נחל יצחק חלק א קכט

אנשים ולא קטנים וכן כתב הרמב"ם בפ"ט הל' עדות ה' ז' ועוד טעם כתב רש"י שם משום דקטן הוי עדות שאי אתה יכול להזימה כו' [ומוכח מזה דרש"י ס"ל דאף בד"מ בעינן עדות שאתה יכול להזימה ואכמ"ל] וכן מבואר בב"ב ד' קנ"ה ע"ב דאמרו שם התם בעינא ועמדו שני אנשים וליכא וכן מבואר בירושלמי סנהדרין פ' ג' ה' ט' ובשבועות פ' ד' ה' א' ע"ש. וכיון דקטן מיפסל משום גזה"כ הנ"ל ע"כ דינו כמו אשה דנתבאר דמקרי שם עד עליו ושייך בו לומר נמצא א' מהם פסול עדותם בטילה: והא דהוכיח האו"ת שם כן דמפני מה לא פריך הגמ' במכות על כל העריות דיצילו דהא נשים פסולות לעדות י"ל בזה דהא חזינן דתרתי לריעותא חמיר פסולו מן חד לריעותא כמבואר בסנהדרין ד' כ"ד ובתוס' ד"ה אמר רב דימי כו' ע"כ אם היה מקשים הש"ס מנשים דכל העריות היינו יכולים לחלק ולדחות דשאני נשים דיש עליהם שני פסולים פסול א' פסול נשים. פסול השני אם נבעלה ברצונה הוי פסול רשע ואם נבעלה באונס יש עליה שם פסול שונא וכמש"כ התוס' במכות שם. והיה מקום לומר דשתי ריעותות אין עליו שם עד פסול לומר נמצא א' מהם פסול כו' משום דבשתי ריעותות אין עליו שם עד כלל משא"כ בחדא לריעותא יש עליו שם עד פסול ואמרינן ביה שפיר נמצא בהם א' מהן פסול כו' ולבסוף דמסיק הש"ס לומר דבמקיימו דבר הכתוב מדבר י"ל דבאמת לא מחלקינן גבי נמצא א' מהם פסול בין שתי ריעותות לחד ריעותא משום דבלא הכרח אין לנו לומר כן רק דתלוי במקיימי דבר לכן ניחא להש"ס למיפרך יותר הרוג יציל רובע יציל כו' ע"כ אין הכרת לקושיות התומים והוכחתו כנ"ל ולכן לדינא יש מקום לומר דגם בנשים שייך לומר נמצא א' מהם פסול לבטל עדות כולם מכש"כ מגזלן כנ"ל ומה שהקשה התוס' מגיטין וקידושין מקרובים שיש שם ולא מה שיש שם במעמד נשים אין זה הכרח כ"כ ולכן שפיר כתבתי לעיל הגה"ה ובמגילה ד' כ' אמר ר' יהודה קטן הייתי וקראתי למעלה מר' טרפון וזקנים אמרו לו אין מביאין ראייה מן הקטן. ויש להעיר בזה דהא בדרבנן אף קטן והגדיל נאמן והא מקרא מגילה הוא דרבנן וכמש"כ הר"ן גבי הא דחזקיה קרי בטבריא בארביסר וחמיסר ועיין בטורי אבן למגילה ד' ה' שם ואכמ"ל ואפשר לומר דשא"ה דאתחזק חיובא עליו וספק אם יוצא בזה ונפטר מחיובו או לא וע"כ אינו נאמן בזה קטן והגדיל ועיין בב"מ ד' ט"ז ע"ב אמר רב נחמן הוינא כבר שתא כבר שבע ודכרנא דהוי מכרזי הני שטרא אקנייתא דמשתכחי בשוקא דהדרינהו למריהו. ואפשר דלא סמכו על עדותו כ"כ בזה דהא באמת מצד עדות לא מהני בזה כמבואר