מוצל מאש (ר' יעקב אלפנדרי) יא

שאלה

טופס. בהיות שבכותל מזרחית של ק"ק גרוש יע"א אשר פה ברוסה יע"א היה חלון אחד של זכוכית הנקרא ג"אם ועכשו פתחו עוד שני' ונעשו שלשה חלונות הנקראים ג' אמיש והחלונות הנז' הם על גבי גג של רעפים של בית פלונית והיתה מוחה פ' הס' הן עתה בפנינו עדים ח"מ בא פ' אב ב"ד של ק"ק הנז' יע"א ואמר לכו הוו עדים וקנו מידי קנין גמור בדרך המועיל וכתבו וחתמו ותנו ביד פ' הס' להיות בידה לזכו' ולראיה שבכל עת חמן שתב' היא או בנה פ' להגביה הבית הס' שהרשות בידה לבנות ולהאפיל ולסתום הב' ג"אמיש החדשים כי על מנת כך כתרצת' והניחה לפתוח הג"אמיש שבכל עת וזמן שתבא היא או בנה הנז' להגביה הבית הנז' שיסתמו ויאפילו הב' ג"אמיש החדשי' הנז' שפתחום מחדש הכל בדרך המועיל כהוגן וכתיקון חז"ל דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי בביטול כל המודעות שבעולם ובפיסול עדיהן לדעת הרשב"א זלה"ה וקנינא מיד החכם פ' קג"מ בדל"ב על כל המ"ל ולראית האמת חתמנו פה ברושה בשליש א' לאלול שנת התכ"ה ליצירה והכל שריר ובריר וקיים רצינו לבאר שבהיות שהחלון האחד שהיה מקדם בכותל מזרחית הנז' היה קטן ואתה הרחיבו אותה אשר על כן הרשות ביד האשה ובנה הנז' שיוכלו לסתום ולהאפיל גם עד חצי זה הג"אם באופן שמצד צפון עד חצי הג"אם הס' יכולים לבנות לסתום ולהאפיל השני ג"אמיש והחצי והכל בכלל החיוב הס' וקיים שנית. עתה בא ראובן בעל הבית על פי תנאי השטר הנ"ל ורצה לבנות על גבי גגו אכסדרה א' סמוך לכותל הק"ק וסמוך לג"אמיש הס' ולסתום ולהאפיל והק"ק מוחי' בידו באמרם כי אין לו רשות רק להאפיל ולסתום ע"י שיגביה הבית אבל לא לעשות אכסדר' וזהו דבר נמנע שיגביה כל הבית עד למעלה מעשרי' אמה ומעיקרא כשהתנו תנאי זה עמו המה רימוהו ביודעם כי הוא נמנע להגביה כולו והוא סבר וקביל וראובן צוח ככרוכיא ואומ' כי מעיקרא הם בנו הג' אמיש על גגו והסכמה ידועה חתומה מרבנן קדמאי כי יש חזקה על גג של רעפי' ולא קבל מהם שום תועלת כדי להקנות שום זכות לבנות הג"אמיש כי לעולם אני מחיתי בכם שלא לפותחם א"כ איך יעלה על הדעת דסברית וקבלית עלי שלא להאפיל כי אם דוקא בהגבהת הבית קראתי למאהבי אסור להונות את ישראל עתה יורינו מורינו הדין עם מי ושכרו כפול ומכופל מאת רוכב שמים כי"ר

