נחל יצחק חלק ב שכ

להתוס' כתובות דהך חזקת תחום ביתו ולא עירב לא ה"ל חזקה מעליא וכמש"כ התוס' בעירובין (דף ל"ה) שם מתחלה דהך חזקה שלא עירב לא חשיב לי' הש"ס לחזקה. וכמש"כ הריטב"א בעירובין שם להסביר זה דכיון דהניח העירוב עכ"פ ע"כ איתרע לי' החזקה שלא עירב וה"ל הך חזקה דהשתא הוא דאיטמי ע"ש. ולכן שפיר הקשו התוס' בכתובות דנימא שם אוקי אחזקה דהשתא הוא דאיטמי וע"כ מוכח מזה דאף בדרבנן לא מוקמינן על חזקה בתרי ותרי. ותקשה על מש"כ שם דבדרבנן מוקמינן אחזקה בתרי ותרי: ותירצו התוס' בתירוץ השני דשא"ה כיון דנטמאת לפניך דאף דחזקה דמעיקרא עדיף מן חזקה דהשתא מ"מ בשני כיתי עדים לא מוקמינן אחזקה רק היכא דלא איתרעי החזקה. א"כ חזינן דס"ל להתוס' דכתובות ג"כ דהיכא דליכא חזקה אז אף בדרבנן מחמרינן בתרי ותרי כמו התם דתרומה בזה"ז דרבנן אף דהוי חזקה דהוי חשוב לחזקה בשארי דוכתי רק לפי דבתרי ותרי בעינן חזקה מעלייתא כו'. א"כ כש"כ היכא דליכא שום חזקה כלל וודאי דמחמרינן בתרי ותרי אף בדרבנן. והתם בדברי התוס' כתובות הלז אין לומר כמש"כ לעיל בדברי התוס' עירובין (דף ל"ה) די"ל דלא כתבו כן רק אליבא דר"מ אבל לר' יוסי דפליג על ר"מ מוכח דס"ל דאף היכא דליכא שום חזקה כלל ג"כ מקלינן בדרבנן אף בתרי ותרי כמש"כ לעיל בארוכה. דבדברי התוס' כתובות אין לומר כן דהא לפי מה דס"ל להתוס' כתובות דהך חזקה שלא עירב והעמידנו על תחום ביתו לא ה"ל חזקה. א"כ לפ"ז י"ל דטעמא דר' יוסי דס"ל שם דספק עירוב כשר זהו משום דהוי התם חזקה שלא נטמאת ואף דהשתא טמאה לפניך עכ"ז הא חזקה דמעיקרא עדיף מחזקה דהשתא בכ"מ. ומה דכתבו התוס' שם דבמקום דאיכא שני כתי עדים שאני ובעינן חזקה מעליא י"ל דס"ל לר' יוסי שלא לחלק כן רק ר"מ ס"ל לחלק כמש"כ התוס'. ולכן אין לנו הכרח להוכיח מן ר' יוסי דיהיה ס"ל להקל בדרבנן בתרי ותרי אף היכא דליכא חזקה כלל די"ל דדוקא התם דיש חזקה דמעיקרא עכ"פ ע"כ ס"ל לר' יוסי כן אבל היכא דליכא שום חזקה כלל מנלן להרבות במחלוקת ולומר דאף בכה"ג פליג ר' יוסי על ר"מ. ולכן באמת מן דברי התוס' כתובות מוכח דלא כמש"כ לעיל. אלא אדרבה מוכח דגם לדינא אין לנו לדון דין ספק דרבנן לקולא אם שני כיתי עדים מכחישים זא"ז היכא דליכא חזקה: ולפ"ז תקשה גם על דברי התוס' דכתובות כמו שהקשה רע"א בדרוש וחדוש בעירובין כנ"ל דכיון דהוי הכחשת העדים במידי דרבנן א"כ אף היכא