ג"כ בסנהדרין ד' נ"ב, דא"ל קטן היית ואין מביאין ראיה מן הקטן: ע"כ הגה"ה. וב"ה מצאתי בהגהות האשר"י סוף פ"ב דכתובות שכתב בזה"ל ועוד דשאני קטן שיבא לכלל עדות משא"כ בקרוב כו' עכ"ל הרי דס"ל דקטן יש עליו שם עדות ביותר מקרוב משום דאתי לכלל עדות וכמש"כ לעיל: ולפי מש"כ האו"ת והנתיבות דאשה וקטן לא שייך בהם נמצא א' מהם קרוב או פסול כו' א"כ ה"ה בעבד דאם א' מהם עבד דלא מבטל לעדות כולם דהא עבד ג"כ אין עליו שם עד כלל כמו אשה ועיין בב"ק ד' פ"ח משום דס"ל דווקא בגזלן וקרוב יש עליו שם עד לבטל עדות כולם כמש"כ התומים בשם הריב"ש דדווקא היכא דיש עליו שם עד. רק דהתורה פסלה בזה הדין דנמצא א' מהם כו' משום דגזלן בר עדות הוא אם יחזיר בתשובה וכן קרוב כשר לעדות לאחרים משא"כ אשה דלא חזיא לשום אדם להעיד כלל וכן קטן לאו בר הגדה כלל בשום דוכתא א"כ ה"ה עבד מקרי ג"כ לאו בר עדות כלל ואף דביד האדון לשחררו עכ"ז הא ביד העבד אינו זה ועוד הא אמרינן בקידושין ד' ס"ב גבי הרי את מקודשת לי לאחר שאשתחררך דלא הוי קידושין דאף דבידו לשחררה עכ"ז מעיקרא בהמה השתא דעת אחרת עי"ש וע"כ יש לדון לדבריהם דגם בעבד לא שייך נמצא א' מהם פסול לבטל עדות כולם: וכיון דא' מהם הוא עבד בוודאי: א''כ נתבטל עדות כולם ענף ונלענ"ד להביא ראיה לזה מהירושלמי דיבמות פ' י"א הל' ה' גבי כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה כו' וזה לשון הירושלמי מהו שיעידו עדות אחת ותעלה להם עדות אחת כו' ואחר שנמצאו עדים זוממין אינם נהרגין ואין ההורג נהרג אף הכא כן כוונתו אם התערובות נחשבו עכ"פ לעד א' להצטרף עם עוד אחר על דיני נפשות דהא אחד מהן הוא כשר וקא פשיט דכיון דהוי עדות שאי אתה יכול להזימה משום דהתערובות על כל א' הוא בספק דשמא עבד הוא ואין בו דין הזמה ע"כ אין ההורג נהרג וקשה תיפוק ליה דהוי נמצא א' מהם פסול דהא מיירי בד"נ דנצטרפו בעת הראייה וגם בעת ההגדה כמבואר במכות ד' ו' ע"ב וברמב"ם הל' עדות ריש פ"ד דבד"נ צריכין העדים להעיד כא'. א"כ נתבטל עדות כולם. בפרט בד"נ דאף ר' יוסי מודה דבד"נ בטל עדות כולם כשאחד מהם הוא פסול כמבואר במכות ד' ו' וכעין זה הקשו התוס' בב"ב ד' מ"א ובסנהדרין ד' ל"א גבי ב' כתי עדים המכחישין דהא הוי נמצא א' מהם פסול אך לחד תירוצא דתירצו שם דדווקא כשהפסול ידוע זה י"ל ג"כ הכא דכיון דאין ידוע מי הוא העבד ע"כ לא שייך בזה נמצא א' מהם פסול כו' אבל לאידך תירוצים של התוס' הנ"ל תקשה בירושלמי הנ"ל כנ"ל. דהא