נחל יצחק חלק א קא

דעכ"פ מדרבנן מיפסל לאחר הכרזה אף לדברי עדות על הריבית ע"כ שפיר מצרפינן אותם אבל הדעת נוטה דניבעי דיהי' הכל בגזלו ולוו בריבית הכל לאדם א' דאל"כ הם ענינים מחולקים ודומה להא דגיטין דאף דלדברי שניהם הגט פסול מ"מ כיון דבקיום התנאי הם מחולקין לגמרי לא מצרפינן אותם ה"ה הכא דאף דלענין פסול הגוף שמעידין עליו הם מתאחדין הם נחלקים בענין תשובה שלו אם ירצה להכשיר א"ע לעדות כמו הא דגיטין אם תרצה לקיים התנאי להכשיר את הגט דהוי ענינים מחולקים לגמרי ולא יצטרפו: ומ"מ כיון דמבואר שם בסי' ל"ד דאף בשני נגזלים ג"כ מצרפינן ע"כ מוכח דז"א דומה להא דגיטין משום דאף דבסדר תשובתן הם ענינים מחולקים עכ"ז בעת שמעידין ואנו דנין אז לפוסלו לעדות בזה הם מתאימים עדותן ביחד דהא אין אנו דנין אז על הכשרו בתשובה איך יהי' וגם י"ל כעין סברת התוס' במכות ד' ט"ו ד"ה במאי קא מיפלגי כו' בקיימו ולא קיימו דהוי התראות ודאי דכמו דלא קיימו עד הנה כן לא יקיים לאח"ז וכ"כ התוס' בשבת ד' ד' משא"כ בקיום התנאים להכשיר הגט הלא הענין עומד לקיים האשה התנאים כי זהו העיקר שאנו דנין עליו ע"כ מקרי זה ענינים מחולקים ואינן מצרפינן אותם וכ"ז באם מעידים עכ"פ על ענין גזילה מה שגזל דשם גזילה אחת היא כן ריבית ג"כ בשם גזל נקרא דלמה לי לאו בגזל לאו בריבית כמבואר בב"מ ד' ס"א וכיון דבעצם הפסול מה שאנו דנין כעת עליו הכל חדא היא ע"כ שפיר אמרו דמצטרפין אבל אם עדות מיוחדת מעידין עליו על שני מיני איסורים שאכל כעין דברי הפלאה הנ"ל דזה מעיד שאכל מין איסור פ' וזה מעיד שאכל מין איסור אחר כיון דחשוד לדבר א' אינו חשוד על דבר אחר ובאמת הם נאמנים ע"פ דין על הנך שני מינים ואינם חשודים על הנך תרווייהו כיון דעל כל מין איסור ליכא אלא ע"א דאינו נאמן וכיון דהם ענינים מחולקים בעצם עדותן בענין פסולו ולא מצינן לנקוט שום דבר ברור לנו אף לפי עדות של א' מהם בעיקר נאמנותו שאנו דנין כעת ע"כ הדעת נותנת דאינן מצטרפין לפוסלו כלל אף לעדות כמו דלא מקבלינן עדותן בהא דגיטין לפסול את הגט לפי דהם ענינים חלוקים לגמרי כמש"כ הב"ש: ובאמת לכאורה היה מקום לומר דהא דגיטין ד' ע"ו דתנא דאין א' מראשונים ואחרונים מצטרפין דאפשר דס"ל כמאן דאמר דס"ל דלא מצרפינן כלל עדות מיוחדת דזהו פלוגתא דתנאי אכן לדינא למאי דקיי"ל כר' יהושע בן קרחה אפשר דמצרפינן אף בהא דקיום התנאים דגיטין הנ"ל ולא לחלק ביניהם. אבל כיון דחזינן דכל הפוסקים הביאו לדינא הא