מוצל מאש (ר' יעקב אלפנדרי) יג

דבהקדש יש לו חזקה אם יש בעלים ידועים וגזברים ומוכרים וקונים בב"ה לא שייך האי טעמא משום דלא יש בעלים מיוחדים וגזברים ממונים וכמו שכתב מוהר"א ששון ז"ל שם הנה הרואה יראה שמרן ז"ל בשלחנו הטהור בחדא מחתא מחתינהו להך דהר"י ברצלוני דאין מחזיקין בהקדש והך דהרשב"א דאין מחזיקין בב"ה והתחיל בלשון דהר"י וסיים בלשון הרשב"א שכתב וז"ל המחזיק בהקדש של עניים או של ב"ה אין לו חזקה ואם יש לו גזברים ממונים עליו יש לו חזקה עכ"ל נראה מדבריו דמשמע לי' דלאו דוקא הקדש של קברים וחברים אלא בכל מין הקדש אם יש גזברים ממוני' יש לו חזקה אלא שמרן קיצר לשונו ולא ביאר תנאי אחר שצריך שיהיה לגזברים חלק בו דאם לא לא יפסידו העניים מפני זה שלא מיחה וכמו שהרשב"א עצמו ביאר דבר זה כמ"ש בתשו' אחרת והביאה הר' בעל המפה ז"ל ומה שיש לדקדק בזה דאיך יפסידו שאר העם בשביל זה שלא מיחה אע"פ שיש לו חלק כבר תירצה הרב מהר"י מטראני ז"ל שם ראוים הדברים למי שאמרם. באופן שיצא לנו מזה דעתה כיון דלכל ק"ק יש גזברים וממונים שיש להם חלק באותו הק"ק א"כ עלתה לזה חזק' ואפי' בב"ה עצמו וכמו שביאר מהר"א ששון ז"ל שם. ועוד למדנו מדברי מרן ז"ל דכשיש גזברים וממונים יפה כחם יותר משבעה טובי העיר ולא אמרי' אם איתא קלא הו"ל למלתא וכמו שהאיר עינינו הרב מוהרימ"ט בטעם הגון יע"ש

ועוד כראה לפי ע"ד טעמא רבה וגדולה היא אלי דכל מה שטרחו הנך רבוותא למצוא טעם לחזק' הוא באות' הימים שלא היה בשום ק"ק אלא גזברים וממונים ודיינים אשר יש להם חליפות בכל שנה ואפילו באיזה ק"ק שהיה בו חכם מרביץ תורה לא היה משגיח רק בדין שבין אדם לחברו כי יפלא מהם דבר למשפט בין דם לדם ולא בשאר דברים כלל מפני ביטול בית המדרש אבל עתה בזמן הזה שיש בכל ק"ק חכם מרביץ תורה מיוחד ועל פיו יהיה כל ריב וכל נגע ובלעדו לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל עניני הק"ק והוא המוציא והמביא ואנש לא ימחא בידיה ויימר ליה מה עבדת ודאי די הוא צבי הוה מח"י וכיון שלא מיחה עלתה לזה חזקה דהו"ל בעלים מיוחדים כיוצ' בנ"ד שהכתב מוכיח שברשו' החכם אב ב"ד של הק"ק לבד כתבו וחתמו להיות לראיה הא ודאי הו"ל מיוחד שבעדה ועלתה לזה חזקה כיון שלא מיחה זה נ"ל ברור

ומה שגמגם מהר"א ששון ז"ל שם דלא יבצר בכל זה הזמן יתומים קטני' או אנשים חוץ לעיר ולגבי דידהו מאן שביק מאן מחיל הרי פי' דבריו שהוא מפני שהמנהג בשאלוניקי דאיש או משטח' שעקרו דירתם משם אפילו לאחר כמה שנים בשובם לעיר הם או זרעם ישובו לאיתנם הא' כו' מה שאין כן בנ"ד שאפי' בתוך העיר משנה מקומו ואינו יוצא משם לעולם והראיה לזה שהרב מוהר"י מטראני ז"ל לא זכר מזה כלום באופן דמכל הני טעמי עלתה לזה חזקה ואנש לא ימחא בידיה והנה כל זה שכתבנו הוא במונח דידעי' ביחוד שזה הכותל הוא של הק"ק לבד אמנם אם יש ספק אם זה הכותל דלמ' הוא משותף בין שניהם בין הק"ק ובין הבעל הבית הזה אז ודאי אין אנו צריכין לכל הני טעמי משום דטענינן ליורש דמעיקרא זה הצד של הכותל שהקורות נעוצות מעולם היה של אבותיו של זה ושניהם בנו אות' בשותפות ואין לק"ק יותר זכות מזה בעל הבית ודוגמא לזה כתב הרב מוהר"י טראני ז"ל שם בסוף התשובה כמו שיראה המעיין פי המדבר יעקב אלפאנדארי: ועל שאלה זו כתב עליה הרב בעל ספר בני משה זל בסי' מ"ז והסכים לענין הדין יע"ש

