נחל יצחק חלק א רעג

ושדרה משום דס"ל דדג טמא יש לו ראש או שדרה אבל אין ביה שני הסימנים הללו ביחד ורב נחמן ס"ל דגם ראש או שדרה אין לדג טמא והך סוגיא דף ל"ט דדג טמא לית ליה חוט השדרה אזלא לר"נ וגם הביא שם בשם הראב"ד דיש לו שיטה אחרת בזה ע"ש. א"כ לפ"ז נדחה מה שהוכחתי מהך סוגיא אכן י"ל דהר"נ לשיטתו דכתב בחידושיו לחולין דף ע"ט גבי פרידות דהוכיחו שם דסימנין דאורייתא דשאני שם דהנך סי' הוי בטבע ע"כ עדיפי ע"ש לכן ס"ל דה"ה הך סי' דראש או שדרה אף חד מינייהו הוי ס"מ כיון דהוי בטבע הבריאה וע"כ פי' כן גבי ראש ושדרה אבל לפירש רש"י שם בחולין דכתב בכוונת הש"ס התם דמוכח מהא דפרידות דה"ה באבידה וגט הוי סי' דאורייתא. ואינו מחלק בין מה שהוא בטבע לבין סימן שאינו בטבע ע"כ לפ"ז אתי שפיר לכל מש"כ וקצרתי בכ"ז ועיין ברא"ש פ' א"מ דף מ' וכעת מצאתי בהריטב"א פ' א"מ דף מ' שם שכתב ג"כ לפרש הא דרב הונא דס"ל ראש ושדרה כמש"כ הר"נ כנ"ל ועיין בפר"ח וכרו"פ ליו"ד סי' פ"ג: וכן יש להעיר מזה במש"כ התוס' ביבמות דף ק"ב ד"ה אמר רבא כו' בתי' הג' דחשיבי כיס וטבעת ס"מ דאפשר לומר דכוונתם הוא דהמ"ד דס"ל סי' דרבנן יפרש להא דמצאו קשור בכיס וארנקי דזהו כיס וארנקי ביחד משום דשני ס"א הוי ס"מ ומ"ד דס"ל סי' דאורייתא יפרש להא דמצאו קשור בכיס וארנקי היינו כיס או ארנקי דהוי וא"ו המחלק אך י"ל דשא"ה דהוי כמו צמצום מקום דהכיס מונח בתוך ארנקי והוי כמו נקב בצד אות פ' ובב"מ דף כ"ז הגירסא מצאו קשור בכיס או בארנקי אך ביבמות וגיטין הגירסא בכיס וארנקי ע"ש וכל מש"כ הוא מוכרח משום דלא שייך לומר דיהיו פליגי בסברות הפוכות אם הוי כיס וארנקי ס"מ או לא אכן מצינו כעין זה בשומא דחד ס"ל דהוי ס"מ וחד מ"ד ס"ל דלא הוי ס"מ וקצרתי: היוצא לנו מכל מה שנתבאר דדברי הפמ"א ושארי אחרונים דס"ל דמצרפינן הרבה סי' גרועים להיות חשובים לס"א דיש לדבריהם יסוד מן התוס' דב"מ הנ"ל וכעין זה מצאתי בהשובת מהר"ם מלובלין סוף סי' נ"ז דצירוף שם סימנים גרועים. וביותר מבואר כן בתשובת מהר"ם אלשקר סי' ס"ז בשם הרמב"ם בתשובה והובא לעיל ע"כ אין להזניח דברי הפמ"א וסייעתו. ולכן היכא דיש לשיטת הרא"ש היתר מצד אחר כמו שיבואר ע"כ יש לנו לסמוך בזה על דברי הפוסקים דהנך סי' גרועים חשובים לס"א ולכן היכא דמהני ס"א מועיל בזה הרבה סי' גרועים והא דיש לסתור זה מהא דב"מ דף כ"ה כבר נתבאר בעז"ה דאין זה קשה כנלע"ד: ענף ו והנני להעתיק כאן מש"כ כבר בקונטרס א'. נידן עגונה אחת אשר