נחל יצחק חלק א שנא

לשיטת הרי"ף והרמב"ם דס"ל דלא בעי התנה ובכל גווני מחויב לשלם במטבע היוצא א"כ אף בנ"ד מחויב לשלם במטבע היוצא והרמ"א סתם בח"מ סי' ע"ד דבעי דוקא התנה אך י"ל דוקא היכא שהלוה מוחזק ומן הסתם הוי הלוה מוחזק בזה סתם הרמ"א דאין להוציא מן הלוה משום דבעי התנה. ומשא"כ בנ"ד דרוצים להוציא מן המוכר ולכופו שיתן במטבע שהוזל בזה י"ל דהמוכר הוא המוחזק ויכול לומר קים לי כשיטת הרי"ף והרמב"ם דלא בעי התנה ובפרט במוכר סחורה דס"ל להרבה פוסקים לחלק בין הלואה למוכר פרקמטיא וכעין זה כתב הש"ך סי' פ"ז ס"ק למ"ד גבי הא דסוגיא דעלמא שלא להפך שבועות המשנה דנשבעין ונוטלין די"ל דזהו משום שאין יכולין להוציא מספק אבל היכא דהמלוה מוחזק מהני תפיסתו ע"ש וה"ה בזה י"ל דהרמ"א דסתם דבעי התנה היינו כדי שלא להוציא מן הלוה אבל היכא דהבע"ד הוא מוחזק יכול לומר קים לי כהראשונים דלא בעי התנה ובכל גווני מחויב לשלם מטבע היוצא ולא מטבע שהוזל א"כ בנ"ד שהמוכר מוחזק יכול לומר קים לי דלא בעי התנה: ] אך יש לדון בזה לפמש"כ הנתיבות והחוות דעת ביו"ד סי' קס"ה דדוקא בנפסל המטבע לגמרי בזה חייב לשלם מטבע היוצא משא"כ אם הוזל המטבע דבזה אף דהתנה לשלם מעות הרי זה דומה לסאה בסאה ויכול לשלם לו במטבע שהוזל. א"כ בנ"ד שהמטבע בילעטין לא נפסל רק הוזל י"ל דלכל השיטות יכול לשלם לו בהם דאף בהתנה לשלם מעות מ"מ בהוזל יכול לשלם לו בהם כמש"כ הנתיבות הנ"ל: אך באמת יש לעיין על הך דינא שכתב הנתיבות הנ"ל מהא שכתב השלטי גבורים בב"ב פ' י' גבי עובדא דהיה כתוב בי' שית מאה וזוזא דב"ב ד' קס"ז דבהתנה לשלם במטבע היוצא דאף דאית לי' אורחא למישן חייב לשלם במטבע היוצא משום דאל"כ למה ליה להתנות לשלם לו במטבע היוצא ע"ש. ולהנתיבות הנ"ל י"ל דלכן התנה לשלם במטבע היוצא כדי שיחויב לשלם מטבע היוצא אף בהוזל ולא נפסל מטבע ראשונה. ומנלן לחייבו לשלם במטבע היוצא אף באית לי' אורחא להתם דהא י"ל דכיון דיש לו אורחא למישן ממילא לא הוזל לגבי' כלל ונקרא עדיין מטבע היוצא בהוצאה לגבי' ומנלן להש"ג להוכיח מן היתור לשון לכופו לשלם במטבע היוצא פה אף דיש לו דרך למישן ודלמא היתה כוונתו בהיתור לשון לשלם במטבע היוצא אם יוזל המטבע ומוכח מהש"ג כהמר"מ אלשיך דהובא בחוו"ד שם דס"ל דהוזל דומה לנפסל דמחויב לשלם במטבע היוצא אך אפשר לומר עדיין דאי נימא דיתור לשונו היה לשלם במטבע היוצא אף בהוזל א"כ מה"ט אף באית ליה אורחא להתם ג"כ שייך כן דהא הוזל קצת כיון דכאן