נחל יצחק חלק א שנז

דמיירי במגרשה ממש אך דאשמעינן דאף דהוי בשני בצורת ואין לה ממה לפרנס א"ע אפ"ה יכול לגרשה בע"כ ועיין בגיטין ד' י"ב ע"א גבי עבד בשני בצורת אמנם לדידן דקיי"ל דנתינה בע"כ הוי נתינה אף היכא דמפסיד לחבירו כמבואר שם בגיטין ד' ע"ד גבי ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי ר' זוז דמה"ת אף בע"כ מגורשת אלא מדרבנן ה"ז גט פסול כמו שפסק הרמב"ם והובא באה"ע סי' קמ"ג סעי' ד' א"כ ה"ה אם אמר הרי גיטך וכתובתך אף ע"י השלשה ובע"כ של האשה ג"כ מהני משום דהא אף במקום פסידא מהני פרעון בע"כ למיפטר נפשיה וממילא מיפטר עי"ז ממזונות כנ"ל ואף לדעת הרא"ש והרשב"א דס"ל שם דהוי ספק מגורשת והובא בב"ש סי' קמ"ג ס"ק זיי"ן ע"ש ובתפארת שמואל לגיטין פ"ו סי' ז' ברא"ש שם מ"מ מספיקא אין מוציאין המזונות מהבעל דהא כיון דמיפטר משום ספיקא מן חוב כתובה ע"י פרעון בע"כ ממילא מיפטר מן חוב מזונות דאין לה תנאי כתובה כנ"ל ואף תפיסה לא מהני לשיטת הרא"ש דבספיקא דדינא דבזמן הש"ס לא מהני תפיסה וע"כ שפיר ס"ל להרא"ש בתשובה דבזמן הש"ס היה מהני בודאי הרי גיטך וכתובתך לפטור א"ע ממזונות כנ"ל: ועוד דהא הרא"ש בגטין פ"ו סי' ז' כתב לחלק דלל"ק דס"ל לרבא דנתינה בע"כ לא הוי נתינה דהא דבפרעון חוב אף בע"כ הוי נתינה הטעם הוא דשאני התם בגט בתנאי וכן בבית בבתי ע"ח דחבירו יש לו לזכות כנגדו כגון גט ע"ת ומוכר בע"ח כו' ע"ש א"כ לפ"ז י"ל דבפרעון כתובה וחוב אף היכא דהמלוה נפסד ע"י הפרעון בע"כ דמ"מ אף ללישנא קמא דרבא דשם הוי פרעון ושאני הא דגט ומוכר בע"ח דחבירו זוכה כנגדו כנ"ל ע"כ לפ"ז שפיר מהני הרי גיטך וכתובתך למפטר א"ע מן חוב כתובה אף בע"כ דהא בזה לא שייך לומר דחבירו זוכה כנגדו כו' וכן לפמש"כ הר"ן והריטב"א שם בגיטין לחלק דשאני הא דגט על תנאי ומוכר בית בע"ח דכיון דהוי קצת דומה למתנה ע"כ ס"ל לל"ק דלא הוי נתינה בע"כ משא"כ בפרעון חוב דלא הוי שום דמיון למתנה ע"כ לכ"ע הוי פרעון בע"כ חשוב לפרעון ע"ש ולפי זה החילוק ג"כ ודאי בנ"ד בסילוק חוב כתובה דלא הוי שום דמיון למתנה אף ל"ק מודה דהוי פרעון בע"כ חשוב לפרעון למפטר מכתובה וממילא ממזוני אף דהוי פסידא להאשה ועפ"ז יש לדון בדברי הב"ח שהביא הש"ך בסי' ע"ד ס"ק י"א: וכן הש"ך שם דתפסו דעיקר החילוק הוא בגיטין שם בין היכא דמפסיד המלוה מיד דאז לא הוי פרעון בע"כ חשוב פרעון יעו"ש ובאמת לפי סברת הרא"ש והר"ן והריטב"א שם אינו תלוי בזה כ"כ רק התוס' שם מחלקים בזה ויש להאריך בכ"ז ולפ"ז שפיר נקטו רוב הפוסקים דהעיקר לדינא דבזמן הש"ס ה"מ למפטר בודאי נפשיה ממזוני ע"י הרי גיטך וכתובתך אף