נחל יצחק חלק ב שנ

דאמרו בש"ס דילן לכל מגלגל חוץ משכיר א"כ ה"ה כל נוטלין בכלל דלא ס"ל לחלק בין שכיר לשארי מילי. אבל במה שפסקו לדינא דגם נפטר מגלגל על נוטל הא בזה אינו מוכח בש"ס דילן להיפך. אך י"ל דאף דכתבו התוס' בשבועות (דף מ"ט) הנ"ל בשם ר"י דדוקא על שכיר אין מגלגל אבל בשארי נוטלין מוכח בש"ס דילן דמגלגלין מדלא נקטו רק שכיר. וכמש"כ הש"ך בסי' צ"ד ס"ק ב' דקיי"ל כפי' הר"י הנ"ל דעל כל נוטלין מגלגלין. אבל מנלן דגם נפטרין מגלגלין על נוטלין דלמא כוונת הש"ס דילן דנוטלין על נוטלין מגלגלין. אבל לא נפטרין על נוטלין וכדקאמר בירושלמי בפי' לחלק כנ"ל. במה דהביא שם ברייתא דשבועת תקנה על שבועת תקנה מגלגלין דזהו נוטלין על נוטלין כו'. [ובאמת יש לדון לפי מה דמבואר בירושלמי הנ"ל דתקנה על תקנה מגלגל. דיש להעיר מזה על הא דכתב הרא"ש בפ"ז דשבועות סי' י"ט דס"ל לירושלמי דאין מגלגל בדרבנן. ע"ש שכתב כן לשי' הרי"ף ובאמת הא מבואר בירושלמי דהובא לעיל להיפך. ומצאתי במראה הפנים סוף פ"ז דשבועות ד"ה ר' זירא כהדא דר"י כו' דהעיר מזה ע"ש]. וקשה אמאי כתבו להיפך מהמבואר בירושלמי בפי' דנפטר על נוטל אין מגלגלין: ענף ד וע"כ נראה לפרש כוונת הירושלמי דלא כהפ"מ. אלא כן הוא דמתחלה נסתפק הירושלמי אם מגלגל שבועת נפטר על נוטל. וקפשט לי' מברייתא דתנינן מגלגל תורה על תורה ותקנה על תקנה א"כ ה"ה תורה על תקנה כן קפשט לי'. או אפשר דתנינן מפורש בברייתא דתורה על תקנה מגלגלין. ואח"ז איבעי' לי' אם מגלגלין שבועת תקנה על שבועת תורה. דכיון דחזינן דאף שבועות שאינן דומות זו לזו מגלגל ג"כ כמו שבועת תורה על תקנה אף שאינן דומות זו לזו. א"כ אפשר דהוא הדין שבועת תקנה על תורה ג"כ מגלגל. וקפשט לי' מסברא דאין לדמותם אהדדי דתמן זה נשבע ואינו משלם ברם הכא זה נשבע ונוטל וזה נשבע ואינו משלם והכוונה דתמן בשבועת תורה על תקנה אף שאינן דומות להדדי עכ"ז הא נשבע ואינו משלם דזהו עיקר השבועה מה"ת מה שנשבע ואינו משלם כדכתיב ולקח בעליו ולא ישלם. וע"כ כיון דנשבע שבועת נוטלין מדרבנן דאף דליתי' כוותי' בדאורייתא. כש"כ דמגלגל עלי' שבועת נשבע ונפטר דאי' כוותי' בדאורייתא. אבל הכא בשבועת תקנה דליתא כוותי' בדאורייתא דהא כל נשבעין בתורה לא משלמין. וודאי אין מגלגלין על שבועת נשבע ואינו משלם. משום דהא כתוב מפורש בתורה ולקח בעליו ולא ישלם וכעין סברת הקצה"ח הנ"ל. רק שבועת נוטלין על שבועת נוטלין מגלגלין משום דכיון דעיקר שבועה הוא שבועת נוטלין דתקנו רבנן היכא דראו לתקן כן. ע"כ ממילא גוררת עוד שבועה דכוותי' לגלגל כמותה על טענת גלגול דשניהם הוי נוטלים. משא"כ נוטל על נפטר אין לגלגל משום סברת הקצה"ח. ומזה נראה דאף מדרבנן אין לגלגל נוטל על נפטר משום דהא אמרו בב"מ (דף ד') דלא מתקני רבנן שבועה דליתא כוותה בדאורייתא יע"ש. וע"כ אמרו בירושלמי סתמא דאף מדרבנן אין לגלגל נוטל על נפטר. או אפשר לומר דירושלמי איבעי' לי' בזה הסברא דקאמר תמן זה נשבע ואינו משלם ברם הכא כו' ודחי למאי דקאמר מעיקרא לדמותם להדדי בפשיטות. ויותר נראה לומר בכוונת הירושלמי דקאמר בסוף כן בפשיטות. יהיה איך שיהי' עכ"פ מוכח ומבואר דהירושלמי נסתפק בהך דין של הקצה"ח אם יכול לגלגל שבועת נוטלין על שבועת נפטרין וע"כ הך דין צ"ע. ואם הנוטל תפס קשה להוציא ממנו ולחייבו שד"א. וגם מוכח מן הירושלמי דגם שבועה מדרבנן אין לגלגל להנוטל. בתורת גלגול על שבועת נפטרין: ועוד יש לדון בכוונת הירושלמי דקא מחלק תמן זה נשבע ואינו משלם ברם הכא זה נשבע ונוטל זה נשבע ואינו משלם. משום די"ל בזה כמש"כ הפ"מ דלכן אין לגלגל שבועת נוטל על נפטר