נחל יצחק חלק א רפג

קנין לא מצי לחול אלא באמר מעכשיו וכיון דמעכשיו לא מועיל לכל המוציאו משום דאין ברירה ע"כ לא חל כלל שעבודו לכל המוציאו ע"י קנין חליפין אלא ע"י התחייבות בשטר [או ע"י קנין כסף כפי שיבואר] וע"י שטר הא לר"ל דס"ל בכתובות דלא מצי להתחייב בחיוב מחדש ע"י שטר וודאי דלא מצי להתחייב ע"י השטר שיהיה מחוייב לכל המוציאו ע"כ לא מהני התחייבות שלו ע"י השטר לכל המוציאו אליבא דר"ל: ענף ב ובקנין כסף שמקבל הלוה המעות מהמלוה ועי"ז משעבד א"ע הלוה לכל המוציאו יש לדון דע"י קבלת הכסף לידו מצי הלוה להתחייב דהא מבואר בר"נ כתובות ר"פ הנושא ד"ה היכי דמי אי דאמר להו אתם עדי כו' שכתב בזה"ל דבדברים בעלמא אי אפשר שיתחייב אלא ע"י קבלת כסף או בקנין או בשטר כו' עכ"ל א"כ לפ"ז יש לדון דמצי להתחייב לכל המוציאו ע"י קבלת כסף דמקבל הלוה מהמלוה ואף דהמוציא עכשיו השטר לא נתן מעות שלו עכ"ז הא מבואר בקדושין ד' ז' דמהני הילך מנה והתקדשי לפלוני מן דין עבד כנעני וכן לענין ממונא כמבואר בח"מ ריש סי' ק"צ והא דמבואר שם דבעי שיאמר לו אח"ז שדך קנויה לי ע"ש בקצה"ח מזה א"כ י"ל דשפיר מצי להתחייב אף אליבא דר"ל בקבלת הכסף לידו דע"י זה יהיה מחוייב לכל המוציאו משום דהא ע"י כסף מצי להתחייב אף לאח"ז ולא מקרי מלוה היכא דנתאכלו המעות בתורת קנין כמבואר ביבמות ד' צ"ג בתוס' שם ובקדושין ד' נ"ט ובח"מ סוף סי' קצ"א: וע"כ בקיבל הכסף ואמר לו שדי קנויה לך לאח"ז ונתאכלו המעות מיד דקנויה לו לאח"ז משום דנתאכלו המעות בתורת קנין ע"כ אין דינו כמלוה. ע"כ שפיר יש לדון דמהני התחייבות לכל המוציאו אף אליבא דר"ל ע"י קבלת הכסף ליד הלוה וכן מצאתי בריטב"א גיטין ד' י"ג גבי משתעבדנא לכל מאן דאתי מחמתך דחל הקנין על התחייבות שלו מן דין כסף דנתאכלו בתורת חיוב ע"ש: אבל לדינא יש לסתור זה עפ"י הא דבכורות ד' מ"ט בפודה בנו בתוך ל' לאחר ל' ואיתנהו המעות בנו פדוי כי פליגי לאחר ל' ונתאכלו המעות רב אמר בנו פדוי מידי דהוה אקידושי אשה כו' ושמואל אמר לך התם בידו לקדשה מעכשיו הכא אין בידו לפדותו מעכשיו כו' והלכתא כוותיה דשמואל. וביו"ד סי' ש"ה מבואר דס"ל לכמה פוסקים הלכה כשמואל אלמא דהיכא דלא הוי בידו לעשות כן מעכשיו אינו מועיל אף אח"ז משום דכה"ג מקרי זה בשם מלוה ודוקא היכא דמהני מעשיו מעכשיו אז אין זה בשם מלוה אלא אמרינן דזה מקרי נתאכלו המעות בתורת קנין וקידושין דאין זה בשם מלוה ודינו כמו כסף גמור א"כ ה"ה יש לדון בהתחייבות לכל המוציאו כיון