נחל יצחק חלק א שמה

ולשיטת הפוסקים דס"ל דהא דפועל חוזר זהו משום יוצא בגרעון כסף דע"ע א"כ לפ"ז יש לומר דאף בחוזר מחמת יוקר או אם רוצה להשתכר א"ע במק"א ג"כ שומעין לו דהא זה ברור דע"ע היוצא בגרעון כסף אף ברוצה לצאת מחמת יוקר וגם רוצה להשתכר במק"א דודאי גם בכה"ג יוצא בגרעון כסף דהא זהו נלמד מן קרא והפדה כמבואר בקדושין ד' ט"ז וד' ט"ו ע"ב רש"י ד"ה ומה מי שאינו נגאל באלה כו' וכן במשנה קדושין ד' י"ד תנן וקונה א"ע בשנים וביובל וגרעון כסף. א"כ ודאי דהוי דומיא דכל הנך דתני התם דקונה א"ע אף דרוצה למכור א"ע תיכף אח"ז לאחר ומחמת יוקר וה"ה גרעון כסף דהוי קנין מצד עצמו דגזרה התורה בזה דיכול לקנות א"ע אף אם ימכור א"ע לאחר ומחמת יוקר א"כ ה"ה מה דפועל חוזר בו דזה נלמד מן ע"פ דודאי אף ברוצה לחזור בכל גווני דשומעין לו והריטב"א בב"מ ריש פ' האומנין ס"ל דאף בחזר מחמת יוקר שומעין לו ודלא כשיטת הטור בסי' של"ג י"ל דזהו משום דאזיל לטעמי' דהריטב"א בב"מ ד' יו"ד כתב ג"כ דהא דפועל חוזר בו זהו משום דין ע"ע דיוצא בגרעון כסף והובא במחנה אפרים ה' שכירות פועלים סי' א' ע"ש ע"כ ס"ל להריטב"א דאף בחזר מחמת יוקר שומעין לו והמחנה אפרים ה' שכירות פועלים סי' א' הביא שיטת כמה פוסקים דס"ל דהא דפועל חוזר בו זהו מן דין ע"ע יוצא בגרעון כסף וגם הביא שיטת הירושלמי ב"מ פ"ו ה"ב פלוגתת רב ור' יוחנן בזה והנתיבות בסי' של"ג הביא לירושלמי הנ"ל ובאמת כבר הקדימו המחנה אפרים בזה ולפ"ז י"ל לשיטת ר' ישעי' בשם ר"ת דהובא בריטב"א לקדושין ד' כ"א דס"ל דהא דע"ע יוצא בגרעון כסף זה אינו רק אם נקנה בכסף אבל אם נקנה בקנין אחר אז אינו יוצא בגרעון כסף ועפ"ז א"ש סוגיית הש"ס בקדושין ד' י"ד דהוכיחו דע"ע נקנה בכסף מן קרא והפדה כו' וכיון דפועל חוזר בו זהו מן דין גרעון כסף א"כ היכא דקנין פועל לא היה ע"י קנין כסף י"ל דלא יהיה יכול לחזור בו ובאמת ז"א סברא לומר כן ועיין בש"ך סי' של"ג ס"ק י"ד מש"כ בשם הריטב"א בפועל שהשכיר א"ע בקנין אכן כבר השיג הריטב"א שם בקדושין על שיטת הראשונים דס"ל כן והעלה דאף בנשכר ע"י קנינים אחרים ג"כ יוצא בגרעון כסף והובא במל"מ ה' עבדים פ"ג ולשיטת הסוברים דפועל חוזר בו זה מן דין יוצא בגרעון כסף אינו קשה דל"ל לטעמא דלי עבדים די"ל דזהו לטעם על זה דלא נימא כיון דאין דין ע"ע נוהג בזה"ז כן לא יהיה נוהג זה ג"כ ע"כ נקט הך טעמא דלי בני ישראל עבדים כן י"ל בזה: והעיקר מה שנלע"ד בזה דאף להרשב"א בתשובה סי' ע"ב דכתב דהא דפועל חוזר