סימן ב

לפנינו ב"ד הבאים על החתום בא ה"ר שמואל אמאראג"י יצ"ו ואחר האיום והגזו' כדחזי ואחר קבלת חומרות התורה העיד בתע"ג ח"ל נוג"י די צום אסתר אגורה סינקו אנייוס וניאמוס די לה אדה קון אברהם כהן איל מארידו די זינבול קון אוטרוס דוס ג"ידייוס אין און קאיק די וינו אי מוס סי באטיריאו איל קאיק אי אקילייוס דוס ג' ידייוס בולארון אי קדימוס ייו אי אברהם כהן דיטו אין לה אישפאלדה דיל קאיק אבלאנדו דוס טריש אוראש ג"ונטוש אי מי דיש"ו איל אברהם כהן דיטו קידה אין בואין אורה קי ייאנו פואידו ייו מאש דאייניאר אי סי איש קי איל דייו טי אישקאפארה אטי איראש אמי קאזה או לו דיראש אי סי באטיראו אין לה מאר אי אישטובי מיראנדו אאי קי איבאה לוגאר אי נו לו וידי מאש כל זה העיד ה"ר שמואל הנז' על נפשו ועל יהדותו ולהיות אמת באנו על החתום בשלהי תמוז התמ"ו בקושטנדינא ושריר וקיים אהרן רומאן שבתי לילו אליעזר ן' שנג"י. גם לפנינו ב"ד הבאים על החתום בא הר' משה רש"י יצ"ו ואחר האיום והגיזום כדחזי ואחר קבלת עליו חומרות ואלות התורה ושבוע' חמורה בנ"ח העיד בתע"ג על נפשו ועל יהדותו וז"ל דישפואיש די טרינטה טרינטה אי סינקו דיאש אלה' אוגאדורה די אברהם כהן מי מוסו איסטאנדו ייו אבלאנדו אין לה קאזה די מי אירמאנו וינו און אירמיני די פאנדירמה קי אירה קונוסידו די מי אי די מי מוסו אברהם איל דיטו אי קריאה קי פואירה מי אירמאנו אטראיר און פוקו די וינו די סי לוגאר אי אבלאנדו גונטוש מי דיש"ו קי טייכיש מושיק"ו אי לי דיש"י בינו"ם דירדי"ם וא"ר אי מי רישפונדייו בין בלירום שינון דירדין בין בולדום שינון אוגלאנ"י פאנדירמאדה אונדאן און בי"ש יון ואר בין ביר לי"ש בולדום דיניז איג"ינדי קאייאליק ייאנינדה אשטו"ם יורדום יאודי אולדיאיני אונדאן סוגרה באקטום או שינין חישמיקייאר סארי דדיקלירי בילדום טאחקיק שינין חישמיקייארין אולדיאיני ואמ' שהיה לבוש באנטירי אלאג"ה ולפי שהיה אהובו ומכירו ונהנה ממנו פעמים רבות לקחו וקברו כל זה העיד ה"ר משה הנזכר על פי האירמיני הנזכ' ואמר משה רשי הנזכ' שהוא ידע בבירור שהאירמיני היה מכיר זה האנטירי אלאג"ה כשהיה לבוש אברהם כהן הנז' הן בעודנו חי כל זה העיד משה העד הנז' ולהיות אמת באנו על החתום יום ר"ח אב התמ"ו בקושטאנדינה וקיים: יוסף קצבי יוסף אשכנזי אליעזר ן' שנג"י. גם לפנינו ב"ד בא ה"ר אברהם אלב"ו אחיו של ה"ר משה הנז' ואחר האיום והגיזום כדחזי ואחר קבלת חמרות התורה ושבועה חמורה בנ"ח העיד בתע"ג שגם הוא שמע מפי האירמיני בדברו כדברים האלה ולהיות אמת באנו על החתום ביום ג' לאב התמ"ו וקיים: יוסף קצבי יוסף אשכנזי אליעזר ן' שנג"י. על פי העדויות האלו שאול ישאלו לפני כל יודעי דת אם הותרה האשה זינבול אשת אברהם כהן הנטבע להנשא לעלמא יורו המורים מה וושפנוה ודינה ויבא שכמ"ה.