תשובה האי שטרא לאו ספר' דוקנ' כתביה ואותבינן ליה מניה וביה שהרי מתחלה כתב שהק"ק נתנו רשו' לבעל הבית לסתום כל זמן שירצה להגביה כו' דמשמע שאם לא היו נותנים רשות הק"ק לזה לאו כל כמיניה דבעל הגג לבנות ולסתום ואח"כך כתב דע"מ כן נתרצה בעל הגג והניח להק"ק לפתוח החלונות כו' דמשמע שאם לא היה מתרצה בע"ה בכך לאו כל כמניה לק"ק לפתוח והרי הם שתי רשויות דסתרן אהדדי דלא ימנע מחלוק' אם הק"ק לא החזיקו בחלונות הללו בחזקה וטענה כתיקון חז"ל א"כ כל זמן שרוצה בעל הבית לבנות בשלו רשאי ירום ונשא וגבה מאד בנין ביתו עד רום רקיעא ומי יאמר לו מה תעש' ומה צריך רשות הק"ק ואם כבר החזיקו בחלונות הק"ק בחזקה וטענה א"כ מה צורך לומר כי ע"מ כן נתרצה בעל הבית להניח לפתוח באופן דזה השטר לא ניצול מלשון הרע לא ראיתי כזה לרוע. אמנם כונת שטר זה כפי הנראה הוא להורות שני דברים אחת דבר שתים זו שמענו הא' כי בעל הבית מיד בפתיח' החלונות מיחה בק"ק שלא יחזיקו בהם כיון שיש הסכמה בעיר שיש חזקה על גג של רעפים ומפחד פן יאמרו למחר הק"ק החזקנו בהם ויבואו בטענה דמכירה וחזקת שלש הוכרח למחות בעל הבית בק"ק שלא ברצונו היא הפתיחה כלומר שלא קנו ממנו שום דבר רק שהוא מוחה בידם אלא שאחר כך נתרצה מעצמו בלי שקבל שום דבר מהם רק ברצון ואהבה הניח לפתוח החלונות הס'. וזאת שנית שכל זמן שירצה בעל הבית לבנות ולסתום הרשות בידו דבשלו הוא עושה וכל זה כתבוהו בשטר יען כי כפי הדין כיון שיש חזקה על גג של רעפים כפי הסכמת העיר יכול למחות בעל הגג בבעל החלון שלא לפתוח ואפי' אם יכתוב שטר ראיה על זה יאמר לו בעל הגג איני רוצה לשמור שטרי מן העכברים כמבואר לזה כתבו שגור זה להורות כי ע"י שטר זה נתרצה בעל הגג להניח לפתוח החלונות וא"כ מעתה זה שכתוב בשטר שקנו מיד אב ב"ד של הק"ק ואמר לעדי' שיקנו באופן המועיל ויכתבו ויתנו כו' לא ידעתי פירושו דמה זכות היה לו לק"ק באוירו של זה בעל הגג שהקנו לו בקנין לתת לו רשות לבנות אדרב' יותר היה צודק לשון קנין לבעל הגג שהקנה לק"ק גגו לאוירו שיוכלו הק"ק לפתוח חלונו' עליו מפני שבעל הגג יש לו רשות לבנות בשלו כיון שלא החזיקו הק"ק באויר גגו של זה אבל הק"ק מה זכות יש להם בזה האויר של הגג כיון שאין להם חזקה כלל כפי ההסכמה הידועה בעיר וכפי מה שמוסכם ביניהם שלעולם בעל הגג מיחה בק"ק כמו שכתוב בשטר זה א"כ אין להם לק"ק בזה רק הרשות שנתן להם בעל הגג שיפתחו כפי התנאי שעשו שכל זמן שירצה לבנות ולהאפיל כו' ומכח הרשו' שנתן בעל הגג ומה שייך בזה קנין לק"ק באופן שאיני רואה בזה השטר שום זכות לק"ק שהרי לא קנו מיד בעל הגג שהקנה לק"ק גגו לאוירו שיפתחו עליו חלונות וכיון שכן בעל הגג יכול לחזור בו באותו הרשות שנתן לפתוח דדברים בעלמ' הם ויכול לבנות בשלו כרצונו כל שכן עתה שמפורש בשטר שכל זמן שירצה לבנות ולהאפיל הרשות בידו שיכול לבנות מה שירצה

ואף אם ת"ל דנדון לשון רשות זה שנתן בעל הגג לק"ק כאלו הקנה להם ממש בתורת מכר או מתנה ונבא לידון בלשון השטר אם משמעות לשון זה מורה דוקא להגביה הבית ולא לבנות אכסדרה או לבנו' מחדש מה שירצה הנה כי כן הדבר פשוט דודאי אין לשון להגביה הבית צודק על הבית הבנוי כבר להגביהו דזה אי אפשר כי אם בשבעים אלף נושא סבל ותפול כתפם משכמה או אבן שואבת תולה ארץ על בלי מה או יבנו עליה דיק וישפכו עליה סוללה ודמי לחוכא ואטלולא וגם אין לומר שיגביה הגג כלומר שיהרוס הגג ויחזור ויבנהו יותר גבוה אבל לבנות על הבית הבנוי לא משמע דאין אלו אלא דברי נביאות וכיון שכן עכ"ל דכונת להגביה הבית הוא לעשות בנין חדש על הבית א"כ מה לי בית מה לי אכסדר' דאכסדרה בכלל בית והיינו בית היינו אכסדרה ודבר זה אין צורך להאריך בו מפני ביטול בית המדרש: ועוד דאם בית שמאפיל לגמרי רשאי כל שכן אכסדרה