דגיטין מוכח דס"ל לחלק כעין סברת הב"ש הנ"ל וגם י"ל דהוכיחו כן לפי מה דאמרו בגיטין ד' ל"ג דמה דתנינן בתוספתא פ"ג דגיטין דהובא שם דאמר לזה בפ"ע כו' דאתי כר' יהושע בן קרחה דמצרפינן עדות מיוחדת וכיון דחזינן דסתם תוספתא י"ל דס"ל כריב"ק ע"כ מוכח לומר דמה דתנינן בתוספתא פ"ד דגיטין דאין א' מהראשונים ואחרונים מצרפינן דהטעם הוא כמש"כ הב"ש לחלק ביניהם. דאל"כ אמאי לא מצטרפין דהא סתם תוספתא ס"ל כריב"ק והך דגיטין הוא מתוספתא דפ"ד שם ולכן שפיר כתבתי לדון בעדות מיוחדת על פסולו ע"י אכילות שני מיני איסורים ואפשר דלזה נתכוין הרמ"א במש"כ לעיין באה"ע סי' קמ"ג דזהו להורות לנו כעין זה וכן בקיום תנאים כזה בדיני ממונות דאינן מצטרפין ועיין בתוספתא סנהדרין סוף פ"ה אכן בסתם תוספתא דפ"ג גיטין אמרו שם דילמא כר' יהושע בן קרחה ס"ל כנ"ל: (שם סעי' ה') כתב הט"ז דלכן עדים ע"י צירוף אינן מחייבין שבועה על המאה הב' שכופר משום העדאת עדים דר"ח משום דכיון דאינן מחייבין קנס ע"כ ליכא למילף זה בקו"ח דמה פיו שאין מחייבו קנס כו' עדים שמחייבין קנס כו' ומה דהקשה הקצה"ח עליו מב"ק ד' ע"ד דגם בקנס מהני עדות מיוחדת תי' זה הנתיבות היטב דשאני מעשים מחולקים משא"כ במעידים על ענין אחד אף דזה רואה מחלון זה כו' וכן דזה מעיד היום וזה מעיד למחר דבכה"ג מהני עדותן לחייבו קנס ע"כ יכולין לחייבו שבועה משום העדאת עדים דר"ח: ענף א ולענ"ד נראה לדון דאף אם מעידים על ענין ומעשה אחת רק דזה ראה מחלון זה כו' ומעידים לפני הב"ד בזמנים מחולפים דאף דבכה"ג מחייבים קנס כמו שכתב הנתיבות וכדמוכח זה מב"ק ד' ע"ד עכ"ז י"ל דאינן יכולין לחייב שד"א בתורת העדאת עדים דר"ח והוא דהנודע ביהודה במ"ק ח' אה"ע סי' ע"ב ד"ה עוד נ"ל בכוונת דברי הרא"ש בהאי דינא דו"ח אי מעכב כו' הוכיח שם דלא בעינן בדיני ממונות עדים שאתה יכול להזימה דאל"כ אמאי מהני עדות שאינן מעידים ביחד לפני הב"ד וקיימ"ל כר"נ דשומעין דבריו של זה היום וחבירו לאח"ז והא זה הוי עדות שאאי"ל דמצי למימר אנא מי ידענא שיבא עוד א' אחר כמה ימים לאצטרופי אני לחייבו שבועה באתי כו' והאריך בזה ע"ש. ולפ"ז יש לומר דבקנס דבעינן לכ"ע עדות שאתה יכול להזימה כמבואר בב"ק ד' ע"ה ע"ב דלא יהא מועיל עדות המעידין שלא בבת אחת דהא יכול לומר אנא לא ידענא שיבא עוד א' אחר כמה ימים להעיד לאצטרופי עמי ובאמת הא חזינן דאף בקנס מועיל עדות מיוחדת וכר"נ וכמבואר שם בב"ק הנ"ל וע"כ הטעם דשאני קנס דאף עדות