מור ואהלות ל

דעכ"פ יש חילוק בין ציצית למזוזה דבמזוזה לא פסיקא ליה זאת לומד דיתחייב קרבן כשקבעה בשבת ויו"ט מטעם הואיל ובידו להפקירן דהלא יש זמן שאין שייך זה הסברא ולפיכך י"ל דבגי' רש"י היה רק על שלא יתלה הציצית. ועוד מקום אתי לומר דאת מרבה חו"ל וריב"ב שלא עלה לרגל כתירוץ התוס' דנציבין חו"ל הוא רק שהוא לא דרש אתין ובזה יהיה הראיות מתענית וגיטין ולא תקשה מסנהדרין דאפשר חששו לגלות ישראל שנעקרו ממקומם לעלות מפני שהם דורשין אתין, אך דרך הראשון מחוור יותר בעיני והוא כפתור ופרח ונתישב הכל ואתה תבחר ותקרב

ז (קנין אברהם אבינו במערת המכפלה לכ"א מישראל אל אמה ע"פ חשבון. י"ל ע"פ שיעור הלוית המת פרוכת שהטבילוה ש' כהנים ע"פ חשבון. תירוץ על תמיהתי פליאה על המפרש בתמיד. עוד ישוב לתמיהתי. פי' בסוכה דף כ"ז. י"ל ב' התמיהות על רש"י, כוונת הסבתא בסוכה ל"א. יתישב ג"כ קנין דוד. י"ל בתוס' מקנין ד"א שכותבין בחרשאות. דוד קנה עוד ג"א מתים שהחיה יחזקאל אין להם חלק בירושת אברהם ודוד. פי' ביחזקאל ל"ו. טעם שריב"ב לא עלה לרגל. ב' תרוצים על קנין יעקב לנחלה. מקהלת יעקב י"ל כתירוץ א'. מטורי אבן י"ל כתירוץ ב'. עוד דרך במי שאין לו קרקע מחלק יהושע וכלב בדרך הפלפול י"ל בזה הסתירות בש"ס ונתישב קושית החכם על הרמב"ם, י"ל קושית תוס' ב"ב שם. ונתישב קושית החכם על תוס' פסחים באות הקודם.) ובדרך הדרוש י"ל ע"פ מ"ש התורת יוסף פ' חיי שרה בשם פענח רזא וז"ל אברהם נתכוין לקנות לכ"א מישראל אמה על אמה בא"י מקום מערת המכפלה כי קרקע שנקנית בעד ד' מאות שקלים יהיה בה ס' רבוא אמה על אמה צא ולמד מחצר המשכן שהיה קרקע סאתים והיה ארכו ק' ורחבו נ' הרי לך בסאתים נ' מאות אמה על אמה שהם ה' אלף דהיינו חצי רבוא והרי קרקע שיש בה ט"ו פעמים כאלה דהיינו קרקע זרע חומד שעורים שהוא ל' סאין שכתוב בתורה שנפדית בעד נ' שקלים ובקרקע ההוא יש ט"ו חצאי ריבואות שהם ע"ה אלף אמה על אמה וכשאברהם אבינו ע"ה נתן ת' שקלים שהם ח' פעמים נ' שקלים נפדית בהם קרקע שיש בה ח' פעמים ע"ה אלף שהם ת"ר אלף ושהם ס' רבוא אמה על אמה עכ"ל. וי"ל עפ"ז ג"כ דקנה סך כזה ע"פ מ"ד בכתובות י"ז דהלוית המת למאן דתני וקרא ס' רבוא לפיכך קנה מקום שיחזיק סך אנשים כזה עי' סוכה ח' דגברא באמתא יתיב *) [בזה פירשתי ג"כ מ"ד בסוכה כ"ז דכתיב כל האזרח בישראל ישבו בסוכות מלמד שכל ישראל ראוין לישב בסוכה א' ופירש"י דמשמע סוכה א' לכל ישראל שישבו בה זה אחר זה וא"א שיהיה לכולן דלא מטי שוה פרוטה לכל חד אלא ע"י שאלה ועי' תוס' שם ושו"ת ריב"ש סי' שמ"ז, ולכאורה יש תמיהות גדולות דמה פסקא דלא מטי שוה פרוטה דהלא יוכלו לקנות קרקע גדולה למאוד בקרן בן שמן שיגיע לכל אחד יותר מפרוטה וכן מנ"ל דבעי סוכה שיהיה שוה פרוטה ועי' רש"י שם ל"ה ד"ה לפי שאין שאינו שוה פרוטה ומ"ש אי"ה לקמן אות ל"ז. ונ"ל דהכי פירושו בדרך זה שהתורה אמרה שכבר ראוין כל ישראל לישב בסוכה א' אף שלא יקנו להם והוא מירושת האזרח שהוא אאע"ה כנ"ל שקנה ס"ר אמות וד' מאות שקלים לא יעלה לכל אחד שוה פרוטה א"כ א"א להשתתף בפחות משוה פרוטה ורק ע"י שאלה והוי כמו בזה אחר זה. וזה כוונת הסבתא בסוכה ל"א דצוחה דהוי לאביה שי"ח עבדים עי"ש ולכאורה מדוע לא זכרה זכות יצחק ויעקב, ובדרך הפשט י"ל יען בי לא רצה להנות משל אחרים כמ"ש בלעדי רק אשר אכלו הנערים ועי' מ"ש באות כ"ד ע"כ צוחה דבדבר שאותו צדיק היה נזהר יכשל בו זרעו, ובדרך הזה ג"כ יוצדק דהכי פירושו דהלא אביה אברהם