מוצל מאש (ר' יעקב אלפנדרי) פו

התנאי במה שתלה או לא ולא לחוש שמא ימות ולא יקיים התנאי ודוקא בהרי זה גיטך שעה אח' קודם מיתה שאין תולה הדבר בתנאי אחר אלא שאם ימות בכה"ג חיישי' שמא ימות ותנאי דאם לא אתראה כיון שבידו הוא להתראות אם לא יארע לו אונס או מיתה חשיב תנאי שבידו לקיימו ויכול לבטלו. אלא שכתב אח"כ שאין בזה חילוק מבורר ולעולם הדעת מכרעת דכל כה"ג שקיום התנאי מיוחד לזמן מיוחד יש לחוש שמא ימות בימים שבנתיים ולא יקיים התנאי. ונראה שרוצה לחלק בין תנאי אם לא אבא תוך זמן פלו' חשיב תנאי שבידו כיון שבידו לבא תכף ומיד והגט בול גם בידו לבטל הגט אף על פי שלא יבא אבל בתנאי דאם לא אתראה ביום פלו' שאע"פ שיבא תוך הזמן כיון שלא נתראה באותו יום הגט גנו אם כן חשיב תנאי שאין בידו לקיים דאפשר דקודם הזמן ימות ולא יקיים תנאו וא"כ גם אם בטלו אינו מבוטל כו' ומלבד שאין טעם בזה יש לדון דמי לא עסקינן שהלך למ"ה בדרך רחוקה ואין בידו לבא לקיים תנאו כי אם לזמן הנועד והו"ל כתנאי אם לא אתראה ביום פלו' כיון שאין בידו לקיים תנאו כי אם ביום פ' הו"ל תנאי שאין בידו שמא ימות קודם אותו יום ולא יקיים תנאו ה"ה למי שהוא בדרך רחוקה עכ"ל והרב בעל פ"מ בח"א ובח"ב סי' נ"א קיים דברי הרב זקנו ז"ל ע"פ החילוק הס' ועשה מעשה אבל במהרח"א חולק עליו בפי' והחמיר ואף שדברי הרב מהראנ"ח תמוהים בנ"ד לעשות מעשה זחלתי ואירא

סימן סז

מי שרוצה לגרש את אשתו שראה בה כיעור עם ראובן ורוצה לעשות תנאי ע"מ שלא תנשא לו אם יש תקנה לעשות כן

