נחל יצחק חלק א ח

יג וזהו כוונת הפסוק (משלי כ"ד) אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת משום דהא בירושלמי שקלים וברכות אמרו על הך וחכך כיין הטוב כהדין דשתי קונדיטון דאע"ג דשתי ליה טעמיה בפומיה ובמק"א ביארתי זה היטב וקונדיטון הוא יין מעורב בדבש והיפ"מ ביאר זה במה שדימוהו לדבש וזה שאמר אכל בני דבש גו' וכמו דבש ונופת מתוק על חכך דנשאר טעמיה בפומיה כן בבחינה זו תראה להשריש חכמה לנפשך אם מצאת היינו יגעת ומצאת ואז יש אחרית ותקותך לא תכרת ותהיינה שפתותיך דובבות וכמו שאמרו בסנהדרין ד' צ"ג מאי שם עולם אתן לו אשר לא יכרת זה ספר דניאל שנקרא ע"ש. וכ"כ במה שיזכה שיאמרו הלכה בשמו אז תקותך לא תכרת. והך יש אחרית הוא כמש"כ הסמ"ע בסי' סמ"ך ס"ק ג' בשם הערוך דאחריות הוא לשון אחריו היינו שישאר אחריו ע"ש וכ"כ בזה דאף לאח"מ יזכה נפשו לשוח בתורה וכמש"כ במק"א במה שהקשה המהרש"א ביבמות ד' צ"ז דאיך שפתותיו דובבות והלא ישוב אל העפר כו' וכ"כ בעין יעקב והיפ"מ להעיר בזה דזה א"ש ע"פ דברי הזוהר פ' ויחי שנפשו נשארת בקבר כו' והארכתי ע"פ דברי הירושלמי דהובא לעיל דאמרו שפתותיו רוחשות עמו כו' וז"ל הנו"ב דהובא באהבת ציון דרוש ט' דמי שזכה מאת ה' לחבר איזה חיבור שנתייסד על דבר אמת ע"פ דרכה של תורה אינו פוסק מהוליד תולדות גם אח"מ שלא פסק מלהעמיד תלמידים הלומדים מתוך ספרו וזה נרמז בפסוק זה ספר תולדות אדם כו' עכ"ל. וזהו כמש"כ ויש אחרית ותקותך גו' דגם זה נכלל בכוונת הפסוק הנ"ל. והכל חדא היא ויש לי רוב אריכות ת"ל בכ"ז לבאר כמה מאמרי חז"ל ופסוקים אך לא לדרשא קא אתינא לכן שמתי קנצי למלין ועתה אשוב למטרת הקדמת ספרי ב"ה והוא: יד חסדי ה' אזכיר תהלות ה' כעל כל טוב אשר גמלני וברוב חסדיו הפליא עמדי וזכני לישב באהל של תורה מעודי ועד היום הזה ולחדש חדושי תורה הראויין לאומרן בכורי פרי מזימות לבבי וע"ז נאמר לחדשיו יבכר דאמר בתד"א פ' י"ח דזהו מחדשי תורה אך לא היו מסודרים על נכון כי טרדותי הרבים אפפוני בין מן עמי אשר אנכי יושב בקרבם ובין מעיירות הרחוקות והקרובות הא במילי דשמיא להשיב לשואלי דבר ה' זו הלכה והא במילי דמתא הם היו בסבות הזמן אשר לא יכולתי לסדרן ולהביאן לבית הדפוס וכמה גדולים אשר ראו חידושי והוטב בעיניהם ת"ל בקשו ממני ויפצרו בי לאמר למה תטמינם הלא הם טובים ונכוחים וכמה הלכתא רברבי איכא למשמע מינייהו לפי דרוב הם ענינים הנוגעים להלכה למעשה ע"כ מצאתי א"ע מחויב בדבר ובפרט בהלכות ולא אהיה ח"ו מונע הלכה וכמאמרם קדושין ד' ל' שאם ישאל לך אדם דבר כו' אמור לו מיד דכ"ז דאין שואלין ממנו אין עליו חיוב וכעין