מור ואהלות עו

נעשה ונשמע בלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ובשבת פ"ב איתא דע"ז מטמאה כנדה ולרמב"ם הנ"ל אינו קונה ח"ו אך להנ"ל בסמוך דכשההיתר בא שלא ע"י מעשה מהני והנה תשובה בוידוי פה קימ"ל דעקימת שפתים לא הוי מעשה ועי' מ"ש באוהל דאשי בשמים אות ז' א"כ לענין זה לא דמי לנדה שצריכה מעשה בגופה משא"כ בזה ושפיר הוי בורא עולם בקנין השלם, ולפי מ"ש הב"ש סי' ס"ר סק"ה דכל שיודע החתן שהיא נדה אף לרמב"ם קונה א"כ לא קשה מידי מכה"ג ביו"כ דהרי יודע שהיום אסור וקונה במה שסופה להיות מותרת לו וה"נ י"ל כיון שהקב"ה יודע מחשבות וידע שסופם לקבל ברצון כמ"ש ע"פ קימו וקבלו א"כ שפיר הוי הקנין, אך לשי' הח"צ והפ"מ ח"ב סי' קכ"ר מוכרחים לתירוץ הקודם ועי' מ"ש הרב פת"ש סי' ס"א ס"ק י"ב. ויהי רצון שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו

לח (דחיה לראיה שכתבתי לבה"ג לברך אחר הכיסוי ישובים למה שאין מברכין ברכת השחיטה לאחר השחיטה. ומדוע שוחטין ביו"ט בהמה כששכיח טריפות ישוב לקושית ש"ך ורעק"א. ישוב למה שאין מברכין על בדיקת הריאה. ישוב לקושית רעק"א. חקירה בברכת הקרבת קרבנות ומש"ה מברכין ברכת שחיטה קודם ושוחטין ביו"ט חקירות דמדוע אין מברכין על קדושי אשה

) הנה לכאורה יש ראיה לדברי בה"ג המובא באות ל"ו דברכת הכיסוי מברכין אחר הכיסוי מדמקשה הגמ' פסחים ז' על מ"ד דעל לשעבר מעל המילה על השחיטה ולא מקשה מעל הכיסוי אלא מסתמא דבזה לאח"כ מברכין ולשעבר משמע ויש לדחות דקודם המסקנא הוי הגמ' יכול לשנוי אה"נ שמברך לכסות כי נטל עליו המצוה וכמו שהוכיח הראב"ד מזה בפי"א מהל' ברכות דמברכין לאכול מצה לאכול מרור, ואף דבירושלמי פ' הרואה איתא על כיסוי אין קושיא על ש"ס דילן. אך דהא קשה לי בפסחים שם שהקשה מעל השחיטה ודלמא באמת מברכין אח"כ וכמו שהקשה אח"כ אי הכי אפילו שחיטה ומילה נמי וכדמסתבר טעמא בירושלמי שם שחיטה מאימת מברך עליה ר"י אומר עובד לשחוט ריב"נ אומר משישחט למה שמא תתנבל ועי' יו"ד סי' כ"ח ט"ז ס"ק ט"ו וש"ך ס"ק כ"ו ובמשבצות שם הניח בצ"ע דמדוע אין מברכין על השחיטה אחר בדיקת הריאה דשמא תמצא טריפה ועי' שאגת ארי' סי' ס"ד דאיך שוחטין בהמה ביו"ט במקומות דשכיחי טריפות כמו כשירות ועי' או"ח סי' תצ"ח ס"ח ובט"ז שם ועי' שבו"י ח"א סי' כ"ג. ומקום אתי לישב דלפיכך מברכין ברכת השחיטה קודם ע"פ דברי בה"ג הנ"ל דשחיטה וכיסוי חדא מלתא הוא וא"כ בעוף אחר השחיטה אינו יכול לברך דבאמצע מצוה הוא כמו ברכת הכיסוי לשיטתו ויצטרך לברך ב' הברכות לאחר הכיסוי ושתי ברכות שלא יהי' אף א' מהם קודם לעשיתן אין מברכין עי' סוף פ"ד דברכות לענין ברכת המוציא אם שכח לברך קודם שאין מברך אח"כ ועי' ביאורי הגר"א אה"ע סי' ל"ד ופתיחה הכוללת הלכות ברכת השחר וע"כ מברך ברכת השחיטה קודם, אמנם הא תינח בעוף בבהמה שא"צ כיסוי מא"ל אך י"ל דלא פלוג מעוף עי' משבצות יו"ד שם ועפ"ז י"ל ג"כ מ"ש הש"ך סי' ב' סק"י להקשות על הב"ח דבדיקת הסכין משום ברכה עי' או"ח סי' ח' ס"ט ובאחרונים שם] דלפ"ז אם שמע הברכ' מאחר א"צ לבדוק דגם בזה י"ל דלא פלוג ועי' תב"ש ופמ"ג שם. ובשו"ת רעק"א סי' ע"ז הסגיר קושיא על הך שכתבו הפוסקים דבס"ס אם רק ספק א' יתברר א"צ לברורי כלל עי' מ"ש באוהל בית הרואה אות ז' דלמה בודקין הסכין לאחר שחיטה הא יש ס"ס שמא אין בו פגימה וא"ת יש שמא בעצם המפרקת נפגם והך ספק שמא בעצם המפרקת לא יתברר לעולם וכבוד ידידי הרה"ג בעל המחבר מנחת משה ני' העיר אותי בתשו' דהקושי' קשה כברזל ולפעד"נ עפ"ז לפתוח המסגרת ברזל דלדעת הב"ח י"ל דה"ה לבדוק אח"כ אם בדק מקודם י"ל דלאו משום דאיכא לברודי ורק מצד ברכת הכיסוי שלא תהי' לבטלה ובברכה צ"ע אם מהני ס"ס ועי' בדברי הרמ"א בשורשן סי' א' ס"ב ובבהמה י"ל דלא פלוג מעוף כשאינו שומע ברכת הכיסוי משוחט אחר שמחויב לבדוק הסכין וה"נ בבהמה כדי שלא לחלק, עוד י"ל דלא פלוג מאם לא שחט רק רוב שנים ולא נגע וודאי בעצם המפרקת דאין ס"ס] ולדידן דלא קימ"ל כבה"ג לברך ברכת הכיסוי לאח"כ א"כ קשה מדוע מברכין ברכת השחיטה קודם י"ל סברא זו בהיפוך ע"פ מ"ש הראשונים ואחרונים דמדוע לח תקנו ברכה על בדיקת הריאה עי' פרדס הגדול סי' רט"ז ועי' הגהות מהרי"ו שתירץ דדלמא תמצא טריפה והכנה"ג הקשה דא"כ יברך אח"כ אם תמצא כשירה כמו בדאיתיליד רעותא בו ושחטו שצריך לברך ברכת השחיטה אח"כ כשתמצא כשירה עי' יו"ד רס"י י"ט [ועי' בחידושי רעק"א שם שהקש' דלא יברך כלל כיון דאידחי אידחי ולפע"ד י"ל דתקנת חז"ל לברך קודם השחיט' היא רק בסתם שחיטה אבל בשוחט דבר שנתילד בו רעותא בזה הלכה כריב"נ בירושלמי הנ"ל דחייש שמא תתנבל ותטרוף ומברכין אח"כ ולא אידחי כלל] ותירץ דנפטר בברכת השחיט' דסניף א' הוא אך לכל זה קשה דאף דסניף א' הוא לכ"ז צריך ב' ברכות כמו שחיטה וכיסוי לבה"ג והקושיא נתחזק' כיון דמצוה א' הוא השחיט' ובדיקה א"כ אינו יכול לברך באמצע וא"כ יברך אח"כ, אמנם י"ל דאם יברך אח"כ א"כ מוכרח הוא גם ברכת השחיטה לברך אח"כ משום חד חששא שלא יהי' כתרתי דסתרי וב' ברכות לאח"כ לא מברכין כנ"ל לכן בבדיקת הריאה שהיא מדרבנן דחו לברכתה לגמרי כמ"ש הפוסקים תירוץ ב' המובא בט"ז תרס"ח ומג"א תפ"ט דלפיכך עקרו ברכת סוכה בשמיני דהוא דרבנן משא"כ ספירה דהוא מה"ת והנה קודם שדחו ברכת הבדיקה הי' מוכרח לברך ברכת השחיט' קודם מטעם שלא יהי' ב' ברכות לאח"כ [וה"ה ברכת הבדיק' הי' קודם מה"ט שלא תהי' תרתי דסתרי אהדדי] וממילא גם אחר הדיחוי הוא שעמדה לחוק לישראל לברך ברכת השחיטה קודם ובעוף שא"צ בדיקת הריאה י"ל דלא פלוג מבהמה כנ"ל ועי' מ"ש באות מ"ג

