מוצל מאש (ר' יעקב אלפנדרי) יד

תשובה מהחוב המוטל על ישראל ועל רבנן להשתדל בכל האפשר בחורים כפי כחן הקים כפי כחן שלא תעגנו בנות ישראל מפני תקנ' עגונות אמרתי אני אל לבי לעיין בדינה של ריבה זו אשר זה חמש שנים יושבת למקוצעות בכבלי עיגונא עד אשר לעת כזאת האלקים אינה לידינו עדות שני אנשים עברי' אשר אחר איומם וגיזומם ביתר שאת ככתוב מעבר לדף העידו מה ששמעו מפי האירמיני על נפשם ועל יהודותם ואנו אין לנו להרהר עוד אחריהם כי בנפשם דברו והאלקים יבקש: ואומר דמאחר שיש בידינו לקרן קיימת עדותו של ה"ר שמואל מאראגי הוא הפליט מן הקאיק הלז אשר העיד לפנינו שאברהם הכהן בעלה של זינבול הלזו המבוקש טבע במים אין ספק דאיתתא דא יצתה מידי איסורא דאורייתא לדעת כ"ע דאפילו למ"ד היותר מחמיר דבעינן שישהה עליו שיעור שתצא נפשו למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה משיחתו ניכר ששהה עליו הרבה לראות מה יקרא לו שכן אמר אי איקטובי מיראנדו אאי קי אביאה לוגאר אי נו לו וידי מאש הנה כי כן על פי הדברים האלה כבר יצתה איתתא דא מידי איסורא דאוריי' דחמירא ולא רביע עלה כי אם איסורא דרבנן דקילא דלא תנשא לכתחלה וכנודע והא מיהא אהנייא לן טוב' דכל ספק דתתייליד לנא בהיתרא נדונהו ככל ס' דרבנן לקולא

ואף שבנ"ד העד בעצמו הוא שמואל הנז' הנה גם הוא היה בהול מאד להמלט על נפשו באותה שעה פן יקרנו המות לשטף מים רבים ובכל כי האי ודאי אית למיחש לבדדמי ומה שאמר שלא ראהו עוד בדדמי קאמר כיון שהוא בעצמו היה צריך סעד לתומכו וכאמור ומאחר שכן הנה לדעת כת מרבוותא המצריכין שישהה עליו שיעור שתצא נפשו למר שעה קלה ולמר ג' שעות דא תברא כי דברי שמואל הנז' באותה שעה לא מעלין ולא מורידין דאפשר דבדדמי קאמר ואנן עדות שהיה בעינן. לזה אומר דאין ספק דכפי עדותו של שמואל הנז' יצא יצא לנו ברור ומבורר דאברהם כהן המבוקש טבע במים שאין להם סוף ולדעת כת מרבוותא אפילו באומר נשברה הספינה לבד אם נשאת לא תצא וכאשר כתב הרב בצלאל ז"ל בתשו' בשם הרמב"ם בפי' על המשנה וכן העיד משם מהרדב"ז ז"ל כ"ש היכא שאומ' טבע פ' דלדעת מרן אבי התעודה מהרימ"ט זל עדיף טפי דאפילו דלא אמר העד ששהה עליו אם נשאת לא תצא וכפשטא דתלמודא דההוא דקאמר טבע חסא ואמר רב נחמן האלקים אכלוהו כוורי לחסא א"כ בנ"ד לענין מאי דקאמר שטבע אברהם כהן והוא לבדו נשאר בזה לא שייך בדדמי רק לענין השהייה עליו וכנז' ומאחר שכן אית לערוך ס"ס ספק חי כיון דאומר טבע פ' אף דלא שהה עליו אם נשאת לא תצא ומדאורייתא מותרת וכסברת מהר"ר בצלאל שכתבתי ומה גם כפי דברי מוהרימ"ט דהא מיהא עדיף טבע פ' מנשברה הספינה ואית לן למימר דלדעת מהר"ר בצלאל כ"ש דלא צרי כינן שישהה עליו אלא אפילו אי הלכתא כמאן דס"ל דצריך שיאמר ששהה עליו כאן בכ"ד כבר אומר ששהה עליו אלא שאנו חוששין דלמא אמר בדדמי ולא הוי אלא ספק ואפשר דלאו בדדמי קאמר וכההיא שכתב מהרח"ש לענין קברתיו. וארוחנא בה בנ"ד דהוי ס"ס המתהפך בעצם ספ' דלמא לא או' בדדמי והא איכא עדות ששהה ואת"ל דאמר בדדמי ואין עדותו מספיק לענין השהיה עדיין אפשר דהלכתא כמאן דלא מצריך שהייה עליו. ובזה ניחא לי דמרן דודי הרב בעל שער יהושע ז"ל א"ה סי' כ' בנדון שלו דומיא לנדון שלפנינו דומה בדומה לא הרגיש מזה כלום וכתב דבעדו' כזה היא מותרת ודאורייתא יע"ש

