נחלת אבות על אבות ב:יד

לפי שהיה רבי אלעזר בן ערך מעין המתגבר, וכל חפצו בלב טוב לפלפל ולחדד שכלו, לכן היו דבריו מיוסדים על שלשה דברים:

האחד – שיעשה תורתו קבע ובשקידה רבה יתמיד למודו. והוא אומרו: "הוי שקוד ללמוד תורה", כי השגת הנעלמות לא יהיה כי אם בשקידת העיון וכמאמרם זכרונם לברכה (מגילה ו, ע"ב): יגאת ולא מצאת אל תאמן.

הב' – שיחרד ויוציא מלבו דברים להשיב את אפיקורוס הכופר בפנות התוריות, ומבזה את דברי חכמים המקיימים אותם. ולכן אמר שלא יספיק למעיין ידיעת האמתיות כי אם גם להמציא מלבו טענות נגד הכופרים. כי זה עם היות שאינו מצורך התורה, הנה הוא מדרך ארץ חכמים להשיב דברים אמת על דבר כבוד שמם, שדרשו (שבת ל, ע"ב): "ענה כסיל כאולתו" (משלי כו, ה) – בדברי תורה. ובפרק אחד דיני ממונות אמרו (סנהדרין לח, ע"ב): לא שנו אלא אפיקורוס גוי, אבל אפיקורוס של ישראל כל שכן 'דפקיר טפי'. והיה לפי שהאפיקורוס גוי לא ראה אור התורה, ולכן ראוי לחמול עליו ולהדריכו במעגלי צדק 1 לפי תהילים כג, ג. אולי יש תקוה בו. אמנם אפיקורוס ישראל שכבר ידע דרכי התורה וכפר, אין ראוי לדבר עמו משום (ויקרא יט, יד): "ולפני עור לא תתן מכשול 2 בכתוב: "מכשל". ", כי הוא יוסיף על חטאתו פשע בהתוכחו עמו ויתקצף וקלל במלכו ואלהיו 3 לפי ישעיה ח, כא. , ולכן מוטב לעוזבו.

והלמוד השלישי – הוא באומרו: "ודע לפני מי אתה עמל" וכו'. ופירש הרמב"ם שלא יטה לבו לדעות האפיקורוס, אבל יתן את נפשו מיד לפני מי הוא עמל – יתעלה. יהיה כגיבור הנלחם בעד מלכו ובעבור אדוניו לא כמנסה לראות הזה או זה יכשר. ויש מפרשים בזה שלא יאמר מה לי ולהתוכח עם אפיקורוס אודה לו לדבריו, ולא אכניס עצמי בצער הויכוח, לא תעשה כן. אבל דע ושים נגד עיניך "פני מי אתה עמל", שהוא הקדוש ברוך הוא, ואף שתקבל טורח על חסדו ועל אמתו הוא – "ישלם לך שכר פעולתך". ואולי שאמר: "ודע לפני מי אתה עמל" גם כן על ענין הויכוח שלא יתוכח כי אם לפני דיין או שופט או שר שווה לשני הקצוות, כי אז ישפוט בויכוח צדק ומשפט ומישרים 4 לפי משלי א, ג. , לא באופן אחר. וזהו: "ודע לפני מי אתה עמל". ועם זה תבטח בבוראך שבעל מלאכתך יעזרך באותו ויכוח ויתן "לך שכר פעולתך".

והנה משה רבינו עליו השלום בבואו למצרים בשליחות, נתוכח עם חרטומי פרעה באותות ומופתים. והיתה שכרו שגדלה מעלתו על כל מדרגת הנביאים, שנאמר (דברים לד, י-יא): "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יי' פנים אל פנים לכל האותות והמופתים" וגו'.