נחל יצחק חלק א רנח

בכתובה כו' אבל רוב לא מהני בזה אלא היכא דלא ידע בעת כתיבת השטר מן המיעוט בזה אמרינן דהיה לו לפרש דלא מתחייב א"ע אדעתא דרוב כיון דידע דיש רוב דנהגו לכתוב. וכמו הא דסי' רי"ח הנ"ל ועיין בש"ך סוף סי' מ"ב שכתב די"ל לא ידעתי שנוהגין כן בכל השטרות דמשמע דדוקא כל ולא רוב וכ"כ הש"ך הכא וכן לקמן סי' ע"א ס"ק ל"ג דדוקא כשהלוה ידע שנהגו לכתוב כן בכל השטרות ומ"מ י"ל כמש"כ דהיכא דידע מן הרוב אבל מן המיעוט לא ידע דזהו הוי כמו כל כנלע"ד: ענף ה והנתיבות סי' ל"ט ס"ק א' כתב דבהודאה בקנין לא אמרינן אחריות טעות סופר דלאחר הלואה לא שייך לומר לא שדי זוזי בכדי ע"ש ומ"מ נראה לי דחייב באחריות משום דבר שנהגו לכתוב דה"ל כנכתב וכמו שכתב האו"ת בסי' ס"א [והנתיבות הכא הכריע כהאו"ת] דאחריות הוא דבר שנהגו לכתוב כנ"ל רק אפשר דמיירי בלא ידעינן עכשיו שבא השטר לפנינו אם התנו בפירוש בלא אחריות ולשיטתו אזיל אכן לפמש"כ לעיל לתרץ קושיית האו"ת במה דס"ל לר"מ אחריות לאו ט"ס דטעמו משום דס"ל דמה שנהגו לכתוב דאף דהוי כנכתב מ"מ אין לו דין שטר רק חוב בע"פ ולפ"ז אינו מוכרח הך כללא של האו"ת וי"ל דאף דבא עכשיו השטר לפנינו ולא נזכר בו כתוב אחריות בפירוש דגם בזה דיינינן לומר דכל דבר שנהגו לכתוב הוי כנכתב ולפ"ז אף בשטר הודאה בקנין שלא בשעת הלואה אף דלא שייך בזה לומר לא שדי זוזי בכדי מ"מ חייב באחריות אף לענין לגבות ממשעבדי ולא שייך בזה לומר דהא אין לזה דין שטר דהא בקנין אף דלא נכתב בפירוש ג"כ יש לו דין שטר כדקיי"ל דעדי קנין טריף ממשעבדי אף דלא נכתב כלל כמו שהכריע הש"ך בסי' מ"ג ס"ק ל"ה ודלא כהרא"ש והטור ובאמת יש לומר דאף לר"מ דס"ל אחריות לאו ט"ס דמ"מ כשהיה קנין אז אף ר"מ מודה דגבי ממשעבדי דהא לא שייך בזה לומר להטעם שכתבתי דה"ל כמו מלוה ע"פ דהא קנין טריף ממשעבדי אף בלא שטר: שוב ראיתי דעיקר סברת האו"ת שכתב דלכן ס"ל לר"מ אחריות לאו ט"ס משום דכיון דשינה ממנהג ולא כתב בפירוש מסתמא התנה דלא יחוייב באחריות דכן כתב הרא"ש בב"ב פ"ג סי' ל"ח בשם ה"ר יונה ז"ל דמוכר שדהו בעדים גובה ממשעבדי אפי' לא פירש אחריות כו' ומ"ד דס"ל אחריות לאו ט"ס משום כשנזקק לשטר ולא פירש לו אחריות אימור כך היה התנאי ביניהם עכ"ל וכ"כ השמ"ק שם ועיין בסי' קט"ז בטור וש"ך שם וחזינן דכבר הקדימו ה"ר יונה והרא"ש לסברת האו"ת הנ"ל ולפ"ז אף בשטר בקנין ג"כ לר"מ אחריות לאו ט"ס משום ה"ט וי"ל דמה"ט אף בנתברר