שכתבתי לחידושי סי' ט' בכל חוב אם בהיתירא אתי לידו דכ"ז דאין תובעין ממנו אין עליו מ"ע דפריעת בע"ח ואמרו בסנהדרין ד' צ"ט כי דבר ה' בזה ר"מ אומר זה הלומד תורה ואינו מלמדה ויש לדון בדברי הרמב"ם פ"ג הל' ת"ת ולפי שיטת ר"מ הוא ח"ו מן החמורות ובמ"ר ואתחנן פ"ב מי שהוא לומד תורה ואינו מלמדה אין לו הבל גדול מזה ובמ"ר קהלת י"א ג' אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו אם ימלאו ת"ח תורה על ישראל יריקו שנקראו ארץ כו' וכ"כ בס' חסידים דאין רשות לת"ח שמחדש חדושי תורה להחזיקם לעצמו כי לא ניתנו לו רק כדי שילמדם לישראל וכמו שהארכתי בזה במק"א. טו ובפרט בעת הזאת כפי מאמרם ברכות דף ס"ג בשעת המכניסין פזר וכפי' רש"י. וע"כ העמסתי עלי עול כבד הזה והתחלתי ב"ה לסדרן קמא קמא דמטי לידי ובהשי"ת אעזר שיסייעני להוציא לאורה ואקוה לה' שימצאו חן וחסד בעיני יראי ה' הלומדים לשמה במו ימצאו עונג ונחת אחרי עיונם היטב וגם פרי הפלפולים אשר יפלו באיזה ענין לא נמנעתי מלסדרן וכעין מאמרם נדרים ד' ל"ח וכמש"כ היפ"מ עלה דחכך כיין הטוב דמ"ד כקונדיטון גם פרי הפלפולים הם בכלל זה. וכמו דאמרו שבת דף ל"א פלפלת בחכמה כו' וקראתי שמו נחל יצחק כי אלו החדושים אשר חנן ה' לי יצחק המה שלי תלי"ת וכמו הא דעירובין ד' נ"ד וממדבר מתנה וממתנה נחליאל כו' אם משים א"ע כמדבר שהכל דשין בו ניתנה לו במתנה. ובנדרים ד' נ"ה שעושה א"ע כמדבר שהוא מופקר לכל כו'. וכיון שניתנה לו במתנה נחלו אל וכמו שביארתי לעיל ולכן מי שמחבר איזה חיבור נאמר בו הכל דשין בו והוא מופקר לכל וע"ז נאמר אתי היתה ושלחתיה כי אחר שיצא על פני תבל הכל דשין בו ולכן זוכה שניתנה לו במתנה זוכה שנחלו אל וכמש"כ לעיל לפרש למעלת אגורה כו' כמו נחלה שאין לו הפסק גם נחלה הוא שלא ימושו מפיו כו' כנ"ל וזהו כוונת מאמרם ב"ק דף י"ז זוכה לנחלת יששכר כו' כמש"כ במק"א ע"כ קראתי שמו נחל יצחק כי זהו חלקי ונחלתי ויקוים בי לא ימושו מפיך גו' בע"ה: טז ומכבר פירשתי כוונת הכתוב (במדבר כ"ד) מה טבו אהליך יעקב משכנותיך ישראל כנחלים נטיו גו' כאהלים נטע גו' די"ל בדרך רמז דמה טבו אהליך היינו השכר שנתן הקב"ה ליעקב במעלת אגורה באהלך דע"י המשכנות של ישראל אלו הת"ח שאומרים שמועה מפיו בבהכ"נ כמבואר ברכות דף ח' משכנות הם בהכ"נ ובהמ"ד ובמ"ר איכה אות ח' וכן המסייעים להם זוכים לשכר זה דעיקר מעלת אגורה באהלך הוא מה שנפשם מתעלה לאח"מ במדרגה עליונה כנ"ל וכמש"כ במק"א ואמרו בפסחים ד' נ"ג כל המטיל מלאי לת"ח זוכה ויושב בישיבה של מעלה כו' כי בצל החכמה בצל הכסף ולכן אם נפש הת"ח מתעלה ממילא גם אותן שהיו למשען לו הם