מוצל מאש (ר' יעקב אלפנדרי) צה

מפתחות והערות אשר חנני השי"ת בזכות הורי ומורי זצוק"ל הק' זוסמאן סופר

סימן א בענין המחזיק בהקדש של עניים או בדק הבית אם יש לו חזקה

סימן ב ג שאלה בענין מסל"ת בעכו"ם

סימן ד ה מכירה באיסר ריבית, מתנה עמ"שכ בתורה ומביא חקירה, אם תנאי באיסר דרבנן לא מיקרי א"א לקיימו, וחו"ד קס"א ס"ק ה', ומח"א הלכות מלוה סי' ל"ז

סימן ו בשטר שליחות שלא הוזכר ששליח א' אומר בפ"נ

סימן ז שאלה ממ"למ בענין מכירת קוטמו ועי' קה"י אות ת"א, ועין זוכר מערכת ש' אות כ"ג

סימן ח תשובה על' הנ"ל

סימן ט מי שטען שלא ידע מה שכתב בכתובה

סימן י חקירה גדולה מי שהודה שלולב זה של ראובן וראובן ידע שאינו שלו אם יוכל לצאת בו, ואם הודאת בעל דין כמאה עדים דמי' הוי מדאוריי', או דלמא מדאוריי' יכול לחזור בו, ועי' שע"הת ח"ר כלל א', ועי' בספר המקנה כלל ב' פרט יוד כתבתי באריכות להבין קנין זה, בדבר שאין אחרים יכולי' לזכות בו רק איש אחד, זה האיש לא צריך לעשות שום קנין כי ממילא שלו, וכיון קנין אודיתא לכ"הפ מדרבנן הוא קנין מצד הפקר ב"ד ואין כח לשום אדם לקנות בו ממילא שלו מדאוריי' ע"ש

סימן יא מסתפק בכ"מ שאמרו ז"ל שלא יעשה כן מפני כבוד ציבור אם הצבור יוכלו למחול ע"ב, בענין זה יש לי צ"ע על מג"א סי' קמ"ד שהקשה למה בציבור שאין לו שני ס"ת צריך לגלול, וכה"ג קרא בע"פ ביו"כפ מפני כבוד ציבור ע"ש, ונראה במצוה שחיוב הציבור לעשות לשמוע מפטיר ביו"ט בענין שצריך לגלול, האיך שייך בזה כבוד ציבור, וכי בעבור כבודם לא יעשו המצוה כראוי', אבל בכ"הג שם המצוה רק עליו, ורק הציבור שומעים בעבור ברוב עם הדרת מלך, וראיה מי שרצה לראות שריפת הפר לא שמע קריאת כה"ג, א"כ שם שייך מפני כבוד ציבור וקורא בע"פ, ועי' ו"ח ח"ג על או"ח סי' י"ב, ועי' ט"ז סי' נ"ג סק"ב שאין ציבור יכולין למחול לקרוא בחומשין

סימן יב א. מסתפק מש"כ הרא"ש שנשים אינם בכלל ערבות, אם גם אנשי' אינם בערבות לנשים [עי' דג"מ סי' רע"א.] ב. וראש סובר ס' דאוריי' לקולא דאי ס"ד לחומרא א"כ נשים חייבות מספק למה אינן מוציאות אנשים ג. רש"י ס"ל במגילה דנשים מוצאות אנשים לא ס"ל כרא"ש שנשים אינן ערבות לאנשים. ד. במצות שנשים חייבות אם רא"ש מודה שיש ערבות [תוס' רע"ק במשניות מגילה פ"ב ובתשובה סי' ז'] ה. במצות שיש לכהנים בודאי ישראל ערבין בשביל הכהנים עי' בפנים

