נחל יצחק חלק ב תח

דקנין פירות כקנין הגוף הוי בעלמא. וע"כ א"ש הך דקידושין דמשום קנין פירות דבעל קרינן ממעשרו וכדקאמרי בגיטין (דף מ"ח) לעולם אימא לך בעלמא קסברי ר' יהודה ור"ש קנין פירות כקנין הגוף. וכן יש להעיר בהך דבכורים פ"א משנה י"א דר' יהודה ס"ל דבעלי אריסין וחכירות מביאין וקורין. ובע"כ טעמו משום דס"ל קנין פירות כקנין הגוף דמי ובמק"א הארכתי בזה. אכן לפי שיטת התוס' בשארי דוכתי וכנ"ל דס"ל אליבא דר' יהודה דקנין פירות לאו כקנין הגוף א"כ תקשה דאמאי ס"ל לר' יהודה דאין פודה בלא חומש הא כיון דקנין פירות לאו כקנין הגוף א"כ לא קרינן ביה ממעשרו: אך י"ל בהך דתניא דאין אשה פודה מע"ש בלא חומש ולר"י דמע"ש ממון הדיוט וקני ליה בעל כו' דמיירי לאחר תק"א וכדאמרו בב"ק (דף פ"ט) לכמה אמוראי דתנינא להך תק"א כו' ולימא תק"א תנאי היא כו'. ולשיטת הסוברים דתק"א הוא מצד דהוי לוקח מחיים על הגוף או דזהו משום דאלמוה רבנן לקנין פירותיו להיות כקנין הגוף וע"כ קרינן ביה ממעשרו ואין פודה בלא חומש. אכן לפי מש"כ לעיל להוכיח מהך דב"מ (דף צ"ו) וכפי שהבאתי לעיל בשם השמ"ק ובשם הראב"ד דכתב דלאו לכל מילי עשאוהו ללוקח רק עיקר זכותו מצד תק"א הוא משום שעבוד ואלמוה לשעבודי' להיות מוציא מהלקוחות שלא יופקע זכותו בירושתה אבל בשארי מילי אין לו זכות ולא עדיף זכותו משאר קנין פירות דעלמא דאינו כקנין הגוף וכדאמרו בב"מ (דף צ"ו) גבי שאילה בבעלים. א"כ אכתי יש לעיין הכא דאף דמע"ש ממון הדיוט הוא דמ"מ אין דינו כלוקח כיון דקנין פירות ס"ל דלאו כקנין הגוף א"כ לא קרינן ביה ממעשרו. ועוד יש להעיר לפי מה שכתב הש"ך הכא גבי שמו מינה דאשה ואינסבא דבחיי' מהדרינן לה דלא שוויי' כלוקח לריעותא וכמו בב"ב ס"פ י"נ דטבא ליה עבדו לי' כו'. א"כ תקשה עדיין הכא דאמאי אינה פודה בלא חומש הא אף דממון הדיוט וקני ליה בעל. עכ"ז הא יכול לומר דא"א בתק"ח ולריעותא לא שוויי' כלוקח א"כ כי פרקת לי' בזוזי דבעל לא יהיה חייב ליתן חומש דהא אינו קונה בע"כ היכא דלא יהיה לו זכות מזה: וכן הרמב"ם ה' מע"ש פ"ה כתב דלכן אשה שהכניסה מע"ש לבעלה אם פדהו אינו מוסיף חומש משום דמע"ש ממון גבוה הוא. ומשמע דאם היה ממון הדיוט היה חייב חומש וע"כ משום דהוי לוקח מתק"א ותקשה כנ"ל. ואפשר לומר דא"ש לפי מש"כ רש"י בקידושין שם ד"ה דאייתי מבי נשא כו' דירשתיה להמע"ש עם שאר נכסים כו'. דלכאורה יש לעיין דל"ל לרש"י לפרש דירשתי' עם שאר נכסים. אכן י"ל