נחל יצחק חלק א ריט

אך במה דגובין מלקוחות אם מת הלוה י"ל דזהו מה"ת ע"פ סברת רש"י בפסחים ד' למ"ד שכתב דהא דגובין מן לקוחות זהו משום דע"י השעבוד נעשה המכירה לדבר דאינו ברשותו כמש"כ לעיל בקונטרס בארוכה בסימן ל"ט ע"ש ולפ"ז יש ליישב דברי האו"ת הנ"ל על נכון משום דס"ל דמלקוחות גבי מצד דהשעבוד עושהו לדבר דאינו ברשותו לשיטת רש"י פסחים הנ"ל ומיורש גובין דאף דבזה לא שייך סברת רש"י פסחים הנ"ל דהא יורש לירושה ממילא אף דהוי אינו ברשותו עכ"ז כיון דיש לו שעבוד הגוף על היורש גובין ממנו אמנם לפמש"כ התוס' גיטין ד' מ' ע"ב ד"ה הקדש כו' דמוכח דלא ס"ל כשיטת רש"י הנ"ל ע"כ מוכח דלא כסברת האו"ת הנ"ל: אלא כסברת הר"נ דאף דפקע שיעבוד הגוף כשמת הלוה אפ"ה לא פקע שעבוד נכסי או כמש"כ לשיטת הרי"ף דבאמת אין זה רק מדרבנן: גם יש לומר בכוונת הרי"ף דסוף ב"ב הנ"ל דאף דש"ד מ"מ עפ"י דין תורה אין גובין מיורש עפ"י שיטת הרמב"ן דהובא בשבועות ברא"ש פ"ה סי' ג' דכתב דעכשיו דתקנו חז"ל דאין גובין ממשעבדי במלוה בע"פ דלאו שעבוד קרקעות מקרי ע"ש ע"כ הוצרך הטעם דלכן גובין מיורשים במלוה בע"פ משום דאוקמוה אדאורייתא ובמק"א הארכתי בזה ועיין לעיל סי' ל"ט סי' ד' בש"ד בסופו: ענף ב ובאמת יש לדון הרבה לפמש"כ הר"נ בפ' הכותב הנ"ל דלכן ביורשין גובין מהם אף דמת הלוה וליכא שום שעבוד הגוף עכ"ז כיון דלא מיפקע שעבוד הגוף מחמת פטור של המלוה לכן לא פקע שעבוד נכסי דהא הנכסים נתערבו כבר לפי שעיקר ערבותן של הנכסים הוא בענין זה כו' וכמש"כ הקצה"ח בסי' ס"ו ס"ק כ"ו לבאר כל זה א"כ לפ"ז תקשה בהא דסוף סי' מ"ט הנ"ל ובהא דבכורות ד' מ"ח הנ"ל דיוב"ש שהיה להם שדה בשותפות דאין גובין מהם לפי דנכסי דאינש ערבין לו וכיון דא"י לילך לגופו כו' והא ביורש ג"כ ליכא שעבוד הגוף כלל ואפ"ה לא פקע שעבוד נכסי א"כ ה"ה בהא דב' יוב"ש יגבה מן שעבוד נכסי היינו מן שדה שותפות שלהם אך לפמש"כ ע"פ סברת האו"ת דלכן גובין מיורש לפי דנשתעבד גופו והא דגובין מן לקוחות אף במת הלוה כבר נתבאר טעם נכון דאינו קשה מזה על סברת האו"ת עפ"י שיטת רש"י בפסחים א"כ לפ"ז י"ל באמת דזהו כלל ברור דהיכא דלא שייך שעבוד הגוף יופקע שעבוד נכסי ולעולם בעינן דבעת דגובה מן שעבוד נכסי דיהיה לו שעבוד הגוף. ע"כ א"ש בפשיטות הא דבכורות וכן הא דס"ס מ"ט וכן לפמש"כ בשיטת הרי"ף דסוף ב"ב די"ל דבאמת הא דגובין מיורש אין זה רק מדרבנן אף אי נימא ש"ד י"ל דהתקנה לא היה רק במת