נחל יצחק חלק א קיט

ענף ב והתומים שם תמה על הש"ך עוד מן דברי הרא"ש פ"ב דגיטין סי' כ"ו דכתב שם בשם ה"ר מאיר הלוי דשלוחים על הגט דהי' פסולין כשנתמנו לשלוחים וחזרו בתשובה קודם שמסרו לאשה דכשרין כו' ולא בעינן תחלתו בכשרות מידי דהוי אפתוח ונסתמא כו' ועיין בתוס' גיטין ד' כ"ג ד"ה וה"ה כו' אלמא דדוקא בעדות אשה דהקילו אף בפתוח ונסתמא כשר ג"כ ברשע דחזר בתשובה. אבל היכא דפסול פתוח ונסתמא פסול ג"כ רשע וחזר בתשובה. א"כ מבואר דלא כהש"ך וכן מצאתי למחנה אפרים ה' עדות סי' י"ד דתמה על הש"ך בזה. ולכאורה רציתי לומר לפמש"כ הש"ך בסי' ל"ז ס"ק ל"ב דהביא שיטת כמה ראשונים דס"ל דאף בפסול נוגע פסול לעדות אף אחר הסילוק משום דגם זה מקרי תחלתו בפסול והביא כן בשם הרא"ש בתשובה כלל נ"ח דכתב בשם ה"ר מאיר דס"ל כן א"כ י"ל דה"ר ר' מאיר דכתב הרא"ש בשמו בפ' ב' דגיטין דלא הקיל ברשע שחזר בו רק בשלוחים על הגט משום דהא עיקר הך מילתא דכתב הש"ך ברשע דחזר בתשובה דכשר זהו נלמד מן הך דינא דסילוק מהני כמש"כ התומים בשם המרדכי משום דדבר שבידו להכשיר א"ע לא שייך תחלתו בפסול: א"כ לשיטת ה"ר מאיר דהובא בתשובת הרא"ש דס"ל דסילוק לא מהני להיות כשר לעדות: אלמא דאף דבר שבידו לא מהני ע"כ לא הכשיר הר"מ ברשע דחזר בו רק בשלוחים על הגט ולדידן דקיי"ל בסי' ל"ג דסילוק מהני משום דבר שבידו כנ"ל שפיר כתב הש"ך להכשיר ברשע דחזר בו אבל באמת ז"א דהא הך דפ"ב דגיטין הובא בשם ה"ר מאיר הלוי ואלו בתשובה הוא ה"ר מאיר ב"ר ברוך דחיבר תשובת מהר"ם מרוטינגבארג כפי המובא בסי' תתקצ"ה דס"ל דסילוק לא מהני וכן בהגהות מיימוני ה' עדות כמהו"ר בש"ך סי' ל"ז א"כ עדיין תקשה קושיות המח"א והתומים על הש"ך בזה ובפרט דהרא"ש הסכים לדבריו בפ"ב דגיטין בזה והרא"ש גופא פסק בב"ב ד' מ"ג דסילוק [ מהני ע"כ שפיר הקשו: והעיקר מה דנלע"ד בזה דזה תלוי בשיטת הרי"ף והר"ח בכתובות ד' כ"ב בשלשה שישבו לקיים את השטר וקרא ערעור על א' מהם כו' דמסיק הגמ' דקאמרי ידעינן בי' דעבד תשובה וכתב הר"נ שם דנראה מדברי הרי"ף ומן הר"ח דגזלן לא מתכשר עד שהעידו עליו בב"ד דעשה תשובה וכל שטרות דחתם בנתיים פסולים דהא ההיא שעתא פסול היה אבל הדבר תמוה בוודאי אין עדות מכשירתו וכיון דהעידו עליו דעשה תשובה איגלאי מילתא כו' לפיכך נראין יותר דברי רש"י ז"ל עכ"ל הר"נ והובא בש"ך סי' מ"ו ס"ק ס"ו ובסי' ל"ד ס"ק ל"ד והכרעת הש"ך כהר"נ אך דכתב דאפשר לומר דגם הרי"ף והרמב"ם מודו לזה יעו"ש ואי נימא דרשע לא מתכשר