נחל יצחק חלק א שמז

לפי דיש לו הפסד מזה ונשאלתי בזה מן רב גדול א' ואכתוב כאן מה שהשבתי לו בזה והעיקר מה שנראה לי לבאר כאן כמה פרטי דינים השייכים לסי' זה כי כמה הלכתא רבוותא איכא למשמע מינה: ענף א וזהו מה שהשבתי והוא דאיתא בב"ק ד' צ"ז המלוה על המטבע ונפסל המטבע דנותן לו מטבע היוצא באותה שעה וכתבו התוס' שם דמיירי בהתנה ליתן לו מעות אבל בלא התנה ליתן לו מעות יכול ליתן לו מטבעות שנפסלו כו' אך מן הרמב"ם והרי"ף נראה דאפילו בסתמא חייב לשלם ממטבע היוצא דמסתמא על חשיבות מטבע הלוהו כו' וכן כתב הרב המ"מ והובא בסמ"ע שם והנה המחנה אפרים בדיני ריבית סי' כ"ו כתב להוכיח כשיטת הרמב"ם והרי"ף: דאם איתא דכל שלא התנה אינו נותן אלא מטבע שנפסל עד שיתנה לתת מטבע היוצא א"כ אף התנה נמי במה מתחייב לתת מטבע היוצא דהא בר"פ הזהב אמרו הזהב קונה הכסף ופירשו בגמ' שם דמחייב קתני וה"ק במשיכת הזהב דהוי פירא מתחייב לתת לו כסף כמו שהתנה אבל במשיכת הכסף דהוי טבעא אינו מתחייב לתת מה שהתנה עמו א"כ הכא נמי אי סתמא אינו מחוייב לתת לו אלא מטבע שנפסל משום דהוי כהוזל א"כ איך מתחייב כשהתנה לתת לו מטבע היוצא כיון שלא משך עכ"ל המח"א: ונלענ"ד דלא כהמח"א בזה דא"כ במה מתחייב הלוה והמוכר שהתנה עם המלוה והלוקח לגבות ממנו מעדיות כמבואר בב"מ ד' ס"ו בההוא גברא דזבין לחבירו ארעא באחריות ואמר לו אי טרפא מינאי מגבית לי מעידי עדיות כו' דמבואר שם דחייב לשלם לו מעדיות אם נשתדיף עידי עדיות וכן מבואר בח"מ סי' ק"א וכן אמרו בב"מ ד' ס"ו שם גבי הא דא"ל אי לא פרענא ביום פלוני לך גבי מהאי חמרא דאם לא הוי אסמכתא היה גובה מהחמרא א"כ קשה דבמה מתחייב לתת לו בתנאו דאף דהלוקח נותן מעות להמוכר וכן המלוה להלוה הא עכ"ז הכסף אינו מחייב הזהב וכי תימא דמיירי התם בקנה ממנו בקנין חליפין א"כ מאי הקשה המח"א על התוס' דלמא מיירי ג"כ דקנו בק"ס ליתן לו מטבע היוצא וע"כ היה דוחק להמח"א לאוקמי בהכי א"כ ממילא תקשה התם בב"מ דאמאי חייב לשלם לו מן העדיות ומהאי חמרא בהתנה כיון דמן הדין אינו חייב לשלם רק מבינונית א"כ האיך מועיל תנאי להתחייב בעדיות הא הכסף אינו מחייב ואין לחלק בזה בין חיוב על קרקע לחיוב על מטלטלין כמבואר לקמן: וכן תקשה בהא דב"מ ד' י"ד דאמר שמואל שבח ושפר ושעבוד צריך לימלך וכן הא דב"מ שם ד' ס"ה דההוא גברא דזבין ארעא שלא באחריות וא"ל אי טרפי מינך מוגבינן לך שופרא ושבחא ופירי דאם לא היה פטומי מילי היה חייב באחריות