דלא מהני זה במעכשיו משום דאין ברירה אלא עיקר הטעם הוא משום דמצי לחול לאח"ז כשיבורר א"כ בקנין כסף היכא דלא הוי בעיניה לאח"ז רק בתורת מלוה דלהוצאה ניתנה דאז לא מהני לאח"ז אף דיבורר אז משום דאין זה קנין כסף רק תורת מלוה על זה ומלוה אינו קונה וע"כ לא מצי לחול התחייבות לכל המוציאו אלא ע"י שטר א"כ הא לריש לקיש שטר לא מהני על התחייבות מחדש וכן כסף הלואה לפי מה דנתבאר בבכורות ד' מ"ט דהלכה כשמואל: ואף דיש לי לדון הרבה בכל הנ"ל בארוכה עכ"ז כיון דאבאר בעז"ה טעם אחר דלא מצי להתחייב לכל המוציאו אליבא דר"ל ע"כ לא הארכתי בזה רק אבאר טעם אחר והוא דנלע"ד להוכיח דאף דכתב הר"נ דמועיל התחייבות ע"י כסף עכ"ז נלע"ד דז"א רק לר' יוחנן דס"ל ד"ת מעות קונות רק רבנן עקרו לקנין מעות ע"כ היכא דלא שייך נשרפו חטיך ס"ל לכמה פוסקים בזה דמעות קנו כמו בשכירות מטלטלין כמבואר בסי' קצ"ח וע"כ אף בחיוב ע"ע דלא שייך בזה נשרפו חטיך בוודאי מעות קונות ואפשר דבזה אף להחולקים בשכירות מטלטלין מודו דהתחייבות מועיל ע"י כסף והדברים ארוכים אבל לר"ל דס"ל דמעות אינן קונות מה"ת כלל א"כ י"ל דאליביה לא יהיה מועיל התחייבות ע"י כסף דהא התוס' בכתובות ד' ק"ב ד"ה אליבא דבן ננס כו' הקשו באה"ד על ר' יוחנן דס"ל דמועיל התחייבות בשטר והא אין מטלטלין נקנין בשטר ותירצו דהואיל וטרח לכתוב בשטרא גמר ומשעבד נפשו כו' עכ"ל ובמק"א הארכתי בד' התוס' הנ"ל אלמא דהתוס' מדמין התחייבות על מטלטלין להקנינים הנוהגים במטלטלים ולכן הקשו והא אין מטלטלין נקנין בשטר ולא חלקו דשאני התחייבות דחל על גופו א"כ לפ"ז ה"ה בהתחייבות ע"י כסף דכמו דאין נקנין מטלטלין אליבא דר"ל ע"י כסף. דמה"ט אינו מועיל התחייבות שלו על איזה ענין ע"י קבלת כסף משום דהתחייבות דינו כמו מטלטלין דאינן נקנין בכסף אליבא דר"ל ומה"ט ס"ל לר"ל דלא מהני התחייבות בשטר משום דס"ל דהתחייבות הוי כמו מטלטלין וכבר כתבתי במק"א דהתוס' דהקשו דהא אין מטלטלין נקנין בשטר אזלי לשיטתייהו דס"ל בקדושין ד' ז' דבן חורין לא אתקש לקרקע ע"כ ס"ל דהתחייבות על גופו הוי כמו מטלטלין ואכמ"ל עכ"פ חזינן דר"ל דס"ל דהתחייבות בשטר לא מהני ע"כ טעמו דס"ל דכיון דבן חורין לא אתקש לקרקע וה"ל גופו כמו מטלטלין דאינם נקנין בשטר א"כ ה"ה מה"ט אינו חל התחייבות על גופו ע"י כסף אליבא דר"ל דס"ל ג"כ מעות אינן קונות: ענף ג וראיה לזה דלר"ל כמו דס"ל דלא מהני התחייבות בשטר דה"ה דלא מהני התחייבות ע"י כסף לדידיה דס"ל דמעות אינן