עד שיבורר הכשירו בב"ד ולא מתכשר רק מאותו העת ומבואר בסוטה דף כ"ה ע"ב בתוס' ד"ה לאו כגבוי דמי דאף למ"ד כבצורות דמי וכל העומד לזרוק כזרוק דמי וכן כל העומד לפדות כו' דהכא כ"ע מודו דלאו כגבוי דמי שהרי צריך דיינים ולאו בידו כדאמר בקידושין ד' ס"ב דלאו בידו משום דמי יימר דמזדקקי לי' תלתא כו' יע"ש: ומזה נסתר תי' השני שכתבתי בספרי באר יצחק ח' או"ח סי' ב' ענף ב' לתרץ מה דהקשיתי שם מהא דקידושין על שבת ד' מ"ו והעיקר כהתי' הא' דכתבתי שמה וחזינן דאף במה דנצטוו הב"ד להוציא גזלה ולהגבות החוב ע"פ מצות עשה דבצדק תשפוט עמיתך ולא יהיה הלוה בכלל לוה רשע כו' אפ"ה אמרו דזה מקרי אינו בידו דמי יימר דמזדקקי לי' א"כ ה"ה בנ"ד בהכשר העדות דכיון דאף דעשה תשובה לא מתכשר עד שיבורר בב"ד ועד אותו העת לא מתכשר א"כ זה מקרי לאו בידו דהא אף במה דנצטוו הב"ד ג"כ מקרי לאו בידו' לכן אף דנימא דסילוק מהני בפסול נוגע משום דזה הוי בידו לחד טעמא כמש"כ התומים שם עכ"ז ברשע דחזר בו י"ל דזה מקרי לאו בידו דמי יימר דמזדקקי לי' ב"ד על הגב"ע לקבל עדות ולהכשירו ובפרט בעת ראיית העדות בוודאי שייך על אותו העת לדין דאז הוי לאו בידו דמי יימר דמזדקק לי' תלתא באותו העת. וע"כ מקרי בעת ראיות העדות בשם תחלתו בפסול דאז וודאי לא הוי בידו לברר הכשירו בב"ד אף דיעשה תשובה אז וזה בוודאי אין סברא לומר דהוי בידו לעשות תשובה בב"ד לעיניהם דהא גם בזה שייך לומר מי יימר דמזדקקי לי' כמו דאמרינן כן על קבלת עדות ועיין בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' ח' ענף ב' דקבלת עדות מקרי מחוסר מעשה משום מי יימר דמזדקקי לי' כנ"ל ועוד דאם ילך לב"ד לעשות תשובה בפניהם א"כ לא יהיו יכולין לראות ענין העדות אז] אבל להכרעת הש"ך דרשע מיכשר מעת שיעשה תשובה אף דלא נתברר עדיין בב"ד שפיר ס"ל לדמות רשע דחזר בו לפסול נגיעה דמועיל סילוק משום דבר בידו וה"ה בפסול רשע מקרי דבר בידו לעשות תשובה ואז תיכף אחר עשייתו לתשובתו מתכשר מיד ע"כ אין זה תחלת בפסול ועדיין יש לעי' בב"ק ד' ל"ו בתוס' ד"ה שור שנגח כו' דיש בידו להביא עדים כו' והא בעי ב"ד ומקרי אינו בידו כו' אבל לפמש"כ הרשב"א בחידושיו שם ניחא: ולפ"ז י"ל דהרא"ש דהביא בכתובות ד' כ"ג גבי שלשה שישבו לקיים השטר וקרא ערער על א' מהן שיטת הרי"ף והר"ח יעו"ש ואף דהש"ך בסי' מ"ו ס"ק ס"ו כתב דאין הכרע מהרא"ש אי ס"ל כשיטת הרי"ף והר"ח או כפי' רש"י מ"מ כיון דהביא שם שיטת הרי"ף ג"כ אלמא דלא הכריע ביניהם