מוצל מאש (ר' יעקב אלפנדרי) קו

מעל אין מעל אלא שינוי וכן הוא אומר איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל ואומר וימעלו באלקי אבותם, יכול פגם ולא כהנה או נהנה ולא פגם ובמחובר לקרקע ת"ל חטא בתרומה וחטא במעילה מה חטא האמור בתרומה בדבר שפוגם הוא נהנה ובתלוש מן הקרקע אף חטא האמור במעילה כו' וע"ש בתוס' שיש שני מיני מעילות, א' שמשנה מרשות הקדש לרשות הדיוט כגון מוכר ונותן ומשאיל דאותה ילפינן מע"ז דאיכא שינוי רשות שמשנה עצמו מרשות גבוה לרשות אחר, ב' שנהנה מן הקדש בלא שינוי רשות כסוטה ואותה ילפינן מתרומה ע"ש, וס"ל לרבינו במעילה דהוצאה מרשות לרשות דילפי' מע"ז דין הוא בתלוש ולבסוף חברו חשיב כתלוש דומיא דע"ז והיינו אם דר בו השוכר מעל דקי"ל דשכירות ליומא ממכר הוא א"כ השוכר זה בא בשכרו ומתכוין להוציאו מרשות הקדש לרשות עצמו מש"ה ודאי מעל, אמנם בההיא דמעילה דהדר בבית של הקדש דלא איירי שדר בתורת שכירות אלא שמתכוין להנות מבית של הקדש מעילה כזו ילפינן מתרומה, ודינו כתרומה דתלוש ולבסוף חברו לא אשכחן בתרומה ה"נ במעילה ומיושב רבינו נ"ל כפתור ופרח עכ"ל, ומנחת חינוך קכ"ז, ועי' לעיל סי' כ"ח אשר כתבתי בקדושת הגוף כהיכל ועזרה עי' רמב"ן בע"ז פ"ד יש מעילה במחובר באופן הנ"ל שלא צריך ללמוד מתרומה, הגם בע"ז לא נאסרה במחובר להדיוט אבל לגבוה נאסרה ודו"ק

סימן מה האיך מותר להשביע לחבירו שעובר על לפ"ע עי' טיב גיטין דף ל' וס' המקנה כלל ח' פרט ח'

סימן מו מי שבא על א"א ואח"כ נודע שמת בעלה קודם הזכות אם מותרת לבועל, בענין זה לא אמנע להעתיק קושי' נאה מאחי מורי הגאון מו"ה יעקב שלם זצק"ל על ש"ש ש"א פ"ז כתב מה שטומאה בר"ה ספיקו טהור ובר"הי טמא נלמד מסוטה כיון דסוטה נמי אית בה חזקת היתר לבעלה ואפ"ה ברה"י ספיקא טמא, וכיון דבסוטה כתיב ונטמאה ב' פעמים אחד לבעל ואחד לבועל, א"כ ילפינן שפיר דבר"הר ספיקא טהור אפי' היכא דליכא חזקת טהרה דהא סוטה לבועל לית לה חזקת היתר כיון דנולד הספק בחזקת איסור אשת איש ואפ"ה בר"ה טהור, ושפיר ילפי' ספק טומאה בר"הי דטמא אפי' איכא חזקת היתר לבעל ע"ש, והקשה אחי ז"ל שאין ראיה בר"הר מבועל יען דכתיב ונטמאה ונטמאה אחד לבעל ואחד לבועל, רק במקום שנאסרה לבעל נאסרה לבועל, וכיון בר"הר יש לה היתר לבעל ע"כ מותרת לבועל, ולבעל יש לה חזקת היתר מנין ספק בר"הר טהור בלא חזקת טהרה וצ"ע

סימן מז אם נוגע בעדות פסול מד"ת או מדרבנן, ע' קצה"ח ל"ד מביא מריב"ל, וב"ש וח"מ סי' ל"ה ומש"כ מנכא רבעא דממונא עי' רשב"א גיטין דף ט"ו

סימן מח אם מותר לעשות תכריכין למת מע"ז, לכאורה רוצה בקיומו וגם עובר בשעת הקנין על לא ידבק בידך, אולי שמשלם רק לעכו"ם אח"כ אם מתלבש בו המת כמו בחמץ שצריך להאכיל לתינוק עי' מג"א ת"כ וכן להעמיד עלוקה בשבת עי' א"ע סי' שכ"ח שישראל עובר אם עלוקה שלו על שביתת בהמה ע"ש, ועי' בספר יהושע פסקים סי' ל' שמביא בשם תרעק"א האיך מותר קוברי מתי ישראל ליקח מעות קבורה הלא מת אסור בהנאה הא אסור להשתכר באיה"נ וחו"ד תירץ דלמעט תיפלה גם בי"נ שרי ע"ש