דאלו לא היה שם שארי נכסים לא היה כלוקח על המע"ש ולא קרינן בי' ממעשרו כיון דלאו כקנין הגוף הוי רק מצד תק"א ולא אלמוה לחובתו. אבל כיון דהבעל בא לזכות גם בשארי נכסים שירשתה להיות בהו כלוקח מצד תק"א דיש לו זכות עי"ז לבטל מכירתה אם תמכור. ע"כ אינו יכול לומר א"א בתק"ח כיון דרוצה בהך תקנת חז"ל משארי נכסים לזכותו א"כ ה"ה במה דהוי לחובתו אם יהיה כלוקח מצד תק"א דג"כ הוי כלוקח. ולפ"ז אף דלא ירשתה רק למע"ש אלא דהיה לה שארי נכסי מלוג דג"כ יש לדון כן מצד הסברא הזאת. וכעין זה ראיתי בהפלאה לק"א סי' ק' ס"ק ב' דכתב דלא שייך א"א בתק"ח היכא דבקצתו ניחא לי' ע"ש. אבל ז"א מספיק לתרץ רק במה דהקשיתי דנימא א"א בתק"ח אבל במש"כ בשם השמ"ק דלאו לכל מילי שוויי' כלוקח לכל דבר תקשה עדיין: ולכן נראה לע"ד מילתא חדתא והוא דהא מצינו בגיטין (דף מ"ז) דלביתך מלמד שמביא בכורי אשתו וקורא ואף ריש לקיש דס"ל קנין פירות לאו כקנין הגוף במוכר שדהו לפירות דאינו קורא. עכ"ז מודה דבעל מביא בכורי אשתו וקורא משום גזה"כ דולביתך דגזרה תורה גבי בכורים דקנין פירות של הבעל יהיה כקנין הגוף וכמש"כ הרשב"א בגיטין שם וזהו דרשא גמורה ולא אסמכתא וכמש"כ הריטב"א והפני יהושע שם ועיין בתוס' שם ד"ה ולביתך כו' דגם מקודם התקנה היה דרכם מכבר לתת הפירות לבעליהן ע"ש. ומה"ט פסק הרמב"ם פ"ד הל' בכורים דבעל מביא בכורים מנכסי אשתו וקורא וכמש"כ הפני יהושע בגיטין שם לפרש דאע"ג דר"ל סבר מתחלה שם מתה אין לא מתה לא עכ"ז לבסוף דמיתה איצטריכא לי' ס"ל לר"ל שפיר דגבי בכורים אע"ג דלא מתה גזרה התורה דקנין פירות של הבעל יהיה כקנין הגוף וע"כ מביא בכורי אשתו וקורא. וכ"כ הריטב"א בב"מ (דף צ"ו). ועיין בהריטב"א שם במש"כ בשם הראב"ד על הא דמביא בכורי אשתו וקורא וקצרתי. וכיון דנתבאר דבכורים מביא הבעל וקורא דזהו מה"ת דגזרה התורה דקנין פירות של הבעל נחשב כקנין הגוף גבי בכורים. דה"ה במע"ש אמרינן דקנין פירות של הבעל הוי כקנין הגוף וקרינן בי' ממעשרו. דביבמות (דף ע"ג) אמרו דאיתקש בכורים למע"ש וילפינן בהיקישא כמה מילי ועיין בתוס' שם בע"א ד"ה מה שאין כן במעשר כו' דילפינן גם מע"ש מבכורים דאין היקש למחצה. וה"ה לגבי הך מילתא בקנין פירות של הבעל דכמו דהוי כקנין הגוף בבכורי אשתו דה"ה גבי מע"ש של אשתו. וע"כ אם מע"ש ממון הדיוט חייב חומש. אלא אי מע"ש ממון גבוה דלא נכלל זה בנ"מ וכמו דפי' רש"י שם וכמש"כ הריטב"א בקידושין שם להסביר זה. וכיון