דהוי בע"כ של האשה וכן הרא"ש בתשובה דאזיל לטעמיה לפי מה דמחלק הרא"ש בפסקיו בגיטין כנ"ל דלפ"ז אף אם הוי פסידא להמלוה ג"כ מהני פרעון בע"כ למפטר אם אין חבירו שכנגדו צריך לזכות בשום דבר כמו הא דגט ע"ת ומוכר בית בבתי ע"ח כנ"ל. אך כ"ז באומר כן בפני האשה אבל שלא בפני האשה אינו יכול למיפטר ממזוני ע"י הרי גיטך וכתובתך כמו דהוכחתי מהא דגיטין דף י"א דתני התם שאם ירצה שלא לזונו אינו רשאי דמשמע דאין לו שום עצה למפטר נפשו ממזוני והסבר הטעם הוא על נכון לפמש"כ משום דפרעון בע"כ שלא בפניו לא הוי נתינה לכ"ע וכמש"כ הש"ך בסי' ע"ד ס"ק ט' דרק מצד תקנה נגעו בה וכנ"ל וכן כתב הב"ש בסי' קמ"ג ס"ק זיי"ן וס"ק יו"ד דשלא בפניו לא הוי נתינה כלל לכ"ע וכמבואר בגיטין דף ע"ה וכמש"כ לעיל: ולפי מה דנתבאר טעם הדבר במה דמהני הרי גיטך וכתובתך למפטר עי"ז ממזונות דלא הוי זה גזירת חז"ל בלא טעם ע"כ הדעת נוטה דאף בזה"ז דאינו רשאי לגרש בע"כ מ"מ מועיל השלשת גט וכתובה להיות פטור ממזונות דהא לא שייך בזה לומר הטעם דמעוכבת בשבילו ואגידא ביה כיון דמוכן לגרשה ולהתירה לשוק וכן משום תנאי כתובה לא שייך דהא פרעון בע"כ חשוב לפרעון ונפטר מהכתובה ממילא פקע ממנו חיוב מזוני והא דכתובות דף נ"ב דאנשי גליל דהיו כותבין את תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגר אלמנותך יכולין היורשין לסלק לה הכתובה ולפטור ממזונות בע"כ של אין להקשות דאמאי לא היו יכולין לסלק לה הכתובה בע"כ דהא פרעון בע"כ שמיה פרעון כנ"ל דזה אינו קשה דהא במכוון לא היו כותבין כאנשי יהודה דהיה דרכם לכתוב עד שירצו היורשים ליתן לך כתובתך דזהו כדי דיהיה כלול בלשון הזה כמו דהתנה בפירוש דלא יהיו יכולין היורשין לפרוע הכתובה בע"כ כי כן היה התקנה באלמנה אבל בהבעל עצמו בחייו לא היה תקנה זו ומוקמינן אדינא דפרעון בע"כ שמיה פרעון ומיפטר מהכתובה וממילא מיפטר ג"כ ממזונות דהוא תנאי כתיבה וכש"כ לאנשי יהודה דהיו כותבין עד שירצו היורשין ליתן כתובתך וכפי מה שנהגו האידנא כמבואר בסי' צ"ג סעיף ג' וכמבואר שם באחרונים א"כ כמו דביורשין יכולין לסלק לה בע"כ הכתובה להיות פטור ממזונות ה"ה בבעל עצמו היכא דמוכן לגרשה ולהתירה לשוק דיכול לסלק לה הכתובה להיות פטור ממזונות דהא כתב רש"י בגיטין דף י"ב גבי מזונות בחייו דהוא מתנאי כתובה דהתנה בכתובתה את תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי וביבמות דף פ"ה מבואר ברש"י שם דמזוני תנאי כתובה הוא שכך כתב בכתובתה את תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגר אלמנותך עכ"ל רש"י אך לאנשי גליל צריך לומר ולחלק בין אלמנה