נחל יצחק חלק א שד

נשים דנאמנות לאוסרה לא שתהיה אסורה עליו בודאי רק דינה כספק סוטה ואם בא עליה אינו לוקה עכ"ל א"כ הוצרך השו"ע לכתוב היכא דיש לה כתובה והיכא דאין לה כתובה. דאם אין לה כתובה אז ממילא דינה כמו סוטה ודאית א"כ ממילא פסול לעדות אם עבר ובא עליה או דפטורה מחליצה כנ"ל או דהוי כחייבי לאוין שלא הכיר בה דאין לה כתובה אבל היכא דלא הפסידה כתובתה אז דינה כמו ספק סוטה כיון דלא מהימן העד לגמרי ונפ"מ לכל הנ"ל א"כ ניחא בפשיטות מה דהובא כ"ז בטור ושו"ע ובאמת בזמן דליכא מי המאררים אין לה כתובה בכל הנ"ל דכ"ז קאי בזמן הש"ס דהיו מי המאררים לבדוק אותה ונפ"מ לכל הנ' ענף ד נחזור לעניננו דנתבאר דלשיטת הרמב"ם דכתב בהל' סוטה בהנך חמש נשים דאינן נאמנות להפסיד כתובה דנוטלת כתובה ויוצאה דע"כ מוכח דאף היכא דלא ה"ל למידע חייב בא"י אם פרעתי דהא הטעם דאינן נאמנות להפסיד כתובתה זהו משום דה"ל הבעל א"י אם פרעתי כנ"ל. וממילא מוכח עוד לפ"ז דביורשים לא שייך לחייבם משום א"י אם פרעתי כמו דנתבאר בארוכה להוכיח מהא דמתו בעליהן עד שלא שתו וכמו שמצאתי כעת בבית מאיר כנ"ל וכ"ז מוכח לשיטת הרמב"ם אבל מן הבעה"ת דהובא בתומים סי' ע"ה ס"ק כ"ב שהקשה דאמאי ביורשים דאומרים אין אנו יודעים אם פרע אבינו פטורים דמ"ש מכל א"י אם פרעתי דחייב ותירץ דשאני ביורשים דלא ה"ל למידע כו' א"כ כיון דס"ל להבעה"ת דבכל א"י אם פרעתי פטור היכא דלא ה"ל למידע א"כ לשיטתו ליכא לתרץ להך משנה דסוטה דחמש נשים דלכן אינן נאמנות להפסיד כתובה דזהו משום א"י אם פרעתי דהא ס"ל דהיכא דלא ה"ל למידע פטור אף בא"י אם פרעתי וע"כ מוכח לשיטת הבעה"ת דכוונת המשנה הנ"ל הוא דנפ"מ לענין זכותה דיש לה דמהני תפיסה כמו בכל דררא דממונא כנ"ל דלכן אמרו דאינן נאמנות להפסיד זכותה דיש לה בכתובה לענין תפיסה א"כ יהיה מוכח משיטת בעה"ת דבכל דררא דממונא מהני תפיסה אף בתופס ] עבור חובו וכנ"ל ודלא כהאו"ת: ולפ"ז אין לנו הוכחה לומר דגבי יורשים לא שייך לחייב משום א"י אם פרעתי משום דלא היה עליהם מעולם חזקת חיוב בודאי כנ"ל דהא לשיטת הבעה"ת הנ"ל דס"ל לפטור היכא דלא הל"ל בא"י א"פ ליכא למימר דהא דחמש נשים כו' הטעם הוא משום א"י א"פ דהא הבעל לא ה"ל למידע א"כ לא שייך זה וע"כ מוכח כנ"ל דהכוונה הוא לענין תפיסה א"כ ממילא אין לנו הוכחה לזה ולחדש דביורשים לא שייך לחייב משום זה כיון דאין להם חזקת חיוב כלל מעולם וע"כ כתב הבעה"ת טעם אחר לפטור ליורשים