מוצל מאש (ר' יעקב אלפנדרי) ח

[ומאי לצאת ולבא, אילימא לצאת ולבא ממש והא כתיב ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו, ותניא שתים עשרה מעלות היו שם ופסען משה בפסיעה אחת, אלא לצאת ולבא בדברי תורה, מלמד שנסתמו ממנו שערי חכמה] כוונה שנתמלא על גדותיו כיתר שאת למעלה ראש, ער שלא הי' לו עוד אפשרי להקטין את עצמו לצאת ממרכז רעיוניו ודביקות בד' ב"ה, ולהביאם במומרות התורה בשערי החכמה כי בשער לא יוכל עוד לפתח פיו, ונסתם ממנו המבוא לשערי החכמה, אולם השפעתו על ישראל לא נסתלק עד רגע אחרונה וז"ב י"ב פסיעות פסען משה בפסיעה אחת, ואקדים ילקוט [וימת שם משה, ר"א אומר כ"ק יוצאת בתוך המחנה יב מיל על יב מיל והיתה מכרזת ואומרת מת משה] כוונה נ"ל כאשר פי' ר"י ז"ל שכני נביאים אומרים לאלישע גם אתה ידעת כי היום ה' לוקח את אדונך מעל ראשך ויאמר גם אני ידעתי החשו ופלא וכי לא ידע אלישע שקרוב אליו יותר מבני הנביאים העומדים מר חוק וכתב כי הנביא אשר יוצק על ראשו שמן השפע הנבואה ולו מוצקת לנביאים אשר יציקו מים על ידיו דמיונו כמו הלב של אדם בין איבריו, כי הלב מקור החיים וכל איברים הקרובים אל הלב יאוחר אצלם הסתלקות החיים והטיבו שאמרו הידעת אנחנו הרחוקים ידענו, אבל אתה קרוב למקור הנבואה אפשר שלא ידעת עדין, והשיב גם אני ידעתי כי כבר קרוב הסתלקות עי' באפ"י בהספר על גאון ז"ל אבל גדול כח חיות הנבואה של משה שלא כהתה ולא נס השפעה אפי' מקטן בישראל שעומד בקצה המחנה עד רגע אחרונה שנסתלק מכל מחנה ישראל בפעם אחת, וקול משמיא נפל בכל המחנה י"כ מיל, שמת משה וזה"כ יב פסיעות ומעלות נגד מחנה ישראל פסען משה בפסיעה אחת וו"ק, ואחז"ל מש"ר לא מת עדיין עומד ומשמש, זכה ודכה רבים וזכרו לא יאסף לנצח, וגדולי צדיקים אשר מנת חלקם בחיים עלי ארץ להפיץ ענני קדרות אשר נסך עלי אדמה, ומנוגה ברק הכמתם יאירו עלי תבל, אחוזים בקשר עבותות אהבה בנשמת אבי הנביאים ועודנה בחיים חיתו כמו שאחז"ל אגורת באהליך עולמים כו' וטובה חכמה עם נחלה, מי שזכה להנחיל תורתו אחריו שמניח ברכה לרורות חידושי תורה אשר רבים ילכו באורו גם אם יזקין בארץ נזעו, מריח מים חיים יפריח, ואחרון על עפר יקום, כן גורל גאון קדוש ישראל המחבר ספר זה, כי גדולת חכמתו נודע לרבים ממת שמובא במשנה למלך ושעה"מ וברכי יוסף ושאר אחרונים וכאשר נראה בסימן ז' כתב המל"מ אליו ילמדנו רבינו מי יבא אחרי המלך עוד לשכח ולפאר גדולתו, והנה ספר היקר הזה נראה עין שהי' ספון וטמון ביד חכמי ספרדיי' ולא הי' ביד האחרונים של חכמי אשכנזי כי לא נזכר בספריהם, וכמה דברים אשר כתבו וחקרו ככר כתוב בספר אבל במאה אחרונה כבר בא מטמון זה ליד ח"ס ורעק"א ושעה"ת כאשר ציינתי בכל סימן, והנה בימי בחרותי זכיתי לראותו וטעמתי מנופת עוף דבשו ותאורנה עיני ומתוק לחכי במעט הצרי אשר ינקתי משדי חכמתו, חפשתי עשרים שנה להביא לביתי ולא מצאתי שאהבה נפשי נס בדמים יקרים, ומגלגלין זכות ע"י זכא ה"ה ינ"פ הרב המאו"הג צדיק נשגב כמו"ה משה סופר אב"ד ק"ק סענדערע ני' ואחיו הרבני המופלג ירא ושלם הנדיב כמו"ה פישל סופר ני' בני אחי מורי הגאון מו"ה יעקב שלום זק"ל, שהביאו ספר זה לידי ותשאות חן חן להם והנה ספר זה ישן נושן לא מצאתי לא בית שער ולא מפתחות, נם לא צרין הגאון ז"ל לא פרק ולא דף, שנסתי עט סופר אשר במתני לתקן את הכל עד שידי יד כהה בבקיאות מגעת, וגם ציינתי בסוף התשובה, מי שמביא אותו ובסוף הספר עשיתי מפתחות עם איזה הערות אשר הנני השי"ת, בזכות המחבר ז"ל אשר טרחתי הרבה לתקן ולחדש הספר באופן נאה אשר צפיתי שישמחו כל אוהבי תורה לקראתו ויתענגו בו, וח"ו לא בעכור בצע כסף נדדתי שינה מעיני, כי מלאכה הי' עלי, לא יום או יומים או חודש ושנה, כמה שנים עסקתי בו, וכי אדפוק על פתחי נדיבים לקרוא הביאו תרומת נדבתכם לקנות ספר יקר זה, לעומתי יאסרו על ראשונים אנו מצערין מי יחוש לאחרונים, הלא נודע חטאת נדיבי עם לרבים כאשר מחבר מביא ספר, דמיו נשפכים ארצה וה' כעד עמו יכפר וב"ה לא אלמן ישראל עוד בני עליה המכבדים ומוקרים ת"ח ועם קדושים נאמן, הטיבה ה' לטובים בכלל אשר מטיבים עמי מאז, ובפרט לנגיד מיקיר רבנן, ירא ה' הנדיב כ"ה יוסף פריינד ני' אבן יקר בק"ק פאקש יע"א אשר נתן לכסף מוצא סיועא לדפוס לזכות נשמת אשתו התשובה אשת חיל מ' רבקה ע"ה תהי' נשמתה צרורה נצרור החיים ועי' מ"ת [כפר לעמך אלו החיים, אשר פדית אלו המתים, מכאן שהחיים פודין את המתים לכך אנו נוהגין להזכיר את המתים ביו"הכפ ולפסוק עליהם צדקה שכן שנינו בת"כ יכול משמתו לא יועיל להם הצדקה ת"ל אשר פדית מכאן כשפוסקין צדקה בשבילם מוציאין ומעלין אותן כחץ מן הקשת ע"ב פ' האזינו

] ועי' ב"ב דף צ"ט מסורח בידינו מאבותינו מקום ארון וכרובים אינה מן המדה פרש"י שרוחב בית ק"ק מצפון לדרום לא היה אלא כ' אמה ושני כרובים היו כנפיהם כ' לבד הגופים ע"ב, וצ"ב הלא כמה ניסים נעשו לאבותינו בב"המק מה רצו בזה, ונראה מוסר השכל להלה"ב נדיבי עם אלקי אברהם שיעריפי מטל עשרם ויעניקו מטובם לעוסקי תורה כאחז"ל ככתובות דף קי"א כי טל אורות מלך כל המהנה ת"ח מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה ע"ש, כי עמור דתורה בנוי על אדני צדקה וחסד, יחדיו נצמדים יתלכדו ולא יתפרדו כי אם אין קמח אין תורה, ואם כל היום יחריש החורש וישדר אדמתו תלמיה ירוה לזרוע קצח, וברנה יקצור אלומותיו. תורה מח תהא עלי' על כן מבני יששכר יודעי בינה אשר הקדישו עיתותם לתורה ולתעודה