מוצל מאש (ר' יעקב אלפנדרי) קה

ואני מצאתי בסמ"ג סי' ר"י מביא תוספתא אין מועלין בקדשי בדק הבית אלא בתלוש מן הקרקע משמע בקדשי הגוף יש מעילה במחובר וצ"ע כיון שנלמד חטא חטא מן תרומה דוקא בתלוש, ועי' בזה בשבילי דוד על או"ח בסופו שנדפס בשמי שגם אין מעילה במחובר אבל אסור מ"הת ב"ה מצאתי כעת בספר מנ"ח סי' קכ"ז ועי' לקמן סי' מ"ד, גם בתשובת ומהרי"א סי' נ"ח מצאתי שאסור מ"הת ואודה לה'

סימן כט אם הבעל עשה שליח וביטל שליחתו ועשה שליח אחר ונתן לו רשות לעשות שליח עד מאה אם יוכל לעשות שליח לזה שבעל כבר עשה אותו וביטלו

סימן ל אם אונסו להיות שליח אם מהני, כה"ג כתב אם משלח אנס את השליח מחייב שלחו ושע"המ פ"ה ממלוה הקשה אמאי לא מוקי האי דבור של שותפין שאנסוהו ועי' כסף נבחר שליחות אות כ"ט א"כ נראה שיש שליח באונס, ואולי לחומרא, ועי' נב"י ח"מ ל"ז שמחדש אפי' בעכו"ם יש שליחות אם הוא בע"כ כמו חצר, ובספר תקון עולם כתב אפי' גט על בי דואר יוכל לשלוח מטעם בע"כ יש שליחות, ויש לחלק כמובן מש"כ מכ"מ הטעם בידו לגרש ע"ב פלא שם קאי שלא קנסינן לאשה כמו אם הוא הי' מאנס אותה לקבל קידושין, אבל כאן אין אונס בקידושין רק בשליחות וק"ל

סימן לא על יבום משומד אם יוכל להתנות שלא תיזקק ליבם, או שלא תהי' מקודשת ועי' נוסח שטר קיד שין על תנאי בח"ס א"ע סי' ק"י, ועי' ד"מ קס"א בנשבע שלא ליבם ועי' מ"ח חלק ראשון סי' צ"ו, ותשובת רעק"א צ"ג, בקידושין על תנאי, ועי' מש"כ לקמן בסי' ס"ז ששליח יעשה תנאי ועי' נב"י סי' נ"ו, ועי' בספר מנחת עני דף ל"ג שכתב שיעשה שליח על הקידושין ויאמר בפני עדים שנעשה רק שליח שאם לא תהי' זקוקה ליבם ע"ש

סימן לב אם שומר יוכל להתנות להיות פטור מפשיעה ע"ב, והנה רמב"ם פסק פי"ג ממכירה כרב, ע"מ שאין לך אונאה יש עליו הונאה, ופ"ט משמיטה פסק כשמואל ע"מ שלא תשמטנה שביעית תנאי קיים, והקשה הלח"מ במכות דף ג' מדמי זה לזה, ואין לומר באונאה לא ידע דמחיל גם בשביעית כתב התוס' לא ידע שמא יפרע לו קודם שביעית ע"ב, לא זכיתי להבין כי תוס' כתב זאת על מה שאמרו לא עקר בודאי, וקאי על המלוה שאנו דנין אם עוקר נגד התורה, שאין זה ודאי שמא יפרע מקודם, אבל לא כתב זאת על לא ידע דמחיל, כי הטעם דלא ידע דמחיל, זה כאסמכתא, אבל בשביעית להיפך מקבל הלוה שיפרע לו אפי' לאחר שביעית, ואם ישלם לו קודם שביעית סוף כל סוף הוא משלם לו והאיך שייך לא ידע דמחיל

סימן לב בענין גרושה שלא נפרע כתובה

סימן לד בענין אם החתן יחתום הכתובה, ואם שטר שלוה פרעה שאינו חוזר ולוה בו אם מהני אם הלוה חתום בו לגבות מבני חרי

סימן לה בשליח לדב"ע באיסור דרבנן הבאתי בספר המקנה כלל חי

סימן לו בענין אחוה דמיתנא דמהני בסוגי' דחולץ ל"ט ועי' ב"ש סי' י"ז ס"ק כ"ג וש"ש ש"ו פי"ד ודו"ק

