נחל יצחק חלק א רג

וכן השליח יכול להכחישו ע"כ הוי בזה מיעוט המצוי [וכמש"כ לעיל לפי תי' הנתיבות בארוכה ולכן כ"ז דאינו מערער סמכינן על הברי של השליח או של האשה בצירוף רובא כנ"ל אבל בבעל מערער דהוי ברי וברי לא מהני רובא לחוד להוציא מחזקת א"א כנ"ל בארוכה כיון דלא שייך בזה כ"כ הך חזקה דלא חציף כו' דכיון דיכולים לאשתמוטי ע"כ בזה מהני ערעור הבעל וצריך קיום מה"ת ובשט"ח אף בטוען המלוה דסמך על הלוה והאמינו ג"כ שייך הך חזקה דלא חציף לזיופי משום דהוי טענה גרוע דהא אין דרך להאמין להלוה ע"כ יהיה הוחזק לכל לזייפן משא"כ בגט כנ"ל דהא יכול לסמוך עליו משום חזקה דלא חשוד לקלקלה ומתורץ שפיר קושיות הב"ש והאו"ת מעל הש"ך ולא היה בהעלם דבר דברי הרמב"ם והטושו"ע דאה"ע מהש"ך: וע"פ דברי הגמ"ר והכרעת הב"ש דבטוען מזוייף צריך קיום מה"ת יש מקום לתרץ מה שמבואר בכתובות דף כ' דאמר ר' אסי אין מקיימים השטר אלא משטר שקרא עליו ערעור והוחזק בב"ד ופי' רש"י דאי לא קרא עליו ערעור חיישינן דלמא הוא גופו מזוייף הוא וכן פסק הרמב"ם והובא בח"מ סי' מ"ו סעיף ז' דמקיימים השטר משטר שקרא עליו ערעור והוחזק בב"ד וי"א דאף לא קרא ערער מקיימין כו' והש"ך ס"ק כ"ה כתב דודאי תימא הוא לומר דקיום לא מהני מטעם שמא לא דקדקו הב"ד בקיומו וע"כ העלה דכוונת רש"י והרמב"ם והרי"ף היכא דאין מכירים הקיום דחיישינן דלמא ההוא גופיה מזוייף ולפענ"ד נראה דכוונת רש"י והרמב"ם והשו"ע הוא דהא עיקר מה דמקיימין השטר ע"י דימוי החתימות זהו מצד מה שהקילו חז"ל בקיום שטרות דאינו רק מדרבנן וכמש"כ הקצה"ח סי' מ"ו ס"ק ח' דזה לא הוי רק בגדר סימנין דצורת אות פ' דומה לצורת אות פ' והא אין מוציאין ממון ע"י סימנין אלא מצד קולת חז"ל בקיום שטרות נגעו בה יעו"ש ע"כ י"ל דדוקא היכא דהכתב שמקיימין ע"י את השטר שאנו דנין עליו הוי מקויים בתורת קיום גמור דמהני אף מה"ת. בזה הקילו חז"ל לומר דמקיימין ע"י את השטר שדנין עליו אבל היכא דהשטר שאנו מקיימין ע"י איהו גופא אנו מסופקין עליו אם הוא מקויים מה"ת. או רק מצד מה שהקילו חז"ל בקיום ע"כ דיו במה שאיהו גופיה הוי מקויים אבל לא מהני למילף מיניה ולהוכיח ממנו להשטר שאנו דנין עליו כעת דהוי תרי קולי וכדמצינו כעין זה בנדה ד' ס"ז תוס' ד"ה משום סרך בתה כו' בסה"ד דכתבו שם דתרי קולי לא אשכחן דשרי הש"ס הרחקת חפיפה וסרך בתה עכ"ל וה"ה די"ל בנ"ד כיון דעיקר השטר שאנו מקיימין ממנו אינו ברור לנו אם הוא מקויים באופן המועיל מה"ת או רק מדרבנן ע"כ אין אנו מקיימין ע"י לשטר אחר כ"א בקרא עליו ערעור והוחזק