בו זהו משום לי עבדים כו' וע"ע דיוצא בגרעון כסף זהו מן קרא והפדה כו' דמשמע דהא דפועל חוזר בו זה לא נלמד מן ע"ע עכ"ז י"ל דגם איהו מודה דלמדין להא דפועל חוזר בו מקו"ח מע"ע כנ"ל וכן י"ל בשיטת הרבה פוסקים דהביא המח"א ה' שכירות פועלים סי' א' דס"ל דפועל חוזר בו לא נלמד מן ע"ע י"ל דגם אינהו מודו דיש ללמוד זה מקו"ח דע"ע והא דילפי פועל חוזר בו מן לי עבדים כו' לפי דמזה למדין קולא בפועל חוזר בו מה שאינו נוהג בע"ע והוא דהנה המחבר בסי' של"ג סעי' ג' כתב דפועל חוזר בו אפילו קיבל כבר דמי שכירותו ואין בידו לשלם וכ"כ הבית יוסף בשם המהרי"ק והובא בש"ך שם ס"ק ט"ו והקצה"ח שם ס"ק ו' כתב דלשיטת המיימוני דכתב דפועל חוזר בו הוא מן דין גרעון כסף א"כ אינו יכול לחזור רק כשנותן מעות או ש"כ לאדונו אבל היכא שאין לו מה לשלם ודאי אינו חוזר בו עכ"ל הקצה"ח ולפ"ז י"ל דאף להראשונים דס"ל דהא דפועל חוזר זהו לא נלמד מן ע"ע רק מקרא דלי עבדים גו' וכמבואר בב"מ ד' יו"ד ע"כ ממילא יכול לחזור אף אם אין משלם מעותיו וישאר המעות חוב עליו ולכן הוצרכו למילף לזה מן קרא דלי עבדים אבל היכא דמשלם המעות או ש"כ אז י"ל דכ"ע מודו דקונה א"ע מן קו"ח דע"ע דגופו קנוי דקונה א"ע בגרעון כסף אף אם חוזר מחמת יוקר וכה"ג ופועל הא לא גרע מן ע"ע: ולפ"ז א"ש בפשיטות מה דאמרו בגמ' דחוזר משום לי עבדים ואמאי לא אמרו דזה נלמד מן ע"ע דיוצא בגרעון כסף וכמש"כ לעיל מזה משום דנפ"מ מטעם הלז דאף אם אין מחזיר המעות וישאר המעות בחוב עליו ג"כ חוזר בו משום לי עבדים כו' ושאני ע"ע דגופו קנוי ע"כ אינו חוזר כל זמן דאין נותן המעות ולכן אם חוזר מחמת יוקר או דרוצה להשכיר א"ע במק"א וכה"ג אינו חוזר כיון דעיקר טעם חזרתו הוא משום לי עבדים ובכה"ג דלא שייך טעם הנ"ל ע"כ לא מצי הפועל חוזר בכה"ג אבל אם מסלקו במעות וש"כ דאז חוזר בו מן דין ע"ע יוצא בגרעון כסף כיון דע"ע יוצא בכה"ג אף בחוזר משום יוקר ומשכיר א"ע במק"א ע"כ ה"ה פועל אם מסלקו במעות דאף בחזר משום ייקר וכה"ג מצי לחזור בו דלא גרע מן ע"ע ויש לומר דהשו"ע דכתב הרמ"א בשם הר"י בטור דאם חוזר מחמת יוקר אין שומעין לו ומה"ט אם רוצה להשכיר א"ע במק"א כנ"ל ג"כ אין שומעין לו דיש לומר דזה קאי על מה דכתב השו"ע שם מקודם בסעי' ג' דפועל חוזר אף אם קיבל שכירותו ואין לו מה לשלם והמעות חוב עליו ע"ז כתבו דאם חוזר מחמת יוקר אין שומעין לו דכיון דאינו מסלקו במעות דעיקר חזרתו הוא מן לי עבדים וע"כ בכה"ג לא מצי חוזר בו כיון דגילה