נחלת אבות על אבות ב:ט

אחרי שזכר שהיו לרבן יוחנן בן זכאי חמשה תלמידים וביאר מעלתם ויתרונם זה על זה, הביא מהם עדים לסיוע דעת רבן גמליאל והם קושיא לרבינו הקדוש אביו. גם שהם בזה בלתי מסכימים לדעת רבן יוחנן בן זכאי רבם כמו שזכרתי: האחד – הוא שאמר להם רבם בדרך שאלה להבחין דעתם ולראות תשובותיהם "בואו וראו אי זו היא דרך טובה שידבק בה האדם", והשיב רבי אליעזר בן הורקנוס "עין טובה". והרמב"ם פירש בו ההסתפקות במה שלו. ואני אחשוב שכל אחד מהחכמים האלה נתן תשובתו דומה למעלתו. כי לפי שהוא "בור סיד היה שאינו מאבד טפה" – מקבל הדברים ושומר אותם בזכרונו בשלימות, לכן אמר שהיה הדרך הטובה עין טובה לראות כל הדברים ולשומרם ושיהיו נגד עיניו תמיד, כי הדבר הנזכר בשלימות נאמר עליו (בראשית מד, כא): "ואשימה עיני עליו" – נגד עיני היו. ורבי יהושע אומר "חבר טוב", לפי שהוא היה רצוי לרוב אחיו ולחביריו עד שאמרו עליו "אשרי יולדתו". לכן תאותו וכוונתו הביאו להשיב "חבר טוב", כי בהיותו מתחבר עם הריעים היתה הצלחתו בהיותם טובים וישרים. ורבי יוסי אמר: "שכן טוב", לפי שהוא היה חסיד, ולכן היה מבקש "שכן טוב" לעשות עמו לפנים מן השורה וכדרכי החסידות. ורבי שמעון אמר "הרואה את הנולד", לפי שהוא היה ירא חטא ולהיותו חרד וירא מחטא, היה רואה את הנולד ומחשב במה שאפשר שיהיה, כדי להשמר ולהזהר ממנו. ואמר החכם חברו של אדם שכלו, ופעל השכל שיראה הנולד מכל דבר טרם העשותו. ורבי אלעזר אמר: "לב טוב", לפי שהוא היה – "מעין המתגבר" ושלימות ההשכלה והחדוד מקורו הלב. ולכן אמר שהיה האושר והשלימות נתלה בלב טוב. הנה אם כן היו תשובותיהם בבחירת הדרך הטובה כל אחד כפי טבעו ומעלתו על חביריו.

ורבי יוחנן בן זכאי לראות היעמדו בדבריהם, שאל אותם פעם אחרת: "אי זו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם". והסתכל, כי בדרך הטובה אמר להם: "בואו וראו", לפי שראוי לאדם לבא בה. ובדרך הרעה אמר: "צאו וראו", לפי שראוי לצאת ממנה. עם היות שהרמב"ם גריס בשניהם 'צאו וראו', אבל כן הגירסא בספרים שלנו. ולדעת הרב וגירסתו יהיה אומר "צאו וראו" – על דרך "צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה" (שיר השירים ג, יא), שהענין שיצאו מתלמודם ועיונם ויראו הדבר זה, כדי שיאמר כל אחד דעתו וסברתו.

והנה אמר רבי אליעזר בן הורקנוס "עין רעה", וכפי הרמב"ם היא ההמיה אל התאוות והבלתי הסתפקות. ולא ראיתי לפרשו על העין הרע שימצא בקצת אנשים מזיק ארצוי הפועל בזולתו והוא מפועל הנפש הרעה הקנאיית שיבא אחרי זה זכרונו. לפי שהאומרים בעין הרע יחשבוהו ענין טבעי, ואין ביד האדם להפרד ממנו והפכו, שהוא עין טובה אינו גם כן ביד האדם להדבק בה אם מזגו ואם טבעו סותר אליה. ולכן אמרתי לפרשו על האדם שלא יעיין בדברים או שאחרי ראותו אותם, לא יהיו נגד עיניו ובזכרונו תמיד, לפי שזה יושג בשקידת העיון, וכמו שאמרו חזור חזור ואל תצטרך לבלדור 1 פתגם מפורסם, שנמצא כבר בספר הקנה (ספר המיוחס לרבי נחוניה הקנה). 'בלדור' – צמח מסוכן המועיל לזכרון. . ורבי יהושע אומר: "חבר רע", כי זה הפך תכונתו. וכן רבי יוסי אמר: "שכן רע", לפי שהוא היה חסיד. ונאמר (לעיל פרק א'): "הרחק משכן רע". וכל אחד מאלה אמר בדרך הרע הפך מה שאמר בדרך הטוב אם לא רבי שמעון שבדרך טוב אמר: "הרואה את הנולד", ובדרך הרע אמר: "הלוה ואינו משלם". אבל מאמרו מכוון היה כראוי, לפי שמי שלוה ואינו משלם אינו רואה את הנולד והוא שלא ילוהו עוד. ולכן מי שיראה את הנולד ישלם את אשר יקבל בהלואה, כי בזה כל עת שיחפוץ חסד ואמת אל יעזבהו 2 לפי משלי ג, ג. , וכל אדם ילוה לו ממה שלו. והטיב לומר אחד לוה מן האדם כלוה מן המקום, לפי שהחוטא הוא הלוה מן השם והוא חייב לו ונפרעין ממנו מדעתו ושלא מדעתו.

והנה שבח רבן יוחנן בן זכאי דברי רבי אלעזר בן ערך בדרך הטוב ובדרך הרע שתלה הענין בלב, לפי שממנו תוצאות חיים 3 לפי משלי ד, כג. . ובהיות לאדם לב טוב – יהיה לו 'עין טובה' בהכרח כמאמר שלמה עליו השלום (משלי כג, כו): "תנה בני לבך לי ועיניך דרכי ינצרו". ויתחבר אליו חבר הטוב והשכן הטוב, לפי שהלב לא יבקש, אלא להדבק בדומהו שהוא הטוב ומטבע הלב לטוב, והשכל הזך שיראה את הנולד ובהפך בלב הרע שתהיה עינו רעה ושכינו רעים וחטאים 4 לפי בראשית יג, יג. כמוהו ויהיה "לוה רשע ולא ישלם" (תהילים לז, כא), לפי שנפש רשע אותה רע 5 לפי משלי כא, י. . ולכן אמר רבן יוחנן בן זכאי: "רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם שבכלל דבריו דבריכם", להיות ענין הלב כולל כל שאר הדברים, ומאשר חמשת החכמים האלה ולא אחד מהם לא השיבו לדברי רבם כששאל על הדרך הטובה להדבק בתורת האלהים או לעשות תורה הרבה או להיות זהיר במצוות. ושמו עניניהם במעלות המדות. זה מוכיח שהיה לפניהם דעת רבן גמליאל זך וישר ש"יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ", ושלא יסכים לדעת רבינו הקדוש.