נחל יצחק חלק א רעד

הוי שינוי גדול בגופו דוודאי הוי זה סי' אמצעי דלא גרע מן רושם כן נלע"ד בכ"ז והוא מילתא חדתא: ע"כ יש בנ"ד לכה"פ שני ס"א א' הך סי' החולי בפרטות באותו אבר הוא כמו בנ"ד ע"י בלבול המוח כנ"ל. ועוד הנך חמשה סי' גרועים דיש לצרפן לסי' גרועים הללו דיהיו חשובים לסי' אמצעים והיכא דיש שני ס"א הא העלו הפוסקים להקל דזה הוי כמו סי' מובהק כמו שהארכתי בכ"ז במק"א וכ"ז הוא אף אם לא נתברר ע"י הכרה היטב להקמיע שזהו שהיה לבוש בו אותו האיש שאנו דנין עליו אבל אם נתברר ע"י הכרה בטב"ע כד"ת דזהו אותו הקמיע שלו וודאי יש לנו להקל בפשיטות ע"פ מש"כ בתשובת מהרי"ט ח"א סי' קל"ט דבנמצא קמיע אצלו לא חיישינן לשאלה משום דלא מהני ליה לאידך מידי כיון שהיא כתובה על שמו של זה והיכא דמזכיר שמו ושם אמו אינו מועיל אלא לשם האיש ההוא כו' ומדקדקין לכתוב שם אמו לפי שהיא וודאית טפי מהאב וכיצד יועיל לאחרים הילכך ליתיה בשאלה עכ"ל המהרי"ט והובא בקצרה בבאר היטב סי' י"ז ס"ק ע"א ומשמע ממנו דאף אם יהיה שמו ושם אמו כשם שכתוב בהקמיע בשמו ושם אמו דג"כ אינו מועיל אותו הקמיע לאיש אחר כלל אך אף אם לא נתברר ע"י הכרה היטב דזהו אותו הקמיע של אותו האיש שאנו דנין עליו ג"כ יש להקל על פי מה שנתבאר אך העומד לנגד היתר זה הוא מה דס"ל להרא"ש בתשובה כלל נ"א סי' א' שכתב ונידון מה שהעידו שהיה בינוני פניו אדומים עיניו שחורים דזהו סימנים גרועים ואף אם סי' דאורייתא מ"מ לא מצטרפי הנך סי' גרועים ולא הוי בגדר סי' אמצעי אלמא דס"ל להרא"ש דהרבה סימנים גרועים אינם חשובים לס"א כלל וכ"כ המ"ב בסי' ס"ג וכ"כ הב"ש ס"ק ע' לכן אף דנתבאר דדברי הפמ"א הנ"ל יש לו מקום ויסוד ע"פ דברי התוס' דב"מ ד' כ"ה הנ"ל עכ"ז לשיטת הרא"ש ננעלו יסודות ההיתר הנ"ל מ"מ הא לשיטת הרא"ש יש היתר מורווח בעז"ה בפשיטות בנ"ד דהא שיטת הרא"ש כלל נ"א והמהרי"ק דסמכינן להקל על שמו ושם אביו אף דלא הזכירו שם עירו והובא בסי' י"ז סעי' י"ח ברמ"א. א"כ בנ"ד דמצאו כתוב בהקמיע שמו ושם אמו ע"כ אין לנו לחוש שמא היה שיטה אחר דשמו ושם אמו כשם שהיה להנידון הנ"ל: וע"כ יש להקל לשיטת הרא"ש בפשיטות ומש"כ הח"מ שם ס"ק ל"ח והב"ש ס"ק ס' דדוקא אם יש רגלים לדבר דהלך לאותו המקום וזה מת סמוך לעיר זו בזה סמכינן להקל כו' א"כ ה"ה בנ"ד דידוע דהלך על אותו הדרך כו' ע"כ יש להקל בוודאי לשי' הרא"ש אך להחולקים על הרא"ש וס"ל דלא מהני שמו ושם אביו בלא שם עירו מ"מ יש להקל בנ"ד ע"פ צירוף כל הנך סי' הנ"ל