ומאחר שכן עדות ה"ר משה רשי ואחיו הן הן עדים מפי האירמיני כאשר הובא במעב"ד אגנא ומצלא לאשה זו להצילה מפח יקוש ולהתירה כדת דלמאי ניחוש לה דודאי כיון דמשה רש"י והגוי המעיד ידעו על מי דברו שהוא על אברהם כהן המבוקש בעלה של זינבול הלזו ועל זה באו דבריו תו לא צריכינן לשמו וכנוייו עד לאחת גם ודאי אין ספק אצלי דנ"ד עדיף טובה מההיא דהריב"ש דמלח דשאל במה אתם מדברים והשיבו בפ' אנו מדברים אם חי או מת דמצדד אצדודי הריב"ש זל דהוי מל"ת כיון דהוא שאל בתחלה במה אתם מדברים ואף דהתם לא מלאו לבו לעשות מעשה להתירה לכתחלה הנה בנ"ד יודה יודה שהרי תשובת משה רשי הנז' שהשיב לו בינום דירדים ואר אינו בהכרח שעל אברהם כהן המבוקש היו דבריו ואנחות לבבו עד שנאמר דמה שאמר הגוי בין בילירום שינון דירדין דהוי תשוב' שאלה אשר שאל מאתו ואף שנאמר כיון שהגוי הבין ככה בדברי' אלו ואל זה באה תשו' והגיד מיתת הנער א"כ לאו מל"ת אקרי דיש להחמיר וכמו שחכך הריב"ש זל אכתי לא דמי נדון שלפנינו לההיא דהריב"ש זל דהתם כיון שהם השיבו אנו מדברים בפ' שהיה עמכם בספינה אם חי אם מת אף שנדונהו כתשוב' שאלתו אשר שאל מאתם בונה אתם מדברים על כל אלו הנה הנם פירשו דבריהם לפני המלח שהיו רוצים לדעת מפ' אם חי אם מת וא"כ הו"ל תרתי אם תשו' לשאלתו ואם שאלה על הענין ולכך חכך הריב"ש להחמיר אבל בנ"ד שלא אמר אלא בינוה דירדים ואת שרצונו שיש לו דאגה בלבו אם מנכסיו אשר טובעו בים סוף ואם ממיתת אברהם כהן משרתו הנז' וכאשר הבין הגוי וכאשר אנו באים לדון עד שבאו דבריו בין בילירום שינון דירדין כו' והגיד מיתת הנער עכ"ז אין בדברים אלו שום שאלה מאתו ולא שום ספק עד שנאמר שעל זה היתה תשובת האירמיני ושלא נחשב לו מל"ת וקרוב אני לומר שתשובת האירמיני בין בילירום שינון דירדין הוא על אבידת נכסיו אשר טובעו וכאמור אלא שסיים עוד בלשונו והגיד אח' כך מכא הוה ידע זה מוציאות משרתו אברהם כהן שטבע במים והא עדיפי כפלי כפלי' מההיא דמהריק"ו על מה שהיו הקרובים מחפשין לדעת מיתת קרוביהם דלא נפיק מידי מל"ת כיון דלא שיילי להו בפי' באופן דאין ספק אצלי דעדות האירמיני שריר וקיים הוא וריח פיסול לא עדת ביה ומל"ת הוי: גם אין לפקפק ולומר דאף דלא ניחוש לאשתהי דכיון שהוא העיד שמצאו בתוך המים שכן אמר דיניז איג' ינדי וכאן נמצא וכאן היה מ"מ עדין יש לפקפק ממה שנר' שאברהם כהן עמד במים כונו עשרים יום מ"מ שהרי כמו שלשים וחמשה ימים מ"מ לטביעתו היו דברי האירמיני עם משה הנז' והוא אמר שחמשה עשר יום היה שמצאו בתוך המים א"כ נמצא שעשרים יום עמד במים הוא אברהם הנזכר ולדעת הרי"ף כפי מה שהבין הרב הנ"י זל דדוקא עד ה' יומין הוא דאתמ' בגמ' דמיא מצמת צמתי ובעובד' דדגלת דאסקוה בתר ה' יומין דוקא אתמר ולא יותר וכיון שכן דא תברא הא ליתא דמלבד דאפש' דאף דברי הרי"ף אינם אמורים בדוקא כי סירכא דלישניה דתלמודא נקט עוד זאת מפי הירושלמי אנו למדין ונפשטה הוראה זו דאף עד מאה יומין מעידין עליו וכאשר פסקו כל גדולי הראשונים הרמב"ם והרא"ש והטור וזולתם ולזה