נחל יצחק חלק א צח

סימן ל (סעי' א') עודי ד"מ א"צ דו"ח כו' וזהו מדרבנן שלא תנעול דלת כמבואר בסנהדרין ד' ל"ב ועפ"ז יש לדון במה דקיי"ל דנמצא א' מהם קו"פ עדותן בטילה כמבואר בסי' ל"ו ואף אם יעידו הכשרים בפ"ע לאח"ז ג"כ לא מהני כמש"כ הסמ"ע שם ס"ק ז' והט"ז שם ובסי' מ"ה בסמ"ע ס"ק ל"ד. ואף להסוברים דבראי' לחוד לא נפסלו מ"מ כיון שהי' כבר הגדה בב"ד מכשרים ומפסולים מיפסלי אכן אם העידו הכשרים והפסולים בלא דו"ח יש לומר דיכול המלוה לומר א"א בתק"ח שתקנו לטובתי לקבל עדות בלא דו"ח והא הרבה פוסקים ס"ל דאף להוציא ג"כ אמרינן א"א בתק"ח וכמש"כ לקמן כעין זה בחידושי לסי' ל"ו סעי' א' גבי שטר שחתום עליו עד פסול ע"ש וכיון דאומר א"א הוי ממילא כמו דלא הגידו מעולם בתו"ע בב"ד וכיון דלא הי' הגדה מהם בב"ד א"כ לא נצטרפו כלל לשיטת הסוברים דע"פ ראי' לא נפסלו אם לא הגידו הכשרים עם הפסולים בב"ד וכעין זה ראיתי באו"ת סי' ל' באורים ס"ק ח"י גבי עדות מיוחדת דס"ל דאינו אלא תק"ח לטובת המלוה דיכול המלוה לומר א"א בתק"ח ואף דעדות מיוחדת מהני גם גבי הלוה כמבואר שם סעי' ח' מ"מ ס"ל להאו"ת דלמי שתקנו לטובתו דיכול לומר אותו הבע"ד שהוא טובתו א"א בתק"ח וכמש"כ מזה בסי' מ"ו סעי' י"ג בדברי האו"ת הנ"ל ע"ש ואף דעדיין צריך המלוה לתק"ח שתקנו דב"ד בבבל אף דאינן סמוכין יהיו יכולין לקבל עדות ולדון דזהו מדרבנן משום נעילת דלת כמבואר בסנהדרין ד' ג' מ"מ הא זהו תקנה אחרת וע"כ שפיר כתב האו"ת לדון הך א"א בתק"ח וה"ה יש לדון כן על הא דעדים שנצטרפו ביחד קו"פ אם העידו בלא דו"ח כנ"ל והנה לפי מה דראיתי בספר תרומת הכרי לסי' ק"ב שכתב דלא שייך לומר א"א בתק"ח רק היכא דאוקמינן אדאורייתא אבל היכא דלא יהי' לו זכות רק מדרבנן לא דיינינן א"א בתק"ח ע"ש א"כ ה"ה הכא כיון דעיקר מה דמקבלין עדות בבבל אינו רק מדרבנן משום שליחותיי' דקמאי וכמש"כ לעיל בסי' א' ע"כ אפשר לומר דלא דיינינן הך א"א בתק"ח הנ"ל אבל באמת דברי התרומת כרי הנ"ל אינו מוכרח כדמוכח מדברי הר"י הלבן שהובא בשמ"ק לב"ק ד' ז' שהובא שם וגם הא העליתי לעיל בסי' א' דמה דדנין האידנא דינו לכל מילי כדאורייתא ממש ע"ש: ועדי קדושין א"צ דו"ח כמבואר באה"ע סי' מ"ב ולפ"ז יש לדון בשנים אומרים נתקדשה וב' אומרים לא נתקדשה דאם ניסת תצא כמבואר באה"ע סי' מ"ז סעי' ב' ולא מוקמינן אחזקה משום דבדאורייתא ה"ל ספיקא דרבנן ומדרבנן החמירו כמש"כ התוס' בכתובות ד' כ"ו ובקידושין ד' ס"ו וב"ב ד' ל"ב. ע"כ אפשר לומר דאם העידו