נחל יצחק חלק א שנח

הלל דגטין ד' פ' בכתב לגרש אשתו ונמלך ולא גירשה דלא פסלה מהכהונה א"כ מוכח מזה דאף ע"י השלשת גט וכתובה לא מצי למיפטר נפשיה מן חוב הכתובה בע"כ של האשה אכן כיון דבאמת משמע מהפוסקים דמהני השלשת גט וכתובה לפטור א"ע מן חוב הכתובה ומזוני משום דבכה"ג הוי פרעון בע"כ שמיה פרעון כנ"ל בארוכה בע"כ מוכח לומר דאין ראיה מזה לסתור למש"כ משום די"ל דיותר טוב לעשות סעודה ויפייסנה משום דאם ישליש הגט יש לחוש דלמא תקבל את הגט ותאסר לכהן וכן י"ל דהא דאמרו בישראל מגרש בגט ומחזיר דגם השלשת הגט הוא בכלל מגרש בגט ומחזיר והא דאמרו שם דגירושין גנאי הם לשניהם די"ל דגם השלשת גט מקרי גנאי וכן הא דאמרו לקמן דף פ"ב ע"ב גירשה אין לא גירשה לא דגם השלשת גט וכתובה נכלל בזה אך התנא לא נחת לזה ונקט בקצרה מגרש בגט ומחזיר וכן י"ל בכוונת הירושלמי יבמות פ"ד ה"ד ובכתובות פ"ח הל' י"א דאמרו כיצד הוא עושה כונס ומגרש ומחזיר כו' דג"כ הוא לאו דוקא ובאמת גם ע"י השלשת גט וכתובה מיפטר מחוב כתובה דקרינא בזה כשתנשא לאחר כו' והוי כמו דהגיע הזמ"פ כנ"ל: וביותר יש לומר בזה ע"פ מש"כ האו"ת בסי' ע"ד ס"ק ג' דפרעון שלא בפניו ג"כ הוי פרעון היכא דלא הוי פסידא להמלוה אלא היכא דהוי פסידא להמלוה בזה אמרו בגטין דף ע"ה דפרעון שלא בפניו לא הוי פרעון וע"פ החילוק שכתבו התוס' בגטין שם ולפ"ז יש לומר דהוי נפ"מ רבתא בין מגרשה ובין לא מגרשה רק דמשליש גט וכתובה לגבי פרעון בע"כ שלא בפני האשה דכל זמן שלא מגרשה דע"י השלשת גט וכתובה מיפטר ממזוני א"כ הוי פסידא להאשה את הזכות מזונות שיש לה ע"כ אינו יכול לסלק הכתובה שלא בפני האשה ולפטור עי"ז ממזונות ומכתובה דהא אם יהיה חשוב לפרעון על הכתובה א"כ תפסיד המזונות ע"כ בכה"ג לא הוי פרעון ולא נפטר מן חוב הכתובה אבל במגרשה ממש דאין מגיע לה מזוני ואף לשיטת הירושלמי דבגרושה כ"ז שאינו מסלק הכתובה חייב במזונות כנ"ל היינו באם שתובעת הכתובה וכמבואר בב"ש סי' צ"ג ס"ק ה' ע"ש וזהו היכא שאינו רוצה לפרוע הכתובה ומשמט א"ע מזה אבל היכא שאינו מדחה א"ע מלפרוע הכתובה אם תובעת ממנו הכתובה בזה כ"ע מודו דאינו חייב במזונות בגרושה. ע"כ הדין נותן דבגרושה ממש מהני הפרעון על הכתובה אף שלא בפני האשה דזה מקרי אין לה פסידא דבזה מהני פרעון בע"כ אף שלא בפניו כנ"ל לשיטת האו"ת ולפ"ז י"ל דלכן אמרו בלשון מגרשה בגט ומחזיר משום דזהו עצה טובה ביותר משום דאם ישתדל לגרשה בגט לידה אז אח"ז אף שתהיה משמטת א"ע ממנו ותהיה שלא בפניו מ"מ יכול למסור הפרעון ביד ב"ד וכהנה דבזה אף פרעון שלא בפניו הוי פרעון וממילא יהיה