נחל יצחק חלק א קנא

ערבין לי' לכן אם פקע שיעבוד הגוף פקע שיעבוד נכסי והקשה דא"כ אמאי במת הלוה גבי מיורשיו ע"ש והאו"ת סי' ס"ו ס"ק מ"ג כתב ג"כ להקשות כן דהיכא דמת הלוה ונפלו נכסיו קמי יורשיו א"כ פקע שיעבוד הגוף וממילא פקע שיעבוד נכסי ותירץ דגם במת הלוה גוף היורש משתעבד כמו הלוה עצמו ועליו מוטל לפרוע כמו על המוריש הלוה עכ"ל האו"ת והובא בנתיבות סי' ס"ו ס"ק כ"ד וכעין זה מבואר ברא"ש ב"ק פ"א סי' ו' דכתב דלכן בטלה מחלוקת משום דיתמי כרעא דאבוהון נינהו לפרוע חוב אביהן בשוה כו' והט"ז סי' קע"ה סעי' ד' הביאו בביאור יותר ע"ש ומצינו עוד כעין זה בב"מ ד' ט"ו ע"א דכתבו התוס' לחלק דשאני יורשים דאף דאין להם על מי לחזור מ"מ יורשים כרעי' דאבוהון וגובה מהם שבח כו' והובא בש"ך סי' קט"ו ס"ק ל"ב בארוכה אלמא דמצינו לחלק בין יורשים ללקוחות משום ה"ט וכעין סברת התומים הנ"ל וזהו סברת הגמ' ב"ק ד' קי"א דרשות יורש לאו כרשות לוקח ועיין בח"מ סי' קי"א סמ"ע ס"ק ל"א וכעין זה כתב המ"מ פ' כ"ב ה' מלוה ה' ט"ו ובח"מ סי' ק"ג סעי' ד' בסמ"ע ס"ק ו' לחלק בין לוקח ובין יורש ע"ש: א"כ לשיטת התומים דלא ס"ל כעין חילוק הסמ"ע שם דמחלק דשאני היכא דפקע שיעבוד הגוף מצד פטור של המלוה כמו במחלו דאז פקע שיעבוד נכסי משא"כ היכא דפקע שיעבוד הגוף של הלוה מצד אחר כמו במת הלוה דמשום זה לא פקע שיעבוד נכסי יע"ש בסמ"ע אבל התומים לא ניחא לי' בסברא זו וכן נוטה הסברא כיון דאין לו שיעבוד הגוף עכ"פ יהיה מאיזה טעם שיהיה א"כ ממילא פקע שיעבוד נכסי ע"כ י"ל דמשום ה"ט הכריח רש"י לחדש לנו דהא דטורף ממשעבדי זהו משום דהוי כמוכר דבר שאינו ברשותו משום דלכאורה קשה איך מצי טריף מלקוחות הא על הלוקח אין לו שיעבוד הגוף ולא אתי עליו כי אם מצד שיעבוד נכסי' א"כ הא קיי"ל דהיכא דאין לו שיעבוד הגוף ממילא פקע שיעבוד נכסי ודווקא כ"ז שישנו הנכסים אצל הלוה ונפ"מ לענין בע"ח מוקדמים אז שפיר אי ש"ד יש להמוקדם דין קדימה משום ש"ד דהא כיון דעל הבעלים של הנכסים יש לו שיעבוד הגוף. ע"כ אלים שיעבוד נכסי שלו אבל היכא דמכרו לאחר דאין לו על הלוקח שיעבוד הגוף ע"כ כיון דאין לו על הבעלים של הקרקע שיעבוד גופו א"כ פקע שיעבוד נכסי וקשה דמפני מה טריף ממשעבדי: ואף דנימא דגם זה לא מקרי פקע שיעבוד הגוף כיון דיש לו שיעבוד הגוף על הלוה שלו עכ"פ ואף דאינן ברשות אחת דהא שיעבוד הגוף שלו הוא על הלוה ושיעבוד נכסי שלו הוא על קרקע שה"י לוקח מ"מ מצרפינן להו אהדדי אפ"ה תקשה היכא דמת הלוה ויש לו משעבדי דטורף מלקוחות הא כיון דמת הלוה ופקע שיעבוד גוף שלו כמש"כ התומים וכש"כ היכא דאין לו יורשים א"כ תפקע שיעבוד נכסי שלו ומשום זה הוכרח רש"י לפרש דלכן טורף ממשעבדי דהשיעבוד עושהו לדבר דאינו ברשותו דהא כ"ז דהיו הנכסים אצל הלוה אז לא פקע שיעבוד גופו דיש לו על הלוה ממילא אלים שיעבוד נכסי שלו ונעשה בשעת המכירה דבר דאינו ברשותו וכפי שכתב רש"י שהרי ממושכנים הם אצל המלוה והיינו למאן דס"ל ש"ד: ולמאן דס"ל שיעבודא לאו דאורייתא אין זה רק מדרבנן י"ל דחז"ל עשו משום שיעבודא דרבנן דיהיה זה כמוכר דבר דאינו ברשותו ולכן טורף ממשעבדי: ואין צריכים לטעם זה כ"א לגבות ממשעבדי דאז פקע שיעבוד נכסי היכא דמת הלוה כנ"ל אבל בגביות חוב מיורשים דלא פקע שיעבוד הגוף וכמש"כ האו"ת דכיון דיורשו ממילא מוטל עליהם שיעבוד הגוף כמו על אביהם ע"כ אין אנו צריכים בזה להטעם שכתב רש"י דנעשה לדבר דאינו ברשותו רק בפשוטו טורף מיורשים דכיון דיש לו עליהם שיעבוד הגוף ממילא אלים שיעבוד נכסי שלו וטורף מהם. א"כ נתבאר בעז"ה בהסבר נכון ליישב דברי רש"י הנ"ל: וכ"ז הוא לשיטת האו"ת אבל לשיטת הסמ"ע הנ"ל אין מקום להסבר הנ"ל וכשיטת הסמ"ע הנ"ל כ"כ הר"ן פ' הכותב על דברי הר"ת הנ"ל וז"ל ומיהו כשמת הלוה אע"פ דפקע שיעבוד גופו לא פקע שעבוד נכסי לפי דעיקר ערבותן של הנכסים זהו שכ"ז שלא יצא הלוה ידי חובו שירד לנכסיו ויפרע מהם אבל כ"ז שנפקע מחמת המלוה אף שיעבודו של נכסים נפקע עכ"ל הר"ן ולדברי הר"נ הנ"ל כיון הסמ"ע במש"כ בקצרה דשאני במת הלוה דגובה מנכסיו דשם לא נפטר הלוה מחמת המלוה עכ"ל שוב ראיתי בקצה"ח סי' ס"ו ס"ק כ"ו שהביא לדברי הר"ן הנ"ל וביארו היטב דזה דומה למת הלוה דגבינן מן ערב וה"ה בנכסי דאינש ערבין לי' יע"ש ועפ"ז ברור הוא כמש"כ לעיל דמצרפין להדדי שיעבוד הגוף דיש לו על הלוה להשעבוד נכסי דיש לו על קרקעות של הלוקחים כמו בערב דיש לו שיעבוד הגוף על הלוה ממילא גובה מן הערב אף דאינן ברשות אחת: ובכתובות ד' צ"א ע"ב איתא ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ואתא שמעון ומכרה לראובן באחריות ואתא בע"ח דראובן וטרף מיניה דינא הוא דאזיל שמעון ומפצי ליה א"ל רבא נהי דאחריות דעלמא קביל עליו אחריות דנפשיה מי קביל עליו ומודה רבא בראובן שירש שדה מיעקב ומכרה לשמעון כו' דינא הוא דאזיל שמעון ומפצי ליה מ"ט בע"ח דיעקב כבע"ח דעלמא דמי עכ"ל והובא בסי' רכ"ו בח"מ א"כ מבואר דחוב שעל היורש לא מקרי חוב דנפשיה כי אם כבע"ח דעלמא ולשיטת התומים דכתב דיש לו שיעבוד הגוף על היורש כמו על הלוה עצמו. ומה"ט לא פקע שיעבוד נכסי מן קרקע של היורש כנ"ל א"כ קשה דמפני מה אמרו בסוגיא דכתובות הנ"ל דבע"ק דיעקב כבע"ח דעלמא דמי וגם קרו ליה בשם בע"ח דיעקב. הא לסברת התומים א"כ מקרי החוב של אביו יעקב בע"ח דראובן דהוי בע"ח דנפשיה משום שיעבוד הגוף שיש לו על היורש א"כ מוכח מן סוגיא זו כשיטת הסמ"ע והר"ן דלא ס"ל כסברת התומים אלא כתבו דבמת הלוה מקרי פקע שיעבוד הגוף והקשו דא"כ תפקע שיעבוד נכסי ומחלקי כנ"ל ואפשר לומר אף לשיטת התומים דכיון דהשיעבוד הגוף דיש לו על היורש אינו מצד חוב שלו כ"א מצד דירש נכסי אביו ע"כ מקרי בע"ח דעלמא: וביותר נ"ל דאינו ראיה מהא דכתובות לדחות דברי האו"ת משום דשא"ה דמכר היורש השדה לאחר ואף דאתי השדה לאח"ז לרשותו מ"מ הא אפסקיה אחר ולכן אינו חייב היורש במכר רק משום מזיק שיעבודו כמבואר בסי' ק"ז ועדיין יש לומר דכשהנכסים אצלו אז נשתעבד גופו משא"כ כשיצאה מרשות היורש כבר וקנה אותה מאחר כנ"ל וע"כ אינו קשה על האו"ת מהסוגיא דכתובות הנ"ל: אכן אף לשיטת הר"ן והסמ"ע מ"מ י"ל ולפרש לדברי רש"י בקצרה דס"ל לרש"י דדוקא בזכה בהו איש אחר שאינו הלוה ממש או יורשיו אז לא מהני אף אי ש"ד להיות טורף מלקוחות דכיון דזכה בהו אחר אין ממש בזכות שיעבודו להיות גובה מהם ודוקא אם הם אצל הלוה או אצל היורש דלא זכה בהו אחר אז אלים שיעבודו להוציא מן היורש דכיון דיורש כרעי' דאבוה הוא כמש"כ לעיל בשם הרא"ש בב"ק פ"א סי' ו' והתוס' ב"מ ד' ט"ו א"כ לא יצא עדיין לרשות אחר כשהם אצל היורש ומה"ט קיי"ל דרשות יורש לאו כרשות לוקח ב"ק ד' קי"א אבל בזכה בהו אחר דכיון דיצאו לרשות אחר אין כח בזכות שיעבודו לטרוף מן הלוקח כ"א מצד דנעשה המכירה למוכר דבר דאינו ברשותו וכמש"כ רש"י אמנם לפי שיטת האו"ת הנ"ל יתיישב דברי רש"י ביותר ביאור כנ"ל: ענף ב ובעיקר דברי רש"י הנ"ל נלפענ"ד להקשות דעדיין תקשה לפי הא דסוף ב"ב ובקידושין ד' י"ג דריש לקיש ס"ל שיעבודא דאורייתא ואף מלוה בע"פ טורף מן לקוחות מה"ת אך מדרבנן לא טריף משום פסידא דלקוחות א"כ קשה לפי המבואר בב"ק ד' ס"ח ע"ב דס"ל לר"ל דאדם מקדיש דבר דאינו ברשותו וכצנועין דאמרי כל הנלקט מזה יהא מחולל כו' א"כ תקשה לשיטת ריש לקיש דמצי מקנה דבר דאינו ברשותו. א"כ איך מצי טריף מלקוחות אף דס"ל ש"ד דהא לשיטת רש"י אין כח וזכות בהשיעבוד נכסי להיות טורף ממשעבדי