קונות דהא בקדושין דף ה' דהובא לעיל דפריך הש"ס מה לכסף שכן פודין בו הקדש ומע"ש דלכאורה קשה דהא הוי מצי הש"ס למפרך דמה לכסף שכן קונין ע"י מטלטלין ג"כ משא"כ בשטר דאין קונין ע"י למטלטלין. דאלו להאי פירכא דפריך הש"ס מה לכסף שכן פודין בו הקדש פרכי התוס' והא מצינן למיגמר מקרקעות כו' אבל להאי פירכא דמה לכסף שכן קונין בו מטלטלין לא שייך פירכת התוס' כלל וע"כ מוכח דהש"ס קאי אליבא דר"ל דס"ל דמה"ת מעות אינן קונות ע"כ לא מצי למיפרך דמה לכסף שכן קונין בו מטלטלין לכן מהדר הש"ס למיפרך דמה לכסף שפודין בו הקדש א"כ בע"כ מוכח דהאי סוגיא דקדושין קאי לר"ל וכן מצאתי להמקנה שם שכ"כ דהסוגיא קאי לר"ל ע"ש ואכתי תקשה דהא הוי מצי הש"ס עדיין למיפרך לר"ל להפירכא דמה לכסף שכן מצי להתחייב ע"י כסף בחיוב מחדש משא"כ בשטר דאין מועיל ע"י התחייבות מחדש לר"ל דפליג על ר' יוחנן בכתובות ומדחזינן דהש"ס לא פריך לפירכא זו מוכח דגם ע"י כסף אינו מועיל התחייבות לר"ל ע"כ הוכרח הש"ס למיפרך דמה לכסף שפודין כו'. א"כ מוכח מזה דלר"ל כמו דס"ל דלא מהני חיוב בשטר דה"ה ע"י כסף לא מהני חיוב מחדש והא דלוה שלוה מעות דנכסי הלוה נשתעבדו להמלוה שא"ה דרחמנא שעבדיה לגופו ונכסיו כדי לקיים מ"ע דפריעת בע"ח מצוה וכש"כ לר"ל דס"ל שעבודא דאורייתא כמבואר בקדושין דף י"ג וסוף ב"ב אבל בחיוב מחדש היכא דלא שייך למ"ע דפריעת בע"ח מצוה בזה ס"ל לר"ל דלא חל חיובו אף ע"י קבלת כסף כיון דמה"ת אליביה מעות אינן קונות. והא דאמרו בכתובות דף ק"ב דר"ל מתרץ להא דריש פרק הנושא בפוסק לזון בת אשתו דחייב לזונה דמיירי בשטרי פסיקתא דמשום בהאי הנאה דמתחתני גמר ומקני אף דכסף לא מהני לר"ל עכ"ז שא"ה משום דהיכא דשייך בהאי הנאה י"ל דס"ל לר"ל דזה הוי כמו חליפין דאף דגבי הנאת אדם חשוב דקדושין דף ז' כתבו הפוסקים בסי' ק"צ דזה לא הוי כמו כלי רק כמו פירי משום דלא הוי דבר המתקיים כעין כלי וכמש"כ הר"ן בקדושין שם והובא בקצה"ח שם עכ"ז הא לר"ל מוכח דס"ל דאף פירי עבדי חליפין כמבואר בקדושין דף כ"ח וב"מ דף מ"ו דאמרו שם דר"ל דס"ל משיכה מפורשת מה"ת הניחא אי ס"ל כרב ששת דפירי עבדי חליפין כו' ע"כ כר"ש ס"ל ועיין בפי' רש"י דלפירושו מוכח דגם לפי האמת והמסקנא אמרו שם דר"ל ס"ל דפירי עבדי חליפין ואף לפי' התוס' שם דפירשו דהסוגיא דהתם קאי למאי דס"ד מעיקרא ע"ש עכ"ז י"ל דהתוס' יהיו סוברין כשיטת כמה ראשונים דכתבו שם גבי הנאת אדם חשיב דהיכא דאמרו בהאי הנאה ה"ל כמו חליפי כלי ועיין ברא"ש