תשובה אף שהרי"ף והרמב"ם וסייעתם ס"ל דבחוץ הוא דפליגי ר"א ורבנן בפ' המגרש דף פ"ג אבל בע"מ שלא תנשא לפ' הו"ל כשאר תנאים הרי הרמב"ן והר"ן וסיעתם חולקים עליהם וס"ל דאף בע"מ פליגי דהוי שיור וכמ"ש מרן סי' קל"ז אמנם אם הבעל עשה שליח הולכה להוליך הגט ע"מ שלא תנשא לפ' והגט הוא גט כריתות בלתי שום שיור רק שהשליח יודיע לאשה שאין שליחותו אלא ע"מ שלא תנשא לפלו' ואם תנשא לפלו' בטל שליחותו שהבעל עשאו שליח על כך א"כ אין שיור בגט כלל ואם תנשא לאותו פ' הגט לא נתבטל ויכול לחזו' וליתנו לה אלא שנתבטל השליחות אפשר שמותר לעשות כן. ואם באנו לחוש לס' מ"ד דלמא בתר מיתת בעלה מנסבא ליה לההוא פ' וקיימא אשני באיסור א"א למפרע: הרי יכולה לידור הנאה מההוא פ' הנאה עולמית ע"ד רבים ושרייא לאנסובי לאחר דכי חיישי' למיעבר אתנאה הוא דחיישינן אבל למיעבר אאיסורא גופיה לא חיישי' וכן אם תרצה לינשא לבן אותו פ' או לאביו או לשאר קרובים שאוסרים אותה עולמית מותרת לינשא להם דתו ליכ' למיחש דלמא מנסבא ליה לההוא פ' וכ"כ הריטב"א ר"פ המגרש. או משכחת לה שתאמר לה השליח שלא תנשא לפלו' עכשו אחר קבלת הגט ואם נשאת לאחר אחר קבל' הגט הרי נתקיימו דברי השליח ועשה שליחותו ולא שינה ודעת משלחו ואם יגרשנה אותו שנשאה או אם ימות יכולה לינשא לאותו פ' שלא נאסר עליה אלא דוקא נשואין ראשונים אחר קבלת הגט הרי משכחת לה לעשות כרצון איש המגרש שגירש בגט כריתות בלתי תנאי ושיור כלל ושלא תנשא אשתו עם הנטען עליה כשיעשה שליח על תנאי זה כיוצא בדבר כתב הרב מהרימ"ט בח"א סי' ס"ו ובח"ב על בני אדם ההולכים למ"ה ורוצה לגרש לזמן שיאמרו לכתו' גט בלתי שום תנאי לא בכתיבה ולא בנתינה אבל במינוי השליח יכול להתנות ולומר אני ממנה אותך שליח ע"ת אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש שתהא שלוחי מעכשו ואם באתי בתוך י"ב חדש אין אתה שלוחי וכשהשליח יתן הגט לאשה יתן לה גט כריתות בלתי שום תנאי. ולכשיבא בתוך הזמן בטל השליחות למפרע ואגלאי מלתא שלא קבלה הגט מיד שליח הבעל אלא מאיניש דעלמא ונמצאו הגרושין בטלין מאליהן ואין זה תנאי בעיקרו של גנו אלא בשליחות שהרי יכול הוא לחזור ולגרש בו ויטלנו הימנה ויחזו' ויתננו לה שאלו נתן אדם גט לאשתו ע"ת ונתבטל התנאי נתבטל הגט אין חוזר ומגרש בו וה"ה כחרס הנשבר וזה שהתנה בשליחות נהי דשליחותא בטיל גיטא גופיה לא בטיל יע"ש. עוד כתב הרב שם תיקון אחר שאם אמר כתבו גנו לאשתי ולא תתגרש בו עד זמן פ' ואם לא אבא תוך הזמן הרי הי' מגורשת מעכשו ובין כך ובין כך היא מגורשת לאחר זמן הנועד בין יבא בין לא יבא ונמצ' שנכתב הגט לשם כריתו' גמור כו' ותלמידו מהר"ש הלוי הקשה לו מדברי הרא"ש זל בתשוב' כלל מ"ו במה שנכתב בתוך הגט מעכשו אם מתי מחולי זה שאין נקרא תנאי אלא באומר מעכשו ושעה א' קודם מיתתו דהכי מפרש לה בגמר' נעשה כאומר מעת שאני בעולם מכלל דמ"ש בגט לפני התורף מעכשו אם מתי לאו תנאה הוא אלא קבע זמן לחלות הגט ואפי' אי הוי תנאה כל זמן שלא נכפל לאו תנאה הוא כו' ויש לדקדק מדבריו הא לאו הכי דלא בעינן כפילא היה התנאי פוסל בתורף הגט דהוי מעכשו ושעה א' קודם מיתתו ומאי שנא מאומר מעכשו ולאחר י"ב חדש כו' והשיב לו רבו ח"ל ולא נהירא שאם אמר מעכשו אם מתי לא הוי מעכשו ושעה א' קודם מיתתו דהוו תרתי דסתרן דדוקא באומ' אם מותי הוי כאומר שעה אחת קודם מיתתי אבל מעכשו אם מתי דהוי תנאה כאומר מעכשו ע"מ שאמות והו"ל תנאי שפוסל בתורף אי לאו דבעינן כפילא כמ"ש הרא"ש עכ"ל. ומדברי הרמב"ן במיוחסות סי' קמ"ו שכתב אבל אין רשאי שיכתוב התנאי בגט עצמו והתנאי הוא מעכשו אם לא באתי עד י"ב חדש ומה בין זה לתנאי זה. אף היא לא תברא דטובא איכא שהתם אם בא אינו גט כלל אבל הכא בין כך ובין כך הוי גט אם לא בא מעכשו ואם בא יהיה גט לאחר י"ב חדש ודברי הרב נכונים אבל קשה במ"ש בסוף דבריו שאם לא יבא תוך הזמן הובר' הדבר שנתגרש' משעת נתינה ואין ביטולו של בעל כלום דמשהגיע גנו לידה אינה יכול לבטלו כו' איך לא חש לדברי הרב העיטור והראב"ד דס"ל דכל שלא נתקיים התנאי יכול לבטל הגט והרב בעפ"מ בתשו' כתב בפשיטות שהרב לא חשש לס' העיטור יע"ש ואפשר דבנדון הרב אף העיטור סו' שאין ביטולו ביטול שהרי טעמו הוא שכיון שהגט ניתן ע"ת כל זמן שלא נתקיים התנאי אכתי אגידא ביה ומצי מבטל ונ"ד בין יתקיים התנאי בין לא יתקיים התנאי לאחר חדש היא מגורשת אלא שאם יתקיים התנאי היא מגורשת מעכשו ואם לא יתקיים לא תהיה מגורשת אלא לאחר י"ב חדש וכיון דבין כך ובין כך היא מגורשת אלא שהתנאי הוא לקרב הגרושין הא לא אגידא ביה ואף העיטור יודה יודה כיוצא בזה דמשהגיע גט לידה לא מצי לבטל כו' אמנם מדברי הרב במ"ש תחלה דאיכא תקנת עגונות כו' נראה מדבריו שסובר שאם יתן הגט מעכשו ולאחר זמן איכא תקנת עגונות דתו לא מצי לבטל הגט יע"ש. [שע"המ פ"ח מגירושין הי"ב]: