נחל יצחק חלק ב שסו

כמטלטלי דא"ר יוסי בשם רבנן אין גובין מעבדים כקרקעות כו'. ופירשתי שם דכוונתם ליישב סתירות דמצינו בעבדי דאית דוכתא דדינן כקרקעי ואית דוכתא דדינן כמטלטלי וכמו דהקשה הפ"י בקידושין (דף כ"ב) דעבד נקנה במשיכה. ותירצתי דשא"ה דד"ת מעות קונה וקנין משיכה הוי דרבנן ובדרבנן הוי עבדי כמטלטלי. וזה דסיימו בירושלמי דמיליהון דרבנן אמרי עבדי בכלל מטלטלי. דבמילי דרבנן הוי עבדי בכלל מטלטלי והביאו ראי' מהא דא"ר יוסי אין גובין מעבדים וכעין דברי התוס' דב"ק (דף י"ב). ע"ש בספרי שהארכתי שמה. א"כ לפ"ז מוכח מירושלמי ומהא דב"ק דאין גובין מעבדים דשעבוד מטלטלי דלא חל עליהם הוי זה רק מדרבנן ע"כ ה"ה גבי תלוש וסוף חיברו כיון דמה"ת משתעבדי י"ל דדינן כקרקעי וכמש"כ הקצה"ח: אכן באמת גם זה טעמא בעי במה דאמרו גבי עבדים דלא משתעבדי אף דש"ד משום דהוי זה מילי דרבנן. וכמש"כ הרשב"א והקצה"ח. הא כיון דלא משעבדי למטלטלי משום דלא סמכה דעתו עלייהו וכמש"כ הרשב"א לקדושין בשם הירושלמי דפ' הכותב דזו אינה תורה. א"כ ממילא מה"ת לא משתעבדי מה"ט. א"כ הוי זה מילי דאורייתא דהוקשו עבדי לקרקעות. וע"כ דבר זה צריך ביאור עדיין לפי שיטת היש"ש דאף אי ש"ד ג"כ אין גובין מעבדים וכמש"כ הקצה"ח בריש סי' ל"ט כנ"ל. דהא זה הוי מילי דאורייתא ובמילי דאורייתא הא אתקשו עבדי לקרקעות. ובאמת שי' הש"ך בסי' שס"ג ס"ק ב' דכתב בשם כמה ראשונים דכתבו דלכן אין גובין מעבדים משום דגם בהו שייך לומר הטעם דלא סמכה דעת המלוה עליהם כמו במטלטלין. משום דיכולין לברוח עי"ש. אבל הפוסקים שכתבו הטעם משום דבמילי דרבנן הוי בכלל מטלטלין אלמא דלא ס"ל לסברת הש"ך בשם הראשונים הנ"ל. א"כ הא זה הוי מילי דאורייתא. וקשה דאמאי כתבו דהוי מילי דרבנן. הא ניזיל בתר טעמא דהא דמטלטלין לא משתעבדי משום דלא סמכה דעתו עליהם. אם כן הא בעבדים לא שייך ה"ט דהא לא סבירא להו לסברת הש"ך בסי' שס"ג הנ"ל. מדכתבו הטעם דלכן אין גובין משום דהוי מילי דרבנן א"כ תקשה כנ"ל. וכעין זה מצינו בתוס' בכורות (דף נ"ב) שכתבו בשם הר"ת דעכשיו דתקנו הגאונים שגובין ממטלטלין דיתמי הוי זה מה"ת. והובא זה בפני יהושע לב"ק (דף י"ב) על תוס' ד"ה אנא מתניתא ידענא כו'. ובפנ"י בסוף ח"ג על טור ח"מ סי' ל"ט. ובתומים סי' ק"ז ס"ק ד'. וזהו מה"ט דכיון דתקנו הגאונים דגובין ממטלטלין דיתמי א"כ ממילא סמכה דעתו עלייהו ע"כ ממילא משתעבדי מה"ת וקצרתי: **(הגה"ה ובעיקר הדבר אי מטלטלין משתעבדי מה"ת. יש לדון בזה לפמש"כ הרשב"ם בב"ב (דף קע"ה) בד"ה שעבודא דאורייתא יוציא אליך העבוט וה"ה למקרקעי עכ"ל. ועיין בתוס' שם ד"ה דבר תורה כו'. ובחידושי פני יהושע לטור ח"מ סי' ל"ט שביאר היטיב דברי הרשב"ם הנ"ל. א"כ משמע דס"ל להרשב"ם דמה"ת אף מטלטלין משתעבדי. ומצאתי כעת באו"ת סי' ל"ט ס"ק ב' שהעיר בדברי הרשב"ם הנ"ל. ועפמש"כ יש לעיין בדבריו וגם יש לדון על פי זה בסוגיא דב"מ (דף קט"ו) במה שאמרו מאחר שמחזירין למה ממשכנין כו' ולא יעשה מטלטלין כו'. ובמק"א הארכתי בזה (ע"כ הגה"ה): )** ענף ד והנראה לענ"ד בזה עפ"י מש"כ בספרי באר יצחק ח' יו"ד סי' י"ט בזה"ל ובלא"ה ג"כ צריך ביאור במש"כ הרשב"א דמטלטלין לא משתעבדי מדרבנן. דהא כיון מה דלא משתעבדי הוי זה משום דלא סמך המלוה דעתו עליהם והוי כמו דמחל השעבוד א"כ ממילא אין עליהם שעבוד כלל אף מה"ת. ובחידושי לח"מ כתבתי לפרש כוונת הרשב"א הנ"ל די"ל דהא דאמרו דאינו סומך המלוה דעתו עליהם אינו אלא בגדר סילוק. משום דהא מחילה בפירוש לא הוי לפנינו. ולכן לא הוי זה אלא כמו כותב לו דו"ד אין לי בנכסייך וכמו הא דכתובות (דף