נחל יצחק חלק א קצ

דמשום חשש תפיסה שלא כדין ג"כ יש לחוש ע"כ כיון דאסורים לחתום על שטר כזה משום האי חששא דתפיסה ע"כ לא חיישינן לזה כן יש לדון בזה: אכן לפמש"כ בספרי דאם לא כתבו איזה יוב"ש מהם הוא דהוי כמו חצי דבר משום דהי' להם לפרש איזה מהם הוא כי זהו דבר קל דהא אף אשה וקרוב מהימני בזה והוי כמש"כ הרשב"ם בפי' חצי דבר דכיון דאפשר לראות דבר שלם כו' וכמש"כ בספרי שם בארוכה וע"כ י"ל דלא תועיל תפיסה בזה כלל כיון דהשטר הוי אינו מוכח מתוכו והוא כעין חצי דבר דאין ממש בעדותן כלל ודומה למש"כ הנתיבות בכללי תפיסה ס"ק זיי"ן דאם נולד ספק ע"פ עדים שלא ראו הדבר בשלימות לא נקרא ספק שיועיל תפיסה משום דהוי חצי דבר וכמש"כ הב"ש באה"ע סי' למ"ד ס"ק ט' בשם הג"א דאם הי' ספק להעדים אם קרוב לו או לה אין בזה חשש קידושין כו' וכן כתב הנתיבות שם באם העדים אומרים שראו שאחד הלוה לחבירו מעות וא"י כמה דלא מהני תפיסה בזה כו' א"כ מה"ט בשטר שכתבו כי יוב"ש א' לוה מעות ולא פירשו איזהו מהם הוא די"ל דזה הוי חצי דבר ואף דבעת ראיות העדות ראו דבר שלם מ"מ הא בעת שבא השטר לב"ד דהוי אז הגדתם לא הוי אז רק חצי דבר כמש"כ בספרי שם בארוכה לבאר זה וע"כ י"ל דכיון דהיה להם לתקן ולכתוב בשטר מי מהם לוה ולא עשו כן הוי זה חצי דבר דאין ממש בעדותם כלל ולא מהני תפיסה בזה והא דמבואר בסי' מ"ט בשובר דאין שום א' מהן יכול לתובעו כנ"ל שא"ה כיון דהוי תפוס מעיקרא והוי כמו דבר שלם לענין זה או די"ל דנאמן במיגו דאי בעי אמר דפרעתי לשניכם וצויתם לכתוב שובר א' כמבואר התם סעי' ז' דזה מהני לדחות שניהם ואין זה בכלל מיגו מגברא לגברא וקצרתי ולכן יש לדון הרבה אם מועיל תפיסה בזה כיון דהוי אינו מוכח מתוכו עכ"פ ומ"מ י"ל דמהני תפיסה דיכול לומר קים לי כשיטת הר"נ וסייעתו דלא בעי מוכח מתוכו וזה לא מקרי חצי דבר: והיכא דנולד לנו ספק אם נקרא הלוה בשם שנכתב בשטר כגון [ דהוא ממדינה אחרת וכה"ג וצריכים בירור ששמו כך הוא כפי שנכתב בהשטר בזה וודאי מהני השטר ולא אמרינן דמקרי אינו מוכח מתוכו משום דדוקא בנולד ספק מי מהם לוה המעות זה מקרי אינו מוכח מתוכו לפי דצריך בזה בירור ע"פ שני עדים וע"כ מחוסר מעשה ומקרי חצי דבר כמש"כ בספרי שם משא"כ היכא דצריכים להכיר שמו איך הוא נקרא במדה"י דבזה מהימן אף אשה וקרוב כמבואר בסי' מ"ט ובג"פ סי' ק"כ ס"ק י"ד וע"כ אף חוץ לב"ד מהימני ואין זה רק גילוי מילתא בעלמא ומקרי עדיין דבר שלם ומוכח מתוכו וכמו שהוכחתי בספרי שם ע"ש בענף ב': ולפמש"כ ביאור סברתם במה דבעו דיהא