נחל יצחק חלק א רד

החתיכת בשר שאנו דנין אפ"ה סמכינן להקל על הקרוב אלמא דקרוב עדיפא מן חזקה דמעיקרא: ובאמת יש להוכיח כן מהא דמבואר בקרא דהעיר הקרובה מביאה ע"ע והטעם מבואר בב"ב דף כ"ג דלכן עיר הקרובה מביאה ע"ע משום דהקרוב מבררת לנו דהיה הרוצח מן עיר הקרובה והנה היכא דמכירין אנחנו לכל אנשי העיר הקרובה דיש להם חזקת כשרות קשה דאמאי מביאה ע"ע הא לפי מה דמבואר בתוס' ב"ב וב"מ ושבועות הנ"ל דהא דאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן אין זה רק אם אנו דנין על אנשים הידועים לנו אבל באותן שאין מבוררין לפנינו אמרינן הרבה גנבים יש בעולם וכן כתבתי לעיל גבי הא דאמרינן דלא חשידי לזייף השטר דז"א רק בבע"ד לפנינו אבל בנמצא שטר בשוק אמרינן הרבה זייפנים איכא בעולם א"כ לפ"ז אם יש להעיר הקרובה חזקת כשרות כגון דאנו מכירים את כולם לא יביאו ע"ע משום דהא חזקת כשרות דיש על כאו"א עדיפא מן קרוב. והחזקה מבררת לנו דהרוצח אינו מהעיר הקרובה אלא איזה איש שאינו ידוע לנו דפריש מעלמא ולא שייך לומר בזה אוקי אחזקת כשרות דהא כמה רוצחים ישנו בעולם וכנ"ל וגם הא בשני שבילין מוקמינן על החזקה אף דממילא סותר לחזקה ב' הרי דמוכח דקרוב עדיפא מן אוקי אחזקה אף בחזקת כשרות דהוי חזקה אלימתא וכש"כ משארי חזקות כמש"כ במק"א ולכן א"ש הא דהעיר הקרובה מביאה ע"ע משום דקרוב מברר לנו דהרוצח הוא מעיר הקרובה אף דזהו מנגד לחזקת כשרות. ולכן הש"ס בחולין דף י' דשקלי וטרי מנלן דאזלינן בתר חזקה ולא ילפינן מן קרוב דכתיב בקראי משום דקרוב עדיפא והא דלא יליף לרוב מן קרוב העיר בזה החמדת שלמה בהקדמת ספרו ובחידושי במק"א תרצתי זה היטב ואכמ"ל ועפ"ז יש ליישב דברי הרמב"ם פ"ו ה' מע"ש ה' י"א והלכה י"ב וכבר העיר הצל"ח בפסחים דף ז' ע"א וקצרתי: ומה"ט כתבתי בחידושי בב"ב דף כ"ד דיש מקום לומר דהא דרוב וקרוב הולכין אחר הרוב דזהו רק מה"ת אבל מדרבנן י"ל דכמו דאמרינן מדרבנן סמוך מיעוט לחזקה וכמבואר ביבמות דף קי"ט ברי"ף וברמב"ם וברא"ש שם ובבכורות דף כ' ע"ב ד"ה חלב פוטר כו' וביו"ד סי' שט"ז כש"כ דאמרינן מדרבנן סמוך מיעוטא לקורבא להחמיר ותרצתי היטב כל המקומות דיש להוכיח להיפך וכן תרצתי עפ"ז להרמב"ם פ"ט ה' רוצח דלא הביא להא דב"ב דף כ"ג דמוקי ביושבת בין ההרים דתמהו בזה המפרשים וידעתי מה די"ל בזה הא דאין דנין דברי סופרים מן ד"ס ועיין בב"ק דף פ' ע"ב תוס' ד"ה אומר כו' ועושה כו' וקצרתי: וע"פ כ"ז העליתי תקנה גדולה בתקנת עגונות