דאין להבעל קנין פירות כלל במע"ש אם הוי ממון גבוה ע"כ פודה בלא חומש משום דהוי כאחר לגבי הפדיי' אבל למ"ד ממון הדיוט דהוי נכסי אשתו וכדין כל נ"מ ויש להבעל קנין פירות ע"כ יש למילף מהיקישא לבכורים דגזרה תורה דקנין פירות של הבעל בנכסי אשתו דינו כמו קנין הגוף לגבי זה. וכמו דילפינן ביבמות (דף ע"ג) שם ע"פ היקישא מע"ש לבכורים לכמה ענינים כמו כן ילפינן להך מילתא דאין לחלק ביניהן. [ובמה דהוי זכותו בהפירות רק מדרבנן כתבתי לעיל ובמק"א דדינו כדאורייתא וכעין זה כתב הריטב"א לכתובות (דף פ"ה ע"ב) ד"ה המוכר שט"ח כו' ע"ש. ואכמ"ל בזה]. ומתורץ על נכון סוגיות הש"ס בקידושין והרמב"ם: ענף ז נחזור לענינינו דנתבאר דמצינו כעין זה דאף דנתנו להבעל דין לוקח מ"מ אינו כלוקח לכל דבר רק לדבר פרטי בזה אלמוה לשיעבודי' ונתנו לו בזה לבד דין לוקח כמו במעשה ידיה. וכעין זה מצינו במה שכתבו התוס' בכתובות (דף נ"ט) ד"ה קונמות כו' דאלמוה רבנן לשיעבודא דב"ח שלא יהיה יכול לאסור בקונם על המלוה וכ"כ הרא"ש שם והובא שיטתם בח"מ סי' קי"ז. ולפי' רש"י שם במה דאלמוה לשעבודא דבעל שלא יחול הקונם מיד דזהו משום דשוויוהו רבנן כלוקח גמור. א"כ לפ"ז ה"ה במש"כ התוס' והרא"ש דאלמוה רבנן לשעבודא דבע"ח ג"כ ע"כ זהו משום דנתנו לו דין לוקח לזה. ועכ"ז חזינן דאקדיש מלוה וזבין לא מהני מכירתו כמבואר בפסחים (דף ל"א) לדידן דקיי"ל כרבא דמכאן ולהבא גובה משום דבאמת אין להמלוה רק שעבוד על נכסי הלוה ורק לדבר פרטי שלא יהיה יכול הלוה לאסור בקונם על המלוה עשאוהו חז"ל כלוקח כדי שלא יופקע זכותו. וה"ה גבי הך דתק"א דעשאוהו כלוקח ראשון לדבר פרטי שלא תועיל מכירתה לאפקועי זכות ירושתו. וכמו בהך דקונם מעשה ידי לפיך דאינו חל כ"ז שהיא תחתיו משום דשוויי' כלוקח גמור. אף דבאמת אינו כמו דין לוקח וכמש"כ בשם הריטב"א דאין זכותו רק בתורת שעבוד. וכמו דאמרו בגיטין (דף ע"ז) דידה גופא מי קני לי' וכמש"כ לעיל בארוכה. ע"כ יש לדון כן גבי הך תק"א דמכרה ומתה מוציא מהלקוחות דעשאוהו כלוקח ראשון דאין זה רק לגבי ענין פרטי הזה כדי שלא תפקיע זכותו בירושתו. וכן י"ל בדברי הר"נ נדרים (דף ט"ו ע"ב): ולפ"ז ניחא אף להך שיטה דס"ל הכא גבי שומא הדרא דלא נתנו לו חז"ל דין לוקח בחייו על הגוף וכן מצינו שיטת הסוברים באה"ע סי' צ' סעיף ט' שיטת המחבר בשם הרמב"ם וסייעתו דבחיי' אינו מוציא הגוף. ועכ"ז אתי שפיר מה שפסק המחבר באה"ע סי' צ' סעי' א' דבהנותה מנ"מ