אינו יוצא בהוצאה רק במק"א: ולעיל כתבתי להעיר בהא דב"ב ד' קס"ז בהאי שטרא דהוי כתוב שית מאה וזוזא כו' דא"כ אסוכי מסכי להו דמבואר התם דמותרין העדים לצרף חשבון הפרוטות על דינרים ולכתוב בלשון דינרים והקשיתי לשי' התוס' דהא יהיה נפ"מ מעדותם אם יפסלו הזהובים ואיך יכתבו עדות שקר וכמבואר כה"ג בסי' מ"ג סעיף כ"א דאם המטבע משתנה ממקום המסירה למקום הכתיבה לא יכתבו אלא שם מקום שמסרו הדברים שם ע"ש. ובאמת י"ל לשיטת התוס' דמיירי התם בהתנה כו' דאז חייב לשלם במטבע היוצא אכן לפמש"כ החוו"ד והנתיבות דבהוזל יכול לסלק במטבע שהוזל אף בהתנה כו' א"כ תקשה עדיין דאיך קאמרי דאסוכי מסכי להו הא יכול לצאת תקלה מעדותם לענין אם יוזלו הזהובים דיכול לסלק לו בהם. משא"כ אם נכתב פרוטות לא יהיה יכול לסלקו בדינרים שהוזלו ומוכח מזה לכאורה כהמהר"ם אלשיך הנ"ל. אכן לפמש"ר לעיל דכוונת הגמ' דהי' להם לכתוב דלוה פרוטות דהיו עולים לכך וכך דינרים ע"כ אין להוכיח לנ"ד מהתם או אפשר כמש"כ לעיל דכיון דפסול וזול המטבע לא שכיח כ"כ ע"כ ליכא להו למיחש בזה: ולכאורה יש להעיר בהא דכתובות ד' ק"י דשנים שהוציאו שט"ח זע"ז דאר"נ זה גובה וזה גובה ור"ש או' הפוכי מטרתא ל"ל ומוקי הש"ס לפלוגתתם אי בשלו הן שמין הא ה"מ הש"ס לאוקמי פלוגתתם בלוה זה מטבע אחרת והב' מטבע אחרת ונפסל מטבע א' ויש לו דרך למישן. דר"נ דס"ל בב"ק ד' צ"ז שם כשמואל דאמר מסתברא הא דשמואל כו' וע"כ ס"ל זה גובה כו' משום דנפ"מ מן גבייתם של כאו"א ור"ש ס"ל כרב דאמר שם נותן לו מטבע היוצא וע"כ אין נפ"מ בגביות כ"א ולכן אמר הפוכי מטרתא אך אפשר לומר דכיון דמצינו בב"ק דאר"נ מסתברא מלתא דשמואל כו' וכבר פליגי בזה רב ושמואל א"כ לא ה"ל לרב נחמן ור"ש לפלוג בכתובות בזה בסתמא מעצמם וכן יש לדון בזה עוד לפמש"כ לעיל וקצרתי ענף ה אכן אף לפי שיטת החו"ד הנ"ל עכ"ז נראה בנ"ד דחייב לשלם במטבעות היוצאות בשופי דהא חזינן שיטת רש"י וכמה ראשונים דס"ל במוכר פרקמטיא דחייב לשלם במטבע היוצא וחילקו דשאני הלואה דבעינן דוקא התנה והטעם משום דבהלואה בלא התנה יכול ליתן מטבע שנפסל דדומה לסאה בסאה והוזל כמש"כ התוס' משא"כ בפרקמטיא אף דקצב מקח הפרקמטיא לכל מדה א' רו"כ עכ"ז כיון דלא הי' הלואת רו"כ רק היה סחורה א"כ בזה לא שייך לומר דהוי כסאה בסאה והוזל דהא באמת נתן לו מין אחר ולא מטבעות רק היתה קצבת המכירה למעות כך וכך א"כ זה לא הוי כמו סאה בסאה לכן מחוייב לשלם שיווי הפרקמטיא כפי שהם שוין באותו