הלוה משום דאל"כ ילקה הדין דזהו דבר המצוי ומשום שלא תנעול דלת עשו כן משא"כ ב' יוב"ש דלא שכיח דיכתבו שטר ולא ישלשו השמות בשני יוב"ש ע"כ לא תקנו כן התם וכעין זה כתב ר' אפרים והובא ברא"ש ב"ק פ"א סי' י"ט לחלק כזה בין מידי דשכיח ולבין מידי דל"ש ע"ש וא"ש הכל בפשיטות דאינו קשה אבל לשיטת הר"נ תקשה דמ"ש ב' יוב"ש מן הא דמת היורש דגובין מהשעבוד נכסי אף דליכא שעבוד הגוף: ואין לחלק דשאני בהא דמת היורש דהא בחיי הלוה היה לו שעבוד הגוף ע"כ אף דעכשיו כשמת פקע לו מ"מ כיון דבעת שהיה לו שעבוד הגוף מחיים זכה אז בהשעבוד נכסי. וע"כ אף לאחר מיתתו לא מיפקע זכותו שזכה כבר משא"כ גבי ב' יוב"ש דלא נתברר מעולם זכותו דז"א דהא גבי יוב"ש ג"כ הא בעת ההלואה היה ידוע ומבורר לנו אז השעבוד הגוף על איזה יוב"ש הוא מוטל רק לאחר ההלואה נולד לנו הספק ואף דתיכף לאחר ההלואה נולד הספק לאיזה יוב"ש הלוה עכ"ז הא גם במת הלוה תיכף לאחר ההלואה מ"מ גובין מיורש ואף דמת בתוך זמ"פ כידוע א"כ מ"ש ב' יוב"ש בזה: ובאמת לולי דברי הטור ושו"ע יש מקום לומר בהא דבכורות דף מ"ח הנ"ל דס"ל לר' ירמיה בשני יוב"ש שהיו בעיר א' דגובה משדה שותפות שלהם ורבא מקשה ליה מכדי נכסי דבר אינש כו' די"ל דבאמת גם רבא מודה בשני יוב"ש דכיון דבעת הלואה היה מבורר אז בעת ההלואה על מי מהם מוטל שעבוד הגוף ע"כ לא מיפקע שעבוד נכסי דזכה כבר [וכש"כ אם היה הלואה בשטר ומתו העדים לאחר ההלואה דזה דומה למת הלוה דגובין מיורש ועיין בח"מ סי' מ"ט סעי' זיי"ן ובש"ך שם ס"ק י"א דאלים שעבודו ביותר דהא אז היה זה ממון דיכול להוציא בדיינין אף ממשעבדי] אלא קושיות רבא שם קאי עלה דאמרו שם מעיקרא גבי שני זכרים דאם מת האב בתוך ל' יום דלא נתברר מעולם לנו על מי חל השעבוד הגוף של חוב הפדיון ומ"מ ס"ל שם להש"ס מעיקרא דגובה מהם כשלא חלקו וכמו בשני יוב"ש כו' ע"ז שפיר מקשה ליה רבא דמכדי נכסי דאינש ערבין ליה דהא התם דלא נתברר מעולם על מי הוא מוטל השעבוד הגוף ע"כ ליכא בזה שעבוד נכסי. ואין זה דומה למת הלוה דגובין מיורשיו דהא שם נתברר בחיי הלוה דהיה לו שעבוד הגוף עכ"פ וכנ"ל אבל לעולם י"ל גבי ב' יוב"ש דכיון דבעת ההלואה היה מבורר השעבוד הגוף דגם רבא מודה דגובין מן שדה שותפות שלהם כן י"ל בכ"ז לולי דברי הטושו"ע דס"ס מ"ט: שוב ראיתי דזה אינו קשה כלל די"ל דשאני במת הלוה דגובין מן יורשים משום דהא בעת הלואה היה לו שעבוד הגוף אז ממילא זכה אז בשעבוד נכסי ולא