ע"פ עדים דלא התנו בעת כתיבת השטר כן מ"מ כיון דלא נזכר בפירוש כתוב בשטר כן אין לשטר הזה קלא דהא הלקוחות סברו דכיון דלא כתוב בפירוש מסתמא התנה להיפך ולכן א"ש בפשיטות מה דהקשה האו"ת דהא ר"מ היה דורש לשון הדיוט ואמאי ס"ל אחריות לאו ט"ס: אך האו"ת כתב כן מסברא דנפשיה אבל באמת כבר כתבו הראשונים ז"ל כן: אכן עדיין תקשה במה דס"ל לשמואל שבח שפר ושעבוד צריך לימלך בב"מ דף י"ד וכן אמרו שם דף ט"ו דא"ל שמואל אמליך וכתוב שופרא שבחא ופרי דהא כיון דנהגו לכתוב זה א"כ ה"ל להסופר לכתוב כ"ז אף בלא המלכתו עם הבעלים ומש"כ לעיל דאפשר לומר דבשטרי מו"מ כיון דעביד דזבין ליומא ע"כ לא נהגו לכתוב כן בכל השטרות ראיתי דזה אינו לפמש"כ הרא"ש בב"מ פ"א סי' ל"ח במה דאמר שמואל בע"ח גובה שבח ואמר רבא תדע שכך כותב מוכר ללוקח כו' אלא מעתה מתנה דלא כתיב בה הכי כו' אבל במכר שנהגו לכתוב בו שמקבל עליו אחריות אפי' לא כתב נמי אחריות ט"ס הוא בין בקרן בין בשבח בכל יפוי כח שנהגו לכתוב כו' עכ"ל הרא"ש וכ"כ הנ"י שס' וכ"כ השמ"ק שם בשם הרשב"א דלשמואל דס"ל אחריות לאו ט"ס מיירי התם בכתב בפירוש כן אבל לדידן אחריות ט"ס הוא בין בשטרי הלואה בין בשטרי מו"מ אע"ג דלא כתב ליה דכיון דהורגלו לכתוב כן המוכר ע"ד כן הוא מוכר ולוקח ע"ד כן הוא לוקח כו' עכ"ל הרשב"א. הרי להדיא דכתבו דאף בשטרי מו"מ היה מנהגם לכתוב אחריות והא דהוכרחו לכתוב כן י"ל משום דס"ל דלא שייך הסברא דלא שדי זוזי בכדי על חיוב אחריות דשבחא ע"כ כתבו דעיקר הטעם דחייב המוכר באחריות השבח זהו משום דכיון דנהגו לכתוב ה"ל כנכתב עכ"פ חזינן דאף בשטרי מו"מ נהגו לכתוב אחריות ואפ"ה א"ל שמואל אמליך וכתוב שבחא וכן שעבוד צריך לימלך וקשה הא ה"ל דבר שנהגו לכתוב כו'. וכן תקשה בהך עובדא דב"מ דף י"ד דא"ל כתבה לך אחריות א"ל לא כנ"ל: והעיקר מה דנ"ל בזה דטעמו דשמואל הוא דס"ל בזה דלא כר"מ דהיה דורש לשון הדיוט וס"ל לשמואל דרבנן פליגי עליו בזה ואף דראיתי בכסף משנה ה' שגגות פ' יו"ד ה"ו שכתב דהא דס"ל לר' יהודה אדם מביא קרבן עשיר על אשתו כו' דליכא מאן דפליג עליה וכן כתב הר"ן בנדרים דף ל"ה ע"ב ד"ה הכי גרס דתניא אדם מביא קרבן עשיר כו' אבל באמת הא מבואר בנזיר דף כ"ד ע"א דרבנן פליגי על ר' יהודה בזה וע"ש בכל הסוגיא וכן כתב בגליון הש"ס לנדרים דף ל"ה להעיר בזה ע"כ יש לומר כיון דאמרו בב"מ דף ק"ד דר' יהודה היה דורש לשון הדיוט דס"ל אדם מביא קרבן עשיר על אשתו