בצל הת"ח ומפרש כנחלים נטיו כאהלים כו' דרש"י פירש כנחלים שנארכו ונמשכו למרחוק וכמ"ש בביצה ד' ל"ט נהרות המושכין שיש להם משך ממקור נביעתן וכן הוא בנחל דכתיב כל הנחלים הולכים אל הים וכמש"כ הגט פשוט סי' קכ"ח ס"ק נ"ב וזה שאמר כנחלים נטיו דתורתו מתפשטת למרחוק ע"י שמעתתי' דמבדרין בעלמא וכמו הא דהוריות ד' י"ב כי גרסיתו גרוסו על נהרא דמיא כי היכי דמשכא מיא משכא שמעתתי' כאהלים נטע ה' הנה התוס' ברכות דף ט"ז ד"ה אהלים לנחלים הקשו על פי' רש"י דאהלים דקרא לשון בשמים ופירשו מדסמיך מה טבו אהליך לכנחלים נטיו עכ"ל וכ"כ הרשב"א שם וכן מצאתי בתד"א פ' כ"א שכ"כ להדיא כמש"כ התוס' והרשב"א ע"ש והך כאהלים נטע ה' זהו לשון בשמים ואמרו בעירובין ד' נ"ד אם משים א"ע כבושם שהכל מתבשמין בה תלמודו מתקיים ולא אמרו לשון מתקיים בידו רק מתקיים בלבד ויש לפרשו דנכלל בזה גם השכר של אגורה באהלך דמתקיים אצלו אף אח"מ וכמש"כ לפרש להא דפרק א"מ ד' ל"ה דת"ח דומה כו' מגולה ריחה נודף ונוחל ב' עולמות וזה שאמר כנחלים נטיו אם תורתו מתפשטת מרחוק ע"י שמעתתי' מבדרין וכאהלים נטע ה' דהכל מתבשמין בו ומזכירין שמועותיו במשכנותיך ישראל זהו בהכ"נ ובהמ"ד דעי"ז זוכה למעלת אהליך דאמר מתחלה מה טבו אהליך ומה טוב הוא מי שזוכה למעלה זו וכ"א בידו לזכות כן ע"י יגיעתו בתורה והן ע"י השתדלות נדיבי העם להיות למשען להת"ח וביד כ"א אשר בשם יעקב יקרא להשיג למעלה זו ועפ"ז פרשתי את הכתוב שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך ובמק"א הארכתי בכ"ז ולפי מש"כ בכוונת הפסוק דמה טבו אהליך י"ל דזהו כוונת המ"ר תרומה פ' ל"ג בזה"ל למעלן וימתחם כאהל לשבת למטן מה טבו אהליך יעקב וקצרתי כן יש לפרש בדרך רמז ולכן קראתי שם ספרי נחל יצחק לרמז על הך דהוריות הנ"ל: יז ובהקדמת ספרי באר יצחק כתבתי לפרש הפסוק (משלי ה') שתה מים מבורך גו' ועיקרו בפ' לפני ד' י"ט ובספרי עקב פ' מ"ח שתה מים מבורך כו' ונוזלים מתוך באריך מה באר כו' כך באים תלמידים כו' יפוצו מעינותיך כו' עכ"ל וכן נחל הוא מעיין כמבואר בנדרים דף מ' נהרא מכיפי' מתבריך וע"כ בתחלה באר ואח"כ זוכה להיות כמעין והר"נ שם כתב דבנהר אף שגשמים יורדין עיקר רבויין ממקורן דאין לך כל טפח יורד ממעלה שאין לך טפחיים עולה נגדו ועיקר התורה לנו הוא ע"פ יסודות הראשונים וכבר כתבתי לעיל דאף אם עיקר היסוד הוא אינו שלו ואומר בשמם וקצת הסבר משלו ג"כ ישיג למעלת אגורה באהלך לכ"ע ויש מי שזיכהו ה' לחדש על כל יסוד ויסוד רוב פלפולים נכונים וראויין כפליים מן היסודות וזהו כעין נחל ובפרט בדיני ממונות דאמרו בב"ב דף קע"ה והן כמעיין הנובע.