בעלה היה יוצא מדעתו ר"ל ונאבד האיש הנ"ל זמן רב ואח"ז נמצא סמוך להדרך שהלך ולא הכירוהו היטב כד"ת ונמצא שהיה לבוש בקמיע שהיה עליו שנתן לו רופא מומחה לרפואתו לחולי בלבול המוח שהיה לו והיו הרבה סימנים גרועים עליו היינו גדול בקומה הרבה שער זקנו קצר ודק מראה שערותיו היה געל גם מצאו סביב טיבורו הרבה שערות שהיה מקיפות שם סביב כמו שהיה כל זה להאיש הנאבד הנ"ל ועל הקמיע שהיה סביב צוארו נמצא כתוב בתוך הקמיע שמו ושם אמו משה בן שרה וכל תואר פניו כבר נשחת ונשאלתי אם להתירה מכבלי העיגון גם כתבו אשר ע"פ החקירה והדרישה נתברר להם עפ"י מומחין שדרכן של קמיעת הללו הוא לרפואה לחולי טירוף הדעת ובלבול המוח ר"ל ויתר הדברים יבוארו בתשובה זו וזה מה שהשבתי כי לכאורה אין מקום להתירה ע"פ הכרת הבגדים וכהנה דהא ידוע מש"כ הנו"ב במ"ק סי' נ"א באמצע התשובה בד"ה וכבר הארכתי בתשובה הקודמת להוכיח דעת מהר"ל מפראג כו' דבשוטה לא שייך לסמוך על הכרת הבגדים דהא יש לחוש לאבידה מדעתו ואיזהו שוטה המאבד כו' וע"כ בנ"ד דהיה שוטה קשה לסמוך על הכרת בגדיו וחפציו: ועכ"ז יש לדון להיתירא בנ"ד והוא דהא נמצאו בגופו הרבה סי' גרועים והפמ"א ח"ג סי' ב' כתב לדון דשני סי' גרועים ביחד הוי סי' אמצעי וכבר הוכחתי כדבריו מן תוס' ב"מ דף כ"ה ואף לפמש"כ הנו"ב בסי' נ"א דארוך וגוץ סתמא לא הוי אף בגדר סי' גרוע וכ"כ התה"ד סי' קס"א עכ"ז בנ"ד דאמרו דהיה גדול בקומה הרבה זה הוי סי' גרוע עכ"פ וכן שארי סי' גרועים שלו דכעין זה כתב הרמב"ם בתשובה והובא בתשובת מהר"ם אלשקר סי' ס"ז דצירף שני סי' גרועים בינוני בקומה זקנו שחור ע"ש וכש"כ בנ"ד דהיה טב"ע בגופו דלכה"פ נחשב זה לסי' גרוע לכ"ע. ע"כ לשיטת החכם צבי דס"ל דע"י ס"א בגופו לא חיישינן לשאלה משום דהוי שאלה דיחיד ע"כ יש להקל בנ"ד וכן לפי מה דהעלה הנו"ב במ"ק סי' נ"א דאם יש ס"א בגופו אף בשוטה לא חיישינן דנאבד ממנו מטעם אחר ע"ש ובעיקר דברי החכ"צ והנו"ב הנ"ל הארכתי הרבה וגם יש לדון דארבעה וחמשה סי' גרועים ביחד הוי ס"א מצד מנין דהוי ס"א: ועוד יש לדון בנ"ד כיון דנתברר דסגולת הקמיע שהיה סביב צוארו היא לרפואה למי שיש לו טירוף הדעת מן בלבול המוח שיש לו בראשו ע"כ אף דלא הכירו היטב להקמיע דהיא הקמיע עצמה שהיתה על האיש שאנו דנין עליו מ"מ יש להקל ע"פ הא דאיתא בקדושין דף ע"ט ע"ב עד כאן לא אמר ר"כ התם דכ"ע בחזקת בריאים קיימי מאן דקא מפיק נפשיה מחזקה עליו לאתויי ראיה ומ"ד החולק שם י"ל דטעמו משום