בב"ד ובקרא עליו וטען מזוייף אז צריך קיום מה"ת כשיטת הגמ"ר והב"ש וכיון דהוחזק בב"ד מסתמא היה הקיום באופן המועיל מה"ת דאל"כ לא היה הב"ד מקיימין וכותבין הקיום על השטר וכיון דאז צריך קיום מה"ת ע"כ הקילו חז"ל לקיים ממנו שטר אחר אבל לא קרא עליו ערעור חיישינן שמא הוא גופיה מזוייף כיון דלא היה הקיום באופן דמהני מה"ת רק אפשר דלא היה מועיל רק מדרבנן ולכן כיון דהצריכו חז"ל לקיום שטרות ע"פ דין ע"כ לא מקלינן לקיים ממנו לשטר אחר דזה גופא אינו רק מצד קולת חז"ל: וגם יש בזה תרי מיעוטי לומר דסמכינן אהדדי תרי מיעוטי והוי פלגא ופלגא וכמש"כ הר"נ בחולין פ' א"ט ד' ס"ג לתרץ קושיות התוס' שם ד"ה ודילמא דעוף טמא נינהו כו', וכתב הר"ן שם לתרץ לקושיות התוס' דכיון דיש מיעוט טריפות ומיעוט טמאות א"כ מצרפינן הנך תרי מיעוטי והוי פלגא ופלגא יעו"ש בר"נ וכן מצינו בברכות דף נ"ג דה"ל מיעוטא לכשפים ומיעוט לגמר הכלים אשתכח רובא דלאו לריחא עביד כו' וב"ב דף צ"ג תוס' ד"ה איכא למימר מקמה כו' ויש להאריך בפרט זה ואכמ"ל ואף דיש לחלק דנ"ד שאני כיון דיצא אותו השטר שנתקיים כבר בתורת שטר כשר והוי כמו הא דלעיל דהוחזק בהיתר עכ"ז היכא דלא מצינו כן בפירוש אין לנו לומר כן ולהוציא ממון עי"ז ויש לומר דלזה נתכוין הש"ס הכא בפירוש לומר ולאשמועינן הך דינא דאין מקיימין השטר אלא משטר שקרא עליו ערעור היינו שטען מזוייף דאז הוי הקיום דמהני מה"ת. ע"כ אז הקילו חז"ל לקיים ע"י לשטר אחר ובאם לא ידוע שהיה הקיום מועיל מה"ת לא סמכו חז"ל לקיים ממנו לשטר אחר כנלע"ד לולי דברי הש"ך וא"ש סוגיות הש"ס בפי' רש"י והרמב"ם והרי"ף: ולדינא כיון שנתברר לעיל תי' מורווח בעז"ה על קושיית הב"ש מעל הש"ך. ע"כ העיקר לדינא כמו שהעלה הש"ך והמהרי"ק להוכיח מכמה פוסקים דס"ל דאף בטוען מזוייף א"צ קיום רק מדרבנן וממילא מקלינן ביה בקולת חז"ל בקיום שטרות בכל דוכתא ואין לחלק ביניהם וכמו שהכריע האו"ת והנתיבות וכן הוא עיקר לדינא: ד (שם סעי' ד') בש''ך (ס"ק ט' בסופו) דשטר שמצאו בשוק צריך קיום מה"ת דמה דאין ביד שום אדם לא שייך לומר לא חשיד לזיופי כו' ויש להסביר זה היטב לפמש"כ הפני יהושע בגיטין דף ג' ד"ה בדין הוא דבקיום כו' דעיקר הטעם דמה"ת לא בעי קיום משום דלא חציף אינש לזיופי כמש"כ רש"י דזהו משום דה"ל כמילתא דעבידא לגלויי כו', וכ"כ הפני יהושע בכתובות דף כ"ח ע"ש: וכבר הקדימו התוס' בכתובות דף צ"ב ע"ב ד"ה דינא הוא דאזיל כו' וכתבו שם דאף גזלן מוחזק שהוציא שטר א"צ קיום כו' דאע"פ שהוא חשוד על הממון מ"מ מירתת לכתוב שטר מזוייף