נחל יצחק חלק א שלט

בעיני' דהא שם לא מיירי רק בקרקע בעיני'. ולפ"ז עדיין י"ל כמש"כ הנתיבות בסי' רמ"א הנ"ל דלא מהני מחילה על גזילה בעיני' ומ"מ אינו קשה על זה מהא דתני בב"ק ד' ק"ג מחל לו על הקרן כו' די"ל בזה ג"כ דהך לישנא הוא לא דווקא כנ"ל: ועוד י"ל בהא דב"ק דמיירי שם בקרן וחומש וגבי חומש הא הוי חוב על הגזלן דשייך בזה לשון מחילה וע"כ אגב זה תני גבי קרן אף דהוי בעיני' ג"כ לשון מחילה וע"כ עדיין י"ל כמש"כ הנתיבות דלא מהני מחילה בגזילה בעיני' ושא"ה בב"ק כנ"ל והא דתני התם במשנה מחל על הקרן ולא מחל על החומש י"ל דכיון דתני מחל על החומש אגב זה תני מחל על הקרן וע"כ אינו ראי' מהתם כלל ודלא כמש"כ הקהלת יעקב להוכיח מהא דב"ק הנ"ל ומ"מ מן מש"כ הרשב"א לב"ק ד' ס"ט בשם הראב"ד דהבאתי לעיל משמע מלשונו דגם לשון מחילה שייך על גזילה בעיני' ג"כ וגם יש לחלק דשאני היכא דהוי בתורת אומדנא על קנין דבזה מצינו דנקטו לשון מחילה על הקנאה כמו הא דב"ב הנ"ל משא"כ היכא דמיירינן בהיה קנין מפורש בזה לא שייך למנקט לשון מחילה ואתי שפיר שיטת הראשונים דס"ל שם בכתובות לפרש דהך אחולי אחלי' דשם לא קאי רק על האחריות בלבד וכן כתב הר"נ שם וכ"כ הרמב"ן והובא בשמ"ק שם בכתובות די"ל דס"ל דלא שייך למנקט לשון מחילה על מה דהיה הקנאה בפירוש כדהתם אך הריטב"א והשמ"ק בכתובות שם דהוכיחו כן מהא דב"ב לא ס"ל להחילוק הנ"ל אך לולי דברי הריטב"א והשמ"ק הנ"ל שהוכיחו כן מהא דב"ב הייתי אומר דאין ראי' מהא דב"ב והוא דהא שם בב"ב גבי רב ענן דהדר גודא בארעא דחברי' ורב נחמן א"ל זיל הדר לגודא היינו הוצאות סתירת הכותל והטרחא מזה דחל על רב ענן וע"ז שפיר אמר לי' רב ענן והא אחולי אחיל דהא בהחיוב שמוטל על רב ענן לנקות הקרקע של חבירו ולסתור הכותל שהעמיד על קרקע של חבירו בזה שפיר מהני לשון מחילה דהא זה הוי כמו כל התחייבות וחובות. ע"כ אמר רב ענן בלשון זה משום דהא רב נחמן א"ל זיל הדר וצוה לו לסתור הכותל וע"ז הקשה לו רב ענן והא אחיל דלכה"פ הוי הוכחה על מחילה ממה דסייע גודא בהדאי דאף דנימא דעל גוף הקרקע לא שייך לקנות מחמת האומדנא הנ"ל דאפשר דזה לא הוי רק כמו ספק אומדנא משום דקרקע בחזקת בעלי' עומדת ומספק מעמידין הקרקע בחזקת הבעלים עכ"ז הא על חיוב לסתור הכותל ולנקות הקרקע בזה הא מהני ספק ג"כ כמו דאמרינן בכמה דוכתי דהממע"ה וע"כ א"ל רב ענן לשון מחילה ובאמת י"ל דאף לענין לקנות גוף הקרקע אם סייע גודא בהדי' ג"כ קנה וכמבואר בסי' קמ"ב ובנימוקי יוסף לב"ב שם. אך רב ענן הקשה לו במה דאין לסתור דבריו בשום אופן ונקט לי' מה דפשיט יותר וע"ז השיבו ר"נ מחילה בטעות כו' כי היכי דאת לא הוי ידעת כו' דהא קיי"ל דיותר יש לו לשמור שלא יזיק משלא יוזק כמש"כ התוס' בב"ק ד' כ"ז בד"ה אמאי פטור כו' וכמבואר כזה בח"מ סי' קכ"ו בש"ך ס"ק ס"ז ובנתיבות שם ס"ק ו' וע"כ החיוב על רב ענן לסתור הכותל ולנקות הקרקע ומכש"כ דמוטל על רב ענן להחזיר לו הקרקע ג"כ כנ"ל: וע"כ שפיר י"ל דהש"ס דקדקו בלשונם כי באמת הדוחק לומר דלא דקדקו בזה כ"כ ובפרט מה שנוגע לענין דינא ולפ"ז אתי שפיר שיטת הראשונים דס"ל שם בכתובות דהך אימר אחולי אחלי' לשעבודי' דאמרו שם. לא קאי רק על חוב אחריות משום דלענין לקנות גוף השדה הא לא מהני לשון מחילה משום דס"ל דאינו ראי' מהא דב"ב הנ"ל ולא כדברי הריטב"א והשמ"ק ולפ"ז שפיר מדוקדק הלשון שם בכתובות דאמרו אחולי אחלי' לשעבודו דמשמע דלא מיירי שם רק לענין השעבוד ולא לענין לקנות גוף השדה ולא ס"ל למש"כ התוס' והרא"ש שם ולפי שיטת הראשונים הנ"ל דס"ל דאין סברא לפרש דלאו דוקא נקטו בגמ' כעין זה א"כ לפ"ז שפיר יש להוכיח מהא דב"ק דאמרו מחל על הקרן כו' וכיון דמיירי שם גם בגזילה קיימת כנ"ל ע"כ שפיר יש להוכיח מזה דמהני מחילה אף על גזל בעין ושפיר כתב הקהלת יעקב כנ"ל ועיין בב"מ ד' כ"ו ע"ב אחולי אחלי' למנתי' כו' וקצרתי: והא דב"ב ד' קכ"ו ע"א דאמרו ויתר באותה שדה כו' ומה דאתא לידי' אחיל אידך לא אחיל כו' ומדאחיל בהא אחיל בכולהו אף דחלק בכורה הוא בעיני' ומ"מ אמרו לשון מחילה אין זה שייכות לנ"ד משום דהא זכות בכורה הוא כמו חיוב על היורשים וכמש"כ הנתיבות בסי' ע"ו ס"ק ד' ובסי' רע"ח ס"ק ט' ומה"ט מועיל שם מחילה וסילוק בלא קנין ע"כ שפיר נקטו שם לשון מחילה וגם הא כתבו הראשונים שם גבי בכור דאם אמר אינו נוטל דאינו זוכה בחלק בכורה משום דהוי כמו דזיכו מתנה לאחד ואמר איני רוצה דלא זכה: ענף ו והנה בב"ב ד' מ ע"א גבי בני עיר שנגנב ס"ת שלהן אין דנין בדייני העיר ומקשי וליסלקו ולידיינו כו' פי' הרשב"ם דליסקלו דיכתבו דין ודברים אין לנו על ס"ת זו ויקנו מידם עכ"ל והקצה"ח בסי' ל"ז ס"ק יו"ד הקשה דאיך מועיל הסילוק בקנו מידו הא קיי"ל גזל ולא נתייאשו אינו יכול להקנות כיון דאינו ברשותו כו' ואפשר דקושיית הש"ס וליסלקו היינו שיקנו אותו להגנב ולהגנב וודאי מהני הנתינה אלא דמפי' רשב"ם לא משמע הכי שכתב ויקנו מידם ואי להגנב לא בעי קנין דזוכה בדבור כיון שהוא ת"י ועוד דהגנב לא ירצה במתנה זו כי היכא דלא ליהוי עליו סהדי וצ"ע עכ"ל הקצה"ח: ויש ליישב כ"ז והוא דקושיא ראשונה של הקצה"ח דל"ל לקנין דהא