נחל יצחק חלק ב ו

בהקדמת גט מקושר בזה. ונקדים למה שהקשה הבל"ע דרוש ל"ז בדרוש ד' לפרקים ע"ז המאמר שאמר רצה הקב"ה לזכור כו' דהא רבוי התורה והמצות לכאורה הוא עול כבד כו' והביא שם בשם פי' המשניות להרמב"ם שם שהעיר בזה דהא יותר טוב הי' לצוות על דברים מועטים שבנקל היו משיגים שלמותם ותי' זה. ועפ"ד כתב הבל"ע לפרש הפסוקים (ואתחנן ו') ויצונו ה' לעשות את כל החוקים כו' לטוב לנו כל הימים לחיותינו כו' וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת כו' כאשר צונו ע"ש בבל"ע. ולפירושו דחוק במה דכתיב כל המצוה הזאת כמו דיראה המעיין שם. ולענ"ד נראה לפרש הפסוקים ולתרץ קושיות הבל"ע על הא דרצה הקב"ה לזכות. בהקדם למש"כ בדרשות מהר"י מינץ דרוש א' ביאור הפסוק (תהלים ס"ב) ולך ד' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. ע"פ הך דסוכה (דף נ"ב) יצרו של אדם מתגבר כו' ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו כו'. ועיקר גמר במעשה המצות זהו רק ע"פ עזר של הקב"ה א"כ אינו מגיע לו ע"פ דין שכר רק מפאת החסד כו'. וביאר עפ"ז להפסוק (תהלים י"ח) יגמלני ה' כצדקי כו' והאריך בזה. ועפ"ז פרשתי להך דסוכה (דף נ"ב) בפסוק אם רעב שונאך כו' וה' ישלם לך א"ת ישלם אלא ישלימנו. משום דאין לפרש ישלם כמשמעו דהא אמרו בחולין (דף ק"ל) תנא תני ישלם ואת אמרת מדת חסידות שנו כאן. הרי דלשון ישלם משמעו דנוטל שכרו בדין. וכיון דאמרו ולך ה' החסד כו' ואינו נוטל שכרו ע"פ דין רק מצד החסד א"כ אינו שייך לשון ישלם לך דהא ישלם משמעו דנוטל שכרו ע"פ דין ולכן אמרו אל תקרי ישלם אלא ישלימנו. ועיין בפר"ד דרוש כ"ו בביאורו למדרש רות בפסוק ישלם ה' פעלך כו'. ולפי מה שכתבתי יש לפרש עפ"ז לכוונת מדרש רות הנ"ל באופן אחר וקצרתי: ה וזהו כוונת הפסוק באיוב ל"ד כי פועל אדם ישלם לו וכאורח איש ימציאנו. משום דמה דמשלם שכרו אף דאינו ע"פ דין עכ"ז הוי כמו דמגיע לו שכרו ע"פ דין וכדכתיב ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו כמו דעשה האדם בעצמו אף גמר המעשה וזהו גופא מצד החסד כדי דלא יהי' להנשמה נהמא דכיסופא דעיקר ביאת הנשמה בעוה"ז הוא כדי דלא יהי' נהמא דכיסופא כידוע. ועפ"ז פירשתי להמ"ר בראשית (פ' ס"ב) כד דמך ור' אבהו אחוו ליה י"ג נהרי אפרסמון א"ל אילין דמאן א"ל דידך. אמר אילין דאבוה ואני אמרתי לריק יגעתי כו' אכן משפטי את ה' ופעלתי את אלהי והארכתי בזה. וזה שאמר באיוב כי פועל אדם ישלם לו דמשלם שכרו כאלו הוא פעולת אדם בעצמו דישלם משמעו ע"פ דין. וסיים וכאורח איש ימציאנו דאף כשנעשה היצה"ר דהיה מתחלה בשם אורח דלבסוף הוא בשם איש כמבואר בסוכה (דף נ"ב). ובעת דהיצה"ר הוא בשם אורח אז בנקל ביד האדם לנצח את היצה"ר אך אח"כ כשנעשה בשם איש אז אין ביד האדם לנצחו רק ע"י עזר של הקב"ה. וזה שאמר וכאורח איש ימציאנו דבעת שהאורח נעשה איש אז הקב"ה ממציא בידו את היצה"ר לנצחו ועכ"ז מחשב לו כאלו הוא פעולת האדם בלבדו ומשלם שכרו מצד הדין כדי דלא יהיה עדיין נהמא דכיסופא. וזהו כפלים מצד החסד א' במה שמשלם שכרו ב' במה שמחשב זה כמו דמגיע שכרו ע"פ דין: ו ועיקר קבלת השכר הוא משום מחשבתו של האדם דהמחשבה הוי מצד האדם בלבדו ואף דאין הכח בידו לגמור במעשה בלא עזר של הקב"ה מ"מ מקבל שכרו מצד הדין מפני המחשבה דזהו שלו ממש. ומה"ט מחשבה טובה מצרפה למעשה כמבואר (בקידושין דף מ') דחישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו כאלו עשאה. משום דאם לא נאנס וודאי היה עושה כיון דהקב"ה עוזרו. והנה בחישב לעשות ואינו מהדר לעשות אז לא הוי המחשבה כמעשה כדכתיב מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאי דבמה דזיכה בלבו לעשות ואינו מהדר לעשות מי יוכל לומר דע"י המחשבה לבדו נטהר מחטאיו רק העיקר להשתדל אחר עשיית המצוה ונאנס ולא עשאה אז מעלה כאלו עשאה. ועפ"ז יש לתרץ קושיות הבאר אברהם לשבת (דף