בדעתו דרוצה להיות עבד אבל היכא דמסלקו במזומן או בש"כ או אם לא קיבל כלל מעולם שכירותו כיון דזהו נלמד מן גרעון כסף דע"ע מצי לחזור בו אף בחוזר מחמת יוקר וכה"ג דלא גרע מן ע"ע דאף ברוצה למכור א"ע לאחר וחוזר מחמת יוקר דודאי יוצא בגרעון כסף אף בזה וכש"כ פועל דאין גופו קנוי. ולפ"ז מתורץ מה שהקשה המח"א מן הא דב"מ ד' ע"ז דאמרו לא צריכא דאייקר עבידתא ואימרו פועלים כו' דמשמע דאף בחזר מחמת יוקר שומעין לו ולפמש"כ א"ש די"ל דמיירי התם היכא דלא קבלו לידם השכירות שיש להם ביד הבעה"ב או במסלקי להשכירות שקבלו ואז מצי לחזור אף מחמת יוקר משום דין ע"ע יוצא בגרעון כסף אבל הרמ"א קאי בקבלו השכירות ואין להם לשלם כנ"ל אז אם חזר מחמת יוקר אין שומעין לו והארכתי בזה הרבה בחידושי לסי' של"ג וע"כ לדינא יש לדון הרבה בפועל החוזר בתו"ז ומסלק לאדונו במעות או בש"כ דכיון דיוצא בזה מן דין גרעון כסף כמש"כ הרמב"ם פ"ב ה' עבדים ה' ח' דע"ע יוצא בש"כ ג"כ ע"כ ה"ה פועל ומצי לחזור בו אף ברוצה להשכיר א"ע במק"א ומחמת יוקר: אלא אם אין מסלק לו לחוב שכירות שקיבל מהבעה"ב בכה"ג שפיר יש לחלק דאם חוזר מחמת יוקר ורוצה להשכיר במק"א דאינו חוזר ועיין בתשובת כנסת יחזקאל סי' ח' ובחוות יאיר סי' ק"ג וסי' ק"מ ולכן ה"ה במקבל עיסקא דחוזר כדין פועל דאף בחוזר מחמת שרוצה ליקח חלק ריוח ביותר דג"כ יכול לחזור אם מסלק כל העיסקא להנותן וע"כ העיקר בדברי הש"ג שכתב דבעלי החנויות אינם יכולים לסלק להמלוה בתו"ז דהכוונה הוא אם יש ריוח דבכה"ג אין נוטל חלקו בריוח אם חוזר בתו"ז וכמש"כ לעיל בארוכה דהעיקר כהקצה"ח דכתב דאין נוטל הריוח בחזר תו"ז ולכאורה יש להעיר בזה מהא דב"מ ד' ס"ט דת"ר השם בהמה לחבירו חייב לטפל בה כו' ואם בא לחלוק בתו"ז חבירו מעכב עליו והוא ביו"ד סי' קע"ז סעי' כ"ג הנותן בהמה לחבירו חייב לטפל י"ח חודש כו' ובתו"ז כ"א מעכב על חבירו אלמא דהמקבל עיסקא אם חזר בתו"ז אין נוטל חלק בהריוח דאל"כ איך אמרו דכ"א מעכב על חבירו הא יכול המקבל לחזור בו כדין פועל בתו"ז וע"כ הכוונה הוא התם לענין חלק הריוח שלו אך באמת אין זה ראי' כלל די"ל דשא"ה דה"ל כמו פועל בדבר האבוד דאינו חוזר ומחויב גם להתעסק כל הזמן כדמוכח שם: ובעיקר קושייתם על הש"ג דמ"ש מכל מקבל עיסקא דחוזר בתו"ז נ"ל דיש לחלק דוקא היכא דמחויב להתעסק בהעיסקא כל היום כדין פועל בזה אמרו דחוזר בו וכן אמר ביו"ד סי' קע"ז סעי' כ"ט דהמושיב חבירו בחנות לא יהיה לוקח ומוכר דברים אחרים ממעותיו וכן מבואר בח"מ