סימן מט אם בחנוני על פנקסו ששניהם נשבעין ונוטלין מב"הב, אם פסולין ביחד לעדות אח"כ כיון שאחד מהם נשבע לשקר כמו שני כיתות עדים המכחישים זה את זה, עי' ש"ך ל"א מחכמי בריסק וחנוני יחיד כנגדם

סימן נ חקירות נשגבות בקבוע, המחבר הקשה למה אסור ליקח ביצים ביו"ט מ"ש מחדש עי' בספר מקנה כלל י"ט פרט ו' מה שכתבתי מחותני מורי הגאון ני' ועי' כלל דשיל"מ, ועי' ח"מ רצ"ב אם שנים הפקידו אצל אחד ונאבד או נגנב מהן אזלינן בתר רוב ואם הוא קבוע כמע"מ דמי, ע"ש בש"ך ס"ק כ"ו אין הולכין בממון אחר הרוב תה"ד, לא זכיתי להבין שאין הולכין אחר רוב רק להוציא ממון אבל אם הנאבד מן הרוב ומיעט הנשאר שייכים למפקיד, היאך שייך בזה אין הולכין בתר רוב, ודו"ק, וע"ש בש"ך ס"ק כ"ט שלקח עכו"ם שלא בפנינו ואין כאן קבוע, וקצה"ח כתב שרק בבשר נבילה כיון שאין זה נוגע לעכו"ם מש"ה לא הוי ביה דין קבוע אבל באיסור גזל דנכרי מצווה כמו ישראל א"כ אפי' לקח עכו"ם שלא בפנינו אמרי' דין קבוע, ונתיבות כתב כיון בעכו"ם ליכא עשה והשב דב"נ נהרג ולא ניתן להשבון, א"כ חילק פשוט דבישראל הספק נולד למי שנתחייב במצוה דהשבה משא"כ בעכו"ם וליכא נגדו ספיקא כלל ואין הספק רק בין הנגזלין מי שיפסיד ונגד הנגזלים נולד הספק שלא בפניהם ואמרי' כל דפריש ע"ב, מה שמביא חקירה אם אמרי' קבוע בממון, עי' במרדכי סוף חולין בחורי נמלין שהקשה שרוב קונה לבע"הב ותי' קבוע, מה שהקשה על מרדכי מצד אין הולכין בממון אחר רוב, ג"כ לא זכיתי להבין וכי מוציא שם בממון אנו דנין מי היורש ואם עפ"י רוב זה היורש ונכסים בחזקתו אינה מוציא מיד אחרים כלום, ועי' שע"המ במגילה וא"ר סי' תרפ"ח כלל חדש דלא אמרי' קבוע אלא היכא דשקיל או שפירש בפנינו מקבוע אבל היכא דלא יצא מתוך הקבוע כגון עיירות וקברות דבאפי נפשייהו קיימו אזלינן בתר רוב עי' ספר המקנה כלל י"ט פרט ו'

ואעתיק לזכות רבים מח"ס א"ע ח"ב ק"ס, דעת תוס' בסנהדרין דגם בממון הולכין בתר רוב ורק רובא דרדי' גרוע, והגריעותא דידיה ביאר הב"ח רל"ב דרוב פשתן נקנה לזריעה דאיכא אחד קונה עשרה מידות לזריעה מ"מ רוב בני אדם קונים לאכילה אלא כל אחד קונה מדה אחד נמצא שהוא רוב מצד ומיעט מצד אחד וכן רוב' שוורי' נקנים לרדי' דאדם אחד קונה כמה שוורים למלאכה, מ"מ רוב בני אדם קונים כל אחד שור אחד לאכילה אלו דברי ב"ח, ועוד כ' המפורשים טעם אחר כי אותן שקונים הרוב לרדי' הלא הם בעצמם קונים מיעוט למאכלם ג"כ ומשום גריעותא דהאי רובא לא אזלי' בממון בתרי' עכ"ל, ועי' פר"ח ק"י כתב ר"ש בס' כריתות דבהכי ניחא מה שמקשים העולם יאסר כל העולם בחרישה מטעם נחל איתן שהוא קבוע, ולמאי דפרשית ניחא כיון דלא ידעינן היכן נחל איתן לא שייך למימר כל קבוע, אבל אי ידעינן מקומו אמינא כי הזרע בתוכו אסור ואי נסבינן זרע ולא ידעינן אי מיניה אי משאר עלמא אסור עכ"ל ולא זכיתי להבין למה לא נילך בתר רוב תבואה משאר עלמא

סימן נא כאן חקר המחבר חקירות רמות רבות ואסדרם בעזהי"ת

א נטיעת אילן במקדש אם דוקא אילן או גרעין, ומנ"ח סי' תצ"ב כתב אין חילק בין אילן לגרעין ותיכף על