נחל יצחק חלק א רצט

חובו דיהא נאמן במיגו כנ"ל. אבל גוף השט"ח יודה לחבירו ול"ל לשקר כ"כ ודוחק לומר דשאני שט"ח בזה מן חפץ בעינו ע"כ דדוקא הרמב"ם לטעמיה דס"ל דנאמן גם לתבוע מהלוה ע"כ שפיר י"ל גם בזה ספק מלוה אבל לשיטת המחבר דהביא בסי' ס"ו סעיף י"א שיטת החולקים על הרמב"ם ומספיקא דפלוגתא אין מוציאין מהלוה ע"כ שפיר פסק דפטור מש"ה משום קושיית הבעה"מ הנ"ל ושאני שטרות מקרקעות בזה ואף לפמש"כ הנתיבות סי' צ"ב ס"ק ב' די"ל דנולד לו ספק בגוף החפץ עכ"ז הא התומים שם לא ס"ל כן ולכן מיושב שפיר קושייתם. (יב) (שם סעי' מ') בש"ך (ס"ק קכ"ו) באה"ד בד"ה גם ראיתי בתוס' פ' הזהב ד' נ"ז ע"ב שכתבו להוכיח דאף פשיעה פטור בשטרות והקדשות מדפריך לקמן מן השוכר את הפועל ולא משני כשפשע כו' דזה לאו ראיה הוא דא"כ רישא דקתני אין נותנים לו שכר שבת אין אחריות שבת עליו הא ש"ח מיהא הוי ויהיה חייב בפשיעה כו' עכ"ל הש"ך: ול"נ לתרץ דברי התוס' ע"פ המבואר בח"מ סי' רצ"א סעי' כ"ו דשומר שמסר לשומר חייב ואם דרך הבעלים להפקיד כו' הרי השומר פטור והוא שלא ימעט שמירתו אבל אם מיעט שמירתו הרי פושע הוא הראשון ומשלם אע"פ ששאל או שכר בבעלים והוא מן הרמב"ם פ"א הל' שכירות הל' ד' שכתב ג"כ בזה"ל דאם מיעט שמירתו חייב אף במסר למי שהבעלים רגילים להפקיד אצלו משום דהוי פושע אע"פ ששאל או שכר בבעלים כו', וכתב הכ"מ שם דאע"ג דפשיעה בבעלים פטור היינו כשהניחה ולא שמרה אבל אם הזיקה בידים פשיטא דחייב: ומסרה לאחר ומיעט שמירתו חשיב כמזיק בידים כו' עכ"ל הכ"מ והובא בבאר הגולה ס"ק ר' ועיין בש"ך שם ס"ק מ"ו מש"כ בשם רש"ל: ולפ"ז שפיר הוכיחו התוס' דאם נימא דפשיעה חייב בכל הנך דמיעטן התורה מן דין שומרים א"כ הא הוי מצי הש"ס לאוקמי להא דתני אחריות שבת עליו דמיירי במסרן לש"ח דהא הוי מיעט בשמירתן ואם אחריות שבת עליו דדינו כש"ש: ואף דאם נגנבו ונאבדו פטור מלשלם מ"מ כיון דלכתחלה מחוייב להיות יושב ומשמר כדין ש"ש א"כ הא הוי מיעט בשמירתן כדין שכר בבעלים שכתבו דהוי מיעט בשמירתן דחייב משום דהוי כמו מזיק בידים אף דפטור בשכר בבעלים על פשיעה מ"מ מה דמסרן לאחר גרע מן פשיעה וכמש"כ הרמב"ם והכ"מ א"כ ה"ה בהנך דמיעטן התורה מן חיוב שומרין דמ"מ בזה דמסרן לאחר חייב משום דהוי פושע דהא לכתחלה מחוייב להיות יושב ומשמר כדין ש"ש והוי מיעט בשמירתו כנ"ל וע"כ אם מסרן לש"ח אף דהוי רגילים הבעלים להפקיד אצלו מ"מ הוי פשיעה ואם אין אחריות שבת עליו פטור משום