דהיכא דנמצא מת סמוך וקרוב למקום שנאבד משם והוא באופן דליכא ביה לדון כל דפריש מרובא דעלמא פריש כגון שנמצא בו סי' אמצעי שכתבתי בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' ו' דבכה"ג ליכא בזה רובא דעלמא דאף אי סימנין דרבנן מ"מ לא הוי רק ספק השקול משום דרוב אין להם ס"א כמותו כמו שהארכתי שם ואף דאכתי איכא חזקת א"א עכ"ז הא לפי מה דנתבאר דקרוב עדיף מן חזקה ע"כ מהני זה להקל בנ"ד וכבר כתב הנו"ב במ"ק ח' אה"ע סי' מ"ג דחזקת א"א וחזקת חי לא נחשב רק לחד חזקה ע"ש וכן היכא דהוי ספק רוב דעלמא ג"כ יש לדון דמהני קורבא כמש"כ התורת גיטין סי' קל"ב סעיף ד' להוכיח דרוב שאינו ידוע אינו מגרע הקורבא וגם הארכתי לבאר די"ל דאף דרבנן החמירו לחוש למיעוט ולא לסמוך על הרוב לבד מה די"ל דאין דנין תקנת חז"ל מהדדי י"ל עוד דהא במה דאמרו בב"מ דף כ"ז אי סימנין דאורייתא מהדרינן גט אשה בסימנין דכתב הפני יהושע להעיר דאמאי לא מחמרינן מדרבנן כמו במשאל"ס אך הטעם הוא דכיון דכתוב מפורש בתורה לא החמירו חז"ל בזה וכמש"כ הט"ז ביו"ד סי' קי"ז ושאני רוב דלא מפורש בתורה כ"כ משום דאחרי רבים כו' י"ל דזהו רק ברוב דאיתא קמן כמבואר בחולין דף י"א א"כ בקרוב דמפורש בתורה ומוכח משם דאף במקום חזקה סמכינן על קרוב ע"כ אין לנו להחמיר אף בערוה והארכתי בכ"ז במק"א וזהו תועלת גדול בתק"ע אך לפי שאין כאן מקומו ע"כ באתי כעת בקצרה: והקצה"ח סי' רס"ב ס"ק ב' הקשה עלה דר"פ ר' ישמעאל דף נ' דבמקורבות אסורות והא רוב וקרוב אזלינן בתר רוב ונשאר בצ"ע אכן מזה יהיה סייעתא למש"כ לעיל דקרוב עדיפא מחזקה וע"כ באיסורין יש לנו להחמיר מדרבנן ולומר סמוך מיעוטא לקורבא וה"ל פלגא ופלגא כמש"כ לעיל ולכן א"ש מה דאמרו שם דבמקורבות אסורות משום דאסורות מדרבנן משום סמוך מיעוט כו' ואף דיש התם חזקת היתר ורוב עכ"ז אמרו סמוך כו' ובמק"א הארכתי בכ"ז הרבה וגם היכא דהוי רובא דאיתא קמן ואכמ"ל ומה שהקשה הקצה"ח שם על הא דב"מ דף כ"ה יבואר לקמן בחי' לסי' ס"ה סעי' יו"ד ענף ב': (ה) (שם סעי' ה') מקיימין השטר אפילו שלא בפני בע"ד כו' והב"י בשם תשובת הרשב"א כתב הטעם דלא על מנה שבשטר הם מעידים כי אם על חת"י כו' והאו"ת ס"ק ה' כתב בשם בני שמואל דכתב דלפ"ז היכא דעדי השטר בעצמם מעידים על חת"י דאין מקיימין שלא בפני בע"ד משום דעל מנה בשטר הם מעידים והשיג עליו האו"ת דלא מצינו חילוק זה בשום מחבר אבל באמת הנה מצאתי בשיטה מקובצת לב"ק ד' קי"ב ע"ב ד"ה אמר רבא