נחלת דוד בבא בתרא יט

ולא אמרי' שכ' הנ"י. וזהו שכ' הנ"י ולא אמרינן כו' היינו לדחות סברת ר"י משום דאנן פסקינן כר"נ. אך גם זה דחוק דא"כ למה לי' לר"נ ור"י לאפלוגי בהורדי וכשורי טפי ה"ל לאפלוגי היכי דאחזיק להורדי אי הוי בחזקת שנתן או לא נתן היכי דתובעו שיתן לו מחצית ההוצאה וכהאי גוונא דאיירי במתני'. לכך יותר נראה כפירוש כל המפרשים דפירשוהו להא דר"נ דמיירי בסמך לכותל של חבירו לבדו והיה ידוע לנו בבירור שהכותל היה של חבירו לבד במקום ובאבנים וחבירו סמך עליו הורדי ובזה הוא דנחלקו ר"נ ור"י ולענין מה שהקשו מהא דעליון שבא לשנות תירץ הרא"ש בשם ה"ר יונה דהתם מיירי שלקחו או ירשו כך זה בית וזה עליה ולכך אין להם לשנות מכפי שהיה בתחלה אבל הכא כיון דהחזיק שלש שנים ונאמן לטעון שלקחו כדי לבנות עליו שפיר יכול לטעון לקחתיו גם לכשורי אלא שלא הוצרכתי עד עכשיו רק להורדי ולא הפסדתי דיני בזה. ותירוץ זה אינו רק לשיטתו וגם לשיטת ההגה"ה שברש"י דבעינן עכ"פ טענה בהך דשמעתין משא"כ לשיטת הרמב"ם דלא בעינן טענה כלל אזדא לה הך תירוצא. מיהו גם לשיטתו עדיין אין הדבר מיושב כ"כ. חדא דלמה פליגי בהו"כ ולא נחלקו בכשורי גופייהו אי אחזיק לחדא או לתרתי אם יכול להוסיף עליהן יותר מכפי המספר שהיה עד עכשיו דהא להרא"ש לר"נ ודאי דמצי להוסיף עליהן כמה שירצה וכמש"כ הב"י בסימן קנ"ג עיי"ש. ועוד כיון דלפ"ז הוא מוחזק גם באבני הכותל וכדמסיים עלה הרא"ש ונראה דהוי חזקה גם לאבני החומה כו' עיי"ש. א"כ למה להו לאפלוגי בהו"כ וטפי הל"ל לאפלוגי בגוף הכותל כיון דזהו עיקר פלוגתתם. הן אמת דנוכל לקיים תירוץ הרא"ש מבלי הך דינא דכ' הרא"ש עצמו לשיטתו. מיהו דינו של הב"י הוא מוכרח וכן כ' הטור ועכ"פ דברי הרא"ש עצמו אינם מיושבים כ"כ ועיין. ובפ' הבית והעלי' הביא הרא"ש עצמו תי' אחר בשם הראב"ד דהתם מיירי שבא לשנות מכפי המנהג שנהגו באותו מקום וגם בנ"י בשמעתין הביא תירוץ זה בשם הראב"ד. וגם תי' זה אינו מיושב כ"כ דהיכן נזכר שם שבא לשנות מכפי המנהג שנהגו באותו מקום הא סתמא קתני. ובנ"י בשמעתין תירץ עוד דה"ק שבמקום שני הודרי יוכל ליתן כשורי אחת ונמצא דגם כאן אינו רשאי להכביד יותר על הכותל עיי"ש וגם זה אין במשמעות לשון הגמ' וכל הראשונים לא פירשו כן. ולדבר הרמב"ם היה נראה לכאורה לומר דשאני הכא כיון דחזינן דמחל לו על הורדי תו אמרינן דאינו מקפיד כלל וגם על כשורי מחל. משא"כ התם דלא חזינן דמחל לו כלל מוקמינן אדיניה ואינו יכול לשנות כלל אך גם זה אינו כלום דא"כ יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא איך אפשר דבא בטענת מחילה יהיה עדיף ממי שיש עליו שעבוד מדינא כמו בבית ועלי' דביתא לעלי' משתעבד. ואלולי דמסתפינא מדברי הראשונים שנתקשו בזה הייתי אומר דאין כאן שום התחלת קושיא דשאני התם שבא לשנות כל התקרה לעשותה מארזים היינו הקורות וגם הנסרים והלוחות דזה ודאי הוי הכבדה גדולה משא"כ כאן שאין השינוי רק בקורות לבד לא הוי הכבדה כ"כ ולא קפדי אינשי בהכי וכמו שכן הוא הסברא בנטפי ושפכי וצריפא דאורבני למאן דס"ל דצריפא דאורבני לא והיינו משום דבין נטפי לשפכי לא קפדי אינשי ולצריפא דאורבני קפדי. כמו כן אף אנו נאמר דבקורות לחודייהו לא קפדי אינשי אבל לשנות כל התקרה ודאי דקפדי משום דמכביד הרבה על הכותל כנלע"ד פשוט. ועיין. ולענין אם מהני לי' חזקת הורדי או כשורי גם להכותל עצמו דעת הרא"ש דמהני לאבני הכותל ולא למקומו. וה"ר יונה כ' שאם לא נתן תקרה ומעזיבה לא הוי חזקה כלל אף לאבני הכותל ואם נתן תו"מ הוי חזקה לאבנים ולא למקום. והר"י ברצלוני ס"ל דלעולם לא הוי חזקה לגוף הכותל לא למקום ולא לאבנים. וכל אלה הם סברות בנויות ותלויות על בלימה ואין להם יסוד ושורש לא בגמרא ולא בסברא. דמנ"ל לחלק בין נתן תקרה ומעזיבה ללא נתן תו"מ דממ"נ אי חזקת תשמיש הוי חזקה גם לגוף הכותל א"כ גם בהנחת קורה לחוד נמי תהני לגוף הכותל דאטו הנחת קורה לאו תשמיש מקרי. וכיון דמהני לי' חזקת הנחת קורה שיכול להחליפה אפי' בעבה ממנה היינו מהורדי לכשורי א"כ למה לא תהני ג"כ לגוף הכותל והיכן מצינו חילוק זה בגמ' בין נתן תו"מ ללא נתן תו"מ. גם מאי דמחלקי בין אבנים למקום אף דיש להסביר קצת זה בסברא משום דעיקר תשמישו הוא באבני הכותל. מ"מ יש לדון גם בזה. דממ"נ הא החזקה לאבנים לא נזכר כלל בגמרא וע"כ צ"ל דמסברא אמרינן כן דאל"כ מי שקנה גוף הכותל במה יהיה חזקתו. ודוחק לומר דלבעי שטרא דווקא וכמש"כ