מיוחדת כה"ג ג"כ מקרי עדות שאתה יכול להזימה משום דעיקר סברת הנו"ב הוא דיכול לומר הע"א אנא לחייבו שבועה באתי והא בקנס דלא שייך לומר דלחייבו שבועה באתי כמבואר בב"ק ד' מ"א ע"ב תוס' ד"ה מודה בקנס הוא כו' וכ"כ בב"ק ד' מ"ו תוס' ד"ה דאפי' ניזק כו' וכן מבואר להדיא בירושלמי שבועות פ"ו ה' א' דאין נשבעין על הקנס וכיון דאין נשבעין על הקנס ע"כ לא מצי הע"א לומר אנא לחייבו שבועה קא אתינא וע"כ עיקר עדותו הוא שאולי יבא עוד ע"א ויהיו מצטרפים לחייבו ממון ע"כ שפיר מקרי זה עדות שאתה יכול להזימה אבל בממון דיכול לומר אנא לחייבו שבועה קא אתינא שפיר כתב הנו"ב דעדות מיוחדת כה"ג מקרי עדות שאאי"ל ומ"מ מועיל בדיני ממונות משום דבד"מ לא בעינן עדות שאי"ל ודלא כהש"ך:. ולפ"ז י"ל דכל עדות מיוחדת אף דמעידים על ענין ומעשה אחת רק דמעידים שלא בבת אחת כיון דבדיני ממונות מקרי זה עדות שאי אתה יכול להזימה משום דיכול לומר לחייבו שבועה באתי ע"כ אינם יכולים לחייבו שד"א משום העדאת עדים דר"ח כיון דעדות שנקראים עדות שאאי"ל לא מועיל בקנס ע"כ אף דעדות כה"ג מהני בקנס עכ"ד אינם יכולים לחייבו שד"א משום הא דר"ח כיון דעדות שנקראים עדות שאאי"ל אינם מחייבין קנס א"כ לא שייך בזה הקו"ח דיליף ר"ח להעדאת עדים כנ"ל. ע"כ י"ל דאינם מחייבים שד"א אף במעידים על ענין ומעשה אחת כיון דמעידים שלא בבת אחת. ענף ב וע"פ דברי הט"ז הנ"ל שכתב דהיכא דאינם מועילים בקנס אינם יכולים לחייבו שד"א משום העדאת עדים דר"ח כיון דלא שייך בזה הקו"ח של ר"ח יש להסביר עפ"ז לדברי הרמב"ם בפ"ד ה' גזילה והובא בח"מ סי' שס"ד סעי' ו' אמר החוטף עשרים חטפתי ושלי הם והנגזל כו' משלם העשרים שהודה בהם ועל השאר נשבע היסת והסמ"ע ביאר שם ס"ק ו' דלמה לא יהיה זה כמו העדאת עדים דר"ח כיון דב"ד מחייבין אותו העשרים וכן כתב הש"ך בסי' פ"ז סעי' ה' ס"ק י"ב דהיכא דנתחייב במקצת משום מחושואיל"מ דאין אנו מחייבין לו שד"א על השאר ובאמת צריך טעם דמ"ש זה מכל חיובי ב"ד דמבואר שם ובסי' ע"ה דדינם ג"כ כמו העדאת עדים. א"כ זה צ"ב אבל לפי יסוד דברי הט"ז הנ"ל א"ש דכיון דמה דלא מהני לחייבו קנס לא מועיל לחייבו שבועה משום דר"ח ע"כ כיון דבקנס אינן מחייבין לו משום מחושואיל"מ כמש"כ התוס' בב"ק ד' מ"ו ד"ה דאפי' ניזק כו': והובא בש"ך ח"מ סי' שצ"ט ס"ק ב' ע"כ אינם יכולים לחייבו שד"א משום החיוב שב"ד מחייבין לו ע"פ מחו"ש ואיל"מ דבזה לא שייך הקו"ח דיליף ר"ח עדים שמחייבין אותו קנס כו':