צ"ה). והוי כמו דסילק א"ע ממטלטלין ומבואר בתוס' כתובות שם בד"ה וכי כתבה כו' דמה דטורף מן לקוחות לא מהני סילוק דזה הוי כמו כותב בעודה נשואה דין ודברים אין לי בנכסייך דאין בדבריו כלום אך במה דאינו טורף מלקוחות מהני הסילוק עי"ש. ולכן מה"ת דטורף אף מן המטלטלין הנמכרים. ע"כ אף דלא סמך דעתו עליהן עכ"ז משתעבדי מה"ת דלא יהא עדיף מן סילוק בפירוש דלא מהני מה"ת. ואף במטלטלין היכא דגוף החפץ הוי שלו הא לא מהני סילוק. אף דיכול להבריחו ולהצניעו מכ"מ הא לא מהני סילוק דכתב לו דין ודברים אין לי. והוא הדין גבי שעבוד כיון דיכול לטרוף מלקוחות א"כ הוי זה כמו דגוף החפץ הוי שלו וכמש"כ התוס' כנ"ל. אכן עכשיו שתקנו חז"ל דאינו טורף מטלטלין מלקוחות משום דלאו בני קול נינהו כמבואר בב"ק (דף י"א) וב"ב (דף מ"ד). ומה"ט אף היכא דכתב בשטר מטלטלין וקרקע ולא כתב אגב ג"כ אינו גובה ממשעבדי משום דלית לי' קלא וזהו מצד תק"ח ז"ל. וכמש"כ התומים בסי' ק"ד ס"ק א' בשם הרמב"ן והרשב"א עי"ש. לכן היכא דלא כתב בפירוש מטלטלין וקרקע מהני סילוק גבייהו דאינו גובה אף מיתמי. וכיון דאינו סומך דעתו עליהם הוי זה כמו סילוק גמור דזה מהני במטלטלין האידנא לאחר שתקנו חז"ל דאינו טורפן מלקוחות. ולפ"ז פקע שעבודם אף מה"ת לאחר תקחז"ל דאינו טורפם מלקוחות עכ"ל בספרי שם: ולפ"ז י"ל דגם היש"ש וסייעתו ס"ל דגם גבי עבדים שייך לומר דלא משתעבדי כמו במטלטלין. משום דגם בהו שייך הטעם לומר דלא סמכה דעתו עליהם משום דיכולין לברוח. וכמש"כ הש"ך בסי' שס"ג הנ"ל בשם כמה ראשונים. וכן כתבו התוס' ביבמות (דף צ"ט) ד"ה מני ר"מ היא. וכן כתב הרשב"ם בב"ב (דף קכ"ח ע"א) ד"ה ור"נ אמר אין גובין. רק דהיה קשה להו ע"ז הטעם דזה אינו מספיק לחודא. משום דעדיין תקשה הא תינח היכא דהוי מלוה ע"פ דאז אינו טורף מלקוחות. א"כ הוי זה כמו כותב לה בעודה ארוסה דכיון דאין החפץ ברשותו דהא אינו יכול לטרוף מהלקוחות ע"כ מהני סילוק וכמש"כ התוס' בכתובות כנ"ל. וה"ה היכא דלא סמכה דעתו דזה הוי כמו סילוק בפירוש. אבל במלוה בשטר דטורף לעבדים הנמכרים מלקוחות דהא הוקשו לקרקעות. א"כ ממילא אף די"ל דלא סמך המלוה דעתו על שעבוד העבדים. מ"מ לא יהי' עדיף מן סילוק בפירוש דלא מהני כיון דטורפן מלקוחות. א"כ הוי זה כמו כותב לה בעודה נשואה דלא מהני. א"כ קשה האיך אמרו דאין גובין מן העבדים ומשמע אף במלוה בשטר. ולכן כתבו לומר הטעם בזה משום דבמילי דרבנן הוי עבדי בכלל מטלטלין. וכיון דתקנו חז"ל גבי מטלטלין דאף היכא דשעבדן בפירוש כל זמן דלא כתב אגב דלא יהיה גובה מן המטלטלין משום דלית לי' קלא. א"כ ה"ה בהך תקחז"ל דתקנו כן על מטלטלין נכלל בזה גם עבדים דהא במילי דרבנן הוי עבדי בכלל מטלטלין. רק בעשה עבדי אפותיקי שאני דבזה אית לי' קלא. וכיון דעבדי הוי בכלל מטלטלי לענין מילי דרבנן. וכן לענין לגבותן ממשעבדי דתקנו דאינו גובה מלקוחות למטלטלין הנמכרים דגם עבדי הוי בכלל זה. ע"כ מהני מה דלא סמכה דעתו על שעבוד העבדים והוי כמו סילוק בפירוש דמהני. וע"כ אין דין שעבוד כלל על העבדים אף במלוה בשטר. ולכן אין גובין עבדים הן מיתומים והן מלקוחות. וא"ש דברי היש"ש וסייעתו דכתבו הטעם דאין גובין מן העבדים משום דבמילי דרבנן הוי בכלל מטלטלין אף דס"ל שעבודא דאורייתא: ולפ"ז אינו שום סתירה מירושלמי דכתובות פ' הכותב דאמרו גבי מטלטלין דזו אינו תורה. משום דעכשיו דתקנו חז"ל דאינו טורף ממטלטלין הנמכרים ע"כ ממילא מהני סילוק בהו. וה"ה משום מה דראו חז"ל דלא סמכו דעת הבריות על מטלטלין דהוי כמו סילוק בפירוש דמהני מה"ת. והוי כמו כל אומדנות דאמדו חז"ל כדמצינו בש"ס