נ"ו) על הא דכל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה כו' והכתיב אז יבנה שלמה במה לכמוש כו' שבקש לבנות ולא בנה והקשה דהא בעובדי כוכבים מחשבה רעה כמעשה א"כ נחשב זה לחטא. ותי' זה ע"פ דברי הרא"ש ספ"א דר"ה וכדברי הנחלת עזריאל. ע"ש בב"א. ולדעתי אין זה קשה דהא בקידושין (דף מ') אמרו מתחלה שם חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה כו' דדוקא בנאנס ולא עשה המצוה בזה מעלה כאלו עשאה. ובמחשבה רעה אינו כמעשה אף בנאנס ולא עשה כדאמרו שם מקודם דמיירי בנאנס כו'. ואח"ז דאמרו שם דבעבודת כוכבים אינו כן קאי הכל בנאנס ולא עשה דבזה הוי מחשבת עבודת כוכבים כמעשה. ולכן עדיין י"ל דהיכא דלא נאנס אז אף בעבודת כוכבים בחשב לעבוד ולסוף לא עשה דבכה"ג לא הוי כמעשה כלל אף בעבודת כוכבים. גם י"ל דזה מועיל מצד דהוי כבעל תשובה. וזולת זה י"ל דלא נחשב לחטא כלל מעולם דהוי כאלו לא חטא כלל מעולם. וע"כ שפיר אמרו כל האומר שלמה חטא טועה דבקש לבנות ולא בנה דהא הי' יכולת ביד שלמה להוציא מחשבתו לפועל ועכ"ז לא בנה א"כ לא נחשב זה לחטא כלל מעולם אף בעבודת כוכבים ורק בנאנס אז הוי כמעשה בעבודת כוכבים. וכן י"ל בהא דחולין (דף קמ"ב) וקצרתי. ומתורץ קושיות הבאר אברהם: ז ולפ"ז יש לתרץ לקושיות הבל"ע על הא דרצה הקב"ה לזכות לפיכך הרבה תורה כו' דהא אין כל אדם יכול לקיים כל המצות והוי עול כבד במה שהרבה תורה ומצות. משום דלפי מש"כ עיקר השכר הוא עבור מחשבתו דהמעשה הוא ע"י סיוע של הקב"ה. ובמחשבה הוא בקל ביד כל אדם להעלות בדעתו בעת שלומד תורה דאם יבוא לידו אלו הדינים והמצות דיקיימן ומהדר מתי יבאו לידו ויקיים אותן ובנאנס ולא עשה מעלה עליו כעשאה א"כ זהו בנקל ביד כל. וכדכתיב בפ' בלק לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלהיו עמו כו'. י"ל כוונתו לא הביט און ביעקב דמחשבה רעה אינו כמעשה וכדאמרו בקידושין (דף מ') בפסוק און אם ראיתי בלבי כו'. ועוד חסד דלא ראה עמל בישראל דמיד דמקבל במחשבתו לעשות המצוה הקב"ה עוזרו כדכתיב נותן ליעף כח ועוזרו שיגמור במעשה המצוה לאשורו. וסיים ה' אלהיו עמו דאלהים הוא בעל כח כי ד' הוא בעל כח שלו להוציא מחשבתו למעשהו. ותרועת מלך בו. כי מיד שמקבל במחשבתו ובלבבו לעבוד השי"ת אז ה' בעל כח שלו ובעזרו. וכל הדברים הללו הוא כעין דברי הר"ן בדרשותיו בהך דברכות (דף ל"ג ע"ב) דמקשו בגמ' אטו יראה מילתא זוטרתא וע"ז כתב הר"ן להסביר דלולי דברי הגמ' י"ל דיראה הוי מילתא זוטרתא לפי דהרכיב ה' בנו כח הגוף וכח הנפש כו' וביאר עפ"ז המאמר דת"ח כל זמן שמזקינים דעתן נתוספת עליהן כו' ע"ש. וזהו הכל למטרה אחת במה דאמרו הבא לטהר מסייעין לו. ועפ"ז בארתי הך דברכות (דף ז') בקש משה שלא תשרה שכינה כו' ובמק"א הארכתי בכ"ז: ח ולכן אף דאין ביד כל לקיים כל המצות מ"מ ע"י עסק התורה בעת שעוסק בתורה ומקבל עליו במחשבתו מתי תבא לידו המצוה הזאת והדינים שהוא עוסק בלמוד התורה בדיניהם אז נחשב לו כאלו קיים אותן. וכעין הך דמגילה (דף כ"ז) דכ"ז שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן כו' וזהו ונשלמה פרים שפתינו. וכדאמרו במנחות (דף ק"י) דת"ח העוסקין בהלכות עבודה מעלה הכתוב כאלו נבנה מקדש. וכל העוסק בתורת חטאת כאלו הקריב חטאת כו'. וכולהו מחד טעמא דכיון דהקב"ה בעזרו לעשות אם יזדמן המצוה הזאת לידו ע"כ נחשב לו כאלו עשאה. ולכן הוי זכות גמור במה שהרבה תורה ומצות משום דבנקל בידו לקיים במעשה אם יבא לידו וע"כ בעת שעוסק בתורה נחשב לו אז כאלו קיים המצות והדינים שעוסק בהם. וידוע מש"כ בספרי יראים דבעת עסקו בתורה בכל תיבה ותיבה שהוציא מפיו דמקיים מ"ע של ת"ת בכל תיבה ותיבה. וזולת זה י"ל לפי מש"כ דאם לומד ומחשב מתי יבאו לידו ויקיימן דנחשב לו כאלו קיים הרבה מצות אז משום דנחשב לו כאלו עשאן. וזה שאמר רצה הקב"ה לזכות ישראל לפיכך הרבה תורה ומצות שנא' ה' חפץ למען צדקו