נחל יצחק חלק א קפ

לדינא ועיין מזה בתשובת רע"א סי' קל"ד וקצרתי בכ"ז: ובדעתי היה לחלק בין האי הנאה דסמך עליו דב"מ ובין [ הנאה דאדם חשוב דקדושין בסברא נכונה לחלק ביניהם אך כיון דמצינו בראשונים הנ"ל שכתבו לדמותם להדדי ע"כ מנעתי א"ע מזה וקצרתי: ענף ז ועוד י"ל בכ"ז דהנה השיטה מקובצת לב"מ ד' ט"ז כתב בשם הרשב"א דס"ל דהא דאמרו בגמ' במאמינו והקשה דאכתי במאי קני ותירץ דמשום דמאמינו עשו שאינו זוכה כזוכה כמו בר"פ השוכר את הפועל בחנוני הרגיל אצלו דמקני לי' דינר בכיסי' עכ"ל הרשב"א ולשיטת הר"ן הכי מתרצינין בההיא הנאה דלא קאמר לי' ולא מידי קא מקני לי' דהנאה זו חשובה בעיניו כמו דנותן דמים כדאמרינן בקידושין דנתינה באדם חשוב מקודשת דבההיא הנאה גמרה ומקני' לי' נפשה עכ"ל הש"מ ולכאורה יש לתמוה דהא הרשב"א גופא הכריע בקדושין כשיטת ר"ח דהך הנאה דאדם חשוב ה"ל כחליפין ג"כ ומהני אף במטלטלין א"כ למה לי' להרשב"א לומר בזה דעשו שאינו זוכה כזוכה ואפשר לומר דהרשב"א כתב כן לפמש"כ הרשב"א בשיטת רש"י בקדושין ד' ז' להסתפק דהנאה דאדם חשוב לא מהני בממונא רק בקדושין א"כ להך שיטה תקשה סוגיא דהכא ע"כ הרשב"א דדרכו לפרש הסוגיות בש"ס לכל השיטות ע"כ הוכרח הכא לפרש דנגעו בו משום דעשו שאינו זוכה כזוכה ועיין בגיטין ד' ל' ע"א ברש"י ד"ה עשו את שאינו זוכה כו' דבמקומות הרבה מפני תקנה עשו כן כו' או י"ל דס"ל להרשב"א דשאני הך הנאה דב"מ דגרע מן הנאת אדם חשוב דקדושין: ועוד כתב השיטה מקובצת לב"מ שם בשם הרא"ש וז"ל תהא במאמינו פי' מחמת שהאמינו טרח וקנה שדה מהנגזל בשליחות הלוקח וזוכה לו וגם זה יודע הנגזל ונתכוין לזכות להלוקח וניחא אף למ"ד בב"ק וכי מי הודיעו לבעל חיטים שיקנה לבעל המעות כו' וכן כתב הש"מ בשם התוס' דהאי במאמינו הכוונה הוא דהנגזל עצמו לדעת כן מוכרה דגומר ומקנה ללוקח ואפילו למ"ד בהגוזל מי הודיעו כו' הכא מודה שהוא יודע שזה מכרה והאמינו הלוקח וכמו שהודיעו גזלן שלצורך הלוקח לוקחה וכן כתב הריצב"ש בתי' השני דההיא הנאה דמאמינו גמר ומקני לי' המעות שלוקח בהם עתה מן הנגזל וכיון דהמעות שלו לכו"ע קנה ואף למ"ד מי הודיעו כו' התם הוא שהמוכר אינו יודע אבל כאן שהוא יודע שמכרה לאחר ה"ה מקני למי שהמעות שלו עכ"ל הש"מ בקצרה וכ"כ שם הש"מ בשם הרא"ש הרי להדיא שיטות רבות בהסוגיא הנ"ל בשם כמה ראשונים דס"ל דהך הנאה דמאמינו הוי כמו דקנה בשליחותו או משום דעשו שאינו זוכה כזוכה ולהריצב"ש מוכח דס"ל דאף על המעות חל ההקנאה כמש"כ דהמעות שנותן להנגזל נעשה מעות של הלוקח ואפשר דזהו מטעם דהוי כמצוה להמוכר שיזכה המעות בשביל הלוקח ועיין בח"מ סי' קפ"ג ובאה"ע סי' ק"כ ב"ש ס"ק ב' והדברים ארוכים וכ"כ המרדכי בב"מ שם בהאי סוגיא שכתב בזה"ל דמחמת ניחא לי' דליקו בהימנותי' נעשה הגזלן שלוחו של הלוקח וגם הש"מ הביא שם בשם הרמב"ן שכתב תהא במאמינו כלומר שלוקחה לצורכו של הלוקח וכ"כ הר"ח כו' ע"ש הרי להדיא דאף להרמב"ן דס"ל בקדושין ד' ז' דהנאה דאדם חשוב ה"ל לכה"פ ככסף אך לא כחליפין משום דלא ה"ל כלי עכ"ז כתב דהא דב"מ ד' ט"ז דאמרו בהאי הנאה דמאמינו דמחוייב ליתן השדה להלוקח והטעם הוא משום דקנה בשליחות הלוקח ולצורכו לוקחה מתחלה כמש"כ הש"מ בשם הרמב"ן ואף דבסוגיא דב"מ דמיירי בקרקע הי' מהני לקנות הקרקע בהאי הנאה אף דלא הוי כחליפין רק ככסף דהא קרקע נקנה בכסף ואפשר לומר דהא לפמש"כ התוס' בב"מ שם ד"ה האי שטרא בתי' א' דמיירי במקום דכותבין שטר א"ש שיטת הרמב"ן. אך גם זה אינו ברור דהא לפי מה דקיי"ל מלוה אינו קונה א"כ העיקר כתי' הב' של התוס' שם וכן להר"ח שם דכתב ג"כ דהאי הנאה ה"ל בתורת שליחות כנ"ל אף דהר"ח דהובא ברשב"א ובר"נ לקדושין ד' ז' ס"ל דהנאה דאדם חשוב הוי ככלי ואפ"ה הוכרח לכתוב הכא הטעם דה"ל כשלוחו מוכח מזה דס"ל לחלק בין הנאה דאדם חשוב ובין האי הנאה דקא סמיך עליו דב"מ: ולפי זה לשיטתם הדין נותן בפשיטות דאף במטלטלין יהי' שייך להלוקח דאף דנימא דהאי הנאה דסמיך עליו אינו רק ככסף מ"מ שייך ללוקח מהטעם דהא קנה לצורכו של הלוקח ובשליחותו קנה וזה הטעם שייך אף במטלטלין א"כ לכו"ע נתבאר דאף במטלטלין הדין כן ואף דלכל אחד יש טעם אחר וזה חולק על טעמו של זה עכ"ז הא כתבתי בספרי באר יצחק ח' או"ח סי' ז' כעין זה דהיכא דלכל השיטות בעיקר הדין מסכימים בהסכם א' אף דלכ"א יש לו טעם אחר עכ"ז סומכין ע"ז ועיין מזה שם ח' יו"ד סי' כ"ג א"כ ה"ה בנ"ד ושפיר כתב התה"ד והרמ"א בסי' ר"ט גבי דבר דאינו ברשותו דאם טרח וקנה צריך לקיים מקחו משום דהא נתבאר דאף להרמב"ן דקידושין והריטב"א שם בקידושין דכתבו דהנאה דאדם חשוב לא ה"ל רק ככסף משום דלא הוי כלי עכ"ז מודו הכא דאף במטלטלין שייך להלוקח משום ניחא דליקו בהימנותי' אמרינן דמתחלה קנאה בשליחות הלוקח וכש"כ להריטב"א דב"מ דהובא לעיל דס"ל הכא דהאי הנאה דסמיך עליו חשוב כחליפין וכמו דס"ל להרבה ראשונים בסוגיא דב"מ כנ"ל וכן לפי מש"כ עשו שאינו זוכה כזוכה א"כ בוודאי אין שום ספק דשייך קנין זה אף במטלטלין בפשיטות. ולרווחא דמלתא נראה להביא ראי' לזה מהא דמקשה הש''ס בב"מ ד' ט"ז על מה דאמר שם דחזר ולקחה מבעלים הראשונים מה מכר ראשון לשני כו' משום דניחא לי' דליקו בהימנותי' ומאמינו בהאי הנאה דסמיך עליו גמר ומקני לי' דמתיב רב ששת מה שאירש מאבא מכור לך לא אמר כלום ומתרץ הכא סמכה דעתי' הכא לא סמכה דעתי' עכ"ל ועיין בשמ"ק שם דעיקר הקושיא של הגמ' הוא ממה שתעלה מצודתי משום דמן מה שאירש מאבא הא לא טרח בה ודלא כפי' רש"י ע"ש ואי נימא דמטלטלין אינו נקנה משום האי הנאה דסמיך עליו משום דמטלטלין אינו נקנה בכסף הא מה שתעלה מצודתי ה"ל מטלטלי א"כ מאי מקשה הש"ס הא יש לחלק דשאני מה שתעלה מצודתי דה"ל מטלטלין א"כ הא אינו נקנה מטלטלין עי"ז אבל בקרקע דמיירי שם שפיר נקנה ע"י האי הנאה וה"ל ככסף. ע"כ מוכח דס"ל להש"ס דהאי דינא שייך ג"כ במטלטלין הנגזלין משום דה"ל כמו חליפי סודר או משום דקנאה בשליחות הלוקח א"כ הנך טעמים שייכי ג"כ גבי מה שתעלה מצודתי משום דהא יכול לזכות לאחר ע"י חצירו ורשותו כמבואר בב"ב ד' פ"ה גבי ארבע מדות במוכרין דיכול לומר יזכה חצירי לפלוני וכן מבואר בגיטין ד' י"ג בתוס' ורא"ש שם גבי מעמד ג' ובסי' קכ"ה ע"כ במה שתעלה מצודתי שייך לומר דזכה ע"י רשותו עבור חבירו מהפקר או משום דה"ל כמו חליפי סודר דכ"ז שייך אף במטלטלין ושפיר מקשה הש"ס והוצרכו לחלק דשאני היכא דסמכה דעתי' כו': ובני היקר כמהו' צבי שיחי' אמר לדחות ראי' זו דהא עיקר קושיות הקצה"ח על מש"כ הר"ן דהנאה דאדם חשוב ה"ל דין חליפין משום דהא בעינן כלי ואף פירי לא מהני בחליפין והך הנאה לא עדיף מן פירי כמש"כ הקצה"ח בארוכה בסי' ק"צ ולפ"ז י"ל דלרב ששת דאמר פירי עבדי חליפין כמבואר בב"מ ד' מ"ו ובקידושין ד' כ"ח א"כ לר"ש שפיר י"ל דמהני הך הנאה דאמרו חז"ל כמו פירי דקונה בתוס' חליפין אף במטלטלין ולפ"ז שפיר מתיב ר"ש בב"מ ד' ט"ז שם מן מה שתעלה מצודתי דאף דנימא דהך הנאה לא הוי כחליפי כלי מ"מ לא גרע מן פירי וכמש"כ הקצה"ח א"כ אליבי' דר"ש הא מועיל זה אף לקנות מטלטלין והא דמקשה ר"ש על רב דאמר הך דינא דחזר ולקחה מבעלים הראשונים י"ל לפמש"כ התוס' בפ' השוכר את הפועל ד' ע"א ע"ב ד"ה מידי הוא טעמא כו' דרב סבר כרשב"ל ע"ש וכבר מבואר בב"מ ד' מ"ו ובקידושין ד' כ"ח דמאן דסבר כרשב"ל מוכרח לסבור כר"ש דפירי עבדי חליפין א"כ שפיר מקשה ר"ש על רב ואף לפי מאי דמסקי התוס' שם דרב ס"ל כר' יוחנן עכ"ז י"ל בקצרה דר"ש דס"ל פירי