דאין הולכין בממון אחר הרוב להוציא ממון ועיין בח"מ סי' רנ"א. והנה זה ברור דאם א' מכר איזה חפץ לחבירו או דהזיק לחבירו ומת דודאי אינם נאמנים היורשים לומר שהיה שוטה ושוטה שהזיק פטור וכן אין מעשיו כלום ובודאי עליהם להביא ראיה וכ"ז דלא הביאו ראיה דכשהוא שוטה זבין או הזיק ודאי דמוציאין מהם ועיין בכתובות דף כ' גבי בר שטיא וכעין זה איתא בב"ב דף קנ"ה ע"ב בפחות מבן עשרים דזבין נכסיו דאמרו לו קרוביו זיל אכול תמרי שדי קשייתא כו' דאז היו יכולים לבטל המכירה אבל כ"ז דלא נתברר לא חשו כלל שמא היה שוטה. וידעתי דיש לחלק מן התם לנ"ד אך בלא זה מוכרח הוא כן מכמה דוכתי וע"כ הטעם הוא דאף דאין הולכין בממון אחר הרוב להוציא מהמוחזק עכ"ז בחשש שמא היה שוטה דזה הוי מיעוט דמיעוטא לא חיישינן לזה והא בסי' מובהק אין מוציאין ממון כמש"כ התוס' בחולין דף צ"ו ע"א ועיין מזה בספרי באר יצחק סי' ו' ואפ"ה לחוש שמא היה שוטה לא חיישינן כ"ז דלא נתברר ומוציאין מהמוחזק אף היכא דלא נתברר לנו חזקת הגוף שלו וקצרתי] לכן כיון דסמכינן על סי' מובהק להתיר א"א כש"כ דסמכינן להתיר א"א ע"פ הסברא דלא חיישינן דלמא אתרמי איש אחר דהיה לו ג"כ טירוף הדעת כמו אותו האיש שאנו דנין עליו ולבש אותו הקמיע וגם היה שמו ושם אמו כפי אותו השם שכתוב בהקמיע דלזה לא חיישינן כ"ז דלא נתברר וזה עדיף מן ס"מ ועפ"ז יש לדון בכמה תשובות אחרונים שלא העירו מזה: ועוד דהא בקונטרס עגונות לאה"ע סי' י"ז ס"ק קי"ח הובא בשם תשובת בית יוסף דסי' חולה לא הוי סי' כלל אך כ"ז היכא דלא הזכירו איכות החולי בפרטות אבל אם הזכירו איכות החולי איך היה בזה יש לומר דהוי סי' אמצעי כמו שראיתי בתשובת חמדת שלמה סי' ל"ו אך שקיצר בזה ע"ש ולכן י"ל בנ"ד דזה הוי ס"א דהא מבואר בסי' י"ז סעי' כ"ד ברמ"א דרושם בגוף או בא' מאבריו הוי ס"מ והב"ש כתב שם דזהו דוקא בצמצם מקומו והמ"ב בסי' ס"ג כתב דרושם אף דלא צמצם המקום הוי ס"א וכן מבואר בתשובת גאוני בתראי סי' כ"ה ואדרבה צידד להקל דרושם יהיה ס"מ אם הוא רושם גדול שנקרא שינוי כמש"כ הרא"ש דאם יש לו שינוי בא' מאבריו הוי סי' ע"ש אבל זה ברור עכ"פ דרושם הוי סי' אמצעי לכה"פ אף דלא צמצמו מקומו א"כ לפ"ז ה"ה בסי' חולי בפרטות באיזה אבר הוא החולי זה לא גרע מן רושם בחוץ דזה הוי כמו סי' אמצעי לכה"פ א"כ כש"כ חולי בפרטות כנ"ל דהוי כמו רושם דמה לי אם הרושם הוא מבחוץ או דהוי הרושם מבפנים א"כ ה"ה בנ"ד בלבול המוח שלו דהוי זה כש"כ מן רושם בחוץ וזה