פן יכירו ב"ד זיופו עכ"ל התוס' וזהו כעין סברת הפ"י הנ"ל ועיין באו"ת סי' מ"ט ס"ק ד' באורים שכתב בשם הריב"ש לחלק בין הא דאמרינן דמילתא דעביד לגלויי לא מהני בממון דלפעמים מהני זה אף בממון דלאו כל הענינים שוין וכש"כ בזיוף דמירתת טפי וזה אינו שייך אך ביוצא מת"י אדם אבל בנמצא השטר בשוק דלא הוי שום בע"ד לפנינו ולא שייך לומר בזה מלתא דעביד לגלויי כו' וכן מירתת לא שייך בזה ע"כ צריך קיום מה"ת וזה פשוט: וכן יש לדון בזה ע"פ מש"כ התוס' בב"ב דף נ"ב ע"ב ד"ה דברים העשויים כו' דהא דאמרינן אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן דז"א אלא היכא דדיינינן באדם מבורר אבל באדם שאינו מבורר לפנינו שפיר יש לנו לחוש שמא גנבו משום דכמה גנבים יש בעולם כו' וכ"כ התוס' בב"מ דף קט"ז ד"ה והא רבא כו' דכמה גנבי איכא בשוקא וכ"כ התוס' בשבועות ד' מ"ו ד"ה וספרא דאגדתא כו' ומה"ט יש לומר דה"ה הטעם שכתבו דלא חשיד לזיופי דהא זה לא שייך בנמצא בשוק משום דהא כמה חשודים וזייפנים איכא בעולם וע"כ בעינן בזה קיום מה"ת ובספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' ה' ענף ז' הארכתי בזה הרבה ע"ש: וע"פ דברי התוס' הנ"ל כתבתי בקונטרס עגונות שלי לדון במה שכתב החמדת שלמה סי' מ"ג להסתפק אם הא דאזלינן בתר קרוב דאף במקום דאיכא חזקה הסותרו ג"כ אזלינן בתר קרוב משום דקרוב עדיפא מן חזקה או דחזקה עדיפא מן קרוב ונשאר בצ"ע ע"ש ואנכי הוכחתי כבר דקרוב עדיפא מחזקה מהא דשקלים פ"ז מ"א מעות שנמצאו קרוב לחולין חולין קרוב למע"ש מע"ש מחצה למחצה מע"ש זה הכלל הולכין אחר הקרוב להקל מחצה למחצה להחמיר וחזינן דקרוב למע"ש הוי מע"ש ודאי ונפ"מ אי אכלו בטומאה ובאנינות דלוקה וקשה דהא יש להמעות חזקת חולין דמעיקרא דהמעות היה חולין מקודם שנתחללו על המע"ש ויש לנו חזקה המבררת לנו להיפוך נגד הקרוב ואף כה"ג י"ל אוקי אחזקה ראשונה וכמש"כ התוס' בנדה דף י"ח ע"א ד"ה אחר הרוב כו' דגבי ט' חנויות דכולן מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרות נבלה דהלך אחר הרוב דיש התם חזקת איסור על החתיכה דאנו דנין ואפ"ה הולכין אחר הרוב והתם הא יש ג"כ בשר כשר אפ"ה דיינינן על החתיכה שנולד הספק לומר אוקי אחזקה דמעיקרא וכמו בשני שבילין דאף בבת אחת טהורין מה"ת כמש"כ התוס' בפסחים דף י' א"כ תקשה כיון דשייך כה"ג ג"כ אוקי אחזקה דא"כ אמאי הוי מע"ש ודאי וע"כ מוכח מזה דקרוב עדיפא מן חזקה דמעיקרא וכן מוכח מש"כ הפוסקים ביו"ד סי' ס"ג דבשר הנמצא קרוב לבית ישראל דמותר והא יש בזה חזקת אינה זבוחה על