נחלת אבות על אבות ג:יח

זה השלם נמצא זכרונו בויקרא רבה פרשת אחרי מות, שהיה חכם גדול ולא היה יודע ברכת חתנים ואבלים, ולפרוס על שמע, ולעבור לפני התיבה. ועל זה קראוהו רבי אלעזר בן חסמא, כלומר שהיה חתום מתחלתו, ועכשיו סרה חסימתו כמו: "ודשנו את המזבח" (במדבר ד, יג).

והנה הובא בכאן מאמרו מפני שרבי אלעזר בן עזריה שיבח ידיעת התורה, שהיא שורשי האמונות והשלימות, ואמר שעניני החכמה המחקרית הם כענפים בערך השורשים ההם. לכן הובא פה מאמר רבי אלעזר בן חסמא להגיד, שהדברים התוריים יש בהם מעלה מצד עצמם, כי אף שיהיה נושאם פחות כמו "קנים ופתחי נדה", אין ראוי לבזותם כי – "הן הם גופי הלכות". והקנים קני יולדת ונזיר וזב ומצורע שתי תורים או שני בני יונה, ופתחי נדה הם פרוזדור וחדר ועליה, שיש דינים שונים בדם הנמצא בפרוזדור אם הוא מן החדר או מן העלייה, ואמר שהם גופי הלכות. רוצה לומר, משורשי התורה שהם מרחיקים אותנו מצד הטומאה, ובשמירה בהם נהיה ראויים שתחול עלינו רוח הקדושה והטהורה ולדבקה בשם, כמו שאמר (ויקרא יט, ב): "קדושים 1 בכתוב: 'קדשים'. תהיו כי קדוש אני". אבל "תקופות וגימטריות" עם היות נושאם גדול המעלה שנושא ה'תקופות' הוא הגרמים השמימיים בתנועותם, והגימטריות הם בעניני העליונים ושמות הקב"ה ופעולותיו, אינם בזאת המדרגה מהמעלה, לפי שהם "פרפראות" מהתורה אשר היא במדרגת הפת והדברים האלו הם במדרגת לפתן וסובין שטפילה לפת. וביאר אם כן בזה דרוש גדול, שהדברים התורניים עם היות נושאם פחות מאד כ"קנים ופתחי נדה" – הם גדולי המעלה וגופי הלכות, לפי שנמצא בהם הלכה למשה מסיני והם דברים תוריים אלהיים בלי ספק.

אמנם ה"תקופות וגימטריאות", עם היות נושאם מעולה בשמים ובשם יתברך ומלאכיו הם "פרפראות" ולפתן וסובין לחכמה, לפי שאין בהם קבלת התורה ואלהותה והוא אומרו" "לחכמה". רוצה לומר, שהם הראויים להיות מכלל החכמות שזכר רבי אלעזר בן עזריה, ואינם מהשורשים שהם גופי הלכות. והיה אם כן צורך המאמר של רבי אלעזר בן חסמא תשלום ביאור וסיוע דברי רבי אלעזר בן עזריה שקדם. וכיון עוד בזה, שלא יבזה המעיין היותר רחוקות מההלכות התלמודיות כמו מסכת קנים שהם דיני קני העופות שנתערבו, וכן פתחי נדה שהם דיני הנדה שאבדה את וסתה, וצריך שתשמר עד שתחזור לפתחה. שהם כולם דברים מבולבלים ושנושאם בלתי נחשב ושלא יקרו כי אם לעיתים רחוקים. כי הנה עם כל זה "הן הם גפוי הלכות" עד שראוי להיותם תורה אלהית שיהיו חביבות בעינינו. ועוד כי גם יש בהם שורשי חכמות, כי "פתחי נדה" הם כפי ה'תקופות' כהלכתם וכחזרתם, והקנים יש בו 'גימטריאות' שהוא שם נאמר על שעורי ההנדסה והתשבורת 2 מתמטיקה. , ומלבד כוח זה יש בהם ממתיקות החדוד והפלפול. ועל זה אמר: "פרפראות לחכמה" .

והמאירי כתב שכיון החכם הזה להדריך האדם בסדר למודו, שלא יכנס לחכמות המחקריות עד שימצא כרסו בשר ויין שהוא – התלמוד. ותפש בזה "קנים ופתחי נדה", שהם בסדר קדשים ובסדר טהרות לומר, שראוי שילמד ראשונה כל התלמוד מתחלה ועד סוף, ואחר כך יעיין בחכמת התכונה והתשבורת וההנדסה, והוא אומרו: "תקופות וגימטריאות", ומהם יבא לטבעיות ולאלהיות ועליהם אמר: "פרפראות לחכמה". רוצה לומר, שהם התחלות לחכמה הטבעית והאלהית, כי היא הנקראת חכמה בהחלט.

והכלל העולה הפרק ג' כולו, שראוי לאדם שיבקש דרכים להתרחק מן העבירה, אם בהסתכלו מאין בא ולאן הולך ויום דינו כדברי עקביא בן מהללאל. ואם להתפללו בשלום המלכות "שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" כדעת רבי חנניא סגן הכהנים. ואם בעסק התורה כדעת רבי חנניא בן תרדיון ורבי שמעון ורבי חנינא בן חכינאי ושאר החכמים. ושתהיה יראת חטאו קודמת לחכמתו, וכן מעשיו מרובין מחכמתו כדברי רבי חנניא בן דוסא. ואם בדרך הסייגים כדברי רבי עקיבא, ובציירו מעלת נפשו במה שהוא אדם ובני אל חי 3 לפי הושע ב, א. מיוחדים להנהגתו ובעלי תורתו, ושהשם יתעלה צופה ויודע הכל. ושאר הפינות שזכר רבי עקיבא, אם בדרך החקירה, ואם בדרך ההמשל. והכרעת הדעות אחר כן לדעת רבי אלעזר בן עזריה, שתכלית מאמריו הוא שהתורה כוללת הדרכים כולם, ומבלעדיה כל המחשבות הבל המה מעשה תעתועים 4 לפי ירמיה י, טו. . והיה אם כן כללות הפרק סובב בסור מרע שהוא הרחקת האדם מן העבירה.