על השבח דקשה במאי מחוייב על אחריות השבח דהא אף אם היה כתוב בשטר התחייבות זו אינו מועיל לפי מה דמסיק הש"ך בסי' מ' ס"ק ד' דהתחייבות בשטר אינו מועיל היכא דהיה תנאי כמו בשומרין על קרקעות דמתחייב אם יאבד כו' ע"ש א"כ ה"ה הכא בשבח וכה"ג דמתחייב אם יטרפו ממנו הבע"ח דהוי זה התחייבות בתנאי א"כ הא אינו מועיל בזה התחייבות בשטר וכן במה דמצינו דעושה שדיהו ושורו לאפותיקי וכהנה רבות בש"ס ודוחק לומר דכל הנך מיירי בקנין חליפין דא"כ מה הקשה המח"א על התוס' שם דלמא מיירי בחליפין וע"כ מוכח מכל הנ"ל דבכסף יכול להתחייב בכל התחייבות בעולם ועדיף משטר דבשטר אינו מועיל התחייבות בתנאי כמש"כ הש"ך בח"מ סי' מ"ם כנ"ל ועיין בסי' ס' ש"ך ס"ק כ"ו ובתומים בסי' ס' שם אבל בכסף מועיל התחייבות אף בתנאי וכש"כ בלא תנאי וכמש"כ הר"נ בכתובות ר"פ הנושא להדיא בסוגיא דאומר לחבירו חייב אני לך מנה אי דא"ל אתם עדי כו' דבדברים בעלמא אי אפשר להתחייב אלא בקבלת כסף או בקנין או בשטר כו' עכ"ל ועיין בש"ך סי' מ' ס"ק ב' מזה אלמא דבכסף יכול להתחייב עכ"פ כמו בשטר: ובחיוב בשטר כתבו התוס' בכתובות ד' ק"ב בד"ה אליבא דבן ננס כו' להקשות דאיך מהני חיוב בשטר הא אין מטלטלין נקנין בשטר ותירצו משום דהואיל דטרח למכתב בשטרא גמר ומשעבד נפשי' עכ"ל אלמא דאם היו מטלטלין נקנין בשטר, היה מועיל חיוב בשטר דשוה הוא חיוב מטלטלין לקנין מטלטלין אך דקושייתם היה דהא אין מטלטלין נקנין בשטר א"כ ממילא כמו בכסף דקונה למטלטלין וכמו בשכירות כלי דלא שייך בי' חשש דנשרפו חטיך בעליי' כמבואר בח"מ סי' קצ"ח סעי' ו' דקנה דה"ה בחיוב שמחייב א"ע אף במטלטלין כיון דלא שייך בי' נשרפו חיטך בעליי' דהא חייב באונסין א"כ כש"כ משכירות מטלטלין בוודאי יכול להתחייב בקבלת כסף לא מבעיא על העיקר הקרן אף על מותר ממה שקיבל ג"כ מועיל כנ"ל: וי"ל דהר"נ בכתובות שפסק דבכסף יכול להתחייב בחיוב מחדש אזיל לשיטתו דס"ל להר"נ דשכירות מטלטלין נקנין בכסף כמש"כ הנימוקי יוסף בשם הר"נ בפ' הזהב וכן הובא זה בשם הר"נ בטור ח"מ סי' קצ"ח בב"י ובבאר הגולה שם ובאמת אף שהמחבר לא הביא שם דעה החולקת ע"ז. עכ"ז הא מוכח ברש"י ב"ק ד' ע"ט ד"ה שכירות דמטלטלין דס"ל לרש"י שם דגם שכירות מטלטלין אינן נקנין בכסף וכן הנימוקי יוסף בב"מ פ' השואל כתב להדיא דשכירות מטלטלין לא ניקנה בכסף וכן מבואר בטור ח"מ סי' ש"י סעי' ב' שכתב בשם הראב"ד גבי משכיר חמור סתם ומת החמור דחייב להעמיד חמור אחר דכתב