רצה לזכות את ישראל בקנין עדי עד שלא ישבו בסוכה גזולה ומדוע אתם יושבים בסוכה גזולה. ובדרך הזה י"ל ג"כ מ"ש בסמוך קנין דוד המלך ע"ה עוד ג' אמות דידוע דרבי ממלכות בית דוד קאתי והוא ס"ל בסוכה ג' דכל סוכה שאין בה ד' אמות פסולה לזאת קנה עוד ג' אמות שבאורך עכ"פ יהיה לכל א' מנוחה עי' אשל אברהם סי' תרל"ד ובזה נזכה שיקים לנו סוכת דוד] עוד ראיתי בתו"י שם שישב בזה ענין הפרוזבול אף שאין לו קרקע והביא מ"ש התוס' ב"ב מ"ד ע"ב על מה דמשני התם דאמרו עדים ידעינן בהאי דלא הוי לו קרקע מעולם פי' התוס' דמכאן תשובה לאומרים דמה שנהגו לכתוב בהרשאות ונתתי לו ד' אמות בחצירי אע"ג דלית ליה קרקע משום דאין לך אדם שאין לו ד' אמות בארץ ישראל דקרקע אינה נגזלת ולכאורה ד' אמות מנ"ל בא"י, וכתב ע"פ מ"ד בזבחים קט"ז כתיב ויתן דוד לארנון משקל זהב שקלים ו' מאות וכתיב ויקן דוד וכו' בכסף שקלים חמשים הא כיצד גבה מכל שבט ושבט נ' שהם ת"ר עי"ש בתוס' ור"ת מפרש שיש במדרש שנתן לו נ' שקלי זהב דהיינו ת"ר שקלי כסף וקשה דבפ' שור שנגח משמע דדינר של זהב שוה כ"ה של כסף ותירץ דלכאורה יש להקשות שבדה"י אמר ויתן דוד ובשמואל אמר ויקן דוד ונ"ל לפרש כי דוד קנה בעד נ' שקלי זהב שכל א' שוה כ"ה של כסף ומאלו נ' יוכל לנכות א' מכ"ד דאין בו אונאה נשאר י"ב מאות שקלים וגבה מכל שבט נ' שקלים שהם ת"ר ואידך ת"ר ויתן דוד וכו' משקל ת"ד כסף מכיסו הרי י"ב מאות שקל ואברהם נתן ת' שקלים כנ"ל א"כ הגיע לכל א' מישראל ע"פ חשבון התורה ד' אמות חלק בא"י ירושה מאברהם ודוד עכ"ל. ובזה עלה נעלה לישב כל הקושיות מאות הקודם ע"פ מ"ד **(ואגב אציג למ"ד שם תלתא גברי בתרתי אמתי יתבי י"ל מה ששמעתי בשם הגר"א לפרש בירושלמי שקלים פ"ח ה"ד שרק ומפ"ב רובא היתה נעשית הפרוכת זהו גוזמא אבל הך ושלש מאות כהנים מטבילין אותה אינה גוזמא [דלא כבבלי חולין צ' ותמיד כ"ט דגם זה גוזמא וב"כ בפי' הרמב"ם שקלים שם] והוא ע"פ מ"ד בירושלמי שם פ"ו הלכה א' דאמות הכלים בת ה' טפחים ופרוכת כלי הוי וכשנמדוד ארכו מ' ורחבו כ' הוי בס"ה ק"כ אמות שהם ת"ר טפחים ושיעור אחיזת ש' כהנים בשני ידים הוי כן, ותמהתי תחילה דהלא מקום הכהנים בעמידתן שם ע"כ כל א' יותר מטפחיים לכ"ע וישבתי דאתיא כמ"ד הזה דתלתא גברי בתרי אמתי יתבי שהם י"ב טפחים ומגיע לכל א' ד' טפחים אך שהיו עומדים הכהנים בשני שורות זה תחת זה וידיו של החיצון מבין כתפיו של פנימי. ואגב אתפלא על המפרש בתמיד שם דאם היה עביין טפחים א"כ לא היה ביניהם אלא ג' טפחים שלא היה יכול להלך בתוכם דהלא המעיין במס' ב"ב דף ג' דאינה טרקסין הוי פותיא ו' טפחים ונשאר ביניהם שיעור ד' טפחים להילוך בתוכם למ"ד הזה ועי' עירובין נ"ב נ"ג ואין זה סותר למ"ד במנחות צ"ח ע"ב דתרי גברי באמתא ופלגא לא מסתגי להו אף דמגיע לכל א' ד' טפחים וחצי דשם כדי שלא יכשל א' ברגליו של שני מה שא"כ באחד. עוד מצאתי לישב תמיהתי דהלא מקום הכהנים יותר מטפחים די"ל כיון שהם עומדים רחוק קצת מהפרוכת גם בשני טפחים סגי להו עי' תויו"ט יומא פ"ג משנה י' ויל"ח. אך בלא"ה צ"ע דהלא הפרוכת היה צריך לכסות אמות הבנין פתחו של אולם שהם מן ו' טפחים וא"כ נשאר מקום פנוי ק"כ טפחים ואף לפי' רש"י ערובין סוף פ"ד דשיעור אחיזה טפח וחצי אצבע לכ"ז ישאר מה' טפחים פנוי, לזה נראה יותר דהוא גוזמ"ה ובפרט לפי מ"ש בשו"ת ברכת אברהם לבנו של הרמב"ם סי' מ"א ושו"ת הרשב"א פ"ג סי' ש' דהפרוכת הוי כמו דלת א"כ בוודאי הוי כבנין שצריך מן ו' טפחים ואכמ"ל.