ולשיטת הרי"ף מוכרח לומר כמש"כ הר"ן והריטב"א שם דס"ל דרשע לא מוכשר רק מאותו העת שיבורר הכשירו בב"ד ע"כ שפיר יש לדון דאף דנימא דסילוק מהני משום דבר בידו עכ"ז ברשע שחזר בו מקרי לאו דבר שבידו כו' וע"כ הוכרח הרא"ש לומר בפ"ב דגיטין להכשיר ברשע שחזר בעת מסירת הגט דמידי דהוי אפתוח ונסתמא משום דלעדות בממון וכה"ג יש לדון לשיטת הרי"ף והר"ח דהובא ברא"ש פ"ב דכתובות די"ל כמש"כ הר"ן אליבייהו דלא מתכשרי עד שעת הבירור בב"ד א"כ לפי"ז בעדות ממון וכה"ג היכא דבעי ב' פסול רשע דחזר בו משום תחלתו בפסול דהא זה הוי דבר דאינו בידו משום דמי יימר דמזדקק לי' תלתא כנ"ל ע"כ הוכרח לומר בשליח הגט להקל לכ"ע משום מידי דהוי אפתוח ונסתמא אבל הכרעת הש"ך גופא דאף מקודם שיבורר בב"ד מתכשר ולאחר שנתברר אמרינן דאגלאי למפרע דהי' כשר מעיקרא א"כ הוי הכשירו לעדות משום דבר שבידו ודומה להך דסלוק מועיל להך טעמא דיש להכשירו משום דבר בידו ושפיר כתב הש"ך ואין להזניח דעת הש"ך בזה. ועי' בשבת ד' מ"ו ובתוס' שם וכן יש לתרץ עפ"ז קושיות האו"ת שם מהא דכתובות ד' י"ח פסולי עדות היינו כו'. וע"פ מש"כ יש ליישב מה דהיה קשה לי בהא דזבחים ד' י"ב וסנהדרין ד' מ"ז דא"ר יוחנן אכל חלב והפריש קרבן כו' וחזר בו הואיל ונדחה ידחה כו' ואי אשמעינן הכא משום דאין בידו לחזור אבל הכא דבידו לחזור אימא לא צריכא עכ"ל הגמ' וקשה לי דלפי מה דאמר רב אשי בזבחים ד' ל"ד דכל מה שבידו לא הוי דיחוי א"כ תקשה עליו ממימרא דר' יוחנן דאמר הואיל ונדחה ידחה הא בידו לחזור ולעשות תשובה והתוס' בזבחים שם בד"ה כל שהוא בידו כו' הרגישו בזה ותירצו זה בדוחק כמבואר שם ועיין בסוכה ד' ל"ג בד"ה נקטם כו' והנראה לי בזה בהקדם המבואר בנימוקי יוסף ביבמות פ"ד והובא ביו"ד סוף סי' רס"ח דמופרש שחזר בו יש לו לקבל דברי חבירות בב"ד וליטבול ועיין בביאור הגר"א זצ"ל שם ואף דהנימוקי יוסף שם כתב בלשונו דאין זה לעיכובא אך בלשון הרמ"א ביו"ד סי' הנ"ל משמע דזה הוא מדינא ועיין בחו"מ סי' ל"ד סעי' כ"ב בהגהות הרמ"א דמופרש שחזר בו וקיבל עליו תשובה כשר מיד אע"פ שלא עשה עדיין והסמ"ע הסביר שם בשם התה"ד דכיון דיש להם כל התאות וזה בא להבדיל ולקבל תשובה לא החמירו עליו ומוחזקים שבוודאי יעשה תשובה שלימה ע"ש. ובש"ך שם ס"ק כ"א והבית מאיר באה"ע סי' י"ז סעי' וא"ו הסביר דבריו דבעי עכ"פ תשובה בפני ב"ד בקצת סיגופים ובתענית שסידרו לו ב"ד וכל זמן שלא בא לב"ד הוי כטובל ושרץ בידו יעו"ש מה שהביא כן בשם המהרי"ק