נחלת דוד בבא בתרא כב

דגג א"כ גם ממנו לחצר לית ביה משום הז"ר כיון דאין ניזוק ממנו בכל עת ובכל שעה רק לפרקים. ואף דלעיל בשמעתין קמייתא אמרינן הסברא בהיפוך דבין גג לחצר איכא טפי הז"ר מבין חל"ח מ"מ אין זה קושיא דנוכל לומר דלפי האמת דקיי"ל דהז"ר ש"ה א"כ בין חל"ח איכא טפי הז"ר מבין גל"ח וכה"ג כ' הרא"ש לעיל באותה סוגיא עצמה לענין הז"ר דגינה עי"ש. וכיון שכן אף דאפשר דגם שמואל מודה דבעינן מחיצה י' בגל"ג מ"מ שפיר פליג עלי' ר"נ במאי דמחלק בגל"ח ובגל"ג ועלי' קאמר ר"נ דאין חילוק כלל ביניהם דמחיצה ד"א א"צ בשניהם ומחיצה י' צריך בשניהם. ומעתה מתפרשא קושיית הש"ס לר"נ מהא דאם היתה חצירו למעלה מגגו א"ז לו דהכי קפריך לר"נ בשלמא לשמואל דס"ל דבגל"ח אית בי' משום הז"ר וחייב בעל הגג לעשות מחיצה ד"א אתי שפיר דבגל"ח א"ז כלל כיון דחייב בעל הגג ממילא מפטר בעה"ח וכסברת הרב"י אבל לר"נ דס"ל דבגל"ח נמי א"צ למחיצה ד"א א"כ שוה בגל"ג לבגל"ח ואמאי א"ז כלל. ולפ"ז לא קאי קושית הגמ' על בגל"ג כלל כמו שפירש"י רק על בגל"ח וכמש"כ ועלה הוא דמשני א"ז לד"א אבל זקוק למחיצה י' אבל לשמואל בלא"ה ניחא ומפרשינן לה א"ז כלל וכפשטיה דלישנא דהברייתא וכמו שהיה סברת המקשה. ולדינא נראה להם להרי"ף והרמב"ם לפסוק בזה כשמואל ולא כר"נ והיינו משום דסתמא דתלמודא דלעיל פריך מדשמואל ש"מ דהלכתא כוותיה רק בהא דבגל"ג פסקו כר"נ משום דאפשר דגם שמואל מודה בזה וגם כי לזה אין הוכחה מסוגיא דלעיל ולכך שפיר עבדו דלא פסקו כהך שינויא דאבל זקוק למחיצה י' ועי' היטב בזה כ' נכון הוא בכוונתם וגם דברי הרי"ף יש לפרש כן ועיין. והרא"ש מפרש לסוגיין כפירש"י דר"נ דידיה לא קאי רק על בגל"ג וא"כ גם קושיית הגמ' ג"כ קאי על בגל"ג ועלה קמשני אבל זקוק למחיצה י' ולכך פסק כהך שינויא דעד י' צריכין לבנות שניהם ולהשלים עד ד"א בונה בעל הגג לבדו. ויש לעיין בדבריו כיון דהוא פסק במתניתין דאינו רשאי לבנות למעלה מד"א בלתי רצון חבירו א"כ איך רשאי להשלים בנין הכותל המוטל עליו לבדו על הכותל שעד י' שהוא משותף לשניהם וכבר התעורר בזה בקצה"ח ותירץ דבאמת יעשה על חצי הכותל ואין זה במשמעות לשון הרא"ש דכל כה"ג ה"ל לפרושי ואפשר לומר דדוקא היכי שבונה הכותל לצרכו לבד הוא דמצי חבירו למחות בו אבל כאן שבונה לטובת חבירו להסיר מעליו הז"ר לא מצי חבירו למחות בו. ועוד י"ל דד"א הוא שיעור שיכול להשתמש בריוח וא"כ דוקא קא בבא להגביה למעלה מד"א שלא יוכל עוד להשתמש בריוח על חצי הכותל בהא הוא דמצי למחות משום שאינו יכול עוד להשתמש בריוח על חצי הכותל שלו אבל כאן שאינו מגביה רק עד ד"א דאכתי יוכל להשתמש על חצי הכותל בריוח מודה הרא"ש דאינו יכול למחות בו מלבנות על כותל המשותף דעיקר קפידו של הרא"ש אינו רק משום שרוצה להשתמש על חצי הכותל שלו וזה נכון בסברא ועיין

עוד יש להבין בדברי הרא"ש דשמעתין שכ' דהיכי דהחצר אינו גבוה מהגג רק ד"ט דבונה בעל הגג ד"ט לבדו וששה טפחים בונה בשיתוף עם בעה"ח ומשם ואילך שוב בונה בעה"ג לבדו עד תשלום ד"א. וצריך ישוב אמאי לא הצריך לבעה"ח שיסייענו גם בד"ט התחתונים מטעם שאם אין יסוד אין בנין כדקיי"ל בשני חצירות זלמ"ז דעליון מסייע מלמטה ובונה משום שאם אין יסוד אין בנין וגם בזה התעורר בקצה"ח. ומה שתי' לזה אינו מיושב כלל גם לא הקשה רק על המקום אמאי א"צ ליתן בעה"ח לבעה"ג חצי המקום למחיצה י' ומההוצאה לא דבר כלום. ולי נראה דעל המקום לא כוון הרא"ש מעולם שיהיה כולו של בעה"ג דאיך יבנה ששה טפחים בשיתוף על המקום של בעה"ג לחוד. ואף שלשון הרא"ש שכתב על שלו מורה כפי מה שהבין בעל קצה"ח מ"מ אינו מוכרח לומר כן בכוונתו רק דעל שלו שכתב רצונו לומר על הוצאות שלו וכדמוכח מסוף לשונו שכתב הכל לענין ההוצאה עיי"ש. ויותר נכון להגיה בדבריו משלו במקום על שלו. ולענין ההוצאה מסתבר ליה להרא"ש דעד כאן לא קאמרי' שאם אין יסוד אין בנין רק בכותל ד"א שזה צריך ליסוד משא"כ מחיצה פחותה מי"ט כיון שאין עליו רק להוסיף עד עשרה נמצא דאינו צריך רק למחיצה פחותה מי' ומחיצה קלה כזו יכול לעשותה לבדו מבלי יסוד על גובה שלו מנסרים או מהו"ד ולכך א"צ ליתן כלום על הבנין שלמטה מגובהו. ולאו מסברא בעלמא אמרה הרא"ש כן רק דיצא לו כן מדיוקא דלשון הברייתא דקתני שתי חצירות זלמ"ז כו' אלא מסייע מלמטה ובונה ועלה תני בסיפא דאם היה חצירו למעלה מגגו אין זקוק לו כלל. ויש להבין למאי דמשני הגמ' א"ז לד"א אבל זקוק למחיצה י' א"כ כיון דעיקר רבותא דרישא הוא שצריך לסייע לתחתון לא