נחל יצחק חלק א קפה

זהו באין בו אחריות נכסים אבל בשט"ח שיש בו אחריות אינו משמט משום דשט"ח העומד לגבות כגבוי דמי וכן ס"ל לרב אסי שם דפסק דאינו משמט רק לבסוף חזר בו ר' יוחנן ואמר דלמא ההיא ב"ש היא כו' ובע"כ מוכח דמעיקרא דהיה ס"ל דכגבוי דמי היה מחלק דשאני כתובה דס"ל לב"ה בסוטה דף כ"ה דלאו כגבוי דמי משום דשאני כתובה דלא ניתנה לגבות מחיים וע"כ לאו כגבוי דמי משום דלא עמד מעולם בוודאי לגבות משא"כ שט"ח דהיה כבר חיובו ברור לגבות ע"כ מספק הוי כגבוי ולא יצא מחזקתי. ושאני הא דב"ב דף קנ"ז דהוי ספק אם עמד השטר לגבות מאותן נכסים כלל וכעין מש"כ התוס' בסוטה דף כ"ה ד"ה ב"ש אומרים כו' וכה"ג כתב התומים בסי' ע"ה ס"ק כ"ב לחלק בין כתובה לבע"ח מה"ט יע"ש]. וכן מבואר בירושלמי פ' יו"ד דשביעית דריו"ח מפרש דהא דתנן שביעית משמטת מלוה בשטר דאתי כר"מ דס"ל אחריות לאו ט"ס יעו"ש ובתוס' גיטין שם ד"ה שטר כו' א"כ לפי מה דהיה ס"ל לריו"ח ור' אסי דשט"ח הוי כגבוי א"כ לפ"ז שפיר י"ל דמחק אינו פוסל להשטר משום דלפ"ז שייך סברת הרשב"א ורמב"ן הנ"ל דלא מפקינא שטרא מחזקתו כיון דבכל ספק הנולד בשטר הוי כגבוי לשיטתם: ולפ"ז שפיר פריך הש"ס בב"מ על ר' אסי ור' יוחנן והא את הוא דאמרת משמיה דריו"ח אינו חוזר ולוה בו שכבר נמחל שעבודו הא תיפוק ליה דה"ל מוקדם דאין לומר דנפ"מ אם יכתוב ע"ג השטר או ביני שיטי דהא ז"א לריו"ח ור' אסי דס"ל כגבוי דמי א"כ עדיין לא יצאנו מידי חשש טריפת לקוחות שלא כדין דהא יכול למוחקו וכדמצינו כה"ג בב"ב דף קס"ד או מעילאי מחיק ליה ולא יפסל השטר לשיטת רב אסי דס"ל דכגבוי דמי וכן ס"ל לריו"ח מעיקרא מקודם דחזר בו ואמר וכי בשביל שאנו מדמין נעשה מעשה וגם הא אמר בסוף בלשון דלמא ההוא ב"ש הוא כו' וכן הוא בירושלמי שביעית שם ע"ש: וי"ל דקים להו דזה היה מקודם דחזר בו ר' יוחנן [ויש להאריך בזה ע"פ מש"כ בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' ט"ז ריש ענף ד' מזה דבשט"ח ברור הוי כגבוי ע"כ י"ל דזהו טעמו של ר' יוחנן דס"ל בשמיטה דהוי כגבוי וזהו דלא כמש"כ לעיל אך ז"א ברור כ"כ וע"כ העיקר כמש"כ לעיל לחלק בין כתובה לשט"ח כפי הנצרך לענינינו ואכמ"ל ועיין בש"ך ח"מ סי' קכ"ו ס"ק מ"ג מש"כ בשם מהר"א בן ששון בזה אבל לדינא לפי מה דמסיק הש"ך בסי' מ"ד דשטר שיש בו מחק פסול השטר משום דקיי"ל דלאו כגבוי דמי דאז אין לחוש דלמא ימחקנו דהא יופסל השטר ע"כ שפיר כתב הש"ך דאם כתב על השטר מקודם שנראה פסולו בב"ד דשט"ח זה לא ניתן