לבין אשה בחיי בעלה דהא דלא כתבו עד שירצו היורשין ליתן כתובתך זהו בשביל אלמנה משא"כ באשה בחיי בעלה כנ"ל. ענף ו ולכאורה יש לדון בזה לפי המבואר בכתובות ד פ"א דמקשה הגמ' ומי ניתנה כתובה לגבות מחיים והתניא ר' אבא אומר כו' ואי ניתנה כתובה לגבות מחיים נייחד לה כתובה והשאר ליזבון וכתב הר"ן שם דיש שסמכו מכאן ללוה שרצה לפרוע בתו"ז כדי לסלק השעבוד מעליו שאינו רשאי ולאו ראיה הוא דהכא הזמן אף לתקנת האשה הוא שהיא רוצה שלא יוכל לפורעה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה אבל בחוב בעלמא כיון שהזמן אינו אלא לתועלת הלוה כל שאמר טול מעותיך שאינו רוצה בו רשאי עכ"ל הר"ן א"כ יש לדון בכתובת אשה דכ"ז שאינו מגרשה ממש דכיון דלא קרינא ביה כשתנשא לאחר כו' ע"כ הוי כמו דלא הגיע הזמן של חוב פרעון הכתובה וכיון דהזמן הוא לטובת האשה ע"כ לא מצי לפרוע בע"כ של האשה ולפטור מהכתובה אכן באמת לפי מה שכתבו דמהני אמירת הרי גיטך וכתובתך לפטור נפשו ממזונות וכש"כ מכתובה בודאי מוכרח מזה דס"ל דיכול לומר הרי גיטך וכתובתך אף דלא מגרשה עדיין ויכול למסור לה הכתובה בע"כ של האשה דכיון דמצדו דנותן לה הגט תוכל להנשא לאחר אם תתרצה לקבל את הגט ע"כ מהני בזה פרעון בע"כ להיות פטור מן הכתובה וקרינן בזה שפיר כשתנשא לאחר תיטול כו' והא מצדו דיכולה להנשא לאחר אם תקבל הגט הוי כמו דהגיע זמן הפרעון ודוקא אם אינו נותן לה הגט רק הכתובה לבד בזה אמרו דכיון דלא קרינן בה כשתנשא לאחר כו' ע"כ לא מצי לפטור ע"י פרעון בע"כ משא"כ בנותן לה גט וכתובה: והנה בכתובות דף פ"א הנ"ל דאמרו שם הרוצה שימכור בנכסי אחיו כיצד הוא עושה אם כהן הוא יעשה סעודה ויפייס אם ישראל הוא מגרש בגט ומחזיר ואי ניתנה כתובה לגבות מחיים נייחד לה שיעור כתובה והשאר ליזבון ופי' רש"י מגרשה בגט ומגבה את כתובתה ומוכר כו' ואי נימא דאם משליש גט וכתובה יוצא ידי חובת כתובה אף בע"כ של האשה משום פרעון בע"כ שמיה פרעון וזה מקרי כשתנשא לאחר כיון דמצדו הוא מוכן לגרשה אם תתרצה לקבל הגט א"כ תקשה דלמה אמרו בישראל מגרש בגט ומחזיר ובכהן יעשה סעודה ויפייס הא יכול לפרוע כתובה בע"כ של האשה עם השלשת הגט ויוצא ידי חוב פריעת הכתובה ופקע חוב כתובה עם תנאי כתובה וממילא נתבטל שעבודה מעל נכסי היבם ויהא יכול למכור כל נכסי אחיו ולא יצטרך לגרשה בגט ולהחזירה דהא אם מגרשה בגט ממש לידה לא יוכל להחזירה בלא רצונה א"כ הא יותר טוב שלא לגרשה רק שישליש גט וכתובה ואחר שישליש כן יראה להשתדל עמה שתהיה עמו וכמו כן קשה בכהן דלמה צריך לעשות סעודה ויפייסנה הלא יכול להשליש גט וכתובה בע"כ והא קיי''ל כבית