סימן לז בענין סריס נעשה גדול למפרע עי' יבמות דף פ' אתמר אכל חלב מבן י"ב עד בן ח"י שנה נולדו בו סימני סריס ולאחר מיכן הביא שתי שערות רב אמר נעשה סריס למפרע ושמואל אומר קטן הי' באותה שעה, והקשו תוס' דה"ל ה"ס, וכתבו דלא הוי התראה ספק דהשתא מיהא איגלאי מלתא שהי' גדול למפרע, והקשה ש"ש ש"א פ"ג לשיטת רמב"ם דספק מותר מ"הת א"כ היכא משכחת למלקות כיון דמותר לאכול מ"הת ע"ש שכתב כיון מדרבנן אסור וחיישינן שמא כשרו, ולא זכיתי להבין וכי מחויב הוא לשמוע דרבנן, ועי' פנ"י קידושין ס"ג אפי' בתר רוב לא צריך לחייש רק מי שודאי גדול מחויב לילך בתר רוב ע"ש, ולישב הקושי' נ"ל כאשר כתבו לישב קושי' מ"למ פט"ז מסנהדרין הקשה סתירת תוס' נדה דף מ"ו הקדש הוא ואכלו אחרים לוקין והקשה תוס' ג"כ דהוי התראה ספק, נראה דלא ס"ל החילוק שכתבו ביבמות, ובפ"ני בק"א קידושין דף ס"ג כתב יש לישב דלא דמי ביבמות שאין הספק בגוף האיסור וא"כ הרי הותרה בו בודאי אל תאכל חלב ואע"ג שאין ידוע להם אם הוא בר עונשין אי לאו אין זה ענין לעיקר התראה כלל, וא"כ שפיר כתבו דהוי גילוי מלתא בעלמא משא"כ במופלא הסמוך לאיש שהקדש הוא ואחרים אכלו ולוקין שפיר הקשה תוס' אמאי לוקה הא הו"ל התראה ספק בגוף האיסור שהרי אם עדיין לא הי' מופלא לאיש אין הקדישו כלום ואין כאן איסור כלל, עי' שעה"מ פ"ב מאישות הלכה א' וח"ס יו"ד סי' ט'

סימן לח שאלה ממ"למ בענין דיין שנטל שכר

סימן ל"ט עוד שאלה מהנ"ל בענין הקדש טעות, ועי' יד שאול סי' רנ"ח שמישב רמב"ם

סימן מ עוד שאלה בענין כלאי זרעים

סימן מא בע"ח שאין לו לשלם אם הסחורה שלקח בהקפה הוא בעין אין לאחרים חלק בהן

סימן מב במתנה ש"מ לאשה ומתה אם הבעל יורש

סימן מג קושי' מרי"ט והשמותי מקדשכם שהי' כבר

סימן מד [בענין אין מעילה במחובר,] המחבר הביא תשובת רשב"א בהקדש גוף השדה מהיום ופירי לאחר מותי א"א לפי שאילן של הדיוט יונק משדה הקדש, והקשה הא הר זוז"ג ותי' בהקדש זו"ז גורם אסור ע"ב ומוסבר עם ר"ן בע"ז כי זוז"ג מצד ביטול ובהקדש דשיל"מ לא בטיל עי' כ"מ פ"ה נדרים ועי' תוס' נפלא נדרים דף נ"ז הקשה ר"א ממיץ אמאי לא הוי זוז"ג הקרקע שהוא היתר ובעיקר שהוא אסור גורמים לגידולין, וקשיא להר"ם דהכא חד גורם הוא דקרקע לא חשבינן ליה לגורם דהיתר, כדאמר באלו טריפות דף נ"ח בספנא מארעא דחד גורם הוא והטעם משום דגורם דקרקע אינו מינו דומה לגורם התרנגולת דוקא שאור של חולין ושל תרומה וכן גבי זבל של ע"ז דומה להדדי ע"ש

הרמב"ם פ"ו מערכין כתב המשכיר בית לחבירו וחזר והקדישו ה"ז קדש ופקעה השכירות ואם דר בו השוכר מעל [עי' צ"ק ערכין כ"א שמשכיר מעל לפי טה"נ ששוכר דר בחינם כי פקע השכירות], והקשה המל"מ בפ"ה ממעילה פסק המקדש בית בנוי הדר בו לא מעל וסותר מש"כ כאן דר בו ועל, ועי' תשובת מהרי"א סי' נ"ח, ושע"המ מישב עי' מעילה י"ח ת"ר כי תמעל