משום דלא דמי להדדי. רק שאני שבועת נפטר דזה מגלגל על נוטל וכמו שהוכחתי לעיל. ודלא כהפ"מ בזה. משום די"ל דבעת דמחוייב התובע לישבע וליטול. אזי גם שבועת נפטר דנשבע התובע על טענה אחרת דתובע ממנו הנתבע. זה מקרי ג"כ נשבע ונוטל. משום דאם לא ישבע על הפטור אזי הוא בחשד שיש ת"י ממון של החייב א"כ יכול החייב לומר דזה התביעה דיש לו עליו יהיה זה לפרעון. וכמש"כ הקצה"ח בסי' כ"ד והנתיבות סי' ע"ה ס"ק ה' דטענת הלוה יש לי בידך עושה זאת לפרעון ואינו בכלל זה גובה וזה גובה. וכמש"כ באה"ע הח"מ סי' צ"ו ס"ק י"ב בשם הר"נ כה"ג יע"ש. וכיון דאינו יכול ע"פ דין ליטול ולהוציא מהחייב אם יש ת"י ממון של החייב. ע"כ גם שבועת נפטר הוי בכלל נשבע ונוטל והכל שבועה חדא היא. ולכן שפיר אמרו באה"ע סי' צ"ז דצריכה לישבע שלא תפסה בעצמה בתורת גלגול על שבועת כתובה וכ"כ שבועת חנוונית. וכן מה שפי' רש"י בשבועות (דף מ"ח) דחייב לישבע שבועת אריסין בגלגול על שבועת נוטלין כנ"ל. משום דאם לא ישבע להפטר אזי לא יהיה נוטל משום דיכול לנכותו ע"פ דין וע"כ הוי הכל שבועה אחת ומקרי הכל בשם שבועת נוטל. אבל שבועת נוטל על נשבע ונפטר אינו יכול לגלגל משום דלא דמיין להדדי. דהא בזה לא שייך סברא הנ"ל. משום דאף דלא ישבע ליטול מ"מ כשנשבע פטור הוא כעת מקודם שנוטל מחבירו. ע"כ אינו מגלגל שבועת נוטל על נשבע ונפטר כן י"ל בכוונת הירושלמי. עכ"פ יהיה איך שיהיה מבואר הוא בפירוש בירושלמי ספיקו של הקצה"ח הנ"ל. ותמהני על הקצה"ח והנתיבות שלא העירו מזה כלל: ולפמש"כ לעיל לחלק בסברא אחריתי דלכן אין לגלגל נשבע ונוטל על נשבע ונפטר משום דזה תלוי בפלוגתת ר"מ ורבנן דספ"ב דסוטה דרבנן ס"ל דסוטה אינה נשבעת שלא תזנה רק על עבר משביעין. ולפ"ז ה"ה שבועת נוטלין אין להשביע ע"י גלגול משום דהא עדיין לא נטל מחבירו וכעת כ"ז שלא נטל אין זה רק חשש בלהבא. ואף דהשבועה הוא על עבר מ"מ עיקר החשש הוא לנו דלא יעשה איסור גזל להבא כמו התם בסוטה דהחשש הוא על להבא שלא תזנה. ועפ"י סברא פשטיות יש לדמותם להדדי לכאורה. ולכן י"ל דירושלמי דס"ל דאין לגלגל שבועת נוטל על נשבע ונפטר. משום דאזיל בשי' רבנן דפליגי על ר"מ וס"ל דאין מגלגל בסוטה על להבא. ולכן אין מגלגלין שבועת נוטל דזה מקרי שבועה בלהבא כ"ז שלא נטלו. רק שבועת נוטל על שבועת נוטל מגלגלין דכיון דראו חז"ל להשביע בנוטל היכא דראו חז"ל לתקן כן לכן מושכת ממילא לגלגל עליו שבועה דכוותה וכמו כל גלגול דהעיקר מושך דכוותי'. וכ"ז הוא לרבנן. אבל לפי מה דפסק הרמב"ם כר"מ משום דסתמא דש"ס דילן אזיל בתר ר"מ כנ"ל. ע"כ י"ל דמגלגל שבועת נוטל על שבועת נפטר דהא גם להבא משביעין בתורת גלגול בסוטה על עבר. וה"ה בממון דילפינן בקו"ח מסוטה. כן י"ל בזה לכאורה. אכן באמת כיון דמבואר בירושלמי דאין לגלגל בזה. ע"כ הוי זה ספיקא דדינא. והיכא דהתובע הטוען תפס לאחר דנשבע כבר ליפטר ולא רצה לישבע וליטול אז אין מוציאין ממנו וקשה להוציא מהמוחזק בזה. דהא מן הירושלמי הוי סייעתא דאין מגלגלין בזה. ומצאתי בתשובת מהרי"ט ח' ח"מ סי' ק"ה שהעיר ג"כ בשבועת השותפים דלהבא בהא דס"ל לר"מ דסוטה נשבעת שלא אטמא ע"י גלגול ע"ש: ג (שם סעיף ב') אין מגלגלין כו' אבל על טענת ספק של התובע מגלגלין ובלבד שיהיה רגלים לדבר כו'. ועיין בש"ך ס"ק ז'. ויש להקשות מהא דלקמן סי' רצ"ד סעיף ב' בשבועת השומרים דישבע שאינו ברשותו ומגלגלין שלא פשע ושלא שלח בו יד קודם לכן. הרי דמגלגלין אף על טענת ספק של התובע אף היכא דליכא רגלים לדבר. ובאמת התוס' בב"מ (דף ו') ד"ה שבועה שלא שלחתי כו' כתבו מתחלה דשבועה שלא שלחתי הוא מצד ג"ש ולבסוף