יכול למכור כל הנכסים של אחיו אבל אם לא ישתדל לגרשה בגט לידה ממש אז תוכל להשמט ממנו ותהיה שלא בפניו ולא יהיה מועיל השלשת גט וכתובה משום דהא שלא בפני האשה לא מהני הפרעון על הכתובה כ"ז שלא נתגרשה ואם אין בידו להשתדל שיהיה הפרעון בפני האשה לכה"פ ישתדל שיגרשה בגט לידה ואז יהיה יכול לפרוע לאח"ז אף שלא בפני האשה. וי"ל דמה דתנו שם מגרשה בגט ומחזירה זהו לאשמעינן הך דינא דכיון דישתדל לגרשה תו לא איכפת ליה אף אם תברח כדאמרו בגיטין דף י"ב גבי עבד דשביק ליה ועריק ואזל לעלמא וכמבואר שם במהרש"א כה"ג גבי גט אשה כנ"ל משום דבכה"ג לאחר הגירושין מהני הפרעון שלא בפני האשה וכמש"כ האו"ת כנ"ל. ואז יהיה יכול למכור בנכסי אחיו וע"כ אין מזה סתירה לכל מה שנתבאר כי באמת מוכרחים הדברים כמש"כ ויהיה מזה סייעתא למש"כ האו"ת דבחוב שאינו מפסיד המלוה הוי פרעון שלא בפניו ג"כ פרעון: ענף ז והנה באה"ע סי' קי"ט סעיף ו' הביא המחבר בשם הרמב"ם דבנשתטית שיודעת לשמור גיטה ואינה יודעת לשמור עצמה פטור ממזונות וכסות ופירש הח"מ שם דזהו ברוצה ליתן לה הכתובה ולעיל בסי' ע' מיירי באינו נותן לה הכתובה וכ"כ הח"מ לעיל בסי' ע' ס"ק ט"ו בשם המ"מ פ' יו"ד מה"ג והרמ"א פסק כשיטת הראשונים החולקים בזה וס"ל דחייב במזונות ורפואה ולפמש"כ יש להסביר שיטת המחבר והרמב"ם על נכון דס"ל דאף דלא נתגרשה עדיין מ"מ מיפטר ממזונות משום דמחמת תנאי כתובה אין לחייבו דהא מיפטר ע"י פרעון דכתובה ומצד דאגידא ביה אין לחייבו כיון דמוכן לגרשה וגם בדיעבד בעבר וגרשה מגורשת כדס"ל להמחבר שם ע"כ לא מקרי אגידא ביה והחולקים ס"ל כיון דאף דתרצה לקבל הגט אינה מגורשת לשיטת כמה פוסקים כפי שהובא בהרמ"א שם לקמן ע"כ לא קרינא בה לעולם כשתנשא לאחר ולא הוי בכה"ג פרעון בע"כ שמיה פרעון וכמש"כ הר"ן בכתובות דף פ"א עלה דהרוצה שימכור בנכסי אחיו כנ"ל וגם הא הוי אגידא ביה כיון דאף בדיעבד אינה מגורשת וי"ל דהמחבר והרמ"א אזלי לטעמייהו דפליגי שם אי עבר וגירשה מגורשת כנ"ל והדעת נותנת כהרמ"א דחייב במזונות כיון דאמרינן נסתחפה שדהו א"כ מזל הבעל גרם שנשתטית ואינה ראויה להתגרש ולהנשא וכיון דבדיעבד ס"ל דאינה מגורשת לכן מקריא אגידא ביה וחייב במזונות וגם לא קרינא ביה כשתנשא לאחר ומה שכתבתי דאם עבר וגירשה מגורשת ע"כ מקריא כשתנשא לאחר לשיטת המחבר הנה מצינו כעין זה באה"ע סי' י"ז סעיף ל"ה דיש מי שאומר דמי שנפל למים שאין להם סוף גובה כתובתה משום דהא כיון דבדיעבד מותרת ואין זה אלא חומרא דרבנן ע"כ קרינא בה כשתנשא לאחר כו' ועיין שם בב"ש ס"ק ק"ז מש"כ שם בשם הרמב"ם ויש לחלק דבנ"ד