי אי יש שינוי או אין שינוי מ"מ כיון דבגמ' מוקמינן להך איבעיא דרב אשי דמספקא ליה כן בפירושא דמתני' דהיתה מבעטת או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה א"כ מסתבר לי' להרי"ף דהך ספיקא בפירושא דמתני' אינו אלא באת"ל דמגופו משלם אבל למאי דקיי"ל דמן העלי' משלם לית בי' שום ספיקא דודאי הכי מתפרשא או צרורות מחמת ביעוט ואין שינוי דליכא לפרושי או צרורות כאורחייהו דא"כ איך כללינהו יחד בהדי הך דהיתה מבעטת וקתני על תרווייהו משלם ח"נ דהא לא דמיין להדדי כלל דח"נ דהיתה מבעטת הוא מגופו וח"נ דצרורות הוא מהעלי' ולא שייך כלל למכללינהו יחד אלא ע"כ דפירושא דמתניתין היא או צרורות מחמת ביעוט דאזי שפיר שייך למכללינהו כחדא דגם צרורות מחמת ביעוט ודאי דאינו משלם רק מגופו וכמש"כ לעיל דהא הך הלכתא לא אתי לאוסופי רק לגרוע וא"כ נפשטה הך בעיא דאין שינוי לפום מאי דקיי"ל כר"פ דמעליה משלם ורב אשי דמבעי ליה הך מילתא ע"כ