וכמש"כ הפמ"א וכפי שכתבתי לחזק דבריו ע"פ דברי התוס' ב"מ הנ"ל וגם הא העלה הרמ"א שם דאם יש אומדנות והוכחות שזה הוא דיש להקל וכ"כ הב"ש ס"ק סמ"ך בשם המהרשד"ם ע"כ בוודאי בנ"ד דיש הרבה אומדנות דיש לסמוך להקל לכ"ע אף אם נימא דלא כהפמ"א הנ"ל וכן יש מקום לדון דהך שמו ושם אמו חשוב לכ"ע לס"א לכה"פ ע"פ מש"כ התוס' בב"מ ד' כ' ד"ה איסורא מממונא כו' דמה"ת לא חיישינן לשני יוב"ש ע"כ י"ל דשמו ושם אביו הוי לכ"ע לכה"פ כמו ס"א. והדברים ארוכין ועיין בנו"ב במ"ת סי' סמ"ך. לכן י"ל דהנך ביחד היינו שמו ושם אמו וסי' טירוף הדעת כנ"ל הוי שני ס"א אף בלא הצטרפות הנך סי' גרועים הנ"ל וכן יש לצרף שיטת הסוברים להתיר ע"פ טב"ע בגופו אף בלא הכרת פניו ועיין בסעיף כ"ה וב"ש ס"ק ע"ז והארכתי הרבה בכל הפרטים הנ"ל אך לפי שאין כאן מקומו לכן לא כתבתי רק בקצרה. כדי להעיר לב המעיין בזה והארכתי הרבה בנידון זה בשיטת המבי"ט ובענין קצר שנאבד כו' וכן בענין קורבא דמוכחא אך לפי שאכ"מ לכן קצרתי בכ"ז: ענף וכן יש להעיר ע"פ מה שנתבאר לתרץ מה דיש להקשות על הפמ"א וחזקתי את דבריו דהנה מעשים בכל יום אשר כמה עגונות אין להם שום מקום להתירן מן כבלי העיגון רק ע"י מה דשולחין ממרחק את הפאס של בעליהן שמתו במדינות רחוקות מהם ועוד איזה סימנים גרועין ע"י הפרימעטעס שלו כפי שכתובים בהפאס דיש בזה מקום לדון להקל דהא ידוע שיטת האחרונים דהפאס נקרא מידי דלא שכיח לשאולי כמש"כ הנו"ב במ"ת סי' מ"ו והנה רוב פוסקים ס"ל דבמידי דלא שכיח לשאולי לא חיישינן לשאלה. וכן כתב השיטה מקובצת בב"מ ד' כ"ז ע"ב בשם הרשב"א דכתב בזה"ל מהא דאמרי' כיס וארנקי וטבעת לא מושלי שמעינן דמעידין עלייהו ואפי' למ"ד סימנין לאו דאורייתא מהדרינן ג"כ עלייהו ולא חיישינן לשאלה כלל בכל כי הא וסמכינן עלייהו לאהדורי גט אשה וה"ה לעדי מיתה הרשב"א עכ"ל השיטה מקובצת הרי להדיא דהרשב"א ס"ל דאף למ"ד סי' דרבנן מ"מ מהני מידי דלא שכיח דמושלי וכן מוכח מן התוס' יבמות ד' ק"ך ע"א ד"ה אמר רבא כו' לשני תירוצי בתראי של התוס' שם ע"ש וזהו דלא כהבית יוסף דכתב להחמיר בזה וכן הכריע הב"ש לדינא אך בנ"ד יש להקל אף לשי' הבית יוסף לפי מאי דהוכחתי במק"א דאף לפי מה שהחמיר הבית יוסף במידי דלא שכיח דמושלי אין זה רק מדרבנן כמש"כ הנו"ב במ"ק סי' ל"ז ובמ"ת סי' מ"ו ע"כ אם יש ס"א בגופו אז אף להב"י יש להקל ולומר דבדרבנן מהני ס"א ועוד דהא כבר כתבתי בספרי באר יצחק סי' ו' דהא דנסתפקנו דלמא סי' דרבנן זהו לפי דיש לנו