בלא דו"ח דאינו רק מדרבנן דיהי' הדין בזה דאם ניסת לא תצא אף דעיקרו הוא מה"ת עכ"ז הא גם תרומה דרבנן מקרי יש לו עיקר מה"ת כמש"כ התוס' בעירובין ד' ל"ב אבל באמת מוכח בכתובות ד' כ"ג דפריך הגמ' מ"ש רישא ומ"ש סיפא ועיין בתוס' שם ד"ה מ"ש כו' והא המ"ל דמיירי בלא דו"ח וע"כ מוכח דגם זהו דינו כדאורייתא וכן מוכח מהא דקידושין ד' ס"ו גבי תרי אמרי אשתבאי כו' דאף דשבוי' אינו רק מדרבנן מ"מ ה"ל זה כמו דאורייתא וכש"כ לפי מש"כ הר"נ לחלק דמילי דאישות שאני והובא בב"ש סי' מ"ז וקצרתי ועיין בפ"י בקדושין ד' ס"ו: (שם סעי' ב') אפילו אמר האחד מנה הלוהו והשני אומר מאתים חייב לשלם מנה כו'. עוד שם סעי' ג' סמ"ע ס"ק ט"ו שכתב אבל אי לא נשאר עד לא הוי מחייבין שבועה על המאה הנשארת שאין לה צירוף דעד המביא לידי חיוב ממון ע"י צירוף אינו מביאו לידי שבועה וזהו ע"פ הטור שם והש"ך ס"ק יו"ד כתב בזה"ל גם מה שנראה מהטור דהיכא דכבר נצטרף ע"א לממון לא מחייבין שבועה ע"פ בהנשאר לא הוזכר זה בבעה"ת כו' כגון א' מעיד שהלוהו ר' וא' מעיד שהלוהו ש' משלם ר' ונשבע על ק' כו' עכ"ל וסברת הטור צריך ביאור דמפני מה אם נצטרף לממון לא יביאו לידי שבועה וכן העיר בזה האו"ת בס"ק ח': ענף א והנלע"ד בכל זה והוא דלכאורה יש להעיר במה דאמרו ע"א אומר מנה והשני אומר מאתים דחייב מנה שיש בכלל מאתים מנה הא יש לדון בזה דה"ל עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה כמבואר שיטת הראב"ד והובא ברא"ש מכות פ"א סי' י"ד שכתב לחלק דשאני פ' רבעני דהוי בשם בע"ד לעצמו ולא שייך בי' לומר עדות שבטלה כו' אבל היכא דלא הוי בשם בע"ד כיון דנתבטל עדותו במקצתו בטלה כולו ועיין מזה בירושלמי גיטין פ"א ה"א ובמכות פ"א ובמראה הפנים שם ובח"מ סי' נ"א סעי' ו' א"כ ה"ה הכא כיון דנתבטל עדותו במה שמעיד על מאתים דהא הוי עד יחידי על מנה ב' ואינו נאמן לכן יהא בטלה עדותו על המנה א' אף ע"י צירוף ואין לומר דשאני הכא כיון דאמרינן דבין מנה למאתים טעו אינשי כמש"כ התוס' בב"ב ד' מ"א ע"ב א"כ הוי כאלו לא העיד מעולם על מאתים רק על מנה ע"כ לא שייך בזה לומר דבטלה עדותו במקצת דזה אינו דהא עיקר הסברא דאמרו דטעי אינשי זהו משום דאמרינן דהעד דהעיד על מנה טעה בהיתרון על מנה אבל בהעד של מאתים לא שייך לומר דטעה כמש"כ הנתיבות ס"ק ג' דתלינן הטעות בעד האומר מנה ע"ש ועוד דהא היכא דהעד המעיד על מאתים הוא בזמן אחר שלא בזמן של העד האומר מנה הא שם לא שייך לומר דטעה דהא דוקא במקום הכחשת עד