הזמן א"כ לפ"ז השיטה אף דהיה הקצבה של פרקמטיא למטבע רו"כ ונפסל הרו"כ לאח"ז עכ"ז חייב לשלם שיווי הסחורה כאותו הזמן שמשך לרשותו דהא אין לחלק בין הוזל לנפסל המטבע דהא גם בנפסל שמטבע הדין בהלואה שיכול לסלק במטבע שנפסל משום דהוי כסאה בסאה והוזל רק התנה שאני משום יתור לשון או אפשר שמטבע שנפסל לאו שמו מטבע ומעות כמש"כ התוס' והרא"ש שם. ועכ"ז במוכר פרקמטיא מחויב לסלק מטבע היוצא משום דסחורה אינו דומה לסאה בסאה והוזל. א"כ ה"ה בהוזל המטבע ג"כ חייב לשלם במטבע היוצא דזה אינו דומה לסאה בסאה ועיקר הטעם של החוו"ד הוי משום שזה דומה לסאה בסאה והוזל כמבואר בנתיבות וחוו"ד ע"ש ויכול המוכר שהוא מוחזק לומר קים לי כשיטת הראשונים דס"ל דמוכר סחורה אינו דומה לסאה בסאה והוזל וחייב לשלם שוויים מה שהיו שוים בעת המכירה והשמ"ק בב"ק ד' צ"ז כתב בשם חכמי הצרפתים דפרשו דוקא כשמכר פרקמטיא שהרי אומר לו אלו היתה פרקמטיא שלי בידי הייתי מוכרה במטבע היוצא עכשיו. הא אם הלוהו מעות אפילו אין לו דרך לאותה העיר רשאי להחזיר לו מה שהלוהו שהרי אומר לו אלו הי' בידך נפסל בידך ג"כ כו' עכ"ל א"כ זה הטעם שייך ג"כ בנ"ד כנ"ל: ועוד אף לשיטת הפוסקים דס"ל דגם מוכר פרקמטיא בעי דוקא התנה היינו דוקא בקצב הסחורה בעד סך כך וכך מטבעות היינו במאה רוביל ואח"ז נפסלו או הוזלו הרוביל הישנים דבזה שפיר ס"ל להרבה ראשונים דיכול לסלק במטבע שהוזלו דכיון דקצב בס"ה לנ"ח מאה רוביל הוי כמו דלוה רוביל והוזלו דדומה לסאה בסאה והוזל משא"כ בקצב הס"ה לזהובים שיתן לו בעד הסחורה כך וכך זהובים והזהובים לא נפסלו והוזלו כלל רק מטבע אחרת כגון הרוביל הוזלו בזה כ"ע מודו דאינו יכול לשלם לו במטבע רוביל משום דבזה הסברא פשיטא דזה אינו דומה לסאה בסאה והוזלו משום דאם אתה הולך בתר הסחורה א"כ הא הסחורה והמטבע רוביל הוי שני מינים. ודומה להלואת חטים והוזלו השעורים דוודאי אינו יכול לסלקו בשעורים שהוזלו כעת על מקח הראשון שהי' שוה בעת הלוואת חטים וה"ה תשלום מטבעות בעד סחורה ואם אתה הולך בתר המטבע שקצב את החוב בעד הסחורה הא גם בזה הוי שני מינים. דהא קצב החוב לזהובים ומה בכך דהמטבע רוביל הוזלו כיון דהזהובים לא הוזלו א"כ הא כבר נתבאר דשני מטבעות מחולקים הוי שני מינים כמבואר בסי' פ"ח וזה ברור ופשוט דאה לוה זהו' ואח"ז הוזלו מטבע רוביל דוודאי אינו יכול לסלקו במטבעות רוביל משום דהוי כמו חיטין ושעורים ואף דכבר כתבתי דאף דלוה זהו' יכול לסלקו במטבעות רוביל היינו