ועוד י"ל טעם למה שמברכין ברכת השחיטה קודם ע"פ מ"ש הרא"ש פ"ק דכתובות דבקדשים א"א בלא שחיטה הלכך מברכין על כל שחיטה [ועי' א"ז סי' ק"מ] משא"כ בקדושין דאפשר בפילגש עי' אות כ"ג עי"ש וי"ל עפ"ז כיון דעיקר ברכת השחיטה משום קדשים ובקדשים יש ברכות אחרות אח"כ עי' אבודרהם ריש הספר דמברכין על הקרבת הקרבנות ועל הסמיכה ועל הזריקה וכדומה א"כ אינו יכול לברך ברכת השחיטה לאח"כ דא"כ צריך ג"כ לברך ברכת הסמיכה לאח"כ וב' ברכות לאחר עשיתן לא עבדינן. אמנם לפי מ"ש בתשובות הרמב"ן סי' קפ"ט דזה רק לשיטת ה"ג אבל לרמב"ם כל מעשה קרבן מצוה אחת ועי' ירושלמי שקלים פ"ג ה"ד מדברים היו עמו וכו' וימלא פומיה מוי, א"ר תנחומא מפני הברכה ועי' במפרשים שם ובכרו"פ סי' י"ט דהיה ברכה על הפרשת הלשכה וכ"כ בשו"ת ח"צ סי' קכ"א ולעת עתה לא מצאתי ברמב"ם זו הברכה ואולי נכלל בכלל כל העבודות או די"ל מפני הברכה כהמפרשים שצריך לברך על המים דשמא יהיה צמא אח"כ וישתה מהם ועתה אינו צמא ובזה י"ל קושית המתא דירושלים שם עי"ש, ואגב צ"ע ג"כ דהרי בלא"ה איכא סכנתא דחמירא מאיסורא עי' ירושלמי פ"ח דתרומות דלא למיתן פריטי גוי פומא] ועי' מל"מ ריש הלכות מעה"ק דהכהן מברך ועי' דברי מרדכי על יאיר נתיב פי' ו' מ"ש בזה, וכיון שאין ברכת הסמיכה עפ"ז ואף ברכה אחרת שמברך הכהן אפילו לאח"כ