מיירי בד"נ דאף ר' יוסי מודה והיה הראייה והגדה כאחת כמבואר בד"נ וגם הא היה התראה א"כ נתכוונו להעיד בעת הראיה ועיין במכות ד' ו' ע"א תוספות ד"ה היכי אמרינן כו': אך אפשר לומר בזה להך תירוץ דמתרצי התוס' בב"ב שם די"ל דהתם מיירי דאתו למיחזי א"כ ה"ה בהך דירושלמי י"ל דמיירי דאתו למיחזי ואף דמיירי התם בד"נ עכ"ז י"ל כמש"כ המהרש"א במכות ד' ו' בתוספות ד"ה היכי אמרינן כו' במש"כ התוס' דנחזי אנן אם התרו בו דהא לא בעי התראה לכל עד אלא אפילו שמע מפי עצמו עכ"ל א"כ י"ל בהך תערובות ג"כ דלא היה ההתראה מהם ואף לפי' שיטת הרמב"ם דחו"מ ריש סי' ל"ו דאם כולם לא נתכוונו להעיד דבטל עדותן כמש"כ הש"ך שם. עכ"ז י"ל דאחד מן התערובות נתכוין להעיד והב' לא נתכוין להעיד א"כ הא לא נצטרפו אך גם זה לא א"ש לפי שיטת הרמ"ה והובא בטור ח"מ סי' ל"ו ובסמ"ע שם ס"ק ד' דס"ל דאם ר'ה ההגדה כאחת אף דבעת הראייה לא נתכוונו להעיד דמיפסל עדותן. א"כ כאן דמיירי בד"נ דהעידו שנים. בוודאי הוא הגדה כאחת ועיין רש"י מכות ד' ו' ד"ה והוא שהעידו כו' אבל אם העידו השנים כו' א"כ תקשה כנ"ל וגם יש לעיין בזה ע"פ מש"כ תו"י בכריתות ד' י"ב ע"ב ד"ה לא נתכוונתי לעדות ועוד דהא חזינן להתוס' בסנהדרין ד' ל"א דלא ניחא להו לתרץ כן ומהדרי אחר תירוצים אחרים א"כ הכא בירושלמי דלא שייך תירוצים הנ"ל תקשה עדיין כנ"ל וע"כ מוכח מזה דבעבד לא שייך נמצא א' מהם פסול לבטל עדות כולם וכמש"כ האו"ת באשה ויהיה מזה סייעתא לסברת האו"ת. אמנם בעיקר הדברים הנ"ל יש לפקפק דהא מבואר בכתובות ד' כ"ח דכולם אם היה עבד ונשתחרר אינו נאמן ריב"ב אמר נאמן ופליגי אי דייק או לא דייק ומשמע דריב"ב לא פליג אלא בהנך דמונה התם דהוי מדרבנן ורוב נשים בתולות נישאות אבל בשארי ענינים דלא שייך כן גם ריב"ב מודה דאינו נאמן משום דהוי תחלתו בפסלות וכבר הבאתי לעיל שיטת הריב"ש וכן הוא שיטת רבוותא שהביא הרמב"ן בחי' לב"ב ד' מ"ג דלכן מהני סילוק בנוגע בעדות משום שיטת הראב"ד דבבעל דבר לא שייך בו נמצא א' מהם פסול דבמקיימי הדבר הכתוב מדבר ומה"ט היכא דלא שייך עליו שם עד לא פסלינן לו משום תחלתו בפסלות ועיין מזה באו"ת סי' ל"ז ס"ק א' ובריש סי' ל"ו באו"ת ובש"ך סי' ל"ד ס"ק כ"ח ובסי' ל"ו ס"ק ט"ו אלמא דס"ל להנך רבוותא דהיכא דלא שייך נמצא א' פסול משום דלאו בר עדות הוי דה"ה מה"ט לא שייך בו לדון תחלתו בפסלות א"כ אי נימא דבעבד לא שייך בו נמצא א' פסול לבטל עדות כולם א"כ מה"ט לא יופסל עבד ונשתחרר משום