דליכא חזקה ג"כ נימא ספק דרבנן לקולא. וכן יש להקשות במש"כ התוס' בב"ב (דף ל"ב ע"א) ד"ה אנן אחתינן כו' דבתרומה דרבנן הקלו בתרי ותרי לאוקמי אחזקה וכן הוא לשון התוס' בכתובות שם ובקידושין (דף ס"ו) דלכן בתרומה דרבנן מקלינן לפי דמה"ת אוקמינן אחזקה רק דהוי ספיקא מדרבנן ע"ש. וקשה הא אף אם אין החזקה לפנינו ג"כ נידון בתרי ותרי בדרבנן להקל משום ספק דרבנן לקולא. [וזהו כעין קושיות רע"א זצ"ל בדרוש וחדוש בעירובין הנ"ל]. וכבר הקשיתי כן בספרי נחל יצחק סי' ל"ח ענף ה' וכתבתי שם שני תירוצים ותירוץ ראשון הוא דטעמם כיון דנולד ספק עליו גבי מילי דאורייתא דספיקו לחומרא ע"כ ה"ה במילי דרבנן ג"כ ספיקו לחומרא ע"ש. וזה התירוץ לא שייך רק התם גבי תרי אמרי בן גרושה הוא ותרי אחריני אמרי כהן הוא דנולד ספק עליו אם הוא מותר בתרומה דאורייתא וכה"ג. וע"כ שפיר י"ל בזה דכיון דאנו מחמירין על הגוף הזה בדאורייתא ע"כ ראו להחמיר בתרי ותרי אף בדרבנן וכמש"כ שם. אבל בהא דעירובין דהספק הוא רק לענין העירוב אם נטמא מבע"י או לא דאין זה הספק נוגע כלל בדאורייתא כיון דתרומה בזה"ז דרבנן וכמש"כ התוס' שם ואפ"ה חזינן דכיון דאיתרעי חזקה הראשונה ס"ל לר"מ להחמיר בזה. [ועיין בעירובין (דף ל"ו ע"א) תוס' ד"ה הכא בשני כו' וקצרתי]. הרי דאף בספק שאין נוגע כלל בדאורייתא אפ"ה החמירו בתרי ותרי אף בדרבנן ועפ"ז נסתר התירוץ הראשון שכתבתי בספרי שם. ועיין שם בספרי: ולכן העיקר כהתירוץ השני שכתבתי בספרי שם דלכן החמירו בתרי ותרי אף בדרבנן היכא דליכא חזקה משום דהוי כמו חד בחד דאיקבע איסורא וכעין סברת הכ"מ פ"ח ה' שגגות דע"י הכחשת העדים הוי כמו איקבע איסורא ע"ש. ולכן לא מקלינן בספק דתרי ותרי אף בדרבנן משום דבמקום דאיקבע איסורא מחמרינן בספיקו אף בדרבנן. ומה שכתבתי לעיל להקשות ע"ז דהא ר"מ ס"ל ספק דרבנן להקל אף באתחזק איסורא כמבואר בעירובין (דף ל"ה) שם א"כ עדיין תקשה מ"ט דר"מ וכמש"כ לעיל בארוכה. י"ל דבאמת מזה יהיה סייעתא לסברת הפרמ"ג ביו"ד סי' ק"י בכללי ס"ס ס"ק כ"א דחד בחד גרע מן ספק איסור שיש לו חזקת איסור ע"ש. ולא הביא ראי' לזה. ולפמש"כ מוכח כן מן הא דחזינן דס"ל לר"מ להקל בספק דרבנן שיש לו חזקת איסור ואלו בתרי ותרי היכא דלא הוי חזקה מעליא ס"ל לר"מ להחמיר בדרבנן כמש"כ התוס' בכתובות ובעירובין. וע"כ מוכח דזה גרע מן ספק שיש לו חזקת איסור וכסברת הפרמ"ג