לגבות רק מזמן ב' דכשר ומתורץ תמיהת התומים וע"כ לדינא העיקר כהש"ך ועיין מזה לעיל סי' י"ב במש"כ שם: (שם סעי' י"ב ש"ך ס"ק י"ב) הקשה על הבית יוסף שכתב בשם בעה"ת דבמאוחר עד דמטא זמנו לא טריף דהא זהו גמ' מפורשת כו' ונ"ל ליישב משום דלכאורה י"ל כיון דאנו דנין זה המחילה משום אומדנא דמסתמא מחלו להשעבוד או דמחלו בפירוש והא יש להסתפק דלמא לא היה בלשון מחילה רק בלשון סילוק דו"ד אין לי על שדות המשועבדים עד זמ"פ וסילוק הא לא מהני כמבואר בכתובות דף צ"ה ע"ב דבלא קנו מידו לא מהני וכמש"כ התוס' שם ד"ה וכי כתבה כו' וכיון דנסתפקנו אם היה כוונתו או דיבורו בפירוש על לשון סילוק דלא מהני א"כ הא ידוע מה דאמרו בח"מ סי' ס"ה סעיף כ"ג דשטר א' מחול לך הקטן מחול משום דמי שבא לזכות בלשון מחילה הוא המוציא מיד הנותן אף דהוי מוחזק כמש"כ הסמ"ע וביאור הגר"א שם ונתיבות בכללי תפיסה ובסי' מ"ב ס"ק ח' א"כ ה"ה מספיקא לא יועיל ספק לשון מחילה אך י"ל דשא"ה בגמ' דס"ל כמ"ד שעבוד לאו דאורייתא כידוע שיטת ר"ן וכן בשיטת רבא אין הכרח כ"כ כמש"כ הש"ך בסי' ל"ט סוף ס"ק ב' וכיון דס"ל של"ד ע"כ בדרבנן שפיר אמרינן דמהני אף ספק מחילה ויש לו הרבה ראיות לזה אכן לדינא לפי מה דס"ל להבעה"ת והב"י דש"ד ה"א דזה דומה להא דסי' ס"ה הנ"ל ע"כ אשמועינן דגם לדינא קיי"ל כן והטעם הוא ע"פ הא דסי' מ"ב סעיף ט' ועפי"ז י"ל בדברי הנו"ב סי' י"א וקצרתי: (שם סעי' י"ד) שטר שזמנו כתוב בשבת או ביו"ד בתשרי כשר ואין חוששין שמא מוקדם הוא כו' ודוקא בשטר מקויים אבל אם אינו מקויים על בעהש"ט להביא ראיה וזהו מן הטור בשם העיטור והאו"ת ס"ק י"ח כתב לפרש דנפ"מ דאף דעדים מצויין לקיימו מ"מ הב"ד אינם מזדקקין לשטר כזה לקיימו הואיל ויש בו ריעותא כו' עכ"ל. ענף א ונראה לפענ"ד להביא ראיה לדין זה דבשטר כזה יש בו חשש זיוף יותר משארי שטרות מירושלמי שביעית פ' יו"ד על משנה פרוזבול המוקדם כו' וז"ל שטר שזמנו כתוב בשבת כו' ר' יהודה מכשיר ור' יוסי פוסל כו' ומסיק שם דטעמו דפוסל משום זיוף עכ"ל אלמא דבשטר כזה יש בו חשש זיוף וע"כ מיירי באופן שכתב התומים דאל"כ הא בכל שטרות בעינן עדי קיום וע"כ מיירי ביש עדי קיום א"כ קשה מאי חשש זיוף יש בו וע"כ מוכח כמש"כ התומים דבשטר כזה חיישינן ביותר לזיוף ואינם נזקקין לקיימו וזהו מקורו של העיטור הנ"ל: דהא במה דלא מפורש בש"ס דילן קיי"ל כירושלמי וכן יש לפרש לירושלמי ע"פ מש"כ הש"ך בסי' ס"ט ס"ק י"ב בכוונת רב שרירא גאון דאין מקיימין שטר משני שטרות או משני כתובות היכא דצריך קיום מה"ת והקצה"ח סי' מ"ו ס"ק ח' כתב ביאורו משום דקיום ע"י דימוי הוי כמו גדר סימנים וזהו אי סד"א אבל אי סד"ר לא מהני קיום. רק היכא דא"צ קיום רק מדרבנן ולכן בכת"י דבעי קיום מה"ת לא מהני קיום ע"י דימוי ע"ש או כמו דמצינו בכתובות דף ל"ו דהאי שטרא ריעא לא מגבינן ביה וכמבואר בסי' ס"ג דאע"פ שנתקיים השטר בחותמיו אין גובין בו וע"כ י"ל דכוונת הירושלמי דכיון דיש בו חשש זיוף משום חשש ריעותא ע"כ אף בנתקיים ע"י דימוי לא מהני כמש"כ הקצה"ח משום דבעי קיום מה"ת או אף ע"י הכרת החתימות כמבואר בסי' ס"ג לחד דיעה ע"ש ג"כ לא מהני משום הריעותא ועכ"פ מצינו בירושלמי דבשטר כזה יש בו חשש זיוף ביותר מכל שטרות וזהו סיוע להעיטור כיון דפליגי בזה לשיטת הירושלמי ר' יהודה ור' יוסי א"כ הא הלכה כר' יוסי כדקיי"ל. וע"פ הירושלמי הנ"ל יש לתרץ למה שהקשה האו"ת בסי' קי"ב ס"ק א' עלה דב"ב דף קנ"ז דשמואל מספקא ליה אי דאקני משתעבד והקשו מהא דשט"ח מאוחרין כשרין ואי ס"ד דאקני לא משתעבד מאוחרין אמאי כשרין דאקני הוא הא מני ר"מ דאדם מקנה דשלב"ל והקשה התומים דהא בב"ב דף קע"א איתא ת"ר שטר שזמנו כתוב בשבת כו' כשר דברי ר' יהודה ומסיק שם לפרש להברייתא בשט"ח מאוחר וס"ל לר"י דכל שט"ח מאוחר כשר א"כ תקשה ניחוש שמא יטרוף מדאקני ועל ר"י ליכא למימר דס"ל כר"מ דמקנה דשלב"ל דהא ר' יהודה הוא רבנן דפליגי על ר"מ ותקשה כנ"ל ונדחק ליישב ע"ש אבל לפי הירושלמי הנ"ל אינו קשה כלל והוא דהא בירושלמי שביעית שם איתא בזה"ל דהובא שם התוספתא דב"ב דף קע"א דבש"ס דילן וזהו שטר שזמנו כתוב בשבת או בעשרה בתשרי ר' יודא מכשיר ור' יוסי פוסל א"ל ר' יהודה מעשה בא לפניך בציפורי והכשרת א"ל אני לא הכשרתי ואם הכשרתי הכשרתי הכונה דהיום אני חוזר בי הוון בעין מימר מאן דאמר פסול משום מוקדם ומאן דאמר כשר משום מאוחר כן הוא גירסת המפרש שם ואח"ז קאמרי שם אלא מ"ד פסול משום זיוף עכ"ל אלמא דלא גרס בירושלמי בהך תוספתא כמו גירסת ש"ס דילן בב"ב דגרס דא"ל רבי יוסי כשהכשרתי כזה הכשרתי ומזה הוכיח הש"ס דילן לומר דבאמת שטר שזמנו כתוב בשבת לכו"ע הוא כשר משום דניכר מתוכו שהוא מאוחר רק דפליגי בשטר מאוחר דעלמא אם כשר משום כיון דכותבין שובר א"כ נפיק מיניה חורבא אבל הירושלמי גרס דא"ל ר' יוסי ואם הכשרתי הכשרתי הכוונה והיום אני חוזר בי ולפ"ז עיקר פלוגתתם בשטר שזמנו כתוב בשבת דלר' יהודה הוא כשר משום דתלינן בשטר מאוחר ור' יוסי פוסל דס"ל דכיון דאיתרע האי שטרא