דאז לא הוי מיעט בשמירתו [ועיין בנתיבות סי' ש"א ס"ק ב' וקצרתי]. ומדפריך הש"ס בפשיטות מן השוכר את הפועל כו' ולא משני דמיירי בכה"ג מוכח דס"ל להש"ס דגם מן פשיעה נתמעטו ואף דס"ל להרמב"ם והמחבר דאע"פ ששאל ושכר בבעלים דפטור גם מפשיעה דהא קיי"ל פשיעה בבעלים פטור ומ"מ ס"ל דאם מיעט שמירתו דחייב משום דהוי כמו מזיק וכמש"כ הכ"מ. י"ל דס"ל להתוס' בזה דלא כהרמב"ם אלא ס"ל דדינו רק כמו פשיעה ולא כמזיק [ועיין בש"ך סי' רצ"א ס"ק מ"ו ובסי' ס"ו בש"ך ס"ק קכ"ז ובסי' ש"א בש"ך ס"ק ד'] וס"ל להתוס' דכיון דפשיעה פטור בשטרות דה"ה גם כה"ג פטור וע"כ א"ש מה דמקשה הש"ס מן הא דהשוכר את הפועל כו'. ובאמת יש להקשות על שיטת הרמב"ם דס"ל דפשיעה חייב בכל הנך דמיעט התורה מן דין שומרים דתקשה דמאי פריך הש"ס שם מהא דשוכר את הפועל כו'. הא י"ל דמיירי בכה"ג דמיעט בשמירתן ואם אחריות שבת עליו חייב בכה"ג משום דהוי פשיעה ואם אין אחריות שבת עליו פטור משום דהא לא מיעט בשמירה וכש"כ לשיטת הרמב"ם דס"ל דזה גרע מן פשיעה וחייב בכה"ג אף בבעלים א"כ תקשה ביותר דמאי פריך הש"ס מהשוכר את הפועל כו' הא ה"מ לאוקמי כהאי גוונא: וי"ל דבאמת עיקר מלתא דפסק הרמב"ם דבמיעט שמירתו הוי פושע דזה תלוי בפלוגתת אמוראי דב"מ ד' ל"ו דרב ס"ל שם שומר שמסר לשומר דפטור אף אם גרע לשמירתו משום דהא מסר לבן דעת וריו"ח פליג ע"ז וס"ל דחייב משום אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר ועיין בתוס' ד"ה רב אמר פטור כו'. ולקמן ד' צ"ג תוס' ד"ה אי הכי אמאי פטור כו' שכתבו ומהא דאמר רב דשומר שכר שמסר לשומר חנם פטור כו' א"כ י"ל דלרב וודאי אף אם מיעט בשמירה לא הוי פשיעה דהא מסר לבן דעת ועיין בב"ק ד' י"א ואי' בשבת דף מ' דרבה בכל מילי עביד כרב רביה לחומרא וידוע דחומרא בממון הוי דאין מוציאין מן המוחזק וכיון דלרב וודאי אף אם מיעט בשמירה פטור ולא הוי פשיעה א"כ מסתמא ס"ל כן לרבה תלמידו דאין להוציא ממון ולחייבו משום פשיעה ועיין בסוכה רפ"א ברא"ש ובר"נ כעין זה ושיטת איכא דאמר שם ברי"ף דאף במה דלא פליגי רב ושמואל אמרינן דרבה עביד כרב לחומרא א"כ הכא בב"מ ד' נ"ח דרמי ליה רב יוסף ב"ח לרבה הך קושיא מן השוכר את הפועל כו' ע"כ שפיר הקשו ולא תי' דמיירי במיעט לשמירה דהא לרבה דס"ל כרב א"כ הא כה"ג לא הוי פשיעה כלל דהא מסר לבן דעת וע"כ שפיר הקשו לו ואשתיק רבה וא"ל מידי שמיע לך בהא והוכרחו לתרץ בקנו מידו אבל לדינא דלא קיי"ל כרב התם בב"מ שפיר פסק