אף הרמב"ם מודה וקצרתי. והרב המ"מ פ' יו"ד ה"ג ה' כ"ג כתב בטעמו של הרמב"ם דס"ל דפטור ממזונות משום דכיון דרוצה לגרש אלא שחכמים מנעוהו לגרש בנשתטית אבל בחיוב ממון לא חייבוהו כו' עכ"ל והובא בח"מ סי' קי"ט ס"ק ט' ובב"ש ס"ק יו"ד וי"ל דנתכוין למה שכתבתי ולכן אף בזה"ז דיש איסור דר"ג שלא לגרש לכל הנשים בע"כ הדין נותן דעכ"ז כשמשליש הגט והכתובה דמיפטר ממזונות דהא גם בזה שייך סברת המ"מ הנ"ל דכיון שהוא מוכן ורוצה לגרשה אלא שחכמים מנעוהו כו' ולא מבעיא לפי מש"כ הרמ"א באה"ע סי' קי"ט סעיף ו' דעבר וגירשה בזה"ז מגורשת וכמו שכתב הגט פשוט בסי' הנ"ל ס"ק כ"ד ע"ש: ואף לפי המבואר בתשובת מהר"ם מרוטנבארג בסופו בהתקנות ר"ג דהיה התקנה דאף בדיעבד אינה מגורשת בגירשה בע"כ: עכ"ז הא כיון דאם תתרצה לקבל הגט תהיה מותרת להנשא לאחר וקרינא ביה כשתנשא לאחר כו' וגם לא מקריא אגידא ביה כיון דמצדו מוכן לגרשה ועיין בב"ש סי' קי"ט ס"ק י"א. וע"כ הדין נותן דאף הסוברים גבי נשתטית דחייב במזונות מ"מ הא שא"ה דאין בידה לקבל הגט כלל מצד תקחז"ל ואף אי נימא דבדיעבד אם גירשה מגורשת מ"מ כיון דאסור לו לגרשה ע"כ שפיר מקריא אגידא ביה ולא ס"ל לסברת המ"מ בזה אבל בנ"ד דהוי בידה לקבל הגט רק דתלוי ברצונה ע"כ הדין נותן דאף בזה"ז מהני השלשת גט וכתובה להיות פטור ממזונות [וכמש"כ הב"ש להסתפק בזה משום ספיקא דדינא בפלוגתא דרבוותא כמבואר בב"ש סי' ע"ז ס"ק ו' ובדיני מורד בקצרה ובסי' ע"ט ב"ש ס"ק ד'] ואפושי פלוגתא בין השיטות דסי' קי"ט הנ"ל לא מפשינן ועיין בנו"ב במ"ת סי' קכ"ט באמצע התשובה בד"ה ומעתה אחר אשר העמדנו כו' שכתב שם לדון בעבר וגירשה בזה"ז דיהיה הגט כשר וכתב דהא דמבואר בתשובת מהר"ם מינץ דאם עבר וגירש בע"כ אין הגט כלום הכוונה הוא שלא הועיל הגט ועדיין חייב בשאר וכסות וכדעת הח"מ בסי' ע"ז ס"ק ב' כו', ועכ"ז לדינא מבואר בנו"ב במ"ת ח' אה"ע סי' י"ב באמצע התשובה בד"ה ובדין אם הבעל יכול לומר כו' שמסכים להב"ש לפי שדחה השגות של הח"מ והסכים לדברי הרמ"א וכן פסק הב"ח עכ"ל הנו"ב שם וגם י"ל דמה דמבואר בהתקנות זהו בלא נתן לה הכתובה דאף דמצד הדין ס"ל כשיטת הרי"ף דהובא בסי' צ"ג בח"מ ס"ק ד' עכ"ז מצד התקנה חייב במזונות משום דכיון דעשו לגבי זה לבטל למעשה הגט ע"כ חייב במזונות וכמו בכל אשה מקודם שנתגרשה אבל במשליש גט וכתובה דנתבאר דבזמן הש"ס הוי מצי למיפטר נפשיה עי"ז ממזונות ע"כ ה"ה האידנא דהא אף דנימא דלא הועיל מעשה הגט מ"מ מיפטר ממזונות ע"פ הטעם שנתבאר וע"כ לדינא אין להוציא מזונות אף בזמן הזה אם השליש גט וכתובה דקשה להוציא בזה מהמוחזק: