מוצל מאש (ר' יעקב אלפנדרי) פ

לאו טעות סופר הוא הדבר ברור דאית ליה אחריות לאו ט"ס אפי' היכא דנמצאת שדה שאינה שלו ולית ליה לרב אשי דאי טרפה נגזל דהו"ל כשטרי הלואה דהא האי שטר' חספא בעלמא הוא ובמאי גבי ומוכרח לומ' דבר זה לדעת רב אשי דהא בשמעתין קאי דלית ביה חששא דב"ח אלא דקא אתי מכח אבהתיה כדמוקי תלמודא לעיל ועכ"ז אמ' אחריות לאו ט"ס הוא. ומ"ש הג"א דר' אליקים והרי"ף פסקו דאחריות ט"ס בין בשטרי הלאוה כו' אינו משום דהלכה כרפרם אלא משום דרבה אסיק הלכתא הכי דלא כשמואל וכמ"ש רש"י והרי"ף והרא"ש שם ולעולם דרפרם לא פשיט מהא דרב נחמן דאחריות ט"ס הוא בשטרי מכר אלא לענין נגזל דמדרב אשי נשמע לרפרם. ובהכי ניחא מאי דאיכא למידק בדברי הג"א שכתב דרשב"ם ור"ב פסקו שאחריות לאו ט"ס הוא כרב אשי דלמה תלו דבר הלכה כרב אשי ואם כונתם לומר דאע"ג דבעלמא קי"לן הלכתא כשמואל בדיני דבר זה יצא מן הכלל משו' דרבא אסיק דלא כשמואל ולפיכך אתי עלה מדרב אשי דאיהו בתרא טפי אכתי היל"ל שטעם דהלכתא כותיה משום דרב אשי קאי כותיה. אלא ודאי שדקדק לומר כרב אשי משום דשמואל ורב אשי לאו בחדא שיטה אזלי כמבואר: ומה שדקדק מעכ"ת מלישנא דרשב"ם שכתב והכי מסקינן התם דאחריות ט"ס בין בשטרי מכר בין בשטרי הלואה דבר' דס"ל דרפרם פסק דאחריו' ט"ס בשטרי מקח וממכר אפי' לטרפא דב"ח דהא מסקנא דהתם דאסיק רבא הלכת' דלא כשמואל וקשה הדבר דמנא ליה למיפשט הכי ככתוב בדברי קדשך אכתי י"ל דרשב"א לא ס"ל כפי' רש"י דרבה פסיק דלא כשמואל אלא דרבה בשיטות שמואל אמרה לשמעתתיה והאי דקאמר בין בשטרי הלואה בין בשטרי מקח וממכר מיירי בשטרי מקח דהוי דומי' דשטרי הלואה ואע"ג דשטרי מקח וממכר דאמרי' גביה דשמואל אין פי' כשטרי מקח וממכר דנקט רבא וזה דוחק גדול רשב"ם סבר וקביל לומר דבר זה כי היכי דלא נימא דרבא פליג אדשמואל ולהסכים דברי רבא עם שמואל דאריוך מלך דחק עצמו לומר כן. ועוד דרב נחמן ורפרם דשמעתין דהכי ס"ל דאחריות ט"ס בשטרי מקח וממכר לענין כגזל ורפרם שפיר מוכח זאת אומרת כו'. שוב ראיתי להרב בעל גידולי תרומה דף של"ב שהקשה לעיל בשמעתין גבי מאי דאוקימנא לא צריכא דקא אתי מכח אבהתיה כו' וז"ל וקשה דבפרק ח"ה דף מ"ה אומרים אמר רב פפא אף על גב דאמור רבנן כו' נמצא שדה שאינו שלו חתר עליו ורב זביד אמר אינו חוזר עליו וכו' ובשלמא לרב זביד ניחא כיון דכתבי חוץ מן האחריות אהני אפי' אי אתי מכח אהבתי' דאינו חוזר עליו אבל לרב פפא כי נמי כתבי חוץ מן האחריות מאי הוי הא מ"מ כיון דנמצאת שאינה שלו לעולם חוזר עליו אלו תורף דבריו יע"ש ועיין בדברי מרן בפי"ו מה' עדות דמוקי הך דרב פפא בשפי' בשטר שלא באחריות ואפ"ה קאמר דחוזר עליו יע"ש ויש ליישב ודו"ק

ועתה אשוב' נא ואסובב' למה שהקשה מעכ"ת ה"י להג"א שכתב דרשב"ם פסק דאחריות לאו ט"ס הוא שמדברי רשב"ם בשמעתין משמע בהפך כו' ואע"ג שיש לדחות שדברי רשב"ם דרך שקלא וטריא קאמר להו לפרש מאי דקאמר תלמודא ולא לענין הלכה אמר כן מ"מ ממקום אחר יש להוכיח יותר דרשב"ם סובר דאחריות ט"ס בין בשטרי מכר ובין בשטרי הלואה שהרי לקמן בפרקין בההיא דבעי רבה בר נתן הוציא עליו כתב יד כו' כתב בפירו' וז"ל דאחריות ט"ס הוא בכל שטר מלוה ומכירה שחותמין בו עדים וגובה ממשעבדי כאלו כתוב בהן אחריות עכ"ל ודעת רבה בר נתן התם קאי אמתני' דהוציא עליו כת' ידו שהוא של הלואה ומדכייל להו רשב"ם בהדי אהדדי משמע שהוא סובר דאחריות ט"ס הוא אף בשטרי מקח וממכר ודוחק לומר דההיא דהתם נמי על דרך שקלא וטריא קאמר לה: ונראה לתרץ במה שיש לדקדק בדברי רשב"ם בשמעתין שכתב ע"ד רב אשי דלא כתיב ביה אחריות ורב נחמן לא מתרץ שפיר עכ"ל ואין בדבריו אלו שום חדוש דמאי קמ"ל פשיטא דרב אשי פליג ארב נחמן. ועוד מה הלשון אומר לא מתרץ שפיר מאי קושיא ומאי פירוקא איכא הרי בפירושא דברייתא הוא דפליגי ולא הול"ל אלא ורב נחמן לא מפרש שפיר אם לא שנאמר דרשב"ם ס"ל דרפרם ורב אשי לא פליגי לענין דינא אלא בפי' דברייתא דלרב נחמן דסבר דקרעי' שטרא וטרפא ואדרכתא ע"כ בעי לאוקומי בהא דבשטרי מקח לא כתבינן שני שטרות היינו ומשום חששא דנגזל ואוקי להא דחוץ מן האחריות שכותבין בפי' חוץ מן האחריות שבו וכיון שהחששא הוא משום ערעור דנגזל דמי לשטרי הלואה ואחריות ט"ס כדשמואל דמודה דהא כמ"ש התוס' במציעא ורב אשי לית ליה הא דרב נחמן דס"ל דכל טרפא דלא כתיב בה קרעי' לשטרא כו' ואינו מוכרח לו' דטעמא דאין כותבין שני שטרות על שדה אחד הוא משום ערעור דנגזל דאתי מכח אהבתיה אלא משום חששא דב"ח דהדר טריף לפיכך מפרש דחוץ מן האחריות דקתני היינו שאין כותבין בו אחריות משום דזימנין איתרמי דלא קרעי שטרא ויש לחוש דלמא הדר טריף וכיון שבשטר השני אין כותבין בו אחריות ליכא למיחש להא דאחריות לאו ט"ס הוא לענין ב"ח בשטרי מקח וממכר ורב נחמן ורפרם כלהו אזלי בחדא שיטה כרב אשי בדין האחריו' כשמואל דקאמר דהיכא דנגזל טרפא דהו"ל כשטרי הלואה ולא פליגי אלא בפירו' דברייתא דלרב אשי ליכא למיחש אלא לב"ח דאמר ללוקח שוף לי דאיקי בה אבל כגזל כי אמ' ליה שוף לי כו' לא ציית ליה דמאן דמסיק ארעא בזוזי לא מפייס כמו שאמר רב אשי גופיה לעיל וכיון דליכ' למיחש אלא לב"ח דהדר טריף לפיכך מוקי לברייתא דקתני חוץ מן האחריות דהיינו דלא כתיב ביה אחריות דלהאי דינא דב"ח אחריות לאו ט"ס הוא א"כ מ"ש רשב"ם בהא דרפרם דהכי מסקינן התם דאחריות ט"ס בשטרי מקח וממכר ומ"ש הג"א דפסק כרב אשי דבשטרי מקח וממכר אחריו' לאו ט"ס הוא הכל אמת דהלכה כרפרם דהכי מסקי' התם בשטרי מקח וממכר היינו כפי תירו' רב נחמן דיש לחוש לערעור דנגזל דדמי לשטרי הלואה ומ"ש דפסק כרב אשי היא כפי שיטת רב אשי דס"ל דגובין בשטרי טרפא אע"ג דלא קרעי לשטרא ומתרץ לה לברייתא דקתני חוץ מן האחריות משום חששא דב"ח כדכתיבנא וסובב הולך הצעתינו דרשב"ם הוא סובר דרבא דאסיק התם הלכתא דאחריות ט"ס בשטרי מקח וממכר כשמואל ס"ל היכא דנמצאת שדה שלו ומתיישבין דברי רשב"ם זה פה ואלה מפה: והרב המובהק כמוהר"ר אהרן ן' חיים ז"ל כתב אלי שיש ליישב דברי רשב"ם בההיא דרבה בר נתן שאין סותר לדברי הג"א דלא כתב רשב"ם התם דאחריות ט"ס הוא בשטרי הלואה ומכירה משום דהכי הלכתא אלא משום דרבה בר נתן בעי לה מר"י ולר"י שטר שאין עליו עדים גובה מנכסים משועבדי' בעדי מסירה כר"א ואפי' בשטרי מכר דהא רמא בר חמא דמותיב עלה דהא דר"י מההיא דג' גיטין כו' כל כח קושיתו אינו אלא כמו שפירש רשב"ם דהכי מפרש לה ר"י לדר"א שאפילו בשאר שטרות