ואסדר בעז"הי לפי סוגים: א. נשים, בברכות דף כ' א"ל רבינא לרבא נשים בב"המ דאוריי' או דרבנן למנפ"מ לאפוקי רבים י"ח, א"א דאוריי' אתי דאוריי' ומפיק דאוריי' א"א דרבנן הוי שאינו מחויב בדבר וכל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא י"ח, ת"ש באמת אמרו בן מברך לאביו ואשה לבעלה וכו' ולטעמיך קטן בר חיובא הוא אלא כגון דאכל שיעורא דרבנן דאתי דרבנן ומפיק דרבנן, והקשה רא"ש מ"ש דאמרי' דף מ"ח להוציא אחרים עד שיאכל כזית דגן וכזית אינו אלא מדרבנן ואפ"ה ומוציא אחרים שאכלו כדי שביעה וחייבי' מן התורה וא"כ באשה נמי אע"פ שאינה חייבת אלא מדרבנן תוציא אחרים שחייבין מן התורה, י"ל דלא דמי לאיש אע"ג שלא אכל כלום דין הוא שיפטר את אחרים דכל ישראל ערבים זא"ז אלא מדרבנן אמרו שלא יברכו ברכת נהנין בלא הנאה לפיכך כשאכל כזית אע"פ שאינה נתחייב אלא מדרבנן מוציא את אחרי' שאכלו כדי שביעה שערב הוא בעבורם ועליו הוא להצילן מן העון ולפטור אותם מן המצות אבל אשה אינה בכלל ערבות לכך אינה מוציאה אלא מי שחיובא מדרבנן

תוס' נשים וכו' פרש"י דס"ד דלא מחייב מדאוריי' משום דכתיב על הארץ הטובה ונשים לא נטלו חלק בארץ, ותימא כהנים ולוים נמי תבעי שהרי לא נטלו חלק בארץ וא"כ לא יוציאו אחרים י"ח בב"המ ע"ש, והקשה הצלח ואדמ"ו הג' זל בכ"ס סי' כ"ט לכאורה תמוה איך מדמה כהן לאשה, גם אם אינו מחויב הכהן יוכל להוציא מצד ערבות ע"ש, ונראה דפמ"גד בפתיחה כוללות חלק ג' אות כ"ח כתב הנה במצות, אחד מוציא חבירו הוא מטעם שליחות, וכל היכא דשליח לאו בר חיובא הוא לא שייך ביה תורת שליחות כמו אשה במ"ע שהז"ג ובן כרך בי"ד וכדומה ועבד לא נעשה שליח לגט וקידושין לפי שלא שייך ביה, ה"ה כאן וכל המצות אע"פ שיצא מוציא הוא דהוה כמחויב בדבר מטעם ערבות, ומ"מ עיקר שאחד מוציא חברו מטעם שליחות הוא עכ"ל, [עי' ח"ס רצ"ו אם כהנים ולוים יכולים ליעשות שליח לפדיון הבן]

ונראה שרק שהוא בר חיוב בדבר זה, רק כעת אינה בחיוב לעשות מצוה זו כמשל שלא אכל כעת, או שכבר שמע קול שופר ויצא י"ח, לזה מהני ערבות ונעשה שליח להוציא אחרים, אבל מי שאינה בר חיוב בדבר לעולם א"א מצד ערבות שיהי' בר שליחות כמו כהן לפדיון, א"כ אם כהנים פטורים בבהמ"ז א"א ע"י ערבות שיוכל להוציא אחרים מצד שליחות, ושפיר הקשה תוס' א"כ כהנים נמי מבעי, וכן להיפך, בדבר שגם הוא כעת מחויב לעשות יוכל ליעשות שליח בלא ערבות, כמו גר יוכל להיות בעל תוקע להוציא רבים אם עדיין הוא לא יצא י"ח מצד שליחות, ורק אם כבר הוא יצא א"א להוציא אחרים מצד ערבות כאשר אכתוב אי"ה בסוג ד' א"כ גם נשים שאינן בכלל ערבות יכולין להוציא אנשים במגילה, ולא הבנתי מש"כ המחבר ז"ל באות ג' שרש"י לא סבר כרא"ש ע"ש, כי במגילה מיירי שעדיין הנשים לא יצאו י"ח ושפיר יכולין להוציא מצד שליחות ולא צריך לערבות. ובזה נ"ל להסביר תשובת מהר"ם חביב שמובא בסמא דחיי סי' י"ג, בני ח"ל שבאו לירושלים ואינם יודעים להתפלל ביו"ט ב' של גליות אם אחד מתושבי ירושלים יכול להתפלל להוציאם י"ח, וכתב בני כפרים מקדימין ליום הכניסה ופרש"י אחד מבני עיר יקראו להם, לכאורה קשה על רש"י דתנן כל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים י"ח, וי"ל דההוא כללא הוא לאפוקי נשים ועבדים שאין יכולים להוציא י"ח דומיא דרישא דקתני חש"ו אין מוציאין את הרבים י"ח דלא שייכי במצות, אבל אדם דשייך במצות כגון תושב ירושלים אע"ג דאינו מחויב יכול להוציא את אחרים מכח ערבות דכל ישראל ערבים זה לזה, ולכך ס"ל לרש"י דבני כרכים