דאמרו אין אנו יודעים אם פרע אביהם משום דלא ה"ל למידע אבל אם היה הדין דאף בלא ה"ל למידע בא"י אם פרעתי הוא חייב ממילא הדין נותן דאף ביורשים יהיו חייבים כמו כל א"י א"פ וכקושיות הבעה"ת הנ"ל דלא ס"ל להחילוק שכתבתי דשאני יורשים ואפשר דהבעה"ת ס"ל כסברת הר"נ והסמ"ע דהובא לעיל שהקשו בכל יורש דחייב והא אין להבעה"ח שעבוד הגוף כיון דמת הלוה וממילא פקע שעבוד נכסי ותירצו דמשום שעבוד הגוף שהיה לו על המוריש ע"כ גבי מן יורשים מצד שעבוד נכסי דנתערבו הנכסים כדין ערב ע"ש א"כ לפ"ז י"ל דגם ביורשים שייך לחייב באינם יודעים אם פרע אביהם משום דהא עיקר מאי דגבינן מיורש אף דליכא שעבוד הגוף עליהם. עכ"ז גבינן מהם משום שעבוד נכסי וכיון דבחייו של המוריש נשתעבדו אז הנכסים וממילא גבינן מה"ט גם מיורש כיון דהוטל שעבוד על הנכסים בחייו ע"כ בהספק שמא יצאו משעבודם דינם כמו כל א"י אם פרעתי דחייב משום ברי וחזקת שעבוד נכסי דהיה מוטל כבר על הנכסים וכמש"כ לעיל בארוכה ע"כ הוכרח הבעה"ת לחלק דלכן אין גובין מיורש משום דשאני היכא דלא ה"ל למידע: אמנם לשיטת הרמב"ם דס"ל בהא דחמש נשים דאינן נאמנות להפסיד כתובה ונוטלת הכתובה דנתבאר דלפ"ז מוכח דס"ל דאף היכא דלא הל"ל חייב בא"י אם פרעתי. ולפ"ז בע"כ מוכח לחלק דלכן במתו בעליהן כו' פטורין היורשים משום דביורשים לא שייך לחייב משום א"י אם פרעתי דס"ל כסברת התומים דסי' ס"ו ס"ק מ"ג שכתבתי לעיל בשמו דלכן גבינן מיורשים דכיון דמת המוריש הוטל שעבוד הגוף על היורשים וע"כ לא שייך בזה לומר דכיון דפקע שעבוד הגוף פקע שעבוד נכסי כשיטת הר"ת א"כ בא"י אם פרע אביהם דמספיקא לא נתברר מעולם שהיה עליהם שעבוד הגוף בוודאי ע"כ לא מהני בזה חזקת שעבוד נכסי כיון דעיקרו הוי משום שעבוד גופן וידוע בכמה דוכתי דמה שיש חזקה על ענין אחד דאין מחזיקין מחזקה זו על ענין אחר שאין בו החזקה ועיין באה"ע סי' ל"ה ב"ש ס"ק ל' ובכתובות ד' ע"ו בתוס' שם וביו"ד סי' ק"י בחצי צלע שפירש מקודם שנודע התערובות וחצי הב' פירש אח"ז. ועיין בש"ש שמעתא ד' פ"ג ופ"ד ובפרט דעל העיקר ליכא להחזקה וקצרתי בכ"ז] והשעבוד גופם הוי ספק מעולם מעיקרא אם נתחייבו כלל דשמא פרע אביהם א"כ היו פטורים מעיקרא מחמת פרעון או מחמת פטור אחר דזינתה וכה"ג וע"כ לא שייך לחייב להיורשים משום הך דא"י אם פרעתי כלל ואפשר בעיקר הסברא דהרמב"ם מחייב אף בלא ה"ל למידע בא"י אם פרעתי דאזיל לטעמיה דס"ל כן גבי מחוייב שבועה ואיל"מ לחייב אף בלא ה"ל למידע ודלא כשיטת הראב"ד והתוספות וס"ל להרמב"ם דשאני יורשים דפטירי משום דטענינן להו מה דהיה אביהם יכול לטעון וכמבואר בש"ך סי' ע"ב ס"ק נ"א ואכמ"ל: ע"כ היכא דבאנו לחייב להיורשים משום א"י אם פרעתי יש לדון דלכל השיטות אין לחייבם משום דהא לשיטת בעה"ת וודאי פטירי משום דלא ה"ל למידע כנ"ל ולשיטת הרמב"ם דס"ל דהא דחמש נשים דנוטלות כתובה זהו משום א"י אם פרעתי אף דלא ה"ל להבעל למידע כנ"ל א"כ הא לפ"ז מוכח מהא דמתו בעליהן עד שלא שתו דביורשים לא שייך לחייב משום א"י אם פרעתי דכיון דלא נתברר עליהם שעבוד הגוף מספיקא ממילא אין אנו יכולים לירד לנכסי שלהם אף דהנכסים נשתעבדו כבר בחיי המוריש כנ"ל לסברת התומים סי' ס"ו כנ"ל וע"כ לכל השיטות פטורים היורשים בכתב יד שלא נכתב הנאמנות רק נגד הלוה ולא נגד היורשים כיון דמצד הנאמנות לא שייך בהו כיון דלא נכתב נגדם ולא מבעיא לשיטת רש"י בכתובות ד' פ"ז דלפי מש"כ הפני יהושע שם בשם הנתיבות דגם בנקי נדר שייך לטעון ליתמי אף דאיהו לא הי' נאמן כיון דזולת הנאמנות היה נאמן לטעון כן רק מצד הנאמנות גרע טענתו על כן גבי יורשים דלא קאי הנאמנות נגדם טענינן להו אם כן ה"ה בנ"ד שייך לומר דטענינן ליתמי כיון דאביהם היה נאמן מצ"ע לטעון פרעתי על כתיבת ידי לולי הנאמנות כנ"ל ואף לשיטת התוספות בשבועות דף מ"א ד"ה וכי מה בין זה כו' דגם בכה"ג לא טענינן ליתמי כיון דעכ"פ אביהם לא היה יכול לטעון פרעתי מצד הנאמנות: עכ"ז אף אם לא נטעון להו ג"כ אינם חייבים דהא גם מצד א"י אם פרעתי לא נתחייבו היורשים כמו דנתבאר בארוכה ע"פ הוכחת המשניות דסוטה הנ"ל: ענף ה ועדיין יש להעיר בפרט הזה שכתבתי לדון לשיטת הרמב"ם דביורשים לא שייך לחייב היכא דהוי ספק בהפטור בחיי אביהן דהא בסי' פ"ט סעי' ב' בהגה"ה בשם הרשב"א גבי שכיר נשבע ונוטל דאם מת הבעה"ב השכיר נשבע ונוטל מיורשי הבעה"ב ומקורו מירושלמי שבועות פ"ז ה"א וז"ל פשיטא אם מת הבעה"ב השכיר נשבע ליורשיו אלא במת השכיר איבעיא להו אם יורשיו נשבעין כו' והא עיקר תקנתא דשכיר נשבע ונוטל תקנו משום דבעה"ב טרוד בפועליו ומשום כדי חייו כמבואר בשבועות ד' מ"ה ובתוס' שם ד"ה וניתיב לי' בלא שבועה כו' שכתבו דמשום דטרוד בפועליו הוי טענת הבעה"ב כמו א"י אם החזרתי דחייב ע"ש: א"כ לפ"ז תקשה לשיטת הרמב"ם דנתבאר דגבי יורשים לא שייך לחייבם משום ספק בפרעון א"כ תקשה איך אמרו בירושלמי דפשיטא דאם מת הבעה"ב השכיר נשבע ונוטל דהא ביורשים.