מוכח מתוכו דזהו מפאת חצי דבר או בממון בשטר לענין דאינו טורף ממשעבדי דכיון דאינו מוכח מתוכו אין לו דין שטר משום דל"ל קלא כנ"ל א"כ זה אינו שייך רק בשטר בעדים. אבל אם הבע"ד בעצמו חתום עליו דאף דאינו מוכח מתוכו כגון בשני יוב"ש וחתם במס"ק ע"י אחר כמבואר בש"ך סי' מ"ה ס"ק ח' דזה מהני דהא לא שייך לפסול שם משום דהוי חצי דבר דז"א רק בעדים דכתיב בהו ע"פ שני עדים יקום דבר ובעינן דבר שלם ועיין בגיטין ד' ד' ובזה יש לעיין טובא וקצרתי אבל בכת"י דאינו גובה ממשעבדי רק מב"ח לא בעינן דיהא מוכח מתוכו דהא בזה לא כתיב דבר וכש"כ לפמש"כ הנתיבות בסי' מ"ב ס"ק א' בשם הרמב"ן דבממון לא בעינן מוכח מתוכו ע"ש ועיקר דברי הרמב"ן הוא בר"נ פ"ט דגיטין והובא בדרוש וחדוש של רע"א זצ"ל במערכה י"ד ס"ק א' ע"ש. ועיין מזה לקמן בחידושי לסי' מ"ה סעי' ה' ענף א': (שם סעי' ו') שטר שיש בו גרר מאחוריו או ביני שיטי כו' בשר ויש פוסלים והש"ך ס"ק ט"ו הכריע דפסול והקצה"ח ס"ק א' כתב דאם נמצא מחק מתוכו לאחר חתום שטרות דכשר משום מיגו דגייז ליה כמש"כ הסמ"ע בסי' ס"ה ס"ק ע' בשובר שכתוב למטה מהשטר ואף שהש"ך השיג שם עליו מ"מ במחק מודה וכ"כ הנתיבות דזה פשוט ולכאורה יש לדון בדברי הסמ"ע והקצה"ח הנ"ל דהא ה"ל מיגו להוציא דלא אמרינן וי"ל דס"ל דכיון דבשטרא מעליא מסייע ליה אמרינן מיגו להוציא א"כ ה"ה בשובר שתחת העדים מקרי השטר בשם שטרא מעליא דמסייע ליה דאמרינן מיגו להוציא. ולפ"ז יש לדון בשטר שאינו גובה ממשעבדי כמו שטר שאין בו אחריות כמבואר בסי' ס"ט ש"ך ס''ק י"ד י"ד או כגון דמבואר בסי' ס"ח סעי' א' דדעת המחבר שם דאינו גובה רק מבני חורין וכמש"כ הש"ך שם ס"ק ד' או כעין מש"כ האו"ת בסי' ס"ט ס"ק ה' בסופו והנתיבות שם ס"ק ד' דאינו נאמן לומר פרעתי אף דאינו גובה ממשעבדי אם אין עדים חתומים רק לקיים החת"י של הלוה כמבואר בסי' ס"ט וכן כל כה"ג דמשכחת ליה דאינו יכול לומר פרעתי ואינו גובה ממשעבדי דבזה יש לדון דאם נמצא מחק למטה דפסול השטר ולא שייך לומר בזה דיהא נאמן במיגו דגייז ליה דהא מבואר בכנה"ג בכללי מיגו ס"ק ח' באו"ת דלכן אמרינן מיגו להוציא במקום שטר משום דהוי כגבוי דאף דקיי"ל כבית הלל דלאו כגבוי דמי מ"מ לגבי כמה דברים נקטינן דהוי כגבוי וכבר כתבתי לעיל בחידושיי לסי' י"ב ובסי' נ"ד דשט"ח שאין בו אחריות נכסים דאף ב"ש מודה דלא הוי כגבוי כמבואר בגיטין ד' ל"ז ע"כ אף היכא דנקטינן לדינא דהוי כגבוי דמ"מ אם אין בו אחריות נכסים לא הוי כגבוי כלל וע"כ היכא דאינו נאמן אלא מצד מיגו ומשום שטרא