הב' בזה תלינן בטעות כדי לתרץ דברי העדים שלא יכחישו זא"ז כמבואר שם א"כ קשה דנימא בזה עדות שבטלה מקצתו לפי דלא מהימנינן ליה על מנה השנית עכ"פ ממילא יתבטל עדותו על מנה א' ג"כ וזה צריך ביאור: והנלע"ד להסביר דז"א קשה כלל די"ל דדוקא היכא דנתבטל עדותו במקצת משום פסול הגוף דקורבא וכה"ג בזה אמרו עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה דהא פסול הגוף הוא פסול גמור דלא חזי אף לאצטרופי לאחר ומקור הענין דעדות שבטלה מקצתו כו' הוא בירושלמי גיטין פ"א ה"א ובמכות פ"א ה"ז דילף ליה זה מהא דמה שנים נמצאו א' מהן קו"פ כו'. ומיירי שם בכתב נכסיו לשני ב"א והיו עדים כשרין לזה ופסולין לזה ע"כ י"ל דוקא בקו"פ דנתבטלה עדותו לגמרי בזה אמרינן בטלה מקצתו בטלה כולה דהא עדות קו"פ לא חזי כלל משא"כ היכא דנתבטלה עדותו משום דהוי רק ע"א כיון דחזי לאצטרופי עם אחר לכן לא מקרי זה עדות שבטלה מקצתו וגם הא עיקר דין עדות הוא היכא דהוי שנים ומה"ט אף בעדות קרקע דלא מהני עדותו אף לחייב שבועה כמו דהא דב"ב ד' מ"א דחד אמר תרי אוצייתא עאל וחד אמר תלת אוצייתא עאל דאמרו זיל שלים תרתי מגו תלת ולא אמרינן בטלה מקצתו בטלה כולו דהא על אוצייתא השלישי אינו נאמן כלל אף לחייבו שבועה וע"כ מוכח כיון דחזי לאצטרופי עם אחר לא קרינן בי' בטלה מקצתו כו'. והמחנה אפרים ה' עדות סי' ו' העיר דהא דכתובות ד' כ"ב בע"א אומר נתקדשה וע"א אומר לא נתקדשה כו' וכן ע"א אומר נתגרשה כו' דתרוייהו בא"א קא מסהדי דאמאי לא אמרינן בזה עדות שבטלה מקצתו כו' ולפמש"כ א"ש מה דלא אמרינן בזה עדות שבטלה מקצתו כו' דהא במה שאין ע"א נאמן יחידי אין זה פסול הגוף וחזי לאצטרופי לעוד ע"א ע"כ לא שייך בזה לדון בטלה מקצתו: והנה ראיתי במח"א שם שהעיר בהא דב"ב ד' ל"א דאמרו ז"א של אבותי וז"א של אבותי האי אייתי סהדי דאבהתי' ואכלה שני חזקה כו' נהי דאתכחש באכילה באבהתא מי אתכחש והקשה דאמאי לא נימא בזה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה כמו בב"ק ד' ע"ג דאמרו דכי מתזמי אטביחה ה"ל עדות שבטלה מקצתה כו' עכ"ל המח"א וכן העלה הפני יהושע בב"ק שם דגבי הכחשה לא אמרינן בטלה מקצתה בטלה כולה דהא לא בטלה לגמרי ע"ש וזהו במש"כ המח"א הנ"ל וכבר הקדימם השמ"ק לב"ב ד' ל"א שהעיר ג"כ בזה וכתב לחלק דשאני הכחשה וכמש"כ המח"א והפ"י כנ"ל ועיין בשמ"ק לב"ק ד' ע"ג ויש להסביר זה ביתר ביאור ע"פ המבואר בירושלמי גיטין פ"א ובמכות פ"א דיליף להא דעדות שבטלה מקצתה כו' מהא דמה שנים נמצא