הלכתא מקיימין כו' דהביא בשם הרמ"ה דכתב לפרש דהא דמקיימן שלא בפני בע"ד זהו רק במקיימין השטר שלא מפי עדים החתומים דעל כת"י הם מעידים אבל במקיימין השטר ע"פ עדים החתומין דכיון דעל מנה שבשטר הם מעידין לכן אין מקיימין ע"פ שלא בפני הבע"ד עכ"ל הרמ"ה לכן לדינא אין להוציא ממון ע"י קיום עדי השטר דהעידו שלא בפני הבע"ד דהא לפי טעם זה שפיר יש לדון ולחלק כן והי' בהעלם דבר דברי השמ"ק הנ"ל מן האו"ת ועפ"ז יש ליישב מה שהקשה המל"מ ה' מלוה פ' י"ז ה' ח' על מש"כ הה"מ שם בשם הרב אבן מג"ש ז"ל בהא דיורש קטן שהוציא שט"ח ויצא עליו שובר לאח"מ דאין קורעין השטר שמא מזוייף השובר ולפיכך לא הוציאו בחיי אביו דאף שאומרים העדים אנו חתמנוהו אין מקיימין השובר לפי שאין מקבלין עדים שלא בפני בע"ד והקשה המל"מ דהא קיי"ל דמקיימין השטר אף שלא בפני בע"ד אכן לפמש"כ בשם הרמ"ה דס"ל דקיום ע"י עדי השטר אין מקיימין שלא בפני בע"ד משום דעל מנה שבשטר הם מעידין אתי שפיר דברי הרב אבן מג"ש הנ"ל משום די"ל דס"ל כשיטת הרמ"ה הנ"ל ולכן אין מקיימין השובר ע"י עדי החתומים עליו וכן י"ל במש"כ הנ"י בב"ב בסוגיא דשם ד' ז' בשם הרשב"א ג"כ דכתב דאין מקיימין השובר ע"י עדי חתימה משום דאזיל הרשב"א לשיטתו שכתב בחידושיו לב"ק ד' קי"ב בחד טעמא דמקיימין שלא בפני בע"ד משום דעל כת"י מעידין ולכן אם עדי השובר בעצמן מקיימין חת"י דלא שייך טעם זה ע"כ אין מקיימין השובר בכה"ג וגם י"ל דאף להטעם שכתבו הרשב"א וש"פ דלכן מקיימין השטר שלא בפני הבע"ד משום דד"ת כמו שנחקרה עדותן בב"ד דבכה"ג דאתיליד לנו ריעותא בהשובר דלא הוציאו בחיי אביו כמבואר בב"ב ד' ז' י"ל דבזה בעינן קיום מה"ת דהא עיקר הטעם דאמרו ד"ת כמו שנחקרה עדותן בב"ד משום דרוב אנשים לא חשודים לזייף ואף דאין הולכין בממון אחר הרוב אך זה הוי רוב אלים דמהני אף בממון כמבואר בכ"ד והא ידוע מה דכתבו הפוסקים ביו"ד סי' נו"ן דאף דרוב בהמות כשרות מ"מ היכא דאיתרע לא אזלינן בתר רובא משום דבמה דנולד ריעותא ליכא רובא בהו כמו מים בראש וכה"ג וכמו הא דכתובות ד' ט"ז דרוב בתולות ניסת יש לה קול וזו הואיל ואין לה קול איתרע רובא וכמש"כ התבואות שור ריש ה' טריפות מזה. וה"ה בהך דקיום שטרות יש לדון ג"כ דהיכא דהוי ריעותא לא דיינינן הך רובא וע"כ בכה"ג צריך קיום מה"ת ולכן אין מקיימין זה שלא בפני הבע"ד ומתורץ שפיר קושיות המל"מ: (שם סעי' ז') בש"ך (ס"ק י"ז) חולק על הרמ"א וס"ל דלא מהני עדי קיום בכתב ועיין לעיל