נחל יצחק חלק ב שמט

הרע"ב אלא שבחיבורו חזר בו הרמב"ם ופסק אמן משעבר אמן להבא כדנתנו שם הראב"ד והכ"מ ז"ל טעם דרב אשי בעי אליבי' בגמ' ש"מ דסוגיא כוותי' אתיא עכ"ל. ולכן לפי מאי דקיי"ל כר"מ דאף על להבא מגלגלין. לכן אף בשבועת נוטלין ואף דאינו תובע עכשיו בהשטר מ"מ הדין נותן דמגלגלין על טענת לשעבר. ועפ"ז תרצתי קושיות המל"מ פ"ו ה' אישות ה"ב בהא דקידושין (דף ס"ב) דלר"מ חנקי מבעי ליה. והקשה הא בלעבר לא בעינן משפטי התנאים. אבל לפמש"כ א"ש דהא לר"מ דס"ל דשבועת סוטה הוי בלהבא ג"כ. וגם הא קיי"ל לדינא כן כנ"ל. ע"כ שפיר הקשה הש"ס לר"מ דחנקי מבעי ליה דהא הוי תנאי להבא ובעינן משפטי התנאים ובמק"א הארכתי בזה: ולפי זה הדין נותן בשבועת השותפות אף בתוך זמן השותפות. אם נתחייב השותף לו שבועה דאורייתא. ומשביעו שד"א בתוך זמן השותפות דיכול לגלגל עליו בשד"א על חשש דלהבא שלא יטול ממונו שלו שלא כדין. ואף דהוי חשש בלהבא מ"מ יכול לגלגל מה"ת כמו דס"ל לר"מ דמגלגל שבועה שלא אטמא על שעבר: והנה בקידושין (דף כ"ז ע"ב) אמרו אשכחן סוטה דאיסורא ממונא מנלן כו'. והקשה הפנ"י שם הא ממה דמגלגלין שלא נטמאת שומרת יבם וודאי מצינו למילף גלגול שבועה לענין ממון דלמאן דלית לי' דרב המנונא דשומרת יבם שזינתה אסורה ליבמה א"כ עיקר שבועה דשומרת יבם היינו להפסיד כתובתה לחוד כמו שפירש רש"י בסוטה ריש פרק ארוסה. א"כ מדדרשינן אמן אמן לשומרת יבם וכנוסה שפיר שמעינן גלגול שבועה בממון. ותירץ דאכתי מעיקר קרא לא מצינו למילף גלגול שבועה דממון כיון דאיכא לאוקמי לענין ארוסה לחוד עכ"ל הפני יהושע. ולפ"ז מוכח דאף בנשבעין ונוטלין מגלגלין מה"ת דהא באמן שלא נטמאתי כשהיא שומרת יבם עיקר השבועה הוא לענין ממון שתיטול הכתובה. וכמש"כ הפני יהושע לדידן דלא קיי"ל כרב המנונא דאמר דשומרת יבם שזינתה אסורה. א"כ מוכח דמשביעין אף בשבועת נוטל בתורת גלגול מה"ת: אכן באמת דברי הפנ"י המה תמוהים דהא הגמ' בסוטה (דף י"ח) מקשה על הא דקתני שלא שטיתי שומרת יבם וכנוסה דמוכיח מזה רב המנונא דשומרת יבם שזינתה אסורה דאם לא אסורה היכי מתני בהדא והא תנן זה הכלל כל שאלו תבעל ולא תהיה אסורה לו לא היה מתנה עמה ודחי לי' הגמ' דהא מני ר' עקיבא היא. אלמא דמבואר בפירוש דשבועת שומרת יבם אינה משום ממון רק משום איסור. וכן פסק הרמב"ם ה' סוטה פ' ד' ה' י"ז דאם כנס יבמתו אינו מגלגל עלי' שלא זינתה כשהיתה שומרת יבם אבל מגלגל עלי' שלא זינתה תחת אחיה ואף שפסק בפ"ב ה' סוטה ה' ב' דשומרת יבם אינה שותה ולא נוטלת כתובה. אפ"ה משום ממון דכתובה אינה נשבעת. משום דבפירוש אמרו במשנה סוטה (דף י"ח) הנ"ל דזה הכלל כל שתבעל ולא היתה אסורה לא היה מתנה עמה. ונעלם כל זה מהפני יהושע. ולפ"ז מוכח מדחזינן דהיכא דאינה אסורה עליו אינה משביעה אף דהוי נפ"מ לענין כתובה דאם זינתה בעודה שומרת יבם אין לה כתובה ואפ"ה אינה נשבעת. דמוכח מזה דעל נשבעין ונוטלין אין מגלגלין אף בתורת גלגול. ובוודאי אין לחלק דשאני התם דהוי גלגול ממון על איסור. דז"א דהא ילפינן בקו"ח בקידושין (דף כ"ז) ממון מאיסור. א"כ כיון דמגלגלין איסור על איסור ה"ה דמגלגלין ממון על איסור. ומדחזינן דאינה נשבעת משום הכתובה בתורת גלגול מוכח דעל נשבעין ונוטלין אין מגלגלין: ולפ"ז י"ל דבמקום שכותבין כתובה ותובע ממנה גוף הנייר משום דש"פ אצלו מחמת הראי' שבו כמש"כ המ"מ דהובא לעיל דלפ"ז י"ל דזה מקרי נשבע ולא משלם. דלפ"ז יהיה יכול לגלגל על שומרת יבם שלא זינתה בעודה שומרת יבם. כדי שלא תצטרך להחזיר גוף הכתובה. אכן באמת מדלא מצינו כן ומשמע דאף בזה אינו