פקע זכותו מה שזכה כבר בשעבוד נכסי בעת שהיה לו זכות מבורר לשעבוד גופו על הלוה בעת שהיה הלוה חי ובזה שייך לומר דהנכסים נתערבו אז וזה דומה למה דגובין מן ערב אף דמת הלוה וכמש"כ הקצה"ח כעין זה בסי' ס"ו ס"ק כ"ו להסביר סברת הר"נ משום דאדעתא דהכי נתערבו הערב והנכסים אבל בהא דבכורות דף מ"ח הנ"ל בשני יוב"ש שלקחו שדה בשותפות דהא בעת הלוואה לא היה להם השדה שותפות כדמשמע מן לשון הגמ' דאמרו בלשון שלקחו שדה בשותפות ולא נקטו בלשון שהיה להם שדה בשותפות דמשמע מזה שלקחו השדה אחר עת הלואה: וי"ל דדוקא בזה שפיר אמר רבא דמכדי נכסי דבר אינש ערבין ליה כו' משום דבזה לא שייך לומר דזכה כבר בשעבוד נכסי אף דכתב דאקני וגם דהא מה"ת משתעבד נכסי אף לאחר הלוואה כמש"כ התוס' בכורות דף מ"ט ע"ב ד"ה ודידיה אזיל כו' בסה"ד שם עכ"ז אינו גובה בזה משום דהא בכה"ג לא זכה מעולם בשעבוד שדה שותפות כיון דקנו שדה בשותפות לאחר ההלואה ואז נולד לנו ספק מי הוא הלוה וכיון דבעת שקנו השדה לא נתברר אז השעבוד גופו ע"כ פקע שעבוד נכסי ממילא וכן ביוב"ש שקנה שדה מן יוב"ש הב' לאחר ההלואה דכיון דאז נולד הספק מי מהם הוא הלוה ע"כ פקע שעבוד נכסי דלא שייך בזה לומר דאדעתא דהכי נתערבו הנכסים אבל אם היה להם שדה בשותפות בעת ההלואה דכיון דבעת ההלואה ידוע מי הוא הלוה וכש"כ בהלוואה בשטר ובעדים רק דאח"כ מתו העדים וכה"ג דהיה לו אז שעבוד הגוף מעליא על הלוה בבירור ויכול להוציא ממנו אז בדיינין אף דאחר ההלוואה נולד הספק לנו מי מהם הוא הלוה עכ"ז דומה זה להא דמת הלוה תיכף לאחר ההלוואה אף בתוך זמ"פ דמ"מ גובין מהיורשים בודאי כיון דהיה לו שעבוד הגוף בחייו ואדעתא דהכי נתערבו הנכסים בעת ההלוואה וכמש"כ הקצה"ח שם כנ"ל וה"ה בהך דשני יוב"ש דבעת ההלואה שהיה להם אז שדה שותפות דנתערבו הנכסים האלו אז וזכה אז בשעבוד נכסי ע"כ אף לאח"ז דנולד הספק מי מהם הוא הלוה עכ"ז כיון שזכה כבר הוא בחזקתו ולא פקע שוב לאח"ז: וכן בהא דבכורות דף מ"ח גבי שני זכרים שמת אביהם תוך למ"ד דבלא חלקו הנכסים רצו לומר דגובה מצד ממנ"פ. וע"ז שפיר מקשה רבא דמכדי נכסי דבר אינש ערבין ליה כו' דהא התם דלא נתברר מעולם שעבוד הגוף על מי הוא ע"כ לא זכה מעולם בשעבוד נכסי וע"ז שפיר מקשה רבא כן אבל בשני יוב"ש דאם היה להם שדה שותפות בעת ההלואה שפיר י"ל דכה"ג גם רבא מודה לר' ירמיה דס"ל דגובה מן שדה שותפות דזה דומה להא דמת הלוה דגובין מיורשים כמש"כ הר"נ ובאמת