הראב"ד דדוקא שהקנה לו בקנין דאי לאו הכי במה נתחייב אין כאן אלא מי שפרע כו' ע"ש א"כ יש לתמוה דלמה סתמו בזה בסי' קצ"ח ולא הביאו לכל הנך דפליגי על זה ומצאתי במראות הצובאות בליקוטים בסוף ספרו שתמה ג"כ על המחבר בזה וכן מצאתי במחנה אפרים ה' מכירה דין משיכה סי' יו"ד מזה אך לא הביאו לדברי הטור בשם הראב"ד הנ"ל ואכמ"ל: עכ"פ יש לומר דהר"נ דס"ל שכירות מטלטלין נקנין בכסף ע"כ פסק דחיוב מחדש מהני ג"כ בכסף ועיין בנתיבות סי' שי"ב ס"ק ה' שכתב לדון בכל שכירות דיש עליו שעבוד הגוף על המשכיר להעמיד לו לדבר המושכר כו' ובמק"א הארכתי בזה ואכ"מ משא"כ להסוברים דשכירות מטלטלין אינן נקנין בכסף יש לדון לכאורה דה"ה חיוב ג"כ לא מהני ע"י כסף וכמו דהקשו התוס' בכתובות התם דכמו מטלטלין לאו בני שטרא נינהו דכמו כן לא מהני חיוב בשטר על מטלטלין א"כ ה"ה בכסף ותי' התוס' שתירצו מדטרח לכתוב שטרא גמר ומשעבד נפשי' זה לא שייך בכסף ובעיקר קושיית התוס' דהקשו דהא מטלטלין לאו בני שטרא נינהו י"ל בזה לפי מה שהעלה הש"ך בסי' צ"ה ס"ק י"ח דעבד עברי הוקש לקרקע וידוע דחוב שמחייב א"ע היינו משום דמשעבד גופו וכמש"כ התוס' בכתובות ר"פ אעפ"י א"כ כמו דשעבוד קרקע יכול לשעבד בשטר משום דהא יכול להקנות קרקע בשטר ושעבוד קרקע דומה לקנין ע"כ חל ג"כ שעבוד בחיוב שמשעבד גופו בשטר אך אפשר דהתוס' אזלי לטעמייהו דס"ל בקדושין ד' ז' דבן חורין לא אתקש לקרקע א"כ שעבוד על גופו ג"כ לא נקנה בשטר דהא מטלטלין לאו בני שטרא נינהו ושפיר הקשו התוס' ולפ"ז י"ל דאף אם נימא דשכירות מטלטלין אינו נקנה בכסף משום לא פלוג רבנן עכ"ז חיוב על גופו חל בכסף משום דהא משעבד גופו דהוי כקרקע להכרעת הש''ך הנ"ל דב"ח הוקש ג"כ לקרקע וקרקע הא נקנית בכסף ועיין לקמן סי' צ"ה באו"ת שם במש"כ לדון דהא דב"ח אי הוקש לקרקע דזה תלוי בהא דסי' רכ"ז דפועל אין לו אונאה וקבלן יש לו אונאה הגה"ה ובעיקר מלתא מה שכתבו לדון דבן חורין לא אתקש לקרקע י"ל בזה דזה אינו אלא לפי מה דאמרו בש"ס דילן גבי כלל ופרט דיצאו קרקעות שאינן מטלטלין ויצאו עבדים דהוקשו לקרקעות. אבל לפי המבואר בירושלמי ב"ק פ"ז ה' א' גבי כפל דיצאו עבדים שאין לך בהם אלא תשמיש ויצאו קרקעות שאינן מטלטלין כו' ופי' הפני משה שם דיצאו עבדים דלא דמי להני שהוא נהנה מגופן כו' ובירושלמי לשבועות פ' ו' ה' ו' גבי כלל ופרט דהתם אמרו דיצאו עבדים דאין דמיו קצובין עיין בפ"מ שם א"כ לפ"ז יש לדון דגם בן חורין דינו כקרקע לגבי