לומר דפריש מן רובא דעלמא ע"כ היכא דיש לנו רוב אחר הסותר להך רובא דעלמא מבעי לן לסמוך על סי' אף למ"ד דהוי מדרבנן א"כ בנ"ד דהוי מידי דלא שכיח דמושלי דלכה"פ יש בי' רוב הסותר להך רובא דעלמא והך רוב דלא שכיח דמושלי מבררת לנו דזהו של אותו האיש שאנו דנין עליו והוי ספק השקול ע"י הנך רוב הסותרים זל"ז ע"כ היכא דיש ס"א ממילא סמכינן עליו לכ"ע והארכתי בזה בחידושי במה שהקשו בש"ס על הא דמצאו קשור בכיס כו' ניחוש לשאלה ובמה שהקשה הב"ש מלקמן סי' קל"ב: וכן הארכתי בדברי הב"י הנ"ל ע"פ שיטת החכ"צ דאם יש ס"א בגופו אז אף הב"י מודה דלא חיישינן לשאלה דיחיד במידי דלא שכיח דמושלי ובארתי דאם יש ס"א בגופו דזה מוכח אף להב"י דלא חיישינן לשאלה במידי דלא שכיח דמושלי. ולכן א"ש מה דמחזירין חמור בעדי אוכף אף למ"ד סי' דרבנן משום דמיירי היכא דיש ס"א בחמור דאז הוי שאלה דיחיד ולא חיישינן בזה לכ"ע במידי דלא שכיח כו' ואכמ"ל בכ"ז ולכן לפי מה דנתבאר דצירוף כמה סי' גרועים מועילים להצטרף לסי' אמצעי ע"כ בנ"ד דיש הרבה סי' גרועים דדינם כמו ס"א לכן בכה"ג לכ"ע סמכינן על הכרת הפאס דהוי מידי דלא שכיח דמושלי אך דתלוי לפי ראות עיני המורה אם הם חשובים לכה"פ להיות נקראים סי' גרועים עכ"פ וכל זה הוא אם הפרימעטעס הכתוב בפאס הידוע שניתן לו הוא לכה"פ בשם סימנים גרועים אז נוכל לצרפם להיות חשוב לסי' אמצעי וכמש"כ כעין זה הנו"ב בסי' נ"א וכבר הקדימו התה"ד בפסקיו בסי' קס"א כל זה השבתי להרבנים ששאלו ממני בנידון כזה דדעתי מסכמת להקל באופן אם יסכים כת"ר ועוד רב גדול א' להיתרא: ענף ח ומדי עסקי בכתיבת ספרי כעת נשאלתי ע"ד עגונא אחת אשר בעלה נסע ממנה לאיזה עיר הרחוקה לבקש רפואתו לפי שהיה חולה ומת שם וכתבו בהגב"ע סימנים גרועים בתואר פניו היינו פניו שקועים וחוטמו בולט ביותר שער זקנו קצר ודק ובולט להלאה מפניו מראה שערותיו קצת צהוב נוטה לשחור עיניו ירוקים ככרתי קרחה בראשו שמו דוד והיה מוכר פירות בשוק בעירו חותנו היה סנדלר וגם אמר המנוח הנ"ל שאשתו נתנה לו בק"ק קישענאוו מקודם הפרדו ממנה לנסיעתו לק"ק אדעס לבקש רפואתו סך ששה רו"כ ונשאלתי ע"ד העגונא הנ"ל אם יש להתירה ולכאורה ננעלו דלתי ההיתר בזו דהא אין לנו ס"מ ואף ס"א רק כל אלו הם סי' גרועים דהא לא ביארו איכות החולי בפרטות וזהו סי' גרוע כמש"כ בק"ע לאה"ע סי' י"ז ס"ק קי"ח בשם הב"י וכן סי' קרחה בראשו זהו שכיח בהרבה ב"א כמש"כ הנו"ב במ"ת סי' ס"א וכן סי' אומנות חותנו שהיה סנדלר וכן עסקו שהיה