נחלת אבות על אבות ג:ה

הר"ם פירש "עול מלכות" – טורח המלך וחיילותיו; "ועול דרך ארץ" – טורח הזמן וצורך הפרנסה. יאמר כי בשכר לוקחו עול התורה יצילהו השם מעולי מלכים, ויקל מעליו טורח הזמן ופרנסתו. ואומרו: פורק עול תורה, שאומר אין תורה מן השמים 1 עפ"י סנהדרין צ, ע"א; ע"ז יח, ע"א; חולין ס, ע"ב. , ואיני סובלה שנאמר (שמות לב, טז): "חרות על הלוחות 2 592 בכתוב: "הלחת". ". רוצה לומר חירות – מתולדות הזמן, ועניני המלכים – למי שמקבל ועושה מה שכתוב על הלוחות. ואל זה נטו המפרשים כולם.

וקשה להם מאד מה ראה רבי נחוניא בן הקנה, שלא ביאר שכר אחר לחכמים המקבלים עליהם עול תורה כי אם ש"מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ"? ולמה לא יזכור שימלטהו מצרות אחרות? והנה בשיר של פגעים נזכר השכר וההמלט מהרעות באופן אחר, וכל שכן שכר העולם הבא. אבל בלי ספק לא כיון התנא אל דבר מזה שאמרו. אבל היה ענינו, כי לפי שראה דעת עקביא בן מהללאל בהסתכלות הדברים בהרחקת העבירה, שהוא דרך ארץ ומדיניות מופלא וראה רבי חנניה סגן הכהנים בשמוראה של מלכות היא הסיבה המרחקת לא דבר אחר, וראה דעת הג' תנאים האחרים, בשהסיבה מונעת העבירה באמת היא העסק בתורה, לכן ראה רבי נחוניא להכריע ולהפסיק 3 אולי צ"ל: "לפסוק". הדין ביניהם, ואמר שהלכה כרבים, ש"כל המקבל עליו עול תורה" כדברי רבי חנניא בן תרדיון ורבי שמעון ורבי חנניא בן חכינאי – "מעבירין ממנו עול מלכות", והיא מוראה של מלכות שזכר רבי חנניא סן הכהנים. "ועול דרך ארץ" והוא ההסתכלות 'מאין בא ולאן הוא הולך' שזכר עקביא בן מהללאל. וענין 'מעבירין' הרצון בו שאיני צריך לא אל עול יראת מלכות, ולא אל עול ההסתכלות בדרך ארץ, כי התורה לבדה תרחיק האדם מן העבירה מבלי הסתכלות אחר, ולא מוראת מלכות. וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה על היצר הרע המפתה את האדם לחטוא: "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש" (סוכה נב, ע"ב). אבל כאשר לא יקבל האדם עליו עול תורה בלמודה והעסק בה, אז יצטרך לשאר התקונים להתרחק האדם מן העבירות, והוא אומרו: "נותנין עליו עול מלכות". רוצה לומר, שאז ימנע מהחטא למוראת המלכות וימנע גם כן מהחטא בהסתכלות התחלותיו ותכליתו כדברי רבי עקביא, ולא אמר: "כל הפורק ממנו עול תורה" להיותו כופר בה כמו שפירשו המפרשים, כי אם שמי שאינו עוסק בתורה, שהיא התרופה המספקת לעבירות יצטרך לשאר הרפויים שזכרו, וכמאמר השם ליהושע (א, ח): "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמור 4 בכתוב: "תשמר". לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל". אמר שבהיותו עוסק התורה והוגה בה יבא לעשות ככל הכתוב בה בהצלחה ובהשכלה רבה. ומה טוב אומרם 5 זהר במדבר פרשת קרח. : "חרות על הלוחות, אל תקרי חרות אלא חירות", לפי שבקיום התורה אשר על הלוחות ישאר אדם בן חורין משאר ההסתכליות ומוראת המלכות.