כו' ולכן כיון דרבנן פליגי על ר' יהודה וס"ל דאין מביא קרבן על אשתו מסתמא טעמם דס"ל דאין דורשין לשון הדיוט כדמשמע פשטות הסוגיא דב"מ שם. ע"כ י"ל דשמואל דא"ל אמליך וכתוב כו' ס"ל כרבנן דר' יהודה הנ"ל דאין דורשין לשון הדיוט: ] א"כ לדידן דס"ל אחריות ט"ס אף במו"מ וכן שבח אף דבזה לא שייך הטעם דלא שדי זוזי בכדי כנ"ל ועיקר הטעם הוא משום שנהגו לכתוב כ"ז ומשמע התם דאף דבא עכשיו השטר מו"מ לפנינו ולא ידעינן אם התנו להיפך ג"כ יש לו דין אחריות שבחא וכה"ג. א"כ מוכח מזה דה"ה בכל מה דאמרו דכל דבר שנהגו לכתוב אף דלא נכתב ה"ל כנכתב דאף דלא ידעינן ושמא התנו להיפך עכ"ז אמרינן דה"ל כנכתב וזה לא הוי שום ריעותא מה דהשמיטו הסופרים ולא כתבו כן בפירוש וכן מוכח מפשט הסוגיא דב"מ ד' ק"ד בכל הנך דקחשב התם דה"ה בבא עכשיו השטר לפנינו ואין כתוב מפורש בהשטר דג"כ ה"ל כנכתב וכן מוכח מכל הראשונים דהובא בסי' מ"ב בש"ך שם דלא מחלקים בזה כלל וס"ל דאף דלא ידעינן ושמא התנו להיפך בעת שנכתב השטר אפ"ה אמרי' להכלל הנ"ל דה"ל כנכתב: הן גבי נאמנות והן גבי כתובה בשוקא והן גבי מטלטלין דיתמי ע"ש וידעתי מה די"ל דשאני גבי אחריות דשבחא דכיון דגוף האחריות על קרן דמי המכירה דשייך בזה לא שדי זוזי בכדי דזה ודאי ט"ס דה"ה בכל מה דשייך לענין חיוב אחריות דה"ל ט"ס ולא הוי ריעותא מה דהשמיטו הסופר אבל באמת פשט הענין הוא כמש"כ דאתו עלה מפאת מה שנהגו לכתוב כו' וע"כ העיקר לדעתי כדס"ל להש"ך שלא לחלק בחילוק האו"ת והנתיבות הנ"ל דאף דהשמיטו הסופר ג"כ ה"ל כנכתב היוצא לנו דאף דלא נמצא כתוב בפירוש עכשיו שבא השטר לפנינו ג"כ ה"ל כנכתב אם ידע הלוה או המוכר שכותבין כן בכל השטרות אבל רוב לא מהני בזה אם היה ידוע המיעוט אז בעת שנכתב השטר. וכן נתבאר דבהודאה בקנין שכתבו העדים השטר ולא כתבו אחריות בפירוש דאף דלא שייך בזה לא שדי זוזי בכדי כמש"כ הנתיבות בריש סי' ל"ט: עכ"ז אמרינן אף בזה אחריות ט"ס משום דבר שנהגו לכתוב: אבל בשטר בלא קנין הנכתב שלא בשעת הלואה אינו גובה ממשעבדי משום דהך מילתא דדבר שנהגו לכתוב דה"ל כנכתב אין לו דין שטר רק כמו בע"פ כנ"ל וכן נתבאר לעיל בבטול מודעא במתנה דלשיטת הרשב"ם בב"ב דף מ' דכתב דמודעא במתנה דמהני היינו משום דודאי אנוס הוא וכ"כ התוס' בב"ב דף מ' ע"א ד"ה אמאן דלא ציית כו' ולפי שיטתם יש לומר דלא אמרינן בזה דה"ל כנכתב וזה פשוט דבמכירה באונס דבמסר מודעא דבטל המכירה דאף דנהגו לכתוב בטול