מגלגל עליה וסתמו בזה. ע"כ מוכח מזה דבזה לא שייך גלגול משום דממון על איסור אין מגלגלין. רק באיסור על איסור או ממון על ממון מגלגלין דהוי בדדמי לי'. משא"כ ממון על איסור דלא הוי בדדמי לי' אין מגלגלין ונדחה ראי' זו. גם י"ל בזה לפמש"כ המקנה בקידושין שם (ד' כ"ז) בקושיות הפני יהושע דמאי דקאמר שם אשכחן סוטה דאיסורא כו'. הא סוטה הוי איסורא דאית בי' ממונא. ותירץ המקנה משום דכתובה הוי נשבעת ונוטלת עי"ש. אך י"ל דשא"ה דעיקר השבועה הוי נשבע ונוטל וקצרתי: ענף ג וב"ה מצאתי בירושלמי שבועות פ"ז סוף הלכה א' וז"ל מהו לגלגל שבועת תורה על שבועת תורה נישמעינה מן הדא מגלגלין שבועת תורה על שבועת תורה שבועת תקנה על שבועת תקנה שבועת תורה על שבועת תקנה שבועת תקנה על שבועת תורה תמן זה נשבע ואינו משלם ברם הכא זה נשבע ונוטל וזה נשבע ואינו משלם עכ"ל הירושלמי. וכתב הפ"מ שם הגירסא הוא מהו לגלגל שבועת תורה על שבועת תקנה. וכוונתו הוא דשבועת התורה מקרי מה שנשבע ואינו משלם. ושבועת התקנה מקרי מה שנשבע ונוטל משום דכל נשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין. ואם מגלגל שבועת נשבע ונפטר על שבועת נוטל זה מקרי שבועת התורה על שבועת התקנה וכן להיפך. וזה מוכרח דאל"כ למה לנו לגלגל על שבועת שד"א. אכן לפמש"כ הש"ך בסי' צ"ד ס"ק ח' דהיכא דטוען בהיתר לקחתי הרבית וכה"ג אף דאיכא חזקה מעלייתא לפוטרו משבועה עכ"ז מגלגול שבועה אינו פטור. וכה"ג כתב השער המשפט דאם יש לו עד מסייע על טענת ג"ש אבל על העיקר אין לו עד מסייע דבזה אין ע"א פוטרו דכיון דצריך שבועה על העיקר ממילא נשבע גם על טענת גלגול ע"ש. ולפ"ז משכחת נפ"מ דאף דמחוייב לישבע שד"א מ"מ מן מה שיגלגל שבועה זו אף בשבועה דרבנן יהיה נפ"מ דלא יפטור ע"פ עד מסייע או משום חזקה כנ"ל דכיון דחייב לישבע ממילא מגלגלין טענת גלגול. אך להעמיס זה בכוונת הירושלמי הנ"ל הוא דוחק כמבואר למעיין. ולכן העיקר כמש"כ לעיל: וכך הוא הצעת הירושלמי לפי דברי הפ"מ הנ"ל דנסתפקו אם יכול לגלגל שבועת נפטר על שבועת נוטל. וע"ז קא פשט מברייתא דתני מגלגלין שבועת תורה על שבועת תורה שבועת תקנה על שבועת תקנה. וכיון דתנינן כן בברייתא דשייך גלגול אף על שבועה דרבנן כמו בשבועת התורה. א"כ ה"ה דמגלגלין שבועת תורה על שבועת תקנה וכן שבועת תקנה על שבועת תורה. ודחי לי' הירושלמי אח"ז משום דשאני נשבע ואינו משלם דמגלגלין על נשבע ואינו משלם וכן נשבע ונוטל על נשבע ונוטל. דכיון דדמיא להדדי מגלגלין משא"כ הכא זה נשבע ונוטל וזה נשבע ואינו משלם ולא דמיין להדדי. ע"כ י"ל דאין מגלגלין בכה"ג זהו קוטב דברי הירושלמי לפירוש הפ"מ. ולפ"ז מוכח דאין מגלגלין שבועת נפטר על נשבע ונוטל אף מדרבנן לפי מסקנת הירושלמי הנ"ל: אמנם באמת מבואר ברש"י בשבועות (דף מ"ח) דאיבעיא להו התם מהו לגלגל מדרבנן ומסיק דמגלגלין בדרבנן. ופי' רש"י שם ד"ה מהו לגלגל כו' שבועת האריסין שחלקו על שבועה דרבנן כגון היסת או של נשבעין ונוטלים כו'. אלמא דאף על שבועת נוטלין ג"כ מגלגלין שבועה בנשבע ונפטר. וכן מצינו באה"ע סי' צ"ז דחד דעה ס"ל דהא דצריכה לישבע שבועת חנוונית זהו מצד גלגול שבועה על מה דנשבעת ליטול כתובתה. אלמא דמצינו דכתבו הפוסקים לדינא דגם שבועת נפטר מגלגלין על שבועת נוטל וקשה איך סתמו בפשיטות לפסוק להיפך מן המבואר בפי' בירושלמי דאין מגלגלין: ובהא דמבואר בירושלמי הלז דשבועת נוטלין על שבועת נוטלין מגלגל. אינו קשה מזה על שיטת ריצב"א בשבועות (דף מ"ט) והובא בתוס' ד"ה לכל מגלגלין כו'. דכתב דעל כל נוטלין אין לגלגל. משום די"ל דס"ל דכיון