הרמב"ם דבמיעט שמירה הוי פשיעה. ואף דרב חסדא אמר שם בב"מ ד' ל"ו דהא דרב לאו בפי' איתמר כו' עכ"ז הא אביי אמר שם דלטעמיה דרב אף ש"ש שמסר לש"ח פטור כו' א"כ ס"ל לאביי דרב אמר כן להך מילתא ודלא כר"ח א"כ מסתמא ס"ל כן לרבה רבו דאביי וכמש"כ התוס' בשבת ד' מ"א ע"ב בד"ה מיחם שפינה כו' דמסתמא אביי כרבה רביה ס"ל ע"ש ובעיקר הכלל הזה יש לדון הרבה ואכמ"ל] ע"כ שפיר הקשו לרבה מהך דהשוכר את הפועל כנ"ל וא"ש שיטת הרמב"ם ועכ"ז מש"כ לעיל לתרץ דברי התוס' א"ש משום דהא אמרו בב"מ שם ד' נ"ח דכן אריו"ח בקנו מידו. אלמא דגם לריו"ח היה קשה כן והא לריו"ח דס"ל בב"מ ד' ל"ו דשומר שמסר לשומר חייב ולא מבעיא ש"ש שמסר לש"ח דגרע לשמירתו כו' ופליג שם על רב וכן ס"ל לריו"ח בירושלמי לקדושין פ"א ה' ד' דשומר שמסר לשומר חייב א"כ עדיין תקשה דל"ל לריו"ח לאוקמי בקנו מידו הא י"ל דמיירי במיעט שמירתו דהוי פשיעה לדידיה ומדלא אוקמי כן שפיר הוכיחו התוס' דגם פשיעה פטור בשטרות והקדשות כנ"ל: ובשיטת הרמב"ם אפשר לומר דכוונת הגמ' דאמרו וכן א"ר יוחנן בקנו מידו דלא על האי מלתא דהקשו מן השוכר את הפועל אמר כן ריו"ח אלא באמת א"ר יוחנן כן בב"ב ד' ג' על מה דמקשה הש"ס שם כי רצו מאי הוי כו' א"ר יוחנן בקנו מידו ועיקר כוונת הגמ' שם להוכיח דאין לומר דדוחק לאוקמי דמיירי בקנו מידו ובאמת חזינן דהיה דוחק להש"ס לאוקמי דמיירי בקנו מידו והיכא דיש לו תירוץ אחר אינו משני דמיירי בקנו מידו דהא הריטב"א בחי' לב"מ שם הקשה דלמה לא משני הגמ' להא דקנו מידו על הא דהקשו שם בגמ' לעיל מן בני העיר כו' ועיין במרדכי פ' הזהב בשם הר"מ כו'. אלמא דהאמת הוא דהיכא דהיה להם תירוץ אחר ראו להדר אחר תי' אחר ומה"ט אמרו שם דרבה אשתיק וא"ל מידי שמיע לך בהא אלמא דלא היה רוצה כ"כ לומר דמיירי בקנו מידו אף דזהו דרך פשוט משום דהיה לו דוחק לאוקמי בכה"ג דא"כ איך סתם התנא בזה וע"ז י"ל דא"ל רב יוסף ב"ח לתרץ דא' ר"ש בקנו מידו וכן א' ריו"ח בקנו מידו הכוונה דמצינו דלא היה דוחק לריו"ח לאוקמי בקנו מידו אף דתנן סתמא שם בב"ב. א"כ ה"ה הכא י"ל דאף דסתם התנא מ"מ יש לפרש דקאי בקנו מידו ונקטו לשון קצרה ועיין ב"מ ד' צ"ד דאמר שמואל בקנו מידו ולעיל ד' ט"ו כן י"ל לכאורה בזה: אבל באמת אין זה במשמעות הסוגיא ועוד יש לדון בזה דהנה בעיקר הך מלתא דאמרו בקנו מידו תמה האו"ת בסי' ס"ו ס"ק ע"א דאיך משכחת לי' בהקדש דין חליפין דהא ה"ל מועל בהקדש ע"ש ובאמת נראה לי בזה ע"ש מש"כ הקצה"ח