הנ"ל. ומתורץ על נכון קושיות רע"א זצ"ל בדרוש וחדוש לעירובין (דף ל"ה) ובתוס' רע"א במשניות שם: ענף ז ונתבאר דלדינא אין לצרף ספק הנולד ע"י תרי ותרי היכא דליכא חזקה. לעוד ספק שני ולדונו בדין ספק ספיקא משום דהא חזינן דהך מילתא דתרי ותרי אין אנו דנין בו שיהיה כמו כל ספק דרבנן דלקולא וע"כ ה"ה דאין לדון בכה"ג לדין ס"ס וכעין מש"כ הש"ך ביו"ד סי' ק"י בכללי ס"ס ס"ק כ' דמדמין אותם להדדי ועיין שם בש"ך ס"ק כ"ד וקצרתי. ואף לפמש"כ לעיל לדון דמן התוס' עירובין (דף ל"ה) מוכח דר' יוסי פליג בזה על ר"מ וס"ל דאף תרי ותרי בדרבנן אף אם ליכא חזקה ג"כ מקלינן דהא ס"ל להתוס' שם דחזקה שלא עירב ה"ל ג"כ חזקה מעליא וסותרת לחזקה השני' כנ"ל. אבל מן התוס' כתובות (דף כ"ו) הנ"ל מוכח דס"ל לדינא דהיכא דליכא חזקה לא מקלינן אף בדרבנן כנ"ל וכן מוכח מהתוס' ב"ב (דף ל"ב) וקידושין (דף ס"ו) כנ"ל. אך היכא דאיכא חזקה כיון דבכה"ג מקלינן בדרבנן אף בתרי ותרי לכן ה"ה בדאורייתא היכא דאיכא חזקה אף דהוי ספיקא דרבנן מ"מ לא גרע מכל ספק ומצרפינן אותו לספק שני לדון דין ס"ס ואדרבה קילא הך ספק דתרי ותרי מכל ספק דהא היכא דיש חזקה לא נאסר רק מדרבנן. וגם הא כיון דבדרבנן היכא דיש חזקה מקלינן א"כ ממילא מצרפינן אותו לספק שני אף בדאורייתא וכעין מש"כ הש"ך ביו"ד בכללי ס"ס ס"ק כ' כעין זה גבי ספק דרבנן שיש לו חזקת איסור בשם הרשב"א לדמותן להדדי ע"ש. ובכתובות (דף י"ד) באלמנת עיסה פי' רש"י שזרק לה גט ספק קרוב לה כו'. והקשה הב"ש בסי' ב' ס"ק י"ד על הסוברין דספק בגוף וספק בתערובות לא הוי ס"ס דהא באלמנת עיסה ה"ל ספק בגוף וספק בתערובת ואפ"ה אמרו בש"ס שם דה"ל ספק ספיקא ועיין ברשב"א ובפ"י שם. אבל העיקר מה שנ"ל לתרץ קושיות הב"ש ע"פ דברי התוס' גיטין (דף ע"ח) ד"ה והא א"א לצמצם כו' וא"ת נימא אוקי תרי בהדי תרי ואוקי אחזקת א"א וי"ל דספיקא דרבנן הוא. וכיון דהך מילתא דספק קרוב לה דהיא ספק מגורשת אינו רק מדרבנן משום דמה"ת אמרינן אוקי אחזקת א"א. והא בדרבנן אמרינן ס"ס אף דהוי ספק בגוף וספק בתערובת כמבואר ביו"ד סוף סי' ק"י ובב"ש באה"ע שם ומתורץ קושיות הב"ש. ועיין מזה בספרי נחל יצחק בקונטרס ביאור ספק תקנה ענף ה' בהג"ה שם: ולפ"ז יהיה מזה ג"כ סייעתא למה שכתבתי לדון דין ס"ס אף אם ספק ראשון הוי ע"י הכחשת תרי ותרי היכא דהוי חזקה המסייע להיתירא ואדרבה בכה"ג עדיפא