זוכה בדיבור כיון שהוא ת"י אינו קשה כלל דהא הרשב"ם הוכרח לפרש כן משום דהגמ' שם קאמר בלשון וליסלקו כו' ובאמת הא קיי"ל דסילוק לא מהני בחוב הלואה דכתב לי' דו"ד אין לו עמך או ידי מסולקת ממך אם לא שקנו מידו וכמש"כ המהרי"ק בסי' פ"ט והובא בנתיבות סי' ר"ט ס"ק וא"ו א"כ כש"כ בגזילה דהחפץ בעין דלא מהני סילוק ועיין בכתובות ד' צ"ה תוס' ד"ה וכי כתבה לי' מאי הוי כו' אלא בקנין מהני לשון סילוק וכמו בכתובות ד' פ"ג דאיבעי להו קנו מידו מאי ואמרו דמגופה של קרקע קנו מידו ופי' רש"י דהקנה לי' המכר או המתנה ועל גופה של קרקע קנו מידו ומתנה גמורה היא ועיין בתוס' שם ד"ה קנו מידו כו' דתמהו שם התוס' על רש"י ובאמת תמוה מאד דברי התוס' הנ"ל דהא כן מבואר להדיא בב"ב ד' מ"ג גבי שותפין מעידין זל"ז דכתב לי' דו"ד אין לי על שדה זו וכי כתב לי' מאי הוי ומשני בקנו מידו כו' אלמא להדיא דמהני קנו מידו אף דאמר לשון רו"ד כו' ונכונים דברי רש"י הנ"ל וכן כתב הרא"ש לכתובות שם רפ"ט סי' א' דיש לקיים פי' רש"י דכיון שאומר לחבירו שהוא שותף עמו והקנה לו בקנין מוכח שמקנה לו השדה עכ"ל הרא"ש ומצאתי במגיני שלמה ובפ"י דתמהו ג"כ על התוס' בכתובות בזה: ולפ"ז ה"ה בסילוק מחוב הלואה או בסילוק מגזילה היכא דקנו מידו אמרינן דהוי כמו הקנאה גמורה ובחוב תלינן במחילה וע"כ בהא דהקשה הגמ' בלשון וליסלקו ולידיינו בע"כ מוכח דכוונת הגמ' דליסלקו ע"י קנין דאז יועיל הקנין דיהיה מועיל הסילוק אבל לולי הקנין לא מהני לשון סילוק ושפיר הוכרח הרשב"ם לפרש כן והא דקאמר הש"ס בלשון וליסלקו כו' י"ל דזהו כמו דאמרו בב"ב שם לעיל גבי שותפין מעידין זל"ז דמוקי לי' דא' דו"ד כו' וקנו מידו דכתב הרשב"ם שם בד"ה דכתב לי' כו' דה"מ לתרוצי כשהקנה לו חלקו אלא רבותא נקט לאשמעינן דכה"ג הוי לשון מתנה עכ"ל וכ"כ התוס' בב"ב ד' מ"ט ד"ה בכותב לה כו' וכ"כ הרמב"ן והמהרש"א שם. ולפ"ז י"ל דה"ה בהא דאמרו שם גבי ס"ת בלשון דליסלקו דזהו אגב גררא דלעיל מיניה דאמרו שם בלשון סילוק וגם הוי רבותא דאף בגזל דהוי דבר דאינו ברשותו אפ"ה מהני סילוק בקנין כאשר יבואר להלן א"כ א"ש דברי הרשב"ם: ומה שהקשה הקצה"ח קושייתו השניה דהא הגנב לא ירצה לקנות הגניבה ואין מזכין בע"כ יש לתרץ זה ג"כ ע"פ מש"כ המח"א ה' זכייה מהפקר סי' י"א דהיכא דמחל לחבירו והלוה לא רצה במחילתו דעכ"ז זכה הלוה דהוי הקנאה דממילא ואף בע"כ של הלוה מהני עכ"ל ולפי מה דנתבאר לעיל דלשון מחילה מהני ג"כ להגזלן א"כ י"ל דמה"ט אף דהגנב לא ירצה לזכות בהגזילה דמ"מ זכה ע"י מחילת הבעלים אף בע"כ