מסייע ליה אמרינן מיגו להוציא א"כ ז"א רק בשטר שגובין ממשעבדי אבל בשטר שאינו גובה רק מב"ח כיון דלא הוי כגבוי גם לב"ש ע"כ לא מהני מיגו בזה כלל להוציא וכן כתב הקצה"ח סי' פ"ג ס"ק ד' ומה דהקשה הקצה"ח שם ע"ז מהא דב"ב ד' קנ"ז ונשאר בקושיא הנה לעיל בסי' י"ב כתבתי לתרץ זה בטוב טעם ע"ש ואף דמן הש"ך סי' פ"ג ס"ק ט' בסופו נראה להיפך אבל באמת לפי הטעם של הכנה"ג הנ"ל העיקר כהקצה"ח הנ"ל בזה וכמש"כ הסמ"ע בסי' פ"ב ס"ק מ"ה: ולפי זה י"ל דבשטר כזה שאינו טורף ממשעבדי אם נמצא מחק מתוכו לאחר חתום שטרות די"ל דכיון דהוי ריעותא בעצם השטר ועיקר נאמנות המלוה הוא במיגו דאי בעי גייז ליה וכיון דנתבאר דבשטר כזה לא מהני מיגו משום דהוי מיגו להוציא ולא שייך בכזה לומר דבשטרא מסייע ליה כיון דזה לא הוי כגבוי וע"כ לא מהני מיגו בזה ואין מוציאין מהלוה ואף דהאו"ת בכללי מיגו ס"ק ח' כתב טעם אחר על הא דאמרינן דבשטרא מסייע ליה אמרינן מיגו להוציא עכ"ז הא לכל הפחות הוי זה ספיקא דדינא שמא הטעם הוא ע"פ סברת הכנה"ג דמשום דהוי כגבוי אתו עלה וע"כ בשטר כזה אין להוציא מן המוחזק וכמש''כ הקצה"ח עצמו בסי' פ"ג ס"ק ה' דבשטר דאין בו אחריות לא מהני ביה מיגו להוציא וע"כ כ"ז דלא תפס המלוה אין מוציאין מהלוה רק אם המלוה תפס יכול לומר קים לי כשיטת הש"ך בסוף סי' פ"ג דגם שטר דאינו גובה ממשעבדי מהני ביה מיגו להוציא והוי זה ספיקא דדינא והקצה"ח והנתיבות דכתבו בפשיטות הכא דנאמן במיגו דאי בעי גייז ליה קיצרו בזה והיה להקצה"ח לבאר דז"א רק בשט"ח דגבי ממשעבדי: ולכאורה יש לדון גם בשט"ח בעדים דנמצא מחק מתוכו לאחר חת"י העדים דיש לדון לכאורה דלא יהא מהני ביה מיגו דאי בעי גייז ליה לפמש"כ הגט פשוט לאה"ע סי' קכ"ד ס"ק ה' גבי דבר המזדייף דיש לחוש שמא אף אחר חתימת העדים כתב איזה תנאי מקודם דמסר לה הגט ע"ש. וכעין הא דאמרינן בגיטין ד' כ"ב ע"ב גבי כתב ע"ג דבר המזדייף דחיישינן דילמא הוה ביה תנאה וזייפתיה ובח"מ סי' מ"ב סעי' א' וש"ך ס"ק א' וס"ק ב' ובח"מ סי' מ"ד ש"ך ס"ק י"ד דחיישי' במחק דשמא היה כתוב תנאי ומחקו ובאמת שם מיירי דחיישי שמא כתב תנאי מקודם חתימות העדים אבל הג"פ העלה דחיישי' גם דשמא היה כתוב תנאו אחר חתימת העדים ומחקו ובמה דחשש הג"פ שם אם נמצא חתך אחר חתימת העדים באמת זה אינו כמו דהשיג עליו התורת גיטין באה"ע שם ס"ק ב' מהא דב"ב ד' קס"ד דאמרו אי מתתאי גייז ליה ע"ש אבל בנמצא מחוק מתוכו לאחר חתימות העדים בזה שפיר י"ל כמש"כ הג"פ דחיישי' שמא היה כתוב תנאי אחר חתימת העדים ומחקו: