נחל יצחק חלק א קמז

סי' ב' ס"ק י"ד הקשה בהא דכתובות ד' י"ד גבי אלמנת עיסה דמבואר שם דזה הוי ספק ספיקא מעליא אלולי משום מעלת יוחסין דגזרו בזה וקשה הא הוי ספק בגוף ספק בתערובות. וכן הקשה הפני יהושע שם ובקונטרס אחרון בפני יהושע שם הביא קושיא זו בשם הרשב"א שהקשה זה: ונלע"ד לתרץ קושיא זו דהא ספק ראשון הוא שמא נתגרשה ושמא לא נתגרשה דהי' ספק קרוב לו ספק קרוב לה ואם לא נתגרשה א"כ לא הוי חלל כשמת בעלה אח"ז כמבואר שם ברש"י והנה התוס' בגיטין ד' ע"ח ע"ב ד"ה והא א"א לצמצם כתבו דבספק קרוב לו קרוב לה דהוי בשני כתי עדים המכחישים זא"ז די"ל בזה אוקי תרי להדי תרי ואוקי אחזקת א"א ולא תהא מגורשת כלל רק כיון דספיקא דרבנן ע"כ הוי מגורשת וא"מ ולפ"ז א"ש שיטת הרשב"א והשו"ע דכתבו דספק בגוף וספק בתערובות לא מהני משום דהא דוקא באיסור תורה אמרו כן כמש"כ הש"ך ביו"ד סוף סי' ק"י ס"ק ס"ב: אבל באיסור מדרבנן בזה מהני אף ספק בגוף וספק בתערובת וכ"כ הב"ש בסי' ב' ס"ק י"ד דבאיסור דרבנן מהני אף ספק בגוף ספק בתערובות ואף דלא נולדו שני הספיקות ביחד הוי ס"ס מעליא ע"כ הוי ס"ש מעליא גבי אלמנת עיסה כיון דספק ראשון לא נאסרה רק מדרבנן ומתורץ שפיר קושייתם: ולפ"ז יש לדון באשה שיש עלי' שני כתי עדים המכחישים זא"ז דכת אחת אומרת דנתגרשה וכת אחרת מכחשת ואומרת דלא נתגרשה והיא באיסור א"א לכן הויא ספק א"א. ואחר זה נולד עליו עוד ספק שני כמו בתערובות דשייך בה קבוע כמע"מ וכמו הא דנזיר ד' י"ב באומר לשלוחו צא וקדש לי אשה דאשה הדרא לניחותא והוי קבוע כו' או דנולד בה אח"ז עוד ספק אחר דאין לדון בזה ספק ספיקא משום דהא כיון דספק ראשון נולד מקודם וספק שני הוא לאח"ז וגם הוי ספק בגוף וספק בתערובת וע"כ לא הוי זה ס"ס וכמו הא דיו"ד סי' ק"י וכן אם יש לפנינו עדים הרבה המעידים דנתגרשה ועדים מועטים מעידים דלא נתגרשה וכיון דתרי כמאה א"כ כיון דהוי אז בספק א"א וע"כ אם יחול אח"ז עוד ספק בתערובות לא הוי זה ס"ס וכמו בתרי ותרי המכחישים כנ"ל כן י"ל לכאורה בזה: אבל לפי מה שנתבאר דהא דתרי כמאה זהו מן דין קבוע כמעמ"ד. וגם הא אין זה רק גזה"כ היפוך הסברא וכמש"כ הנו"ב כנ"ל ע"כ יש לדון דכה"ג הוי ס"ס מעליא לפי שיטת המחבר ביו"ד סי' ק"י סעי' ד' דפסק ברוב חנויות מוכרות בשר שחוטה ומיעוט מוכרות בשר נבלה לקח מאחת מהן וא"י מאיזה מהן לקח ונתערבה באחרות בטלה ברוב משום ספק ספיקא וכתב הש"ך שם ס"ק כ"ז דס"ל להמחבר כיון דקבוע חידוש הוא ע"כ מצרפינן זה לס"ס להקל אף דלא נולדו ב' הספיקות ביחד ע"ש. א"כ לפ"ז ה"ה בהך דעדים מרובים מעידים דנתגרשה ומועטים מעידים דלא נתגרשה א"כ לולא הכלל דקבוע כמע"מ הסברא נותנת דאין עליו ספק א"א כלל דניזל בתר רוב המעידים דמותרת להנשא רק לפי הכלל דקבוע ע"כ תרי כמאה והוי ספק א"א א"כ עיקר מה דהוי ספק א"א אין זה רק מצד חידוש וע"כ שפיר יש לדון בכה"ג ס"ס אם נתערבה אח"ז בתערובות דכיון דלא נאסרה מתחלה רק מפאת קבוע וחידוש הוא ע"כ אין לך בו אלא חידושו ומצרפינן זה לס"ס כמו ברוב חנויות הנ"ל לשיטת המחבר הנ"ל ובאמת לפי דעת הרמ"א דחולק שם על המחבר גם בכה"ג וס"ל דלא הוי זה ס"ס א"כ ה"ה בנ"ד יש להחמיר כיון דספק הראשון נאסר מה"ת כמבואר שם אכן לשיטת המחבר יש לדון להיתירא בנ"ד וע"כ אם יהי' איזה היתר לפי דעת הרמ"א לשיטתו וכמו דהיו לי איזה עובדא בגט אחת דהי' לי היתר לפי דברי הרמ"א ממקום אחר: אך לפי דברי המחבר בפלוגתתם בענין אחר לא הי' לי היתר כי אם הך ס"ס כה"ג והעליתי דכיון דלדברי המחבר יש לדון היתירא בכה"ג ע"כ צרפתי זה לסניף להיתירא ואף דמן התוס' בב"ק ובסנהדרין הנ"ל לא נראה כן מ"מ יש לצרף כ"ז שהעליתי לסניף במקום שיש צדדין להיתירא ולצרפו לעוד ספק שני והארכתי בכ"ז במק"א וכאן לא באתי רק בקצרה להעיר להמעיין בזה והמוסיף יוסיף בכ"ז ועפ"ז יש לדון בדברי התוס' יבמות ד' פ"ח והובא בש"ך ח"מ סי' מ"ו ס"ק ס"ו ובדברי הנו"ב מ"ק ח' אה"ע סי' ס"ה וקצרתי ענף ג והיכא דיש שני כתי עדים המכחישים זא"ז דכת אחת אומרת דהיא ספק א"א ובאופן דלא מהני חזקת היתר בה כמו שכתבו הפוסקים דאם הוי ספיקא דדינא בהקידושין דלא שייך חזקה בזה דאטו בשביל החזקה ישתנה הדין ואכמ"ל וע"כ אם אומרים דנתקדשה ע"י ספק קידושין בכה"ג הוי ספק א"א ולכן אם יש עדים אחרים המכחישים דלא הוי אף ספק א"א הוי זה ספק ספיקא מעליא וכן אם שני עדים מעידים דהחתיכה היא ודאי שומן וכת אחרת מכחישם דהיא ספק חלב ספק שומן וכה"ג י"ל דזה הוי ס"ס ולהיתר. אך לכאורה י"ל דזה הוי ס"ס משם אחד דלא מהני לשיטת כמה פוסקים והא זה הוי הכל משם אחד: אך באמת י"ל דזה הוי ס"ס מעליא והוא דהרשב"א והריטב"א בקידושין ד' ע"ג בהא דאמר רבא ד"ת שתוקי כשר כו' דלמא אזלא איהי לגבי' וה"ל קבוע וממזר ודאי ולא ממזר ספק והקשו ל"ל למילף מקראי הא בלא"ה מותרת משום ס"ס ספק דלמא אזלי אינהו לגבה ואת"ל דאזלא איהי גבייהו אכתי ספק שמא לכשר נבעלה ותירצו דעיקר קרא אתי היכא דה"ל מחצה על מחצה עפ"ל וקשה הא זה הוי ס"ס משם א' וכן העיר הפני יהושע שם ולפמש"כ הפרמ"ג בכללי ס"ס ס"ק י"א להעיר דאפשר מה"ת הוי ס"ס מעליא אף מן שם אחד רק מדרבנן לא מהני א"כ לפ"ז אתי שפיר דברי הרשב"א והריטב"א הנ"ל דהקשו ל"ל למילף מקראי על הא דאמרו ד"ת שתוקי כשר. וכן לפי מש"כ המנחת יעקב והכרו"פ דס"ס מש"א מהני וודאי א"ש: והעיקר מה שנ"ל בזה ע"פ מש"כ החוו"ד בכללי ס"ס בש"ך ס"ק יו"ד בספק על ארי כו' וכן שארי אחרונים דכתבו בספק שמא התבואה ישנה משנה העברה ואת"ל משנה זו אכתי ספק דלמא נשרשה קודם לעומר וכן בספק איש וספק אשה וממי רגלים דר"פ האשה וכהנה רבות דדיינינן ס"ס משם א' ואינו מתהפך. משום דספק ראשון הוא דלמא אין כאן ספק מיחוש כלל וקרוב להתיר יותר מספק ב' ואת"ל דיש כאן מקום ספק אכתי ספק דלמא אין כאן איסור כלל כמבואר כ"ז בכמה אחרונים ע"כ ה"ה בנידון הריטב"א הנ"ל דהא אין לדון בזה מקום ספק אלא אם נימא דאזלא איהי גבייהו משום דאם אזלי לגבה הא אז הוי רוב המברר דלכשר נבעלה וכ"ז דליכא מידי דמכחיש להרוב הוי רוב כמו עדים באיסורין ע"כ שפיר י"ל דלמא אין כאן מקום ספק כלל משום דאזלי אינהו לגבה וה"ל רוב המברר ואת"ל דיש מקום לידת הספק להסתפק משום דאזלא איהי גבייהו אכתי ספק דלמא לכשר נבעלה. ועפ"ז יש לתרץ קושיות הש"ך ביו"ד סי' קפ"ז ס"ק כ"ד וא"ש דברי הרשב"א והריטב"א הנ"ל וכעין זה מצינו בעירובין ד' ו' שכתבו בשם ה"ר שמעי' דפרוץ כעומד מותר משום דה"ל ס"ס ספק שמא עומד מרובה ואת"ל דלא נפיש אכתי ספק דלמא שוו כי הדדי משום דספק מחצה ספק רוב ה"ל ס"ס מעליא: וכעין זה מצינו בב"ש סי' ע"ז ס"ק י"ז גבי מורדת מאיס עלי דחייב הבעל בקבורה מן דין ס"ס ספק שמא הלכה כהרמב"ם דזכתה בוודאי בנצ"ב ואת"ל כהחולקים דהסוגיא קאי במאיס עלי אכתי ספק דלמה זכתה מדינא דש"ס ואע"ג דה"ל ס"ס משם א' ע"כ מוכח דס"ל להב"ש ג"כ דהיכא דיש לדון שמא הוא באופן שאין שם לידת הספק לפנינו כלל ועוד ספק ב' דלמא הוי אכתי ספק השקול לנו ע"כ הוי זה ס"ס מעליא וכעין זה כתבו בקונטרס עגונות לאה"ע ס"ק ל"א בסי' י"ז בשם הרב בן לב דבעד מפי עד תלינן להקל שזה שהגיד נתברר לו שהי' תוך ג' ימים והוי ספק ספיקא שמא העד הראשון נתברר לו כן ואף את